הנסיכה מונונוקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון כתיבה אשר אינו נהוג בוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הנסיכה מונונוקי
עטיפת ה-DVD של הסרט באנגלית, המציג את אשיטאקה נלחם בסמוראי. למטה: גורל העולם נח על אומץ ליבו של לוחם אחד
שם במקור: もののけ姫 - מוֹנוֹנוֹקֵה הימֵה
בימוי: הייאו מיאזאקי
הפקה: טושיו סוזוקי
תסריט: הייאו מיאזאקי
שחקנים ראשיים: מאטסודה יוג'י, אישי דה יוריקו, מיאווה אקיהירו, טאנאקה יוקו
מוזיקה: ג'ו היסאישי
חברת הפצה: אולפני ג'יבלי (יפן), סרטי מירמקס (ארצות הברית)
הקרנת בכורה: 12 ביולי 1997 (יפן)
משך הקרנה: 134 דקות
שפת הסרט: יפנית
תקציב: 2.35 מיליארד ין (19.4 מיליון דולר)
פרסים: פרס האוסקר היפני לסרט הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb
אשיטאקה

הנסיכה מונונוקייפנית: もののけ姫 - מוֹנוֹנוֹקֵה הימֵה) הוא סרט אנימה של הבמאי היפני הייאו מיאזאקי, ונחשב לאחד מהטובים שבסרטיו. עם יציאתו לאקרנים בשנת 1997, היה לסרט המקומי המצליח ביותר בתולדות יפן עד צאת "המסע המופלא" למסכי הקולנוע כ-4 שנים לאחר מכן, ולמשך זמן קצר – הסרט המצליח ביותר ביפן אי פעם (השיא נלקח ממנו על ידי טיטאניק מספר חודשים לאחר מכן). במערב, לעומת זאת, הוא זכה להפצה מוגבלת למדי.

הסרט בנוי כאגדה היסטורית המתרחשת בעת תקופת מורומאצ'י (תקופת אשיקאגה), ומסופר מבעד לעיניו של אשיטאקה, נסיך-לשעבר אשר יצא לגלות במטרה להסיר מעליו קללה, ונקלע למאבק עקוב מדם בין הציוויליזציה הדורסנית של בני האדם לבין חיות-היער תאוות-הנקמה, בו המושגים "טוב" ו-"רע" הופכים מטושטשים מאוד. בראשם של חיות היער עומדת סאן, המכונה גם "הנסיכה מונונוקי". "מונונוקי" פירושו סוג של רוח כועסת או נקמנית, והמילה מתייחסת לרוחות היער המופיעות בצורת חיות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר האמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמישי הם שבט קטן שהובס על ידי שלטון הקיסר בסוף המאה ה-8. בתחילת הסרט, המתרחש בתקופת אשיקאגה, מוצג כפר קטן וחבוי של אחרוני האמישי ששרדו המנותקים מהעולם החיצוני. יום אחד תוקף את הכפר "אל מקולל" כשהוא מותיר אחריו שובל של מוות והורס כל מה שעומד בדרכו. אשיטאקה, נער האמור להיות הנסיך הבא של האמישי, רואה את האל מבעוד מועד בדרכו לכפר, ורוכב על האייל האדום שלו – יאקול, כדי לעצור אותו. הוא מנסה לבקש מהאל לא לתקוף את הכפר, אך נאלץ לירות בעינו כשהלה ממשיך להסתער ומאיים להרוג שלוש נערות מהכפר שנקרות בדרכו. שלוחה מה"תולעים" האדומות המהוות את הקללה שהאל מכוסה בה, מצליחה לתפוס בזרועו של אשיטאקה ולהיצמד אליה. אשיטאקה מצליח לירות באל חץ נוסף, הפעם במצחו, והורג אותו. היצור מתגלה כאל-חזירי-בר אדיר ממדים שסובל מקללה. באותו הערב יושב אשיטאקה עם נביאת הכפר ומספר אנשים כדי לראות מה יעלה בגורלו. הנביאה מספרת לו שאל-החזירים הגיע מהמערב ומראה לו אבן קטנה שנמצאה בתוך קרביו של החזיר לאחר שמת, בטענה כי זה הדבר שעיכל את גופו מבפנים והפך אותו למקולל. מסתבר שהאל הותיר על זרועו הימנית של אשיטאקה צלקת כהה שעתידה לכלות את כל גופו. הנער נאלץ לגזור את שערו (סימן לכך שהוא כבר אינו שייך לעולם הזה, או מת) ולצאת לגלות במטרה לגלות מה גרם לקללה להשתלט על החזיר, בתקווה שיוכל להסירה ממנו. הוא איננו יכול לחזור לעולם, שכן השבט כבר צריך לבחור לו מנהיג חדש, ושובו של אשיטאקה עלול להוות בעיה אם אכן ישוב. בדרכו החוצה מהכפר באה להיפרד ממנו קאיה אחותו הקטנה, אחת משלוש הנערות שהציל, ונותנת לו את פגיון היהלומים שלה -סמל של אהבה נצחית - כדי שיברך אותו במזל. אשיטאקה מבטיח שלא ישכח אותה, ועוזב את הכפר עם חרבו, חץ וקשת וצידה כשהוא רכוב על יאקול.

מסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשיטאקה מתחקה על עקבותיו של אל-החזירים, ובדרכו מגיע לכפר שסמוראים נודדים ("רונין") עושקים את תושביו. הם מתחילים לרדוף אחריו, וכשהוא רואה שאחד מהם עומד להרוג את אחת מנשות הכפר, הוא מותח חץ כדי לירות בו. לפתע מתחילה הקללה שעל זרועו לגרום לו לכאבים עזים, והיא גורמת לו לירות את החץ בעוצמה כזו שזרועותיו של הסמוראי נכרתות. אשיטאקה יורה בסמוראי נוסף שרודף אחריו ועורף את ראשו, ומצליח להימלט. לאחר מכן, כשהוא שוטף את זרועו הימנית, הוא מגלה שהצלקת שעל זרועו גדלה.

הוא מגיע לכפר נוסף ושם פוגש בג'יקו-בוו, איש הטוען כי הוא נזיר, אשר עוזר לו לקנות אורז מאחר שתושבי הכפר לא רגילים לראות זהב כמו זה שאשיטאקה נושא עימו. השניים ממהרים להסתלק משם לפני שתושבי הכפר ינסו לשדוד אותם. באותו הערב הם אוכלים יחדיו מהאורז, ואשיטאקה מספר לג'יקו על הסיבה למסע שלו, כמו גם שאיבד את עקבותיו של החזיר. הוא מראה לו את האבן המשונה שגרמה לקללה להשתלט על גופו של החזיר, אך ג'יקו לא יודע למה היא משמשת. הוא מספר לאשיטאקה על היער של האייל האל שנמצא במערב, שמסופר כי החיות שם ענקיות כשם שהיו בעבר הרחוק. למחרת אשיטאקה ממשיך לנדוד לכיוון היער, שוב לבדו.

בעוד הוא ממשיך בדרכו, קבוצה גדולה של נהגי שוורים בפיקודה של אישה והסגן שלה עושה את דרכה עם מטעני אורז על אחד ההרים באזור. שני אלי-זאבים לבנים וגדולים, שעל גבו של אחד מהם רכובה דמות-אדם עטופה בפרווה, תוקפים את האנשים אך נסוגים כשאלה משיבים להם באש. לאחר שנסוגו, תוקפת את הקבוצה מורו, אימם הענקית של שני הזאבים, וגורמת לאבידות קשות בטרם מצליחים האנשים לירות בה ולהפיל אותה מההר.

