הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה
| הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית Православна церква України | |
|---|---|
|
הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה (באוקראינית: Православна церква України) היא כנסייה אורתודוקסית עצמאית, אוטוקפאלית, במסגרת הנצרות האורתודוקסית המזרחית, ששטח הכהונה שלה הוא אוקראינה. הכנסייה נוסדה בשנת 2018 בוועידת האיחוד של מספר כנסיות אורתודוקסיות אוקראיניות שהתקיימה בקתדרלת סופיה הקדושה בקייב והוכרה בטומוס (מסמך כנסייתי רשמי) שנחתם על ידי פטריארך קונסטנטינופול, ברתולומאיוס, ב-5 בינואר 2019 שניתק סופית את הכנסייה של אוקראינה ממרותו של פטריארך מוסקבה הפרבוסלבי, אליו הייתה כפופה בשנים 1992-1686. בכך אוחדו "הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה - פטריארכיית קייב" (עם כ-100,000 נאמנים) ו"הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית האוטוקפלית" (כ-10,700,000 מאמינים) וחלק מהכנסייה האורתודוקסית האוקראינית הכפופה לפטריארכיית מוסקבה. מנהיג הכנסייה המאוחדת הוא המטרופוליט הנבחר אפיפניוס הראשון, המטרופוליט של קייב וכל אוקראינה (Митрополит Київський і всієї України). עצמאות הכנסייה הלאומית מהווה צעד נוסף בעצמאות המדינה והתנתקותה ממוסקבה. נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, השווה צעד זה למשאל העם שנערך במדינה ב-1991, ושאישר את הצהרת העצמאות שלה מברית המועצות.[1]
לפי סקר ממאי 2019 של המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב, מתוך האוקראינים שהגדירו עצמם כנוצרים אורתודוקסים (שהם 79.3% מכלל אזרחי אוקראינה), 61.5% הצהירו על שייכות לכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה, 20.5% לא הכריזו על השתייכות לכנסייה אורתודוקסית מסוימת, ורק 18% עדיין משתייכים לפלג האוקראיני של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שעודו כפוף לפטריארך מוסקבה.
ב-24 במאי 2023 החליטה מועצת הבישופים לעבור לחלוטין ללוח השנה היוליאני המתוקן וכי מעבר זה יתרחש ב-1 בספטמבר 2023. כמו כן הוחלט לכנס את המועצה המקומית של ה-OCU ב-27 ביולי 2023, אשר יאשר לבסוף את המעבר ללוח השנה היוליאני המתוקן.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 988 הפכה רוס של קייב, המדינה הסלאבית הראשונה, למדינה נוצרית. בעיר קייב, הבירה, הוקם כס המטרופוליט של קייב וכל רוס, כשלוחה של הכנסייה האורתודוקסית. המטרופוליט (ראש הכנסייה המקומית) מונה על ידי פטריארך קונסטנטינופול והיה כפוף אליו. בהמשך נחרבה רוס של קייב, נכבשה על ידי המונגולים וראש הכנסייה עבר לעיר ולדימיר. במקביל עלה כוחה של דוכסות מוסקבה. ב-1329 דרש דוכס מוסקבה מן הפטריארך של קונסטנטינופול שימנה בעיר מטרופוליט עצמאי. לאחר שהדרישה לא נענתה מינה שליט מוסקבה פטריארך בעצמו, אשר זכה להכרת קונסטנטינופול רק ב-1589, לאחר שהיה לגורם בעל השפעה רבה דה פקטו. במהלך מרד חמלניצקי של האוקראינים נגד שלטון האיחוד הפולני-ליטאי באוקראינה, נעזרו האוקראינים ברוסים. אחד ממחירי שיתוף הפעולה היה הכפפת המטרופוליט של קייב לפטריארך מוסקבה, כלומר העברת כל מערך המינויים הכנסייתיים והשליטה באוקראינה למוסקבה. זאת למורת רוחו של פטריארך קונסטנטינופול, שאיבד את השפעתו הישירה.
