דירק קויט
| דירק קויט | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | דירק קויט | |
| תאריך לידה | 22 ביולי 1980 | |
| מקום לידה | קטוויק שבהולנד | |
| גובה | 1.84 מטר | |
| עמדה | קיצוני, חלוץ | |
| מועדוני נוער | ||
| 1985 - 1998 | קוויק בויז | |
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 1998 - 2003 2003 - 2006 2006 - |
אוטרכט פיינורד ליברפול |
160 (51) 101 (71) 174 (49) |
| נבחרת לאומית** | ||
| 2004 - | הולנד | 64 (16) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
דירק קויט (בהולנדית: Dirk Kuijt; נולד ב-22 ביולי 1980) הוא כדורגלן הולנדי המשחק בליברפול ובנבחרת הולנד. הוא משחק לרוב בעמדת החלוץ, אך בעל יכולת לשחק גם כקיצוני. קויט החל את הקריירה שלו באוטרכט ומאוחר יותר עבר לפיינורד, במדיה סיים כמלך השערים של הליגה ב-2005 וזכה בתואר כדורגלן השנה בהולנד ב-2006. באותה שנה הוא עבר לליברפול, והפך לאחד מהשחקנים הבולטים בהתקפת הקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות ב-2007. הוא היה שותף גם להעפלת נבחרת הולנד לגמר מונדיאל 2010.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירת המועדונים
[עריכה] תקופתו בהולנד
קויט נולד וגדל בקטוויק, והיה הילד השלישי במשפחתו. בהיותו בן 5 הוא החל את הקריירה שלו במועדון כדורגל מקומי בשם קוויק בויז. לאחר 13 שנים במערכת הנוער של המועדון הוא קודם לקבוצה הבוגרת במרץ 1998, והשתתף בששת המשחקים האחרונים של אותה עונה. יכולתו משכה את עיניו של המועדון המקצועני אוטרכט.
בגיל 18 חתם קויט על חוזה מקצועני באוטרכט בקיץ 1998, ובמהרה ביסס את מעמדו כשחקן הקבוצה הבוגרת, ששיחקה בליגת העל ההולנדית. בעונת 2000/2001 עשה את פריצתו הגדולה כאשר הבקיע 13 שערים במסגרת הליגה ו-16 בכל המסגרות. עם זאת, הוא לא הרבה לשחק בעמדתו הטבעית כחלוץ מאחר שאיגור גלושצ'ביץ' הועדף בתפקיד זה, ותפקד בעיקר בעמדת הקיצוני.
בעונת 2002/2003 מונה פואק בוי למאמנה החדש של אוטכרט. תחת בוי תופקד קויט בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי במשך כל העונה, והפגין יכולת עילאית כאשר הבקיע 20 שערי ליגה. הוא סייע לקבוצתו להעפיל לגמר טורניר הגביע ההולנדי, שם פגשה את פיינורד. על אף שנחשבה ליריבה נחותה, אוטרכט ניצחה 1-4 וזכה בגביע. קויט הבקיע שער במשחק הגמר ונבחר לשחקן המצטיין של המשחק. הוא אף זכה בפרס נעל הזהב ההולנדית באותה עונה. בעקבות הופעתו בגמר הגביע ההולנדי זכה קויט להתעניינות מצדה של פיינורד על הצטרפותו לשורותיה.
בקיץ שלאחר אותה עונה השלים קויט את מעברו לפיינורד, ששילמה תמורתו מיליון אירו. הוא נועד להחליף בפיינורד את פייר ואן הוידונק שעזב את הקבוצה. כבר מתחילת תקופתו בקבוצה הוא הפך לאחד מהשחקנים האהובים ביותר בקרב אוהדיה, והבקיע 20 שערי ליגה בעונתו הראשונה.