זמן מה לאחר מכן מגיע אשיטאקה לנהר שלרגלי ההר, ומוציא מהמים שניים מהאנשים שנפלו: אחד מהם הוא נהג שוורים והשני הוא אחד מ"אנשי הירי" (נושאי הנשק) של הקבוצה. הוא גם רואה בצד השני של הנהר את מורו ואת שני גוריה, כמו גם נערה (הדמות שרכבה על הזאבים קודם לכן) שמנקה את הפציעה של מורו על ידי מציצת הדם ויריקתו. אשיטאקה מנסה לתקשר איתם והם עוזבים את המקום, כשהנערה מורה לו להסתלק. אשיטאקה חוזר אל הפצועים לאחר ששמע את זעקתו של נהג השוורים, קורוקו. הוא מגלה בקרבתם קודאמה, רוחות-עץ קטנות המהוות סימן לכך שהיער בריא. למרות טענתו של קורוקו כי הקודאמה קוראות לאייל האל הנורא שהיער שייך לו, אשיטאקה עוקב אחריהן דרך היער במטרה להשיב את האנשים לקבוצה שלהם, כשקורוקו רוכב על יאקול ואילו את איש-הירי מעמיס אשיטאקה על גבו שלו. הקודאמה מובילות אותם לאגם נסתר, שם הם עוצרים לנוח. אשיטאקה רואה בצידו השני צלליות עדר של איילים, כשלפתע אחד מהם, גדול ובעל קרניים רבות, עוצר ומסתכל בו. הקללה מתחילה להשתולל על זרועו ולהכאיב לו, והוא משתיקה על ידי טבילת זרועו במים. הארבעה ממשיכים בדרכם, ואשיטאקה מגלה כי מאז שעזבו את האגם, כוחו גדל והאיש שהוא סוחב הפך קל יותר בשבילו.

קודאמה

עיר הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החבורה יוצאת מהיער של האייל האל ומגיעה לעמק עם אגם גדול. על אחת מגדותיו נמצא ביתם של האנשים: עיר הברזל הקטנה, דמוית-המצודה, בה מתגוררת קהילה העסוקה בייצור ברזל ובמכירתו, ואכן, כל צלע ההר שמעל לעיר קירחת לגמרי מעצים. מסתבר שהקבוצה אליה משתייכים שני האנשים היא חבורת נהגי-השוורים ואנשי-הירי של העיר, שבדיוק חזרו ממכירת ברזל וקניית מצבורי אורז. בהגיעם לעיר, אומר קורוקו לאנשי-הירי כי עליהם להודות לאשיטאקה על שסחב לשם את אחיהם-לנשק. אשיטאקה פוגש שם מספר אנשים נוספים: גברת אבושי, האישה שמנהיגה את העיר ועמדה בראש הקבוצה שהובילה את המשלוח; גונזה, הסגן שלה, החושד באשיטאקה על היותו מרגל בשביל הסמוראים או בשביל המונונוקי (רוחות היער שצורתן כחיות, כמו הזאבים או חזירי הבר הגדולים); טוקי, אשתו ההחלטית של קורוקו שממהרת לנזוף בבעלה על שהדאיג אותה עד מוות.

בארוחת הערב מספרים גברי העיר לאשיטאקה על הרקע של העיר: לפני שהוקמה, כל הנפחים המיומנים היו נוהגים לעבוד באזור מפאת חול-הברזל המצוי בו בשפע, שניתן להמיסו ולהפוך אותו לברזל, מצרך מבוקש מאוד באותם ימים. ואולם, לאחר שנגמר החול על שפת האגם, נאלצו כולם להתחיל להיכנס אל היער של האייל האל ולכרות את העצים שלו כדי להשיג חומר בערה נוסף וכן עוד חול-ברזל. נאגו, אל-חזירי-בר ענק ששלט באזור, זעם על הנפחים ויחד עם שבט החזירים שלו הרחיק מהיער כל מי שהעז לפגוע בו. המצב נמשך עד שהופיעה גברת אבושי באזור עם אנשי-הירי, ובעזרת רובים ואש הביסה את חזירי הבר והקימה את עיר הברזל. היא קונה נשים שסחרו בהן ומביאה אותן לעיר הברזל, שם הן משמשות כפועלות וזוכות לחיים טובים יותר. רבים, וביניהם אנשים רבי-עוצמה והסמוראים, חושקים בעיר הברזל לעצמם. אשיטאקה מבין שנאגו הוא האל המקולל שהתקיף את כפרו לאחר שנורה, והאבן שנמצאה בקרביו היא למעשה קליע, שגרם לו לייסורים עזים עד שהפכו לבסוף לאל מקולל. הקללה על זרועו מתחילה להכאיב לו שוב.

