הכופר
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | ג'וש אפיגננסי |
|---|---|
| הופק בידי | ארווינד אית'ן דייוויד |
| תסריט | דויד בדיאל |
| עריכה | קים גסטר |
| שחקנים ראשיים |
אומיד ג'לילי ריצ'רד שיף ארצ'י פנג'בי עמית שאה יגאל נאור מאט לוקאס ריקי סקון |
| מוזיקה | ערן ברון כהן |
| צילום | נטשה ברייר |
| מדינה | בריטניה |
| חברת הפקה |
Slingshot Productions Met Film Production |
| חברה מפיצה |
Mikado Film, נטפליקס  |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 9 באפריל 2010 |
| משך הקרנה | 105 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קומדיה |
| הכנסות | 1,748,853£[1] |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הכופר (באנגלית: The Infidel) הוא סרט קומדיה בריטי משנת 2010 בבימויו של ג'וש אפיגננסי, על פי תסריט מאת דויד בדיאל. בסרט מככב אומיד ג'לילי לצד ריצ'רד שיף, ארצ'י פנג'בי, עמית שאה, יגאל נאור, מאט לוקאס וריקי סקון. עלילת הסרט מתארת מוסלמי בריטי שעובר משבר זהות לאחר שהוא מגלה כי הוא אומץ כילד, לאחר שנולד למשפחה יהודית.[2]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחמוד נאסר (אומיד ג'לילי) הוא בעל ואב מוסלמי בריטי, אשר מקשיב למוזיקת רוק, במיוחד לכוכב הפופ גארי פייג', ושותה לעיתים אלכוהול. מחמוד גר בשכנות ליהודי אמריקאי בשם לאונרד "לני" גולדברג (ריצ'רד שיף), אותו הוא שונא ומגלה כלפיו יחס אנטישמי. בנו של מחמוד, ראשיד (עמית שאה), רוצה להתחתן עם אוזמה (סוראיה רדפורד), אבל לשם כך הם זקוקים לברכתו של אביה החורג ארשאד אל-מסרי (יגאל נאור), מוסלמי אדוק. לשם כך, מחמוד מסכים להעמיד פנים שגם הוא מוסלמי אדוק. בעודו מפנה את ביתה של אמו המנוחה, מחמוד מוצא תעודת אימוץ ומגלה שאומץ על ידי הוריו המוסלמים כשהיה בן שבועיים; הוריו הביולוגיים הם יהודים, ושמו האמיתי הוא סולומון "סולי" שימשילביץ'. כאשר לני מגלה זאת, הוא מספר למחמוד שהוא מכיר אדם עם שם דומה - יצחק "איזי" שמשילביץ' - שייתכן והוא אביו הביולוגי של מחמוד. מחמוד מגיע לבית אבות יהודי, על מנת לבקר את איזי, אולם בכניסה לחדרו נמצא רב (מאט לוקאס), שמסרב לאפשר לו להיכנס. הרב מסביר שיהיה זה זעזוע עבור איזי, יהודי, לראות את בנו, מוסלמי, והוא מייעץ למחמוד ללמוד להתנהג יותר כמו יהודי, אם הוא רוצה לראות את אביו לפני מותו.
לני מסכים ללמד בסתר את מחמוד מה זה להיות יהודי. הוא מלמד אותו יידיש בסיסית ולרקוד כמו חיים טופול בסרט "כנר על הגג", אך הנסיעות התכופות של מחמוד לביתו של לני מעוררות חשד בקרב בני משפחתו של מחמוד, במיוחד כאשר הם מגלים כיפה על ראשו של מחמוד במהלך עצרת מוסלמית. מחמוד שורף בפומבי את הכיפה כסמל לשנאתו, כביכול, כלפי יהודים. בהמשך, מחמוד משתתף בבר מצווה עם לני ומספר לקהל בלי כוונה בדיחה גסה ביידיש משובשת. מחמוד ולני מנסים לראות את איזי, אך הרב עדיין מסרב להכניס את מחמוד פנימה. מחמוד ולני מתווכחים ורבים ביניהם, ומחמוד עוזב עם כוונה לחזור הביתה ולספר למשפחתו את כל האמת, אך כאשר הוא מגיע לביתו הוא מגלה שארשד, אוזמה וחבריהם כבר שם. ארשד, שהתרשם מהמסירות, כביכול, של מחמוד לאסלאם לאחר שראה אותו שורף את הכיפה בטלוויזיה, נותן את ברכתו לאיחוד בין ראשיד לבין אוזמה, אך אז המשטרה מגיעה למקום - יחד עם התקשורת והמון רב של אנשים, בהם יהודים זועמים ומוסלמים תומכים - לעצור את מחמוד על שריפת הכיפה. מחמוד מתוודה בפני כולם שהוא יהודי, ובכך נמנע מעצרו. עם זאת, ארשד עוזב בזעם עם אוזמה וחבריו.
