איסיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האיסיים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני. מקור הקבוצה בזמן בית חשמונאי - עת נוצרו זרמים שונים ובהם הצדוקים והפרושים - כתוצאה מפיצול ביהדות.

באמצע המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח ובהן נחשפו לראשונה אורח חייהם, הגותם ותפיסתם הרעיונית של בני כת שחיו באזור ים המלח באותה תקופה - ומכונים 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה'. חוקרים רבים מזהים כת זו כקבוצת איסיים - אולם המחקר המודרני מטיל ספק בדבר זיהוי זה, מאחר שהתגלו סתירות בין ממצאים לגבי אורח החיים של הכת לבין המנהגים המתוארים במקורות ההיסטוריים ובמקורות התושב"ע.

תוכן עניינים

[עריכה] מקורות היסטוריים

שמם של האיסיים ידוע רק מהשפה היוונית ולא ברור מהו מקורו העברי. ייתכן כי מקור השם במילה איסיי (מרפא), דבר המסתדר עם כתביו של יוסף בן מתתיהו. לפני גילוי מגילות ים המלח הגיע המידע על האיסיים מבני תקופתם שלא השתייכו אליהם: פילון האלכסנדרוני וההיסטוריונים פליניוס הרומי ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) היהודי - שכתב כי חי תקופה מסוימת בקרבם ולמד מהגותם: "הם עולים יתר על המידה באהבתם איש את רעהו. הם נזרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש יצרם. גם חיי הנשואים נמאסים בעיניהם...בהאמינם כי אף אחת מן הנשים אינה שומרת את אמונתה לבעלה האחד. הם מואסים בחיי עושר ונפלא הוא שיתוף הרכוש אצלם, עד כי לא נמצא בקרבם איש מופלג בנכסים...ולא נמצאה בהם חרפת העוני ולא גאוות העושר..כאילו היו אחים מבטן" (תולדות מלחמות היהודים, ספר ב' פרק ח' ב-ג). פלביוס ציין שהם חיו בכל עיר בישראל ואף סיפר שאחד ממנהיגי המרד הגדול היה איסי. הוא אף הרבה שבח על הכנסת האורחים שלהם. האיסיים תוארו על ידי פלביוס כאידאליסטים - חבורה העוזבת את הבלי העולם הזה, מתעלה מעל לעולם החומרי, מגיעה להכרה מיסטית, ומוותרת על חיי המותרות. הם נהגו, כמו כן, להשתתף ברכושם - בדומה לרעיון הקיבוץ המודרני.

[עריכה] מגילות ים המלח

ממצאי מגילות ים המלח מציגים אידאלים שונים במקצת מאלו שתארו ההיסטוריונים - בקרב "עדת היחד", שמה של הכת שחייתה בקומראן.

חברי הקבוצה התבדלו מעם ישראל ויצרו הגות דואליסטית המחלקת את האנושות לשני מחנות נבדלים: "בני האור" - אנשיהם - ולעומתם שאר ישראל ואומות העולם - "בני החושך". הם ראו את שאר ישראל (ובעיקר הפרושים והצדוקים) כחוטאים ורק את עצמם כמקיימי המצוות. כתביהם מציגים את חברי הקבוצה כעוזבים את החברה - לאו דווקא מתוך פציפיזם, כפי שתואר, אלא - כהכנה למלחמת שמד של העולם - מהפכה עולמית שלאחריה יהוו הם את הגרעין ואת העילית של ישראל. אסור היה להם לקבל מתנות מן העולם החיצוני או לתת מתנות לקרוביהם בלי אישור הממונים וכל אדם שנכנס לחברתם צריך היה למסור את כל הונו. כמו כן, ההיסטוריונים סיפרו שהאיסיים התנזרו מנשים, אך בחפירות בקומראן נמצאו עצמות נשים.

[עריכה] הכת והנצרות

לכת הייתה גם, ככל הנראה, השפעה רבה על יסוד דת הנצרות. קיים דמיון בין האוונגליונים והאיגרות שבברית החדשה לבין המגילות. דמיון זה הוביל חוקרים מסוימים[1] לטעון כי ישו הנוצרי השתייך לכת תקופה מסוימת והושפע ממנה, אך רוב החוקרים שוללים טענה זו. ניכר שפאולוס הושפע מרעיונותיהם על ההבדלה בין 'בני האור' ל'בני החושך'. כנראה יוחנן המטביל, מורו של ישו, היה מקורב מאוד לרעיונותיהם והחשיבות הגדולה שניתנה לטבילה אצל הנוצרים מיוחסת למנהגי טהרה שנקטו בני הכת.

[עריכה] לוח השנה של האיסיים

האיסיים השתמשו בלוח שנה משלהם - שתיאם בין מחזור השבוע למחזור השמש והתעלם ממחזור הירח. בלוח זה, השנה החדשה החלה באחד בניסן - שחל תמיד בתחילת האביב, קרוב למועד שוויון היום והלילה - וכללה 364 ימים (מספר המתחלק ב-7). השנה החלה, לפיכך, תמיד ביום רביעי ולכל חג היה יום קבוע בשבוע. את הימים החסרים השלימו, כנראה, באמצעות הוספת שבוע נוסף לשנה כשהצטברו שבעה ימים מלאים. המועדים של לוח האיסיים חלו בהפרשים של שבעה שבועות (יובל) ובהם כמה שאינם זכורים לנו כיום: מועד ביכורי התירוש ומועד ביכורי היצהר. הלוח מתואר בפירוט רב בספר היובלים ובמגילת המקדש.

לוח האיסיים, על פי יגאל ידין

[עריכה] ראו גם

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ למשל, יהושע אפרון, "התהוות הכנסייה הנוצרית הראשונית", ת"א 2006, עמ' 242-238

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9D
כלים אישיים