אריתרופויאטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריתרופויאטין

אריתרופויאטין (Erythropoietin, בקיצור EPO או המופויאטין; hemopoietin) הוא הורמון המופק בכליה. לתאים במח העצם יש קולטנים להורמון זה וקישור ההורמון לקולטן מעודד יצירת כדוריות דם אדומות. לאריתרופויאטין תפקידים ביולוגיים נוספים, ודוגמה לכך היא חשיבותו בתגובה לפגיעה נוירונית.‏[1]

ההורמון מופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן).

שימוש באריתרופויאטין מלאכותי נעשה כיום לצורך טיפול באנמיה מסוגים שונים. באריתרופויאטין נעשה גם שימוש אסור בספורט, שאותו ניתן לזהות בדם עקב הבדלים בין אריתרופויאטין אנדוגני לזה האקסוגני, כגון שינויים לאחר תרגום שמופיעים רק באנדוגני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1906 פאול קרנוט, פרופסור לרפואה בפריז, והאסיסטנט שלו דהפלנדר (DeFlandre) העלו את הרעיון כי הורמונים מבקרים את הייצור של תאי דם אדומים. לאחר ניסויים בארנבות שהקיזו את דמן, הבחינו השניים בעלייה בתאי הדם האדומים בארנבות הודות להמופויטין (hemopoietin). אווה בונסדורף ואווה ילביסטו שחקרו את ייצור תאי הדם האדומים העניקו להורמון את השם אריתרופויאטין. מחקרים נוספים נערכו על ידי ריזמן (Reissman) וארסלב (Erslev) הראו כי חומר מסוים במחזור הדם מסוגל לעודד יצירה של תאים אדומים ומגדיל את ההמטוקריט. החומר בודד וזוהה כאריתרופויאטין, ובכך נפתחה הדלת לשימושים העתידיים בו לטיפול במחלות כאנמיה.

ההמטולוג ג'ון אדמסון והנפרולוג ג'וזף אשבך (Eschbach) בחנו סוגים שונים של כשלים כליתיים ואת תפקידו של ההורמון הטבעי אריתרופויאטין בייצור תאי דם אדומים. השניים שחקרו כבשים וחיות נוספות במהלך שנות השבעים תרמו להבנה כי אריתרופויאטין מעודד ייצור של תאי דם אדומים במח העצמות ועשוי לסייע בטיפול באנמיה בבני אדם. ב-1968 גולדווסר (Goldwasser) וקנג (Kung) התחילו בניסיונות לטיהור אריתרופויאטין אנושי, וכעבור תשע שנים הצליחו השניים לטהר 10 מ"ל. האריתרופויאטין המנוקה איפשר לרצף את חומצות האמינו באופן חלקי ולזהות את הגן המקודד להורמון זה.‏[2] מאוחר יותר מחקר במימון NIH שנעשה באוניברסיטת קולומביה גילה דרך לסנתז אריתרופויאטין. על בסיס מחקר זה החלה חברת Amgen בייצור אריתרופויאטין סיננתי בשם אפוגן (Epogen), שזכה לאישור ה-FDA ב-1989.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Siren AL et al. (2001). "Erythropoietin prevents neuronal apoptosis after cerebral ischemia and metabolic stress". Proc Natl Acad Sci USA 98: 4044–4049. doi:10.1073/pnas.051606598. PMID 11259643. 
  2. ^ Jelkmann W (March 2007). "Erythropoietin after a century of research: younger than ever". Eur. J. Haematol. 78 (3): 183–205. doi:10.1111/j.1600-0609.2007.00818.x. PMID 17253966. 
Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.