משפחתו של מחמוד עוזבת אותו בגלל חוסר הכנות שלו, אחד מעמיתיו בעבודה מתפטר והוא מתחיל לשתות. הוא הופך להיות אובדני, אך לני מציל אותו, לאחר שראה בחדשות את הווידוי שלו. מחמוד הולך לבית האבות ודורש לפגוש את אביו, אך נודע לו שאביו כבר נפטר. מחמוד נכנס אל חדרו של איזי, שם הוא מוצא סרטון של הופעתו בטלוויזיה, ומבין שאביו צפה בו, על אף השנים הרבות של הנתק בין השניים, ומתנחם בכך. מחמוד מגיע לעצרת של ארשד, וחושף בפני הקהל את סודו של ארשד - ארשאד הוא למעשה כוכב הפופ גארי פייג', שזייף את מותו לאחר שהקריירה שלו כשלה בעקבות הערות גזעניות. אשרד בורח מהמקום. ראשיד ואוזמה, לבושים בבגדים הודים מסורתיים, נישאים זה לזה בחתונה בסגנון בוליווד, בה משתתפים מוסלמים ויהודים כאחד.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
|---|---|---|
| אומיד ג'לילי | מחמוד נאסר / סולומון "סולי" שימשילביץ' | מוסלמי בריטי, המגלה כי הוא מאומץ וכי אביו הביולוגי הוא יהודי |
| יגאל נאור | ארשאד אל-מסרי | איש ציבור מוסלמי אדוק וקיצוני |
| מאט לוקאס | רבי | הרבי של אביו הביולוגי של מחמוד |
| עמית שאה | ראשיד | בנו הבכור של מחמוד |
| סוראיה רדפורד | אוזמה | בתו של ארשאד, ארוסתו של ראשיד |
| ארצ'י פנג'בי | סמיה נאסר | |
| ריצ'רד שיף | לני גולדברג | שכנו של מחמוד |
| מירנדה הארט | גב' קיז | |
| דייוויד שניידר | מונטי | |
| טרייסי אן אוברמן | אשתו של מונטי | |
| מינה אנוואר | מונה | |
| כריסטיאן ליס | ילד בר מצווה | |
| ג'יימס פלויד | גארי פייג' | |
| שובו קאפור | קאשינה | |
| סרטאג' גרוואל | ואסיף | |
| ריקי סקון | חאזים |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדבריו של התסריטאי דויד בדיאל, הוא כתב את התסריט לסרט זה משום שהוא "תמיד היה חובב של קומדיות של החלפת זהויות ("ביג", "משנה מקום משנה מזל");" הוא חושב ש"אנשים פוחדים בגלל גזע ודת, במיוחד סביב סוגיות [הקשורות ב] מוסלמים ויהודים, וכשאנשים פוחדים, מה שהם צריכים לעשות זה לצחוק"; הוא "אוהב את אומיד ג'לילי ואת הפרצוף הגדול והמצחיק שלו. [הוא] מקווה שאנשים יבינו כי מעבר לקומדיה, המסר של הסרט הוא של סובלנות הדדית: אם לא, [הוא] מקווה למצוא [לעצמו] זהות חדשה".[3]
בתחילה, סרטי BBC סייעו בפיתוח תסריט הסרט. לבסוף הם פרשו מהפרויקט, בשל חשש מתכניו שעלולים להיתפס כפוגעניים, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב תוכנית הרדיו של ראסל בראנד, אשר שודרה ב-BBC, במסגרתה ביצע בראנד מתיחה טלפונית כאשר התקשר לאנדרו סאקס והשאיר במשיבון שלו הודעות פוגעניות.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט יצא לאקרנים ב-9 באפריל 2010 בממלכה המאוחדת. זכויות ההפצה לסרט נמכרו ל-62 מדינות שונות, לרבות מדינות ערביות ומוסלמיות רבות כמו איחוד האמירויות, בחריין, קטר, לבנון, עומאן, איראן וסעודיה. הסרט הוצג באיראן, אך עד כה לא זכה להפצה בישראל.[4]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי אתר האינטרנט Rotten Tomatoes, מבין 25 הביקורות שנכתבו על סרט זה, 60% מתוכן היו חיוביות.[5]
רימייק בוליוודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהודו, הופק לסרט זה רימייק בוליוודי, שיצא לאור בשנת 2015 בשם "Dharam Sankat Mein" (משבר אמונה).[6] בסרט זה, גבר למשפחה הינדית מגלה שהוא מאומץ, וכי משפחתו הביולוגית היא מוסלמית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הכופר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הכופר", באתר נטפליקס
"הכופר", באתר AllMovie (באנגלית)
"הכופר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הכופר", באתר Metacritic (באנגלית)
"הכופר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://boxofficemojo.com/movies/intl/?page=&country=UK&id=_fTHEINFIDEL01
- ^ Catrin Nye (2009-07-23). "Omid Djalili becomes an Infidel". BBC News. נבדק ב-2009-12-08.
- ^ David Baddiel. "David Baddiel's profile on The Infidel website". Slingshot Productions. נבדק ב-2009-12-08.
- ^ Taylor, Jerome (8 באפריל 2010). "OK in Iran, shunned in Israel: film about Muslim born a Jew". The Independent. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Infidel (2009)". Rotten Tomatoes. Flixster. נבדק ב-22 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dharam Sankat Mein", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)