המשרד לשירותי דת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשרד לשירותי דת
שר נפתלי בנט
מועד כניסת השר לתפקידו 18 במרץ 2013
סגן שר אלי בן דהן
מנכ"ל אלחנן גלט
שנת הקמה 1949 פורק ב-2003

הוקם מחדש ב-2008

שמות קודמים משרד הדתות, המשרד לענייני דתות

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. וכיום נותן שירות רק לדת היהודית.

המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס. כיום עומד בראש המשרד השר נפתלי בנט, יושב-ראש מפלגת הבית היהודי.

שירותי הדת במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א-1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.

מוסדות הדת היהודיים:

  • מועצות דתיות - הזרוע הביצועית של המשרד. אחראית על אספקת שירותי הדת הבאים: נישואין,מקוואות,עירובין וחלקן קבורה.
  • רבנות - בצד המועצות הדתיות המופקדות על הצד האדמיניסטרטיבי הדתי, קיים בישראל מוסד הלכתי ממלכתי: הרבנות הראשית.
  • בתי דין רבניים - בתי הדין הרבניים במדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי הדין שפעלו בתקופת האימפריה העות'מאנית ואחר כך בתקופת המנדט. כיום תחת אחראיות משרד המשפטים.

המשרד לשירותי דת (עד לשנת 2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילותו של המשרד כללה:

  • מינוי מועצות דתיות ופיקוח על פעילותן.
  • תכנון וסיוע כספי בבניית בתי כנסת.
  • תכנון וסיוע כספי בבנייה ובשיפוץ מקוואות טהרה ועירוב.
  • פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי במקומות הקדושים.
  • הבטחת הכשרות במוסדות ציבוריים וממשלתיים ובעסקים פרטיים.
  • השתתפות באחזקת השירותים הדתיים של העדות הלא יהודיות בישראל.
  • מערך הגיור.
  • אחראיות על נהלי שנת שמיטה.

למשרד היו שתי יחידות סמך:

אגפי המשרד לשרותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האגף למועצות דתיות- המועצות הן הזרוע הביצועית העיקרית של המשרד ואחראיות למתן השירותים הדתיים לאזרח.
  • היחידה למיכון ומערכות מידע- היחידה מספקת מידע ממוחשב, המקל על מגישי השירותים במשרד ועל הנזקקים לשירותים ומאפשרת תקשורת והעברת נתונים באורח שוטף.
  • מחלקת דוברות והסברה - אחראית על מענה לפניות עיתונאים ולפרסום אודות המשרד בתקשורת. כמו כן אחראית על הפרסום של המשרד , הפקת חומרי הסברה וניהול אתר האינטרנט של המשרד.
  • המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים- מטפל בשמירה ובאחזקה של מקומות קדושים ליהודים בכל רחבי הארץ. בנוסף, מבצע המרכז גם עבודות פיתוח, שיקום והרחבת שירותים עבור ציבור המבקרים.

אגף הנישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסדרת ופיקוח נושא הרישום לנישואין יהודיים בארץ ואשרור תעודות נישואין לצורך קבלת אזרחות נוספת.
  • המשרד שם אחראי לכך שהמועצות הדתיות יספקו לאזרחים הבאים להירשם לקראת הנישואין שירות נעים, מאיר פנים ויעיל תוך רגישות לכל סוגי האוכלוסיות השונות.
  • טיפול בתלונות המתקבלות בנוגע לרישום לנישואין במועצות השונות.

אגף הכשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסדרת מערך הכשרות באמצעות המועצות הדתיות שפרוסות ברחבי הארץ.
  • המשרד פועל בעיקר מול המועצות הדתיות ושאיפתו היא לדאוג לכך ששירותי כשרות יהיו טובים ונגישים יותר, אמינים יותר ולמנוע מצבים של ניגוד עניינים בין מפקח הכשרות לבין בעל העסק.

אגף הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסדרת פעילותן של חברות קדישא ועל הפיקוח והבקרה עליהן.
  • פיתוח בתי העלמין ברחבי הארץ.
  • פניות הציבור הנוגעות לנושא הקבורה.
  • ייעול תהליכים ושיפור ממשקי העבודה ושיתופי הפעולה בין הגופים הממשלתיים השונים כדי לקצר ולפשט את התמודדותו של האזרח עם נושא הקבורה בתקופה כה רגישה בחייו.

מבני דת, מקוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיפוץ והנגשת מבני הדת ברחבי הארץ.
  • שיפוץ מקוואות ברחבי הארץ, בניה ופיתוח של מקוואות ובתי כנסת חדשים.

שירותי דת לעדה האתיופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מענה לצורכי העדה בתחומים הקשורים לשירותי דת יהודיים.
  • תיאום בין צרכי בני העדה לשירותים הניתנים על ידי המועצות הדתיות בתחומים הרלוונטיים.
  • פועל מול גורמים שונים לקביעת מדיניות שיפור תנאי השירות הניתן בנושאי דת הנוגעים לעדה האתיופית.
  • אישור יהדות ליהודים יוצאי אתיופיה בנושא רישום הנישואין, הסדרת נושאים רגישים מול בתי הדין הרבניים כגון התרת עגונות, טיפול בסוגיית ממזרים, עריכת שלום בית וטיפול בסוגיות גירושין.

פירוק המשרד ופיזור סמכויותיו בממשלה ה-30[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לשינוי, לאחר הבחירות בשנת 2003, הוחלט על פירוק משרד הדתות. על פי ההחלטה, משרד הדתות יפורק ואגפיו יחולקו בין משרדי הממשלה השונים. המועצות הדתיות, המספקות כיום את חלק הארי של שירותי הדת בישראל, יפורקו והאחריות לאספקת שירותי הדת תועבר בעיקר לרשויות המקומיות. המשרד פורק ב-31 בדצמבר 2003, והחל מיום 1 בינואר 2004 פוזרו סמכויות המשרד, באופן הבא:

העברת האחריות על המועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, גררה שינויים מהותיים מעבר לשינוי במוקד הכוח. השינויים המשמעותיים הובילו להידרדרות באופן תפקודן של המועצות הדתיות. להלן שניים משינויים אלו:

  • הקיצוץ התקציבי - המועצות הדתיות פועלות במסגרות מוניציפליות וחלק מתקציבן מגיע מקופת השלטון המקומי. המשבר התקציבי הפוקד את השלטון המקומי בשנים האחרונות משפיע גם על תפקודן של המועצות הדתיות. אולם מאז הועברה השליטה במועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, הולך המשבר ומחריף. מאז שנת 2003, מקוצץ התקציב באופן שאינו מאפשר למועצות הדתיות לעמוד במחויבותיהן הכספיות המינימאליות לעובדיהם ולגמלאיהן.
  • הרכב המועצות הדתיות - בראשית 2004 קבעה הכנסת בחוק (חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 תשס"ד) כי במועצה שלא תורכב תוך חצי שנה, ייבחרו שני אנשים על ידי השר הממונה(ראש הממשלה), יקבלו לידיהם את כל סמכויות המועצה הדתית ויהיו אחראים זמנית על מתן שירותי הדת בתחומה עד להרכבת המועצה הדתית. אך נכון ל-2006 פעלו כשליש מן המועצות הדתיות במתכונת זו ללא שהוחלפו הממונים "הזמניים" בהרכב חדש של מועצה דתית‏[2].

מינוי שר לענייני דתות בממשלה ה-31[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם קואליציוני בין קדימה לש"ס, הוחלט על מינוי שר במשרד ראש הממשלה, יצחק כהן, וניתנה לו האחריות על הרשות הארצית לשירותי דת. הסמכויות הקשורות ברשות נותרו פורמלית בידי ראש הממשלה.

הקמת המשרד לשירותי דת (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בינואר 2008 אישרה מליאת הכנסת ברוב של 51 תומכים מול 37 מתנגדים את החלטת הממשלה להקים מחדש את משרד הדתות תחת השם "המשרד לשירותי דת", בראשותו של השר כהן.‏[3] עם זאת, סמכויותיו של השר מצומצמות משל השרים שקדמו לו, שכן רק הרשות הארצית לשירותי דת, העוסקת בענייני המועצות הדתיות והקבורה הועברו לתחומי אחריותו. יתר התחומים שהיו בעבר במשרד הדתות, נותרו בידי השרים המופקדים עליהם מאז פורק. המשרד עוסק בשירותי דת ליהודים בלבד.

דובר ש"ס הדגיש כי כל תכלית השינוי הינה לאפשר פעילות שוטפת כבכל משרדי הממשלה והתמודדות עם מצוקות המשרד כדוגמת מצוקת השכר ומספר מועצות דתיות‏[4].

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר כי מדובר בפתרון טכני, שנועד להעביר סמכויות לשר יצחק כהן, על תחומים שכבר היו תחת אחריותו בשנתיים האחרונות וכי אין כוונה להקים את משרד הדתות מהעבר אלא כל היחידות שהועברו למשרדים אחרים, ימשיכו לפעול במסגרת הזאת‏[5].

לטענת המבקרים כל ייעודו של המשרד לשירותי דת הוא להעניק עוצמה פוליטית נוספת למפלגות המנסות לכפות על הרוב החילוני את חוקי הדת, וכי ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שיש בה משרד דתות‏[6].

בשנת 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הממשלה בשנת 2013 נוספו למשרד לשירותי דת הרבנות הראשית לישראל ומערך הגיור הממשלתי ממשרד ראש הממשלה והאחריות על המקומות הקדושים ממשרד התיירות.

שרי הדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
יהודה לייב פישמן מימון שר הדתות ולנפגעי מלחמה 14.05.1948 08.10.1951 חזית דתית מאוחדת
חיים משה שפירא שר הדתות 08.10.1951 03.12.1958 חזית דתית מאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
יעקב משה טולידאנו שר הדתות 03.12.1958 15.10.1960 (לא היה חבר כנסת ולא השתייך למפלגה)
זרח ורהפטיג שר הדתות 02.11.1961 10.03.1974 מפד"ל
יצחק רפאל שר הדתות 10.03.1974 03.06.1974 מפד"ל
חיים צדוק שר הדתות 03.06.1974 29.10.1974 המערך
יצחק רפאל שר הדתות 30.10.1974 22.12.1976 מפד"ל
חיים צדוק שר הדתות 16.01.1977 20.06.1977 המערך
אהרון אבוחצירא שר הדתות 20.06.1977 05.08.1981 מפד"ל
יוסף בורג שר לענייני דתות 05.08.1981 13.09.1984 מפד"ל
שמעון פרס שר לענייני דתות 13.09.1984 23.12.1984 המערך
יוסף בורג שר לענייני דתות 23.12.1984 05.10.1986 מפד"ל
זבולון המר שר לענייני דתות 07.10.1986 11.06.1990 מפד"ל
אבנר שאקי שר לענייני דתות 11.06.1990 13.07.1992 מפד"ל
יצחק רבין שר לענייני דתות 13.07.1992 27.02.1995 מפלגת העבודה
שמעון שטרית שר לענייני דתות 27.02.1995 18.06.1996 מפלגת העבודה
בנימין נתניהו שר לענייני דתות 18.06.1996 07.08.1996 הליכוד
אליהו סויסה שר לענייני דתות 07.08.1996 12.08.1997 ש"ס
בנימין נתניהו שר לענייני דתות 12.08.1997 22.08.1997 הליכוד
זבולון המר שר לענייני דתות 22.08.1997 20.01.1998 מפד"ל
בנימין נתניהו שר לענייני דתות 20.01.1998 25.02.1998 הליכוד
יצחק לוי שר לענייני דתות 25.02.1998 13.09.1998 מפד"ל
אליהו סויסה שר לענייני דתות 13.09.1998 06.07.1999 ש"ס
יצחק כהן שר לענייני דתות 06.07.1999 11.07.2000 ש"ס
יוסי ביילין שר לענייני דתות 11.10.2000 07.03.2001 ישראל אחת
אשר אוחנה שר לענייני דתות 07.03.2001 28.02.2003 ש"ס (לא היה חבר כנסת בעת כהונתו)
אריאל שרון שר לענייני דתות 28.02.2003 31.12.2003 הליכוד
יצחק כהן שר לשירותי דת 14.01.2008 31.03.2009 ש"ס
יעקב מרגי שר לשירותי דת 31.03.2009 18.03.2013 ש"ס
נפתלי בנט שר לשירותי דת 18.03.2013 מכהן הבית היהודי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטה ההסברה משרד החינוך והספורט, שנתון הממשלה 2002-2003, ירושלים: בורסי הוצאה לאור, 2004.
  • שץ יעקב, לקסיקון המדינה-אזרחות, תל אביב: זמורה ביתן, 1989.
  • הדר ליפשיץ וגדעון ספיר "שירותי הדת היהודיים בישראל - דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה" מחקרי משפט כג (1) 117.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלה · משרד האוצר · המשרד לאזרחים ותיקים · משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים · משרד הביטחון · המשרד לביטחון הפנים · משרד הבינוי · משרד הבריאות · המשרד להגנת הסביבה · משרד החוץ · משרד החינוך · משרד החקלאות ופיתוח הכפר · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל · המשרד לענייני מודיעין · משרד המשפטים · המשרד לנושאים אסטרטגיים · משרד הפנים · המשרד לפיתוח הנגב והגליל · משרד העלייה והקליטה · משרד הרווחה והשירותים החברתיים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התיירות · משרד הכלכלה · משרד התקשורת · משרד התרבות והספורט · המשרד לשירותי דת · המשרד לשיתוף פעולה אזורי · המשרד לירושלים והתפוצות


משרדים לשעבר: משרד הפיתוח · משרד ההסברה · משרד האספקה והקיצוב · המשרד לענייני ירושלים · משרד הכלכלה והתכנון · משרד העבודה · משרד המיעוטים · משרד העבודה והרווחה · המשרד להגנת העורף
סמל מדינת ישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, הממשלה אישרה את פירוק משרד הדתות, באתר ynet‏, 8 באוקטובר 2003
  2. ^ הדר ליפשיץ וגדעון ספיר "שירותי הדת היהודיים בישראל - דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה" מחקרי משפט כג (1) 117.
  3. ^ דברי הכנסת חוב' י"ד
  4. ^ אורי יבלונקה, אחרי 4 שנים: משרד הדתות מוקם מחדש, באתר nrg‏, 6 בינואר 2008
  5. ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: משרד הדתות יוקם לתחייה, באתר ynet‏, 6 בינואר 2008
  6. ^ אריק בנדר, זעם על הקמת מש' הדתות: זה שוחד לש"ס, באתר nrg‏, 6 בינואר 2008