לאחר מכן הוא נפגש עם אבושי ועם גונזה ומראה להם את הקליע ואת הצלקת על זרועו, שהספיקה להתפשט בגופו עוד יותר. לאחר שהוא מספר להם עוד קצת על הסיבה למסע שלו, מוליכה אותו אבושי לגן שלה בעיר הברזל, אליו איש איננו מעז להתקרב. בבית שבקצה הגן אשיטאקה רואה אנשים רבים עטופים כולם בתחבושות, המייצרים רובים. אבושי אומרת לו שהרובים מיועדים לנשות-העיר כדי שתוכלנה לעזור להגן עליה. אשיטאקה שואל אותה בכעס אם היא מתכוונת לא להסתפק רק בהפיכתו של נאגו לאל מקולל ובבזיזת היער אלא גם בזריעת הרס נוסף בעזרת הרובים. היא עונה לו שהיא מבינה את צערו ומצטערת, שכן היא בוודאי זו שירתה בנאגו את הקליע שהפכו לאל מקולל. אשיטאקה מתרגז עוד יותר למשמע הטון הלא-רציני של קולה, ולפתע הקללה שעל זרועו גורמת לה להישלח מעצמה אל ניצב חרבו וכמעט לשלפה. הוא בולם את עצמו מלשלוף את החרב, אך נאלץ להשקיע בכך את כל כוחו. הוא אומר לאבושי שלו היה יכול להסיר את הקללה מזרועו, היה נותן לה להרוג אותה, אך הוא יודע שלו יתחיל בכך הוא לא יוכל להפסיק עד שיהרוג את כל תושבי עיר הברזל, והקללה רק תגדל עוד יותר. אחד מהאנשים העטופים בתחבושות מתחנן בפניו שלא יהרוג את אבושי, כיוון שרק היא התייחסה אליהם כאל בני אדם ולא פחדה מהצרעת שהם נגועים בה: להפך, היא רחצה אותם ועטפה אותם בתחבושות, ובתמורה הם עוזרים לה לייצר רובים. אשיטאקה מבין שרק על ידי ייצור ברזל יכולה קהילה זו, הבנויה מאנשים שגורלם קשה אליהם, להמשיך ולהתקיים. אבושי מספרת לו שהם מנסים לצוד את האייל האל, שמסופר כי דמו יכול לרפא כל מחלה, גם צרעת. היא מציעה לאשיטאקה להישאר ולעבוד איתם בעיר הברזל, וכן להשתתף איתם במאבק נגד חיות היער והנסיכה מונונוקי, אותה נערה שראה ליד הזאבים, שהזאבים גנבו את ליבה וכעת היא אחת מהם. אשיטאקה לא מוכן להשתתף במאבק. הוא הולך לבקר את טוקי ואת שאר נשות העיר המפעילות את המפוחים הגדולים, בעזרתם בוערת האש שמתיכה את הברזל. הן מספרות לו שבהשוואה לחיים שאבושי הצילה אותן מהם, הן חיות כאן בשמחה רבה ולא סובלות מדבר. לאחר שהוא עובד איתן זמן מה, הוא אומר להן שהוא עוזב כבר למחרת בבוקר, כי יש מישהי שהוא חייב לפגוש.

באותו רגע נשמעים פעמוני האזעקה. סאן - הנסיכה מונונוקי - מתקיפה את עיר הברזל עם שני הזאבים, אחיה החורגים. היא מצליחה להיכנס לעיר לבדה, ומתקיפה שם את אבושי בעזרת סכין משן-זאבים. אך מסתבר שהתושבים טמנו לה מלכודת, ומכתרים אותה בעודה נלחמת בדו-קרב מול אבושי. רבים מהאנשים איבדו את יקיריהם בגלל סאן ושבטה, וכעת הם דורשים נקמה. אשיטאקה, שנכשל בניסיונותיו למנוע מסאן מלהילחם באבושי, צופה בקרב מרחוק, ולפתע מרצינים פניו, ודברים הנראים כרוחות נחשים מופיעים סביב זרועו המקוללת. גונזה מנסה לעצור בעדו מלהתערב בקרב, אך אשיטאקה כבר גילה שהקללה מעניק לזרועו כוח על-אנושי, והוא תופס בחרבו של גונזה ומעקם אותה כנייר. הוא פורץ אל תוך הקרב, תופס את ידה של סאן בזרועו האחת וחוסם את חרבה של אבושי בשנייה. כשסאן נושכת את זרועו, ה"נחשים" מתחילים להשתולל ולעטוף את שלושתם. אשיטאקה אומר לאנשי העיר המכתרים אותם שכך נראים השנאה והכעס שנגרמים מהמאבק בין המונונוקי לעיר הברזל, וקורא להם להפסיק את המאבק. כשאבושי מסרבת להקשיב ומנסה לכרות את זרועו, הוא מכה אותה וגורם לה לאיבוד הכרה, ואז עושה אותו הדבר לסאן. הוא נותן את אבושי לנשות העיר בהבטחה שלא גרם לה לנזק ממשי, ומתחיל ללכת משם כשהוא נושא עימו את סאן המעולפת. אז, אישה שבעלה נהרג על ידי זאבים מאבדת את השליטה על זרועה ויורה באשיטאקה. הקליע פוגע בגבו ויוצא מחזהו, אך הוא ממשיך ללכת עקב הקללה שמעניקה לו כוח, כשהוא מותיר מאחוריו שלוליות דם. ליד השער חוסמים את דרכו נהגי שוורים ואנשי-ירי, האומרים לו שהם לא רוצים לפגוע בו. אשיטאקה נחוש לצאת מהעיר, ומתחיל לדחוף את השער (שעשרה אנשים דרושים בדרך כלל כדי לפתחו) עם זרועו המקוללת. הוא מצליח לפתחו, ויוצא עם סאן ועם יאקול אל מחוץ לעיר, אל שני אחיה של סאן המחכים לו בחוץ. הוא מודה לאנשי עיר הברזל, סוגר את השער ונעלם.

