הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית
 |
 |
| מטה |  מוסקבה , רוסיה |
| הבנק המרכזי של |  הפדרציה הרוסית |
| ייסוד | 1860 (היסטורי) 1990 (הבנק מודרני) |
| נגיד הבנק | סרגיי איגנאטייב (מ-2002) |
| מטבע | רובל רוסי |
| ISO 4217 | RUB |
| רזרבות סך הכול | 516,848 מיליארד דולרים (נכון ל-9 באוקטובר 2011) |
| שער בסיס ההפקדה | 8.25% (מה-3 במאי 2011) |
| אתר אינטרנט | הבנק המרכזי הרוסי |
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Центральный банк Российской Федерации) הוא הבנק הממלכתי של רוסיה, והוא אחראי לרגולציה בין הבנקים המסחריים וארגוני האשראי במדינה. הבנק אחראי להסדרה ורישוי פעולות בנקאיות בידי חברות אשראי ובנקים למיניהם. הבנק אחראי באופן בלעדי על הנפקת שטרות ומטבעות של רובל רוסי, כאשר המטבעה הממלכתית של רוסיה היא זרוע של הבנק המרכזי. הבנק הוקם בשמו הנוכחי ב-13 ביולי 1990 כיורש הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שירש את הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהוקם ב-31 במאי 1860 על פי צו מאת הצאר אלכסנדר השני, על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
האימפריה הרוסית [עריכה]
הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית (Государственный банк Российской империи) הוקם להחיות את מגזר התעשייה והמסחר. הבנק החל לפעול ב-31 במאי 1860 בהתאם לצו הקיסרי של אלכסנדר השני על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
ב-3 בינואר 1862 אושר כתב האמנה במשרדי הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית. נגיד הבנק הראשון היה א. דיוקלו. הבנק המדינה התבסס על מסורת ובסיס הלקוחות, ופעל בהתאם לבנק אחר שהוקם כבר בשנת 1754 על ידי הקיסרית אליזבת.
בשנים 1895-1897, שר האוצר סרגיי ויטה פעל ליישום הרפורמה המוניטרית ברוסיה. במסגרת הרפורמה הונפק רובל מזהב ובוצע פיחות של שער החליפין של הרובל "2/3". הרפורמה בבנק הממלכתי יצאה לפועל ב-29 באוגוסט 1897 שאפשרה לבנק הממלכתי להוציא עסקאות ולהחזיק בהון עצמי והוענקה הזכות להנפיק שטרות מזהב.
ברית המועצות [עריכה]
לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 הבנק הממלכתי שינה את שמו והפך תחילה לבנק העממי של רוסיה הסובייטית ולבסוף לבנק הממלכתי של ברית המועצות. בדצמבר 1917 יצאה לפועל הלאמה כללית של כל הבנקים במדינה וכל המניות בבנקים הפרטיים מוזגו עם הבנק העממי.
ב-1919 הבנק נסגר וכל סמכויותיה הועברו אל קומיסריון האוצר העממי. עם המעבר למדיניות הכלכלית החדשה של לנין (נא"פ) ב-1921, הבנק שוחזר והוקם מחדש בשם הבנק הממלכתי של רוסיה הסובייטית, שהחל לפעול ב-16 בנובמבר 1921. הבנק הפך לגוף היחידי ברוסיה שהורשה לנהל פעולות עם מטבע חוץ. בשנות המלחמה הבנק נטל חלק משמעותי בניסיון לגייס כספים בחו"ל עבור כלכלת ברית המועצות.
בשנת 1947, יצאהל דרך הרפורמה המוניטרית הראשונה בברית המועצות שלאחר המלחמה. בשנת 1959 נערך ארגון מחדש של מערכת האשראי של הבנק ובשנת 1962 הוקמה מערכת הבנקים הממלכתית לחיסכון, שקודם הייתה חלק ממשרד האוצר וכעת הפכה לבנק בפני עצמו - הבנק לחסכון.