בשנת 1921 חלה התעוררות לאומית אוקראינית ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, שהייתה חלק מברית המועצות. במסגרת התעוררות זו הוקמה הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית העצמאית (UAOC; Українська автокефальна православна церква (УАПЦ), שביקשה לחדש את ימיה ככנסייה נפרדת ממוסקבה. אולם הכנסייה דוכאה כמו כל ההתארגנויות הדתיות בברית המועצות. ניסיון שני להחיות את הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית העצמאית אירע ב-1942, כאשר חלקים מאוקראינה שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה נוהלו על ידי נציבות הרייך אוקראינה. במסגרת זו, החיה פוליקארפ סיקורסקי (Polikarp Sikorsky) את הכנסייה בתפקידו כ"מטרופוליט לוצק וקובל" ובתמיכת השלטון הנאצי ששיתף פעולה עם התנועה הלאומנית האוקראינית שביקשה להשתחרר מעולה של ברית המועצות ("השלטון היהודי-קומוניסטי"). בין היתר פרסם פוליקארפ פרסומים אנטישמיים.[3] ניסיון זה דוכא על ידי השלטון הסובייטי, עם שובו ב-1944.[4]
בעקבות פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1991, עם עצמאותה המחודשת של אוקראינה, שבה וקמה גם הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית העצמאית[5], אשר, על אף שלא זכתה בהכרה, סחפה כשליש מן המאמינים. ב-1992 התפצלה הכנסייה על רקע חילוקי דעות באשר לזהות הפטריארך וכך הוקמה הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה - פטריארכיית קייב (UOC-KP; Украї́нська Правосла́вна Це́рква – Ки́ївський Патріарха́т (УПЦ-КП). ראש הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה - פטריארכיית קייב, פליארט דניסנקו, הכריז על עצמו כפטריארך קייב ואוקראינה, ללא תמיכת שאר הפטריארכים. רוסיה, מצידה, הצהירה שהצעד משקף תוקפנות אוקראינית, כיוון שהכנסיות האוקראיניות השתלטו על שטחים ומבנים שהשתייכו לרוסיה באמצעות הכנסייה הרוסית. אולם עדיין רוב המאמינים השתייכו לכנסייה הפרבוסלבית האוקראינית, אשר המשיכה להיות כפופה לפטריארך של מוסקבה.
באוגוסט 2008, במהלך הטקסים לרגל 1,020 שנים לאימוץ הנצרות בממלכה הסלאווית (שקדמה לאוקראינה ולרוסיה), קרא הנשיא האוקראיני ויקטור יושצ'נקו לראשונה בפומבי לנוצרים האורתודוקסים במדינתו להתפצל מהכנסייה הרוסית-אורתודוקסית ולזכות בעצמאות[5].
סכיזמת מוסקבה-קונסטנטינופול 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאבק הפוליטי בין רוסיה לאוקראינה, שהתקיים מאז 1992, הסלים מאוד עקב כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014. צעד זה איחד אוקראינים רבים תחת דגל הלאומיות, שהאויבת הישירה שלה היא מוסקבה. במקביל לסחף הלאומי הפוליטי חל גם סחף לאומי דתי, שהגדיל את כוחן של הכנסיות האוקראיניות על חשבון הכנסייה הפרבוסלבית הכפופה למוסקבה. במקביל נערכו שיחות בין בכירי ממשל אוקראינים עם צמרת הכנסייה האורתודוקסית על מנת להכין את הקרקע להפרדת הכנסייה האוקראינית מהכנסייה הרוסית.