האייל האל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאבים ויאקול, שעליו רוכבים אשיטאקה וסאן המעולפת, רצים על צלע ההר, וכשסאן מתעוררת כוחו של אשיטאקה אוזל, והוא נופל מגבו של יאקול. סאן צועקת לאחיה לא לאכול אותו אלא להשאיר אותו לה. בכעס היא שואלת את הנער הגוסס מדוע מנע ממנה להרוג את אבושי; הוא ממלמל שלא רצה כי סאן תמות. סאן מטיחה בו כי לא אכפת לה למות כל עוד תסלק את בני האדם מהיער. היא שולפת את חרבו של אשיטאקה ומצמידה אותה לגרונו, באמרה כי עקב ההתערבות המיותרת שלו – הוא שימות לשווא. אשיטאקה אומר בחולשה לסאן כי היא יפה, ואז גווע. סאן מופתעת ממילים אלה, ונרתעת לאחור. השוג'ו - חיות הנראות כקופי-אדם גדולים - קוראים לסאן ולאחיה מרחוק לתת להם את האדם כדי שיוכלו לאכלו. הם אומרים ששתלו עצים, ובני האדם כורתים אותם. האייל האל לא בא לעזרתם, ולכן הם רוצים לאכול את האדם כדי לקבל את כוחו. סאן קוראת להם לא להתייאש משתילת העצים, כי היא ושבטה ילחמו עד הסוף. השוג'ו טוענים שלסאן עצמה לא אכפת, כי היא אנושית. שני אחיה של סאן מתרגזים על העלבון שהטיחו השוג'ו באחותם, שכן הם רואים בה זאבה לכול דבר, ומבריחים משם את השוג'ו. סאן אומרת לאחיה לחזור הביתה, ושהיא תדאג כבר לאשיטאקה. הזאבים הולכים, וסאן קוראת ליאקול (שעד עתה עמד בצד ושמר על מרחק) לבוא ולעזור לה לסחוב את אשיטאקה. הם נכנסים ליער של האייל האל, בעוד הקודאמה מתבוננות בהן בעניין, ועושים את דרכם לאגם שאשיטאקה ראה בו את עדר האיילים. סאן מניחה את אשיטאקה על אי מבודד באגם, אומרת ליאקול שהוא משוחרר לחיות לפי רצונו, והולכת משם. יאקול, מצידו, נשאר ליד אדונו.

בינתיים, כל הקודאמה עולות לצמרות העצים, כאילו הן מחכות למשהו. דמות מוזרה מופיעה, צללית המתנשאת מעל לצמרות העצים ולה צורת אדם, פרט לראשה שמזכיר צללית ראש של אייל. הקודאמה מנענעות את ראשן ומשמיעות קולות נקישה, כאילו כדי לברך את הענק. ממקום מסתור, מסתכל איש הלבוש בפרוות דוב על הענק המהלך לאור הירח. האיש הוא ג'יקו, ועימו שני "רצי-קרקע" ("ג'יבאשירי" ביפנית – "אלה הרצים על הקרקע": ציידים מיוחדים המכירים את היער טוב יותר מאנשים רגילים). מסתבר שג'יקו מעוניין להכניע את האייל האל, לא ידוע למה, ואף השיג מקיסר מסמך המאשר לו זאת. ג'יקו אומר לשני רצי-הקרקע כי הענק שלפניהם הוא "צעדן הלילה", צורתו הלילית של האייל האל. הצעדן מתכופף אל פתח בצמרות העצים שמעל האגם שלו, ונעלם. ג'יקו, האומר שצעדן הלילה השתנה לצורתו היומית, עוזב את המחבוא עם שני רצי-הקרקע. הבוקר עולה, והשלושה יורדים בצלע ההר למחבוא אחר, שם ממתינים להם ציידים נוספים. ג'יקו מסתכל על צלע ההר שמולם, ורואה שם חזירי-בר רבים הנאספים יחדיו. על הצוק שמעליהם צועד חזיר-בר לבן ועיוור בעל ארבעה חטים, גדול אף יותר ממורו. זה אוקוטונושי, אל חזירי הבר מצ'ינזי, האי הדרומי של יפאן. מסתבר שהוביל את כל שבטו לכאן, ואף חצה את הים לשם כך. החזירים מבחינים בג'יקו ואנשיו, והללו נמלטים משם.

אשיטאקה צף במים על חופו של האי, ואז מתגלה האייל האל בצורתו היומית – אותו אייל גדול ורב-קרניים שנראה ביער קודם לכן, אך במקום פני אייל יש לו פנים המזכירים אדם או קוף. בכול מקום שפרסותיו דורכות בו, צמחים גדלים במהירות ומיד נובלים כשהוא ממשיך לפסוע. הוא נושף על אשיטאקה ונוגע בעזרת חוטמו בפציעה שבחזהו, והדם חדל מלרדת. אשיטאקה מתעורר זמן מה לאחר מכן, כבר לא שוכב על האי אלא על גדת האגם, ויאקול רועה בעשב לידו. אשיטאקה, שעקב חזרתו לחיים עדיין חלש מכדי לקום, נוכח שהפצע נעלם לחלוטין, אך ייאוש תוקף אותו כשהוא מגלה שהאייל האל לא הסיר מעליו את הקללה. יותר מכך: עקב האירועים בליל אמש ושימושו בקללה כדי להשיג כוח על-אנושי, הצלקת התפשטה עוד יותר. סאן מגיעה ואומרת לו שהיא עוזרת לו כי האייל האל החליט להשיבו לחיים. היא שמה בשר מיובש בפיו, אך אשיטאקה חלש מכדי ללעסו. סאן לועסת את הבשר בעצמה ונותנת לאשיטאקה לאכלו, מפה לפה. בעודה ממשיכה להאכילו, היא שמה לב שדמעות זולגות מעיניו.

סאן, הנסיכה מונונוקי

מורו ושני גוריה מופיעים, ומנגד מגיע שבט חזירי הבר של אוקוטו. הללו אומרים למורו שבאו כדי להרוג את בני האדם ולהגן על היער של האייל האל, ודורשים לדעת מדוע יש כאן בני אדם. סאן מסבירה להם שהאייל האל החליט לעזור לאשיטאקה, ולכן חייבים להחזיר אותו לבני האדם מבלי להרגו. החזירים מתרעמים כנגד סאן ואימה על כך שהאייל האל הציל אדם אך לא הציל את אחיהם נאגו, וטוענים שהזאבים הם ששולטים באייל האל. לדבריהם, הזאבים בגדו בהם בכך שלא השפיעו עליו להציל את נאגו. מורו אומרת בקור-רוח שהאייל האל הוא המחליט לתת או לקחת חיים. נאגו, כך היא אומרת, פחד מהמוות, בדיוק כמוה עכשיו, שכן גם היא נושאת בתוכה קליע שבני האדם ירו בה; אך בעוד שנאגו בחר לברוח ממותו והפך לאל מקולל, היא מחכה למותה הקרב ובא ולא מנסה למנעו. סאן, שלא ידעה כי אימה פצועה, דורשת ממנה ללכת אל האייל האל כדי שירפאה, אך מורו אומרת לה שכבר חיה זמן רב מספיק, ולכן האייל האל לא ירפא אותה אלא ייקח ממנה את חייה. החזירים ממשיכים להאשים את הזאבים, ואז אשיטאקה אומר בחולשה כי הוא זה שירה בנאגו למוות. הוא מספר להם מדוע עשה זאת, ומראה להם את הקללה שעל זרועו. הוא אומר שהאייל האל גזר עליו לחיות בכאב עד שהקללה תגרום למותו. לפתע מופיע אוקוטו בעצמו ומתקרב אל אשיטאקה. הוא מודה לנער על שגאל את אחיהם מייסוריו. מורו אומרת לאוקוטו כי אסור לו לנסות ולתקוף את בני האדם עם כל שבטו, שכן זה בדיוק מה שבני האדם רוצים שיעשו כדי שיוכלו לטמון להם מלכודת. אוקוטו משיב ואומר שלא יבקש את עזרתם של הזאבים, אך אפילו אם הוא ובני שבטו ימותו עד האחרון שבהם, הם ינקמו בבני האדם.

הכנות לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת, אבושי ואנשיה מצליחים להעביר מטען אורז נוסף והפעם גם להגן עליו מסמוראים שתוקפים אותם בדרך, וזאת בעזרת הרובים החדשים שבנו. ג'יקו מסתכל בכול מצלע ההר. עימו נמצאים רצי-הקרקע וחבורת אנשים הנושאים מטריות ענקיות כמו זו שלו. הוא הולך לבדו להיפגש עם אבושי בדרכה חזרה לעיר הברזל מהמשלוח. כאן מתברר הקשר בין השניים: ג'יקו משתייך ל"ארגון העליון", שמטיל עליו משימות. אותו ארגון הוא שהשאיל לאבושי את אנשי-הירי כדי שתוכל להקים את עיר הברזל. עתה בא ג'יקו לדרוש משהו בתמורה. הוא, אבושי וכול שאר האנשים נכנסים לעיר הברזל. אבושי אומרת לו שהסמוראים הללו נשלחו על ידי המצביא הראשי אסאנו, הדורש חצי מהברזל שלהם. ג'יקו מייעץ לה לתת לאסאנו את הברזל הפעם כדי שתוכל להתפנות לקרב נגד חזירי הבר הקרבים ובאים. הוא מראה לה את המסמך שנתן לו הקיסר ומאשר את הכנעתו של האייל האל, אך היא לא מתרשמת. היא מבינה שה"ארגון העליון" רוצה למעשה את ראשו של האייל האל, שמסופר כי הוא מעניק חיי נצח. היא אומרת לג'יקו שאם יחכה עוד זמן מה, היא ועיר הברזל יחלישו את היער עד כדי כך שהמונונוקי יהיו חסרי-כוח לחלוטין, ואז יהיה קל יותר לתפוס את האייל האל. ג'יקו מסרב לחכות ומזכיר לה שאנשי הירי כפופים לפיקודו של "הארגון העליון", ודורש ממנה שתעזור לו להשיג את ראשו של האייל האל לאחר שתביס את חזירי הבר. אבושי נאלצת להסכים, ואנשיו של ג'יקו - רצי-הקרקע ונושאי-המטריות - נכנסים לעיר הברזל.

מאוחר יותר, אבושי מדברת עם כל נשות העיר, שמבקשות להצטרף למשימה. היא מסרבת ואומרת להן שהן חייבות לשמור על עיר הברזל בעת היעדרה, וכי בני האדם מהווים להם יותר סיכון מהמונונוקי. ייתכן שאנשי הירי יבגדו בהם אם יורה להם ג'יקו לעשות כן, ולפיכך חייבים כולם להיזהר. היא והגברים ילכו עם ג'יקו ואנשיו כדי לצוד את האייל האל.

באחד הלילות, אשיטאקה מתעורר סוף סוף משנתו (שככול הנראה נמשכה מספר ימים), ומוצא את עצמו במערה של מורו, כשסאן ישנה לצידו. הוא יוצא ועומד על שפת המערה המשקיפה אל היער. הוא שואל את מורו, השוכבת בקרבת מקום, אם אין דרך אחרת לסיים את המאבק בין היער ועיר הברזל פרט למאבק. מורו אומרת לו שבני האדם רק הולכים ומתרבים, ועתידים גם לכלות