בשנת 1987, ברית המועצות ארגנה מחדש את מערכת האשראי שלה על בסיס ונשטורגבנק וסטרויבנק והוקמו בנקים חדשים כדוגמת: ז'ילסוצבנק, אגרופרומבנק וסברבנק.
בהתאם לחוק שהתקבל בדצמבר 1990 נחקק החוק "אודות הבנק הממלכתי של ברית המועצות," שהפך לבנק המרכזי של ברית המועצות. במסגרת החוק הוסדרה פעילות הבנקים המרכזיים של כל אחת מ-15 הרפובליקות של ברית המועצות. עם זאת, הזכות הבלעדית להנפיק מטבע היה שייך לבנק הממלכתי של ברית המועצות. ביוני 1991, אושר החוק על הבנק המרכזי של רוסיה (בנק רוסיה) ובדצמבר 1991, הסובייט העליון הכריז על בנק ברוסיה בתור הגוף הרוסי העיקרי העוסק ברגולציה מוניטרית של המט"ח. על הבנק הופקד לבצע את תפקידי הבנק הממלכתי של ברית המועצות.
הפדרציה הרוסית [עריכה]
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה) נוסד ב-13 ביולי 1990 ב-2 בדצמבר 1990 הסובייט העליון של רוסיה אישר את חוק הבנק המרכזי (בנק רוסיה), לפיו הבנק המרכזי של רוסיה היה לישות העיקרית ברוסיה העוסקת בהסדרת מטבעות ורגולציה של המט"ח במדינה. ביוני 1991 החוק אושר סופית.
הבנק המרכזי של רוסיה ירש סופית את הבנק הממלכתי של ברית המועצות ב-1 בינואר 1992 כשהועברה לו סמכות השליטה המלאה בניהול הכלכלי של מתקנים לוגיסטיים ומשאבים כלכליים אחרים של רוסיה.
ב-20 בדצמבר 1991 הבנק הממלכתי של ברית המועצות התפרק על כל נכסיו, ואלה הועברו לבנק המרכזי של רוסיה (בנק ברוסיה).
תחת הנהגתו של הבנק המרכזי של רוסיה נעשה מסחור של בנקים מתמחים ונפתחו סניפים של בנקים מסחריים רבים. הבנק המרכזי החל מיד עם הקמתו לפרסם את שיעורי הרובל אל מול המטבעות הזרים והחל לרכוש ולמכור מטבעות חוץ והוקמה רשת של מרכזי עיבוד ומחשוב של כל המידע הכספי. בדצמבר 1992 הבנק זכה לתקציב פדרלי מוסדר.
תפקידי הבנק הוגדרו על פי החוקה (סעיף 75) וחוק "אודות הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה)" (סעיף 22), הבנק מבצע באופן עצמאי פעילות כלכלית עבור הגופים הפדרליים במדינה.
על מנת לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי של רוסיה הקים מערכת פיקוח ובדיקה של הבנקים המסחריים, כמו גם מערכת בקרה ושליטה על המטבע. הבנק פעל בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ובנק רוסיה על מנת לארגן את שוק ניירות הערך הממשלתיים - האג"ח הממשלתי (GKO).
במטרה להתגבר על המשבר הפיננסי של 1998, הבנק המרכזי של רוסיה נקט במדיניות שיקום של המערכת הבנקאית שנועדו לשפר את הביצועים של הבנקים המסחריים ולהגדיל את הנזילות שלהם. חלק חשוב בהתאוששות הכלכלה הרוסית היה הקמת הסוכנות לשיקום ארגוני אשראי (Агентства по реструктуризации кредитных организаций ,АРКО) והוועדה הבין-גופית המתאמת לשיתוף פעולה ופיתוח מערכת הבנקאות ברוסיה (Межведомственного координационного комитета содействия развитию банковского дела в России ,МКК) שסייעו מאוד לשיקומה המהיר יחסית של כלכלת רוסיה.
