אבי דיכטר
| אבי דיכטר | |
|---|---|
| נולד | 14 בדצמבר 1952, כ"ו בכסלו ה'תשי"ג, אשקלון, ישראל |
| השתייכות | שירות הביטחון הכללי |
| תפקידים בשירות |
ראש מרחב דרום, ראש אגף האבטחה, סגן ראש השב"כ, ראש השב"כ |
| תפקידים אזרחיים | |
אברהם משה (אבי) דיכטר (נולד ב-14 בדצמבר 1952) הוא חבר הכנסת מטעם סיעת קדימה. כיהן כראש שירות הביטחון הכללי ה-10, בשנים 2000 - 2005 וכשר לביטחון הפנים בממשלה ה-31.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
נולד ליהושע ולמלכה, ניצולי שואה, גדל באשקלון והיה חניך "השומר הצעיר".
נשוי לאילנה ולרשטיין, אותה הכיר עוד בעת שלמד בבית הספר התיכון, ולהם שלושה ילדים.
[עריכה] שירותו הצבאי
דיכטר התגייס לצה"ל בפברואר 1971, התנדב לסיירת מטכ"ל וצורף לצוות לוחמים בפיקודו של איתמר סלע[1]. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. עם חבריו לצוות נמנו אבנר שור, עמרי פדן ואורי טבנקין[2]. בעת תקופת שירותו בצוות איתמר היה יוני נתניהו מפקד הפלגה ואחריו שימש בתפקיד מוקי בצר. דיכטר שירת ביחידה כלוחם שלוש שנים וחצי, במהלכן נטל חלק בפעילות המבצעית החשאית של היחידה. במלחמת יום הכיפורים, בהיותו לוחם ותיק, מונה לתפקיד פיקודי, עקב נפילתו של מפקד הצוות שלמה ביידץ, שנפגע מאש מצרית בסמוך לעיר איסמעיליה[3]. לקראת סוף שירותו סירב להצעתו של מפקד היחידה, אהוד ברק, לצאת לקורס קצינים. במהלך שירות מילואים בסיירת מטכ"ל קיבל צל"ש על חלקו בחילוץ צוות שהסתבך במדינת אויב[דרוש מקור]. במהלך שירות המילואים בסיירת מטכ"ל עד לשנת 1990 ובמקביל לעבודתו בשב"כ השתתף דיכטר במבצעי היחידה. בשנת 1987 הוענק לדיכטר צל"ש מאלוף פיקוד הדרום על תושייתו במרדף שניהל לבדו אחרי מחבל שפוצץ מטען צד בצומת נצרים. בסופו של מרדף רגלי ירה דיכטר במחבל ממרחק של ארבעים מטרים והרגו[דרוש מקור].
[עריכה] שירותו בשב"כ
לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לשב"כ כמאבטח באל על. בהמשך למד באולפן לערבית, ולאחר מכן עבר קורס רכזי מודיעין. הוצב במרחב דרום של השב"כ. בשנת 1992 מונה לראש מרחב דרום. במהלך כהונתו בתפקיד זה חוסל "המהנדס", יחיא עיאש, ומנגד מחבל שיצא מעזה הצליח לבצע פיגוע התאבדות בדיזנגוף סנטר בתל אביב, תוך שהוא חומק מהשב"כ.
בשנת 1996, בעקבות רצח יצחק רבין, מונה לראש אגף האבטחה, ובשנת 1999 מונה לסגן ראש השב"כ.
במהלך שירותו בשב"כ השלים לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ובפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (בשנת 1986), ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב (בשנת 1999).
במאי 2000 מונה על ידי ראש הממשלה, אהוד ברק, לתפקיד ראש השב"כ. דיכטר כיהן בתפקיד זה בתקופה התובענית ביותר מבחינתו של הארגון, תקופת אינתיפאדת אל אקצה. בתקופה זו הצליח השב"כ לסכל ניסיונות פיגוע רבים, תוצאה שנחשבת להישג נכבד, אך די היה באותם מקרים שלא הצליח לסכל כדי להביא למאות קורבנות ישראלים. כשלונו הגדול, כפי שהודה, היה רצח שר התיירות, רחבעם זאבי, ב-17 באוקטובר 2001.
לשב"כ בפיקודו הייתה מעורבות רבה בביצוע סיכולים ממוקדים, בהאצת השימוש במדיניות זו, שגובשה עוד לפני כניסתו של דיכטר לתפקיד ראש השב"כ. בשנת 2004, למעלה משלוש שנים לאחר פרוץ האינתיפאדה, חלה ירידה מהותית במספר הנפגעים בישראל, שינוי שמיוחס לגדר ההפרדה, שדיכטר היה מראשי יוזמיה, ולשיפור ביכולת הסיכול של השב"כ - שכללה לא רק "חיסולים" של ראשי טרור אלא גם מידע ממוקד ("התרעות") על פיגועי התאבדות שאיפשר את מעצר חוליות הטרור והמחבלים המתאבדים לפני שהצליחו לבצע את זממם.
דיכטר תמך בהקמת גדר ההפרדה והיה מבין הדוחפים העיקריים להקמתה. בנוסף, דיכטר הביע התנגדות לשחרור אסירים פלסטינים, בייחוד כאלה עם "דם על הידיים". בנאום ביום השואה, סמוך לתום כהונתו, אמר דיכטר כי "בשנים האחרונות התפתחה סביבנו מכונת רצח נוספת שגמרה אומר לרצוח יהודים רק בגלל שהם יהודים". התבטאות יוצאת דופן זו גררה גינויים משמאל ושבחים מימין.
ב-15 במאי 2005, בתום חמש שנות כהונה, סיים דיכטר את כהונתו ופרש מהשב"כ. את דיכטר החליף יובל דיסקין, שכיהן כסגנו של דיכטר והיה אחראי על הסיכולים הממוקדים. במהלך כהונתו זכה דיכטר לשבחים רבים הן מהימין והן מהשמאל. בימין טענו שאריאל שרון לא האריך את כהונתו של דיכטר, בגלל שדיכטר הביע התנגדות לתוכנית ההתנתקות [4]. עם זאת יש לזכור כי בסעיף 3(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי נאמר: "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת".
[עריכה] קריירה פוליטית
| אבי דיכטר | |
|---|---|
| ממשלות | 31 |
| כנסות | 17-18 |
| סיעות | קדימה |
| תפקידים בולטים | |
יומיים לאחר סיום ההתנתקות מעזה, נסע דיכטר לשליחות בת שלושה חודשים לארצות הברית ושימש כעמית מחקר במכון המחקר "Brookings" שבוושינגטון. במהלך תקופתו של הרבה לערוך הרצאות ברחבי ארצות הברית בנושא מדיניות וביטחון ולחימה בטרור במזרח התיכון. בהמשך לשיחות בארץ לאחר פרישתו מראשות השב"כ ובמהלך החודש הראשון לשהייתו בארצות הברית נפגש עם אריאל שרון בניו יורק ושם נענה בחיוב לבקשת שרון להצטרף למפלגה החדשה שהקים שרון, לימים מפלגת קדימה.
ב-28 בדצמבר 2005 הודיע דיכטר במסיבת עיתונאים על הצטרפותו למפלגת קדימה של אריאל שרון [5]. שרון ייעד אותו לתפקיד השר לביטחון פנים על מנת להילחם בפשיעה, אם כי אחרים ראו בו מתחרה על תפקיד שר הביטחון כנגד שאול מופז. במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר דיכטר מאז ההתנתקות "הנתונים מדברים בעד עצמם. הירידה במספר הפיגועים היא דרמטית". הצהרה זו, שבאה על רקע מטח קסאמים על יישובי הנגב המערבי והפגזות בגבול הצפון, גררה גינויים מצד הימין.
דיכטר שובץ במקום החמישי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר להיות חבר הכנסת בכנסת ה-17. ב-4 במאי 2006, עם כינון הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, נתמנה לשר לביטחון פנים.
עם כניסתו לתפקיד השר לביטחון פנים חייב את המשטרה והשב"ס לעבור לתכנון רב שנתי (חמש שנים) וביצע מספר רפורמות. הרפורמות המרכזיות שנכנסו לתוקף היו:
- איחוד חמש יחידות העוסקות בפשיעה ליחידה אחת (להב 433) בעלת מערכת איסוף נתונים בתחומים השונים ויכולת מבצעית להלחם בפושעים.
- הקמת גוף סיגינט במשטרה, תחום שהיה נקודת תורפה בלחימה בפשיעה. העביר את חוק נתוני התקשורת שהקנה למשטרה סמכות לנתח נתוני תקשורת בדומה ליכולות השב"כ ושכנע את השב"כ להקצות כלי סיגינט, המשמשים ללחימה בטרור, למען המשטרה ומלחמתה בפשיעה, ברוח זו טבע דיכטר את האמירה: "במחבלים ובפושעים נלחמים באותם כלים ואותן שיטות". עד לסיום כהונתו, נאסרו מספר ראשי משפחות פשע, בהם האחים אברג'יל, עמיר מולנר ושלום דומרני.
- הפיכת המז"פ שמשקלו קריטי בהבאת הראיות ליישום הדין לגוף שאינו מהווה צוואר בקבוק[דרוש מקור].
- הוצאת הכליאה הביטחונית מידי צה"ל והעברתו לשב"ס והעברת כל בתי המעצר לאחריות השב"ס.
לאחר מלחמת לבנון השנייה קרא לחידוש המגעים עם סוריה וליצירת הסדר ברמת הגולן , במטרה להוצאת סוריה מציר הרשע, לפני סיום פיתוח היכולת הגרעינית של אירן[6].
