חיים טופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים טופול
חיים טופול בטקס הענקת פרס ישראל בבנייני האומה בירושלים, 2013
חיים טופול בטקס הענקת פרס ישראל בבנייני האומה בירושלים, 2013
חיים טופול בטקס הענקת פרס ישראל בבנייני האומה בירושלים, 2013
לידה 9 בספטמבר 1935
י"א באלול ה'תרצ"ה
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 9 במרץ 2023 (בגיל 87)
ט"ז באדר ה'תשפ"ג
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19542023 (כ־69 שנים)
עיסוק שחקן, מפיק קולנוע, מנחה טלוויזיה, סופר, משורר, מאייר, זמר, מדבב, נדבן
צאצאים עדי טופול עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיים טופול בהצגה "השטן במוסקבה", בבימויו של יבגני אריה, תיאטרון גשר, שנת 2000
חיים טופול וחנה רובינא, מלון הילטון תל אביב, 1967

חיים טופול (9 בספטמבר 1935, י"א באלול ה'תרצ"ה9 במרץ 2023, ט"ז באדר ה'תשפ"ג) היה שחקן, מפיק קולנוע, זמר, מאייר, סופר, משורר, מדבב, נדבן ומנחה טלוויזיה ישראלי.

בשנת 1972 היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-44 עבור משחקו בסרט "כנר על הגג". ב-1991 היה מועמד לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר (אנ') עבור משחקו במחזמר "כנר על הגג". הוא זכה ב-2 פרסי גלובוס הזהב: בשנת 1964 זכה בפרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה - שחקן (אנ') על משחקו בסרט "סאלח שבתי", וב-1971 זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי עבור משחקו בסרט "כנר על הגג".

חתן פרס ישראל לשנת ה'תשע"ה (2015) על מפעל חיים – עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ופרס כינור דוד.

לאחר מותו של טופול חשפו משה שוורדי, חוקר הביטחון והמודיעין, ויוסי מלמן, הפרשן הצבאי של הארץ, כי טופול השתתף בפעולות של המוסד בחו"ל. הפרסום יצר הדים רבים בעולם.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופול נולד, גדל והתחנך בתל אביב, בן ליעקב ורלה טופול, שעלו ארצה מפולין בשנת 1932.[2] הוא גדל והתחנך בשכונת פלורנטין. הגננת שלו הייתה הסופרת ימימה אבידר-טשרנוביץ. למד בבית הספר תחכמוני והיה חניך ב"שבט העדה" בשכונת שפירא של תנועת "הצופים הדתיים" ובתנועת הנוער העובד. בנעוריו עבד כשוליה בבית-הדפוס של העיתון דבר.

בשירותו הצבאי היה חבר במחזור השני של להקת הנח"ל.

בלהקה הכיר את אשתו לעתיד גליה ואת אורי זוהר, שהיה שותפו להופעות במשך שנים רבות. בלהקת הנח"ל גילם טופול לראשונה את דמותו של "סאלח שבתי" במערכונים שכתב אפרים קישון, ואשר שימשו, כמה שנים מאוחר יותר, כבסיס לסרט הקולנוע "סאלח שבתי".

ב-1957, לאחר מבצע סיני הצטרף עם חברים מלהקת הנח"ל לקיבוץ משמר-דוד.

להקת "בצל ירוק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 הקים יחד עם אורי זוהר, גבי עמרני ועוד יוצאי להקת הנח"ל את להקת הבידור "בצל ירוק". הלהקה זכתה להצלחה גדולה והעלתה חמש תוכניות, עד שהתפרקה ב-1961.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 היה טופול בין המייסדים של "התיאטרון העירוני חיפה", והופיע כפטרוקיו ב"אילוף הסוררת" וז'אן ב"הקרנפים".

ב-1962 גילם טופול את השופט אזדק ב"מעגל הגיר הקווקזי" לצדה של זהרירה חריפאי, הצגה שזכתה לשבחי הביקורת והועלתה בפסטיבל ונציה.

לאחר שנות עשייה בקולנוע ובטלוויזיה, גילם ב-1998 בשנית את דמותו של טוביה החולב בהפקה ישראלית של "כנר על הגג", ובתו עדי גילמה את אחת מבנותיו של טוביה. ב-2001 שיחק בתיאטרון גשר במחזה "השטן במוסקבה".

