הורמון אדרנוקורטיקוטרופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הורמון אדרנוקורטיקוטרופיק (ACTH - adrenocorticotropic hormon) מכונה גם הורמון הדחק, מופרש מההיפופיזה הקדמית, משפיע על בלוטת יותרת הכליה ועל הפרשת הורמונים קורטיקוסטרואידים המעכבים בין היתר את מערכת החיסון. ה ACTH גורם בין השאר להפרשת אדרנלין. במצב חירום (עקה או בהלם) הגוף מפריש את ה ACTH אל בלוטת יותרת הכליה וגורם להפרשת אדרנלין ונוירואדרנלין (שהוא מוליך עצבי) ולעירור של המערכת הסימפטטית. לאחר הפרשת הורמון זה מופיעים סימני פעילות סימפתטית:

  1. הרחבת אישונים
  2. הרחבת סימפונות
  3. הגברת ייצור פקטורי קרישה
  4. הגברת תפוקת הלב (ועלייה בלחץ הדם)
  5. האטת תהליך העיכול
  6. הפחתת תפקוד הכליות
  7. חרדה

הורמון ה-ACTH פעיל נגד תסמונת ווסט. כמות גדולה מדי של ההורמון יכולה להיות מסוכנת. בזמן עליית רמת הACTH בגוף רמת הסוכר בדם עולה בנוסף לפעילות הסימפתטית. ה ACTH יכול לגרום אף להרעלה בגוף (כמו כל חומר) אם נמצא בכמות גדולה מהרגיל.

[עריכה] ראו גם


Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא