המשרד להגנת העורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשרד להגנת העורף
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 2011
תאריך פירוק 2014
ממשלה ממשלת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד להגנת העורף היה משרד ממשלתי שפעל בשנים 20112014. מיום הקמתו ועד פירוקו, התקיים ויכוח על סמכויותיו, תחומי פעילותו ונחיצותו כמשרד ממשלתי עצמאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בינואר 2011 התפלגו 5 חברי הכנסת מסיעת העבודה, אהוד ברק, שלום שמחון, מתן וילנאי, אורית נוקד ועינת וילף והקימו סיעה עצמאית: סיעת העצמאות. עם הקמת הסיעה ופרישת שרי סיעת העבודה מהממשלה, נערך משא-ומתן בין הסיעה לבין מפלגת השלטון, הליכוד, והוסכם על הקמת מינסטריון עצמאי לתחום היערכות העורף, בראשו יעמוד השר מתן וילנאי. תחילה, הוצע למנות "שר להגנת העורף במשרד הביטחון"[1], אולם לאחר שהוברר כי ישנה מניעה משפטית לעשות כן, הוחלט לקבוע את המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי, הנסמך לוגיסטית על משרד הביטחון[2].

בחודש אוגוסט 2012, מונה מתן וילנאי לשגריר בסין והוחלף על ידי חבר הכנסת מקדימה, אבי דיכטר, שהתפטר מחברותו בכנסת לצורך כך (הסיעה הייתה באופוזיציה). לאחר מינויו של דיכטר מונה למנכ"ל המשרד האלוף (במיל') גבי אופיר, לאחר שאלון רוזן שימש כמנכ"ל הראשון של המשרד ומקימו. לאחר הבחירות לכנסת ה-19, הוחלף דיכטר בשר ארדן, אשר כיהן במקביל גם כשר התקשורת. בחודש יוני 2013, עזב אלוף (במיל') אופיר את תפקיד מנכ"ל המשרד באקורד צורם, ובמקומו מונה ניצב (בדימוס) דן רונן[3]. לאחר מינויו של רונן, התברר כי הוא קרא לסגירת המשרד כשנה לפני כן[4], ובהמשך התפטר מתפקידו. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף בהחלטת הממשלה, וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[5].

מבנה המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשרד היו שני אגפים: היערכות ותיאום לחירום ותכנון ומדיניות. במשרד להגנת העורף הוטמעו שני גופים שהיו קיימים עוד קודם להקמתו: רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומערך המשק לשעת חירום (מל"ח).

הדיון על תחומי פעילותו של המשרד להגנת העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, לאחר הקמתו, הוטמעו רח"ל ומערך המשק לשעת חירום (מל"ח) במשרד להגנת העורף. כמו כן, מינו שרי הביטחון והגנת העורף דאז, ברק ווילנאי, ועדה ציבורית בראשות האלוף (במיל') זאב ליבנה, שתבחן את תחומי הפעילות שיוטלו על המשרד להגנת העורף, שכן הוברר כי בפועל היה בהקמתו של המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי כדי להרע את מצבו של השר להגנת העורף נוכח הניתוק ההיררכי בינו ובין צה"ל[2][6]. הוויכוח הציבורי על סמכויות המשרד להגנת העורף התעצם עם מינויו של השר ארדן לשר להגנת העורף, נוכח התנגדותו של שר הביטחון, משה יעלון, להעברת סמכויות נוספות לידי המשרד להגנת העורף, בעיקר סמכויות מתחום ההתגוננות האזרחית. בעוד שהשר ארדן טען כי משרד הביטחון הזניח במשך שנים את תחום היערכות העורף לחירום, טען שר הביטחון כי המשרד להגנת העורף מיותר וזאת בין השאר על רקע סופת השלגים הגדולה שאירעה בחודש דצמבר 2013[7][8].

השרים להגנת העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים הפועלים בתחום החירום
השר להגנת העורף תמונה תחילת הכהונה סיום הכהונה סיעה
מתן וילנאי 19 בינואר 2011 16 באוגוסט 2012 העצמאות
אבי דיכטר 16 באוגוסט 2012 18 במרץ 2013 הליכוד

לא ח"כ

גלעד ארדן 18 במרץ 2013 30 ביוני 2014 הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד

מנכ"לי המשרד להגנת העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל המשרד להגנת העורף תחילת הכהונה סיום הכהונה
אלון רוזן (מ"מ) 3 באפריל 2012 1 בספטמבר 2012
גבי אופיר 2 בספטמבר 2012 30 ביוני 2013
דן רונן יולי 2013 אפריל 2014

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]