ביוני 2008 (ה'תשס"ח) השתתף טופול בהפקה לונדונית של המחזה ז'יז'י (Gigi), ובתחילת 2009 יצא לסיבוב הופעות בהפקה של "כנר על הגג" בארצות הברית, שנמשך עד למאי 2010.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הראשון בקולנוע היה בשנת 1960 בסרט "איי לייק מייק" שביים פיטר פריי. ב-1963 הופיע בסרט "אלדורדו" לצדה של גילה אלמגור.

בשנת 1964 שיחק באחד מתפקידיו המוכרים ביותר בישראל: התפקיד הראשי בסרט הקולנוע "סאלח שבתי" של אפרים קישון, המתאר את קשייו של עולה יהודי מעדות המזרח ומשפחתו בישראל בשנות ה-50 המוקדמות. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל ושווק גם בארצות הברית. בשנת 1965 זכה טופול בפרס גלובוס הזהב על משחקו בקטגוריית "תגלית השנה", והסרט עצמו זכה ב"גלובוס הזהב" בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" והיה אף מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר". השיר "משיח הזקן", שטופול שר בסרט, הפך ללהיט גדול בישראל.

בשנת 1966 הופיע לראשונה בסרט דובר אנגלית, "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דאגלס, שעוסק בחייו של האלוף דוד מרכוס על רקע מלחמת העצמאות.[3] בשנת 1967 החל להופיע בלונדון בתפקידו הנודע ביותר טוביה החולב, במחזמר "כנר על הגג".[4] בתפקיד זה כיכב במשך שנים רבות בתיאטראות ברודוויי ובווסט אנד. שירי המחזמר מוכרים אף הם בביצועו ובמיוחד השיר "לו הייתי רוטשילד" (בגרסה האנגלית: "If I Were A Rich Man").

בשנת 1967 כיכב טופול בדמות הפרחח שמצליח תמיד להסתדר, בסרט נוסף של אפרים קישון, "ארבינקא" (שצולם ב-1966).

בשנת 1971 יצאה הגרסה הקולנועית של "כנר על הגג" שגם בה שיחק טופול בתפקיד הראשי. על תפקידו זה זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי או קומי" והיה אף מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר של שנת 1971. בעקבות הסרט הפך טופול לכוכב בינלאומי והמשיך להופיע בסרטי קולנוע רבים. בשנת 1972 כיכב בסרט "העין הציבורית" (שבבריטניה נקרא: "Follow Me", ובארצות הברית: "The Public Eye") סרט רומנטי בריטי משנת בבימויו של קרול ריד, בו כיכב יחד עם השחקנית מיה פארו בתפקידים הראשיים.[5] על תפקידו בסרט זכה טופול בפרס צדף הזהב, לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן.[6] הופעות חשובות נוספות שלו בין היתר היו בתפקיד גלילאו גליליי בסרט "גליליאו" (1975), "פלאש גורדון" (1980), ובסרט מסדרת ג'יימס בונד – "לעינייך בלבד" (1981). ב-1985 הופיע בסרט הישראלי "רומן בהמשכים" לצד אשתו גליה ובתו ענת.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופול כיכב בטלוויזיה האנגלית בסדרות של ה-BBC, בין היתר בסדרות "זה טופול" ו"ישראל על פי טופול". כמו כן הופיע במיני-סדרה "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון" על פי ספריו של הרמן ווק.

בשנת 1988 שיחק תפקיד ראשי באחד מפרקי הסדרה "לא יאומן כי יסופר" (Tales of the Unexpected) של ה-BBC, בשם Mr. Know-All (עונה 9 פרק 14), המבוסס בעיבוד מודרני וחופשי על סיפורו של הסופר האנגלי סומרסט מוהם (Mr. Know All).

בשנים 1993–1994 הגיש את התוכנית "חיים יסדר" שבה הגשים את חלומות הצופים. באותה השנה השתתף בקלטת לילדים בשם "מחר שבת" לצידה של חני נחמיאס.

בשנת 2008 (ה'תשס"ח) הנחה את טקס הענקת פרסי ישראל לצידה של מרב מילר.

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופול קריין את הסרט "ניקי כלב הפרא" לשפה העברית, כאשר זהו הסרט הראשון שדובב במלואו לשפה. בהמשך הוא דיבב את דמותו של בגירה הפנתר ב"ספר הג'ונגל" ובסרט ההמשך "ספר הג'ונגל 2". בנוסף דיבב את רובאוס האגריד בסרטים "הארי פוטר ואבן החכמים" ו"הארי פוטר וחדר הסודות", והוחלף בתפקיד זה על ידי אריה צ'רנר.