בעונה הבאה, 2004/2005, הגיע קויט לשיא יכולתו בפיינורד. במשחק הראשון של אותה עונה הוא הבקיע את השלושער הראשון בקריירה שלו, מול דה חראפשחאפ, והבקיע שלושער נוסף בניצחון קבוצתו 3-6 על דן האג. הוא סיים את העונה כמלך השערים של הליגה ההולנדית עם 29 שערים - שיא אישי בעבורו. בקיץ 2005 הוא מונה לקפטן הקבוצה בעקבות היכולת המרשימה שהפגין. בעונה שלאחר מכן, 2005/2006, הבקיע קויט 22 שערי ליגה ו-25 בכל המסגרות, ונכלל גם בסגלה של נבחרת הולנד למונדיאל 2006 בגרמניה. בסיכום תקופתו בהולנד, החמיץ קויט חמישה משחקים בלבד בין השנים 1999 ו-2006, ואף רשם רצף של 179 משחקים בהם השתתף.
במהלך הקיץ שלאחר המונדיאל נקשר שמו של קויט למעבר למספר קבוצות ברחבי אירופה, ובראשן ליברפול וניוקאסל יונייטד מאנגליה. הוא טען כי הוא שמח לשחק בפיינורד, אך ברצונו להגיע לשדרוג מקצועי בליגה אירופית בכירה יותר.[1] ב-18 באוגוסט הוא עבר לליברפול, תמורת שכר שלא פורסם לתקשורת.
[עריכה] מעבר לליברפול
מעת הגעתו תיאר קויט את ליברפול כמועדון גדול ושזהו תענוג גדול לשחק במדיו.[2] הוא שיחק לראשונה במדי הקבוצה במשחק מול וסטהאם יונייטד במסגרת המחזור הראשון של הפרמייר ליג, והבקיע את שערו הראשון במשחק מול ניוקאסל יונייטד. בעקבות יכולת טובה שהפגין בתחילת עונת 2006/2007 הוא גרר שבחים רבים, והעיתון דיילי מירור תיאר אותו כ"גיבור בהתהוות".[3] הוא סיים את העונה עם 12 שערים במסגרת הפרמייר ליג, ובנוסף היה גורם משמעותי בהעפלתה של ליברפול לגמר ליגת האלופות, לאחר שהשתתף ב-11 משחקים. בגומלין חצי גמר הטורניר, מול צ'לסי, הוא הבקיע את הפנדל המכריע לזכות קבוצתו בדו-קרב בעיטות העונשין. במשחק הגמר מול מילאן הוא הבקיע שער מצמק, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 2-1.
בעונתו השנייה, 2007/2008, המשיך קויט להוות שחקן הרכב קבוע בליברפול. במהלך העונה הוא החל לתפקד בעמדת הקיצוני הימני בעקבות הצטרפותו של פרננדו טורס לקבוצה והסתגל בצורה טובה לתפקיד החדש, וכתוצאה מכך פיתח תדמית של שחקן המצטיין בכל תחומי המשחק. הוא הבקיע באותה עונה שלושה שערים בלבד בליגה, אך הבקיע שבע פעמים במסגרת ליגת האלופות, כולל במשחק שמינית הגמר מול אינטר מילאנו ובמשחק הראשון של חצי הגמר מול צ'לסי. השער האחרון של קויט לא עזר לליברפול, שהודחה בשל הפסד 4-3 בסיכום שני המפגשים.
בעונת 2008/2009 חזר קויט להפגין את יכולתו הטובה בכיבוש שערים כחלוץ, כאשר הבקיע 12 שערי ליגה ו-15 בכל המסגרות, ובנוסף בישל עשר פעמים. הוא סייע לליברפול לסיים במקום השני בפרמייר ליג, ארבע נקודות מתחת לאלופה, מנצ'סטר יונייטד. בעונה הבאה, 2009/2010, החל קויט לשחק פעמים רבות כחלוץ במרכז המגרש בעקבות פציעות של שחקנים בקבוצה. לאחר שהבקיע שער נגד דברצן במסגרת ליגת האלופות הוא עלה למקום השלישי בדירוג הכובשים של ליברפול בגביע אירופה, כשרק איאן ראש וסטיבן ג'רארד הבקיעו יותר ממנו.[1] עונה זו הייתה מאכזבת עבור הקבוצה, שהודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות וסיימה שביעית בלבד בליגה.