בפברואר 2007, הוגש דו"ח ועדת זיילר, על התנהלות המשטרה בפרשת האחים העבריינים פריניאן. במסגרתו פורסמו מסקנות קשות נגד בכירים במשטרה, ובהם המפכ"ל עצמו, משה קראדי. אבי דיכטר החליט לפטרו, אך זה הקדים אותו והודיע על התפטרותו. במקומו מינה את מפקד השב"ס, יעקב גנות, לתפקיד המפכ"ל ה-16. צעדו זה התקבל בביקורת מצד גורמים פוליטיים וציבוריים, בשל העובדה כי יעקב גנות הואשם בקבלת שוחד בעת שהיה מפקד המחוז הצפוני במשטרה ובסופו של דבר הודיע יעקב גנות כי הוא מוותר על התפקיד.
באוגוסט 2008, לאחר ההחלטה על ביצוע פריימריס ב"קדימה", הודיע על כוונתו להתמודד על ראשות התנועה. בבחירות לראשות התנועה, שנערכו ב-17 בספטמבר, הגיע למקום הרביעי והאחרון, כשזכה ב-6.5% מקולות הבוחרים [7].
דיכטר מכהן כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכח, בוועדת החוץ והביטחון.
ב-3 באוגוסט 2011 הגיש דיכטר, יחד עם עוד 39 חברי כנסת, את הצעת "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", המבקשת לקבוע את אופיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובכך מפרשת את המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" שמופיע בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפי ההצעה, ישראל תוגדר כ"הבית הלאומי של העם היהודי", וייקבע שהוא העם היחיד שיממש בה את זכותו להגדרה עצמית, וזאת כדי למנוע מדינה דו לאומית. ההצעה קובעת שהאמור בכל חוק יפורש בהתאם לכך, כולל היותה של ישראל מדינה דמוקרטית (עובדה שמצוינת בסעיף 2 להצעה). עוד מציעה ההצעה, בין היתר, שהמדינה תפעל ל"התיישבות יהודית בתחומיה" ותוכל לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת לבני לאום אחד או דת אחת (וכך לשנות את הפסיקה בבג"ץ קעדאן), שרק עברית תהיה שפה רשמית (ואילו לערבית יהיה מעמד מיוחד, אך פחות), בעוד כיום גם ערבית היא שפה רשמית (ראו מדיניות לשונית בישראל), שהלוח העברי יהיה לוח רשמי של המדינה, ושהמשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים. כמו כן, היא מציעה לעגן את הכתוב בחוק יסודות המשפט בחוק יסוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אבי דיכטר, באתר הכנסת
- אבי דיכטר, באתר של מפלגת "קדימה"
- מקדמים ביטחון לאומי - הבלוג של אבי דיכטר
- אמיר בוחבוט: דיכטר: "שוב רוצחים אותנו כי אנחנו יהודים", 5.5.2005, באתר nrg מעריב
- חיים איסרוביץ, הראש שכופף את הטרור, באתר nrg מעריב, 15 במאי 2005
- בן כספית, המשורר הפולני ואמנות החיסול, באתר nrg מעריב, 10 ביוני 2005
- חמי שלו, "עוד לא מרגיש שנתתי מספיק", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
- אבי דיכטר: על האיומים וההזדמנויות האסטרטגיים של ישראל, באתר הערוץ האקדמי
- מזל מועלם, "אבי דיכטר, רה"מ בחר ראש שב"כ כמו ב'כוכב נולד'?", באתר הארץ, 30 במרץ 2011
- פנחס וולף, דיכטר מאתגר את נתניהו: יזם חוק "מדינת הלאום היהודי", באתר וואלה!, 3 באוגוסט 2011
- חן מור, אבי דיכטר: "ציפי לבני לא מסוגלת להוביל מפלגה", באתר nrg מעריב, 20 בפברואר 2012
מכּתביו:
- דיכטר: חוויות מלחמת יום כיפור כלוחם צעיר בסיירת מטכ"ל, מתוך הבלוג של מפלגת קדימה.
- האיש שתמיד חשב מחוץ לקופסה, באתר ישראל היום.
| שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| ראשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) | ||
|---|---|---|
|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר (פרק מתוך הספר), 2003.
- ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, עמרי פדן מספר על חבריו לצוות, מעריב, 24/3/2007.
- ^ אבי דיכטר, דיכטר: חוויות מלחמת יום כיפור כלוחם צעיר בסיירת מטכ"ל, מתוך הבלוג של מפלגת קדימה.
- ^ מנחם רהט, "הכישלון הגדול שלי - רצח גנדי", באתר nrg מעריב, 4.5.2005
- ^ אילאיל שחר, "באתי כדי לתת ולא כדי לקחת", באתר nrg מעריב, 18.1.2006
- ^ דיכטר: רמת הגולן תמורת שלום, באתר ynet, 21.8.2006
- ^ אטילה שומפלבי ואמנון מרנדה, לבני ניצחה ב-431 קולות; מטה מופז: נערער, באתר ynet, 18.9.2008