בשנת 2003, הבנק המרכזי של רוסיה השיק פרויקט לשיפור הפיקוח על הבנקים ועל דיווח ההכנסות במסגרת תקנים בינלאומיים. בדצמבר 2003, אושר החוק הפדרלי "אודות ביטוח פקדונות בבנקים של הפדרציה הרוסית" שהגדיר את המסגרת המשפטית, הכספית והארגונית עבור ביטוח הפיקדונות בבנקים רוסיים בודדים, כמו גם יצירת פעילויות לארגון נוהל תשלום פיצויים על הפיקדונות. על מנת לקדם חוק, בינואר 2004, הבנק המרכזי של רוסיה פיתח תקנות, שקבעו את סדר הערכת הקריטריונים בהתאם לקבלה של מערכת ביטוח פיקדונות בבנק. במסגרת החוק הוקמה הסוכנות לביטוח פקדונות (Агентство по страхованию вкладов) שנכון להיום (2011) מאגדת 908 בנקים, שפקדונותיהם מבוטחים על ידי הסוכנות, שהיא תאגיד ממלכתי הכפוף לממשלת רוסיה.
לסמל הבנק נבחר סמל הממשלה הזמנית הרוסית שנעשה בו שימוש ב-1917.
נגידי הבנק [עריכה]
יושבי ראש הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית [עריכה]
| מספר | שם | תקופת הכהונה |
| 1 | אלכסנדר פון שטיגליץ | 1860 - 1866 |
| 2 | יבגני למנסקי | 1866 - 1881 |
| 3 | אלכסיי צימסן | 1881 - 1889 |
| 4 | יולי ז'וקובסקי | 1889 - 1894 |
| 5 | אדוארד פלסקה | 1894 - 1903 |
| 6 | סרגיי טימאשב | 1903 - 1909 |
| 7 | אלכסיי קונשין | 1909 - 1910 |
| 8 | איוואן שיפוב | 1910 - 1914 |
הקומיסרים הראשיים של הבנק העממי של רוסיה הסובייטית [עריכה]
יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק הממלכתי של ברית המועצות [עריכה]
| מספר | שם | תקופת הכהונה |
| 1 | אהרון שיינמן | 1921 - 1924, 1926 - 1929 |
| 2 | ניקולאי טומאנוב | 1924 - 1926 |
| 3 | גאורגי פיאטקוב | 1930 |
| 4 | משה קלמנוביץ' | 1930 - 1934 |
| 5 | לב מריאסין | 1934 - 1936 |
| 6 | סלומון קרוגליקוב | 1936 - 1937 |
| 7 | אלכסיי גריצ'מאנוב | 1937 - 1938 |
| 8 | ניקולאי בולגנין | 1938 - 1940 |
| 9 | ניקולאי סוקולוב | 1940 |
| # | ניקולאי בולגנין | 1941 - 1945 |
| 10 | יעקב גולב | 1945 - 1948 |
| 11 | ואסילי פופוב | 1948 - 1958 |
| # | ניקולאי בולגנין | 1957 |
| 12 | אלכסנדר קורובושקין | 1958 - 1963 |
| 13 | אלכסיי פוסקונוב | 1963 - 1969 |
| 14 | מפודיי סבשניקוב | 1969 - 1976 |
| 15 | ולדימיר אלחימוב | 1976 - 1986 |
| 16 | ויקטור דמנצב | 1986 - 1987 |
| 17 | ניקולאי גארטובסקי | 1987 - 1989 |
| 18 | ויקטור גראצ'נקו | 1989 - 1991 |
נגיד הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית [עריכה]
| מספר | שם | תקופת הכהונה |
| 1 | גאורגי מאטיוחין | 1991 - 1992 |
| 2 | ויקטור גראצ'נקו | 1992 - 1994 |
| 3 | טטיאנה פראמונובה | 1994 - 1995 |
| 4 | אלכסנדר חאנדרוייב | 8 - 22 בנובמבר 1995 |
| 5 | סרגיי דובינין | 1995 - 1998 |
| 6 | ויקטור גראצ'נקו | 1998 - 2002 |
| 7 | סרגיי איגנאטייב | 2002 - ועדיין מכהן |
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