[עריכה] נבחרת לאומית
בספטמבר 2004 ערך קויט את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית של הולנד במשחק מול נבחרת ליכטנשטיין, תחת המאמן מרקו ואן באסטן. שיתופו בנבחרת באותו זמן התאפשר בזכות הוצאתם של שחקני התקפה ותיקים מהסגל, כדוגמת רוי מקאיי ופטריק קלויברט. מאז זומן קויט בקביעות לנבחרת והפך לשחקן קבוע בהרכב הפותח שלה.
על אף ההצלחה בתחילת דרכו בנבחרת, במונדיאל 2006 שימש קויט בתור שחקן מחליף. במשחק הראשון של הולנד בטורניר, מול נבחרת סרביה ומונטנגרו, הוא נכנס כמחליף בדקה ה-69, אך ישב על הספסל לאורך כל המשחק השני מול חוף השנהב. לאחר שהנבחרת הבטיחה את העפלתה לשמינית הגמר נתן ואן באסטן מנוחה לשחקנים רבים שפתחו קודם לכן בהרכב הראשון, וקויט פתח בהרכב בעמדת הקיצוני הימני במשחק האחרון של שלב הבתים, מול ארגנטינה. בשלב שמינית הגמר פתח קויט באופן מפתיע בהרכב על חשבונו של רוד ואן ניסטלרוי, אך לא רשם לזכותו הצלחה במשחק ונבחרתו הודחה לאחר הפסד 1-0.
קויט נכלל בסגל הולנד גם ליורו 2008, והפעם פתח בקביעות בהרכב הפותח של הנבחרת. בשל שינוי מערך המשחק של נבחרתו למערך 4-2-3-1, שיחק קויט בעמדת הקיצוני ויצר שיתוף פעולה בחוליית הקישור יחד עם וסלי סניידר ורפאל ואן דר וארט. במשחק הראשון של נבחרתו, בו ניצחה 0-3 את איטליה, בישל קויט שני שערים, ובמשחק השני, בו ניצחה 1-4 את צרפת, הוא הבקיע בנגיחה את השער הראשון. על אף היכולת הטובה בשלב הבתים הודחה הולנד בשלב רבע הגמר, לאחד הפסד 3-1 בהארכה לנבחרת רוסיה.
קויט הבקיע שלושה שערים במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 2010, וסייע לנבחרתו לנצח את כל המשחקים בקמפיין. במונדיאל עצמו, שבו שיחק בעמדת הקיצוני מאחורי החלוץ רובין ואן פרסי, הבקיע קויט שער ובישל שלושה נוספים שסייעו לנבחרתו להעפיל עד לגמר, בו הפסידה 1-0 לנבחרת ספרד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי
- דף השחקן באתר ליברפול
- סטטיסטיקות קריירה של דירק קויט באתר "Soccerbase" (באנגלית)
- דירק קויט באתר LFChistory
[עריכה] הערות שוליים
- ^ BBC Sport, "Kuyt reveals Liverpool approach", 17.07.2006
- ^ FOX Sports, "Kuyt: I can handle 'big club' pressure"
- ^ The Mirror, "Liverpool 3–0 Tottenham"
| נבחרת הולנד - מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן דר סאר | 2 יאינלס | 3 בולארוז | 4 מאטיסן | 5 ג'יו | 6 לדזאנט | 7 קויט | 8 קוקו | 9 ואן ניסטלרוי | 10 ואן דר וארט | 11 רובן | 12 קרומפק | 13 אוייר | 14 הייטינחה | 15 דה קלר | 16 מדורו | 17 ואן פרסי | 18 ואן בומל | 19 ונחור אוף הסלינק | 20 סניידר | 21 באבל | 22 טימר | 23 סטקלנבורג | מאמן: ואן באסטן |
||
| נבחרת הולנד - מונדיאל 2010 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 סטקלנבורג | 2 ואן דר וויל | 3 הייטינחה | 4 מת'יסן | 5 ואן ברונקהורסט | 6 ואן בומל | 7 קויט | 8 דה יונג | 9 ואן פרסי | 10 סניידר | 11 רובן | 12 בולארוז | 13 אוייר | 14 דה זיוו | 15 בראפהייד | 16 וורם | 17 אלייה | 18 שארס | 19 באבל | 20 אפלאיי | 21 הונטלאר | 22 בוסקר | 23 ואן דר וארט | מאמן: ואן מרוויק |
||