ב-8 בספטמבר 2018 מינה פטריארך קונסטנטינופול שני בישופים (דניאל והילריון) כשליחיו לקייב, מבלי להיוועץ במוסקבה ולפיכך עקף את סמכותו של פטריארך מוסקבה ורמז על כך שהוא רואה את הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה כבלתי כפופה יותר למוסקבה. ב-14 בספטמבר 2018 התכנס סינוד של הכנסייה הרוסית במוסקבה, אשר הכריז על צעדיו של פטריארך קונסטנטינופול כבלתי חוקיים ודחה כל המשך שיתוף פעולה עם קונסטנטינופול.[6][7]
ב-23 בספטמבר הבהיר פטריארך קונסטנטינופול שלא נבהל מן ההכרזה הרוסית ושלא ירחק היום בו תזכה הכנסייה של אוקראינה למעמד העצמאי (אוטוכפלי) לו היא זכאית.[8]
ב-2 באוקטובר קרא ראש הכנסייה הרוסית, הפטריארך קיריל, לכינוס סינוד פאן-אורתודוקסי במינסק לפתרון המשבר.[9][10] המטרופוליט הילריון, ראש מחלקת קשרי החוץ של הכנסייה הרוסית קבע שהקרע עלול להיות טראגי עבור הכנסייה האורתודוקסית כולה.[11] ב-12 באוקטובר התייחס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין למשבר וכינה אותו "קטסטרופלי" בעת נאומו במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.[12] באוקראינה, מנגד, התקיימו עצרות תמיכה בהפרדות ודרשות פומביות בכיכרות מרכזיות.[13]
ב-11 באוקטובר הכריז הסינוד הפטריארכלי (הוועידה העליונה של הכנסייה האורתודוקסית העולמית שמושבה באיסטנבול (קונסטנטינופול)) על כך שיעניק מעמד עצמאי לכנסייה של אוקראינה. [14][13] ב-15 באוקטובר 2018 הכריז הסינוד של הכנסייה הרוסית על ניתוק קשריו עם הסינוד הפטריארכלי ובכך הביא לידי ביטוי את הסכיזמה (פילוג, קרע) בכנסייה האורתודוקסית. במקביל, כינסו הכנסיות האוקראיניות ועידת איחוד בה השתתפו ראשי הכנסייה העצמאית (UAOC), ראשי כנסיית פטריארכיית קייב (UOC-KP) וכן שני בישופים מהכנסייה הפרבוסלבית של אוקראינה, אשר פרשו מכפיפותם למוסקבה.[15][16]
ב-15 בדצמבר סיימה ועידת האיחוד את עבודתה ובחרה במטרופוליט אפיפניוס בן ה-39 למטרופוליט של קייב וכל אוקראינה ופרימאט (ראש) הכנסייה.[17] בנאום שנשא נשיא אוקראינה במעמד זה הצהיר "בלי פוטין! בלי קיריל [פטריארך מוסקבה] - עם אלוהים ועם אוקראינה!"[18] ב-5 בינואר 2019 יצאו נשיא אוקראינה, פורושנקו, המטרופוליט אפיפניוס ובכירים נוספים לאיסטנבול ובאותו יום קיים אפיפניוס קיים טקס דתי יחד עם פטריארך קונסטנטינופול. למחרת, במסגרת טקסי חג ההתגלות, הוענק לו הטומוס הרשמי המאשר חוקית את כינון הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה.[19][20] ב-3 בפברואר 2019 הוכתר אפיפניוס בקתדרלת סופיה הקדושה בקייב כמיטרופוליט פרימאט של הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה. הוא קיבל את ברכת המיטרופוליט פילרט שלא השתתף בטקס מסיבות בריאות. ב-5 בפברואר 2019 התכנס הסינוד הראשון של הכנסייה.
החל מפברואר 2019 הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה משתתפת במועצת העל של הכנסיות והארגונים הדתיים האוקראינים, במקומן של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית של פטריארכיית קייב ובמקום הכנסייה האורתודוקסית האוטוקפלית האוקראינית. ביוני 2019 משלחת הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה יחד עם נציגי הכנסיות האורתודוקסיות של יוון, של אלכסנדריה, קפריסין, גאורגיה, בולגריה, פינלנד, אסטוניה, הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית של קנדה והכנסייה הקופטית השתתפו במפגש פסגה בינלאומי בסמינר התאולוגי של חלקי באיסטנבול, והציגה בו מיזם לתחיית נחל פוצ'יינה המיתולוגי שבו הוטבל ולדימיר הקדוש.