כתביו וציוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוביוגרפיה שלו, בשם "Topol by Topol", יצאה לאור בלונדון, ובישראל פורסמה בשם "חיים מספר על טופול". הוא אייר כ-20 ספרים, והוציא לאור את ספרו "אוצר ההומור היהודי".

טופול היה גם צייר חובב. סדרת בולים, שעליהם ציורי דיוקנאות של נשיאי מדינת ישראל שצייר טופול, הונפקה על ידי השירות הבולאי בשנת 2013. גיליונות של הסדרה נמכרו כתרומה לכפר נהר הירדן.[7]

ציורי דיוקנאות בתוך – יפה ברלוביץ (עורכת), רחבעם זאבי (מהדיר), אעברה נא בארץ, מסעות בארץ ישראל של אנשי העלייה הראשונה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב:חמדה בן יהודה; יהושע ילין; זלמן דוד ליבונטין; סלימאן מנחם מני; גרשון הורביץ; יהושע ברזילי; זאב יעבץ; משה סמילנסקי; מרדכי חביב לובמן; זלמן בן טובים; דוד ילין; יהודית הררי; נחמה פוחצ'בסקי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופול יזם ב-1967 את הקמת וראייטי ישראל, כיהן בה כנשיא כבוד עשרות שנים, ושימש שגריר בינלאומי של וראייטי העולמי.[8]

טופול יזם, הקים והיה עד 2020 יו"ר מועצת המנהלים של "כפר נהר הירדן", כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון.

דעות ופעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופול אימץ השקפות פוליטיות ימניות מובהקות. היה מיודד מאוד עם האלוף רחבעם זאבי ותמך בדעותיו בנושאי מדיניות והתנחלות. בתפקידיו הצבאיים וגם כשר, צירף זאבי במשך שנים את טופול לסיורים רשמיים, רבים מהם בהתנחלויות. שבועיים לפני הירצחו הצטרף אליו טופול לביקור בנצרים[9] ובמהלכו ביקשו המתנחלים משר התיירות לספק להם מתקני משחקים לחצר בית הספר ביישוב. זאבי הבטיח לסייע, אך לא הספיק. אחרי שנרצח ראה טופול בהבטחה צוואה שמחייבת אותו ותרם מכיסו כמה עשרות אלפי שקלים להקמת המתקנים. בנוסף, יזם הקמת אנדרטה גדולה לזכרו של רחבעם זאבי ביישוב, אותה עיצב הפסל אורי ליפשיץ.[9]

בראיון בטלוויזיה התוודה טופול בשידור כי הוא נמצא ימינה מזאבי (גנדי) בדעותיו, וציין שידידו המנוח היה שמאלן לידו.[10]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שירותו בלהקת הנח"ל, פגש טופול את גליה לבית פינקלשטיין. בשנת 1956, לאחר שחרורם, הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים. בנותיו, ענת ועדי המשיכו את דרכו במשחק, ובנו עומר הוא נטורופת.

טופול נפטר בביתו בתל אביב ב-9 במרץ 2023, בגיל 87, לאחר שסבל זמן ממושך ממחלת אלצהיימר. נטמן בבית העלמין בקבוצת שילר.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים טופול מתראיין לכתבה בעיתון דבר, 1969

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים טופול כסאלח שבתי – איור מעשה ידיו של חיים טופול
טופול, איש מילואים ביחידת דובר צה"ל, מקבל דרגת רס"ן מידי הדובר, תא"ל אפרים לפיד, וראש ענף קשרי ציבור, סא"ל אסנת מרדור, 1986

דיסקוגרפיה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה הארוכה של טופול, הוציא השחקן מספר אלבומים. חלקם הגדול הוקדש לסיפורי ילדים ("בימבו ובימבה", "יוסי וענת", "שוליית הקוסם") שהוקלטו ברשות השידור לתוכניות הרדיו השונות. לצד תקליטים אלה הוציא טופול כמה תקליטים ותקליטונים שכללו בתוכם שירים ישראליים, שירי המחזמר "כנר על הגג" ושירי מלחמה:

  • סאלח שבתי – EP הכולל את השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן".
  • ארבינקא – EP הכולל את שיר הנושא ואת השיר "מי בנה את תל - אביב".
  • טופול 68 – שירים עבריים שתורגמו כולם לאנגלית
  • טופול – במתכונת דומה לטופול 68
  • טופול שר שירי מלחמה – שירי מלחמה משל חנוך לוין, ברכט, נעמי שמר ועוד.
  • זהו טופול – מיטב השירים שביצע טופול בתוכניתו ב-BBC.
  • Topol's Israel

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]