הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבנק המרכזי של רוסיה
Центральный банк Российской Федерации
לוגו הבנק המרכזי הרוסי
בניין הבנק המרכזי של רוסיה, מוסקבה, 2009
מטה דגל מוסקבה מוסקבה , רוסיה
הבנק המרכזי של Flag of Russia.svg הפדרציה הרוסית
ייסוד 1860 (היסטורי)
1990 (הבנק מודרני)
נגיד הבנק אלווירה נביאולינה (מ-2013)
מטבע רובל רוסי
ISO 4217 RUB
רזרבות סך הכול 516,848 מיליארד דולרים (נכון ל-9 באוקטובר 2011)
שער בסיס ההפקדה 8.25% (מה-3 במאי 2011)
אתר אינטרנט הבנק המרכזי הרוסי

הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסיתרוסית: Центральный банк Российской Федерации) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של רוסיה, והוא אחראי לרגולציה בין הבנקים המסחריים וארגוני האשראי במדינה. הבנק אחראי להסדרה ורישוי פעולות בנקאיות בידי חברות אשראי ובנקים למיניהם. הבנק אחראי באופן בלעדי על הנפקת שטרות ומטבעות של רובל רוסי, כאשר המטבעה הממלכתית של רוסיה היא זרוע של הבנק המרכזי. הבנק הוקם בשמו הנוכחי ב-13 ביולי 1990 כיורש הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שירש את הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהוקם ב-31 במאי 1860 על פי צו מאת הצאר אלכסנדר השני, על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.

הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה) נוסד ב-13 ביולי 1990 ב-2 בדצמבר 1990 הסובייט העליון של רוסיה אישר את חוק הבנק המרכזי (בנק רוסיה), לפיו הבנק המרכזי של רוסיה היה לישות העיקרית ברוסיה העוסקת בהסדרת מטבעות ורגולציה של המט"ח במדינה. ביוני 1991 החוק אושר סופית.

הבנק המרכזי של רוסיה ירש סופית את הבנק הממלכתי של ברית המועצות ב-1 בינואר 1992 כשהועברה לו סמכות השליטה המלאה בניהול הכלכלי של מתקנים לוגיסטיים ומשאבים כלכליים אחרים של רוסיה.

ב-20 בדצמבר 1991 הבנק הממלכתי של ברית המועצות התפרק על כל נכסיו, ואלה הועברו לבנק המרכזי של רוסיה (בנק ברוסיה).

תחת הנהגתו של הבנק המרכזי של רוסיה נעשה מסחור של בנקים מתמחים ונפתחו סניפים של בנקים מסחריים רבים. הבנק המרכזי החל מיד עם הקמתו לפרסם את שיעורי הרובל אל מול המטבעות הזרים והחל לרכוש ולמכור מטבעות חוץ והוקמה רשת של מרכזי עיבוד ומחשוב של כל המידע הכספי. בדצמבר 1992 הבנק זכה לתקציב פדרלי מוסדר.

תפקידי הבנק הוגדרו על פי החוקה (סעיף 75) וחוק "אודות הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה)" (סעיף 22), הבנק מבצע באופן עצמאי פעילות כלכלית עבור הגופים הפדרליים במדינה.

על מנת לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי של רוסיה הקים מערכת פיקוח ובדיקה של הבנקים המסחריים, כמו גם מערכת בקרה ושליטה על המטבע. הבנק פעל בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ובנק רוסיה על מנת לארגן את שוק ניירות הערך הממשלתיים - האג"ח הממשלתי (GKO).

במטרה להתגבר על המשבר הפיננסי של 1998, הבנק המרכזי של רוסיה נקט במדיניות שיקום של המערכת הבנקאית שנועדו לשפר את הביצועים של הבנקים המסחריים ולהגדיל את הנזילות שלהם. חלק חשוב בהתאוששות הכלכלה הרוסית היה הקמת הסוכנות לשיקום ארגוני אשראי (Агентства по реструктуризации кредитных организаций ,АРКО) והוועדה הבין-גופית המתאמת לשיתוף פעולה ופיתוח מערכת הבנקאות ברוסיה (Межведомственного координационного комитета содействия развитию банковского дела в России ,МКК) שסייעו מאוד לשיקומה המהיר יחסית של כלכלת רוסיה.

בשנת 2003, הבנק המרכזי של רוסיה השיק פרויקט לשיפור הפיקוח על הבנקים ועל דיווח ההכנסות במסגרת תקנים בינלאומיים. בדצמבר 2003, אושר החוק הפדרלי "אודות ביטוח פקדונות בבנקים של הפדרציה הרוסית" שהגדיר את המסגרת המשפטית, הכספית והארגונית עבור ביטוח הפיקדונות בבנקים רוסיים בודדים, כמו גם יצירת פעילויות לארגון נוהל תשלום פיצויים על הפיקדונות. על מנת לקדם חוק, בינואר 2004, הבנק המרכזי של רוסיה פיתח תקנות, שקבעו את סדר הערכת הקריטריונים בהתאם לקבלה של מערכת ביטוח פיקדונות בבנק. במסגרת החוק הוקמה הסוכנות לביטוח פקדונות (Агентство по страхованию вкладов) שנכון להיום (2011) מאגדת 908 בנקים, שפקדונותיהם מבוטחים על ידי הסוכנות, שהיא תאגיד ממלכתי הכפוף לממשלת רוסיה.

לסמל הבנק נבחר סמל הממשלה הזמנית הרוסית שנעשה בו שימוש ב-1917.

נגידי הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תקופת הכהונה
1 גאורגי מאטיוחין 1991 - 1992
2 ויקטור גראשצ'נקו 1992 - 1994
3 טטיאנה פראמונובה 1994 - 1995
4 אלכסנדר חאנדרוייב 8 - 22 בנובמבר 1995
5 סרגיי דובינין 1995 - 1998
6 ויקטור גראצ'נקו 1998 - 2002
7 סרגיי איגנאטייב 2002 - 2013
8 אלווירה נביאולינה[1] מ-2013

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה ליבוביץ-דר, גם בעולם: הנגידים "חבורה פרועה", באתר nrg מעריב, 10 באוגוסט 2013

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]