ההכרה בכנסייה של אוקראינה יצרה פיצול בקרב הכנסיות האורתודוקסיות בעולם. במהלך שנת 2019 היא קיבלה הכרה מצד הכנסייה האורתודוקסית של יוון (7.10.2019) והפרטיארכייה האורתודוקסית של אלכסנדריה (8.11.2019) מה שעורר תגובות תגמול כלפי ראשי כנסיות אלה מצד הכנסייה האורתודוקסית הרוסית. הכנסיות האורתודוקסיות בבולגריה, קפריסין וצ'כייה וסלובקיה החליטו שלא להחרים אותה. הכנסייה האורתודוקסית הרומנית והגאורגית צפויות להכירה בעתיד הקרוב. אין עדיין החלטה בכיוון ההכרה בכנסיות האורתודוקסיות הפולנית והאלבנית ובפטריארכייה היוונית אורתודוקסית של ירושלים וזו של אנטיוכיה. לעומת זאת הכנסייה האורתודוקסית הסרבית סירבה להכירה והתייצבה לימין פטריארכיית מוסקבה.
הכנסייה הקתולית הביעה תמיכה והכרה בעצמאות הכנסייה של אוקראינה.[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה
הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה, ברשת החברתית פייסבוק
הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה, ברשת החברתית אינסטגרם
הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה, סרטונים בערוץ היוטיוב- Neil MacFarquhar, Russia Takes Further Step Toward Major Schism in Orthodox Church, הניו יורק טיימס, 15 באוקטובר 2018
רויטרס אי-פי, גרדיאן, קרע בעולם הנוצרי: הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה התפצלה מרוסיה, באתר הארץ, 5 בינואר 2019- רויטרס, הפיצול הושלם: אוקראינה הקימה כנסייה עצמאית למרות איומי רוסיה, באתר וואלה!, 7 בינואר 2019
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטרס, אי-פי, גרדיאן, קרע בעולם הנוצרי: הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית התפצלה מרוסיה, באתר הארץ, 5 בינואר 2019
- ^ Orthodox Church of Ukraine to switch to Revised Julian calendar, celebrate Christmas on Dec. 25, Kyiv Independent, 2023-05-24 (באנגלית)
- ^ Archbishop Polikarp (Sikorsky) of the Orthodox Autocephalous Church denounces the Jews (25 March 1943)
- ^ [1] Metropolitan Polikarp (Sikorski), אנציקלופדיה לנצרות אורתודוקסית של קנדה
- ^ 1 2 אן ברנארד, הניו יורק טיימס, אוקראינה ורוסיה: שתי כנסיות לשני עמים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
- ^ MINUTES of the Holy Synod’s held on 14 September 2018
- ^ Russian Orthodox Church cuts ties with Constantinople over Ukraine, BBC, 15 בספטמבר 2018
- ^ Patriarch Bartholomew Says He Won’t Back Away From His Intention to Grant Autocephaly To Ukrainian Church
- ^ Situation with Orthodox Church in Ukraine on agenda of Holy Synod meeting in Minsk
- ^ Patriarch Kirill Initiates Pan-Orthodox Discussion of Ukrainian Autocephaly
- ^ Metropolitan Hilarion: If the project for Ukrainian autocephaly is carried through, it will mean a tragic and possibly irretrievable schism of the whole Orthodoxy
- ^ Putin Discusses Orthodox Church Crisis in Ukraine with Russian Security Council
- ^ 1 2 דוד טברסקי, מלחמות דת: הנשיאים ורוח הקודש, דבר ראשון, 17 באוקטובר 2018
- ^ [(https://www.patriarchate.org/-/communiq-1 Announcement(11/10/2018]
- ^ New Local Orthodox Church in Ukraine: Explained
- ^ הגרדיאן, בדרך לפילוג נוצרי חדש? הכנסייה האורתודוקסית במשבר, ופוטין עלול לשלם מחיר, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2018
- ^ History in the making: future Ukrainian Orthodox Church elects its Primate
- ^ Bishop Epifaniy (Dumenko) elected Primate of the “Orthodox Church in Ukraine”
- ^ Ukraine Receives Tomos Officially and Forever
- ^ Ecumenical Patriarch hands tomos of autocephaly over to leader of Orthodox Church of Ukraine
- ^ Roman Catholic Bishops of Ukraine Greet Metropolitan Epifaniy
