הורמון אדרנוקורטיקוטרופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הורמון אדרנוקורטיקוטרופיק (ACTH - adrenocorticotropic hormon) מכונה גם הורמון הדחק, הוא פפטיד מופרש מההיפופיזה הקדמית, משפיע על בלוטת יותרת הכליה ועל הפרשת הורמונים קורטיקוסטרואידים המעכבים בין היתר את מערכת החיסון. ה ACTH גורם בין השאר להפרשת אדרנלין וקורטיזול. במצב חירום (עקה או בהלם) הגוף מפריש את ה-ACTH אל זרם הדם והוא משפיע על בלוטת יותרת הכליה וגורם להפרשת אדרנלין, קורטיזול ונוירואדרנלין (שהוא מוליך עצבי) ולעירור של המערכת הסימפטטית. לאחר הפרשת הורמון זה מופיעים סימני פעילות סימפתטית:

  1. הרחבת אישונים
  2. הרחבת סימפונות
  3. הגברת ייצור פקטורי קרישה
  4. הגברת תפוקת הלב (ועלייה בלחץ הדם)
  5. האטת תהליך העיכול
  6. הפחתת תפקוד הכליות
  7. חרדה

הורמון ה-ACTH פעיל נגד תסמונת ווסט. כמות גדולה מדי של ההורמון יכולה להיות מסוכנת. בזמן עליית רמת הACTH בגוף רמת הסוכר בדם עולה בנוסף לפעילות הסימפתטית. ה ACTH יכול לגרום אף להרעלה בגוף (כמו כל חומר) אם נמצא בכמות גדולה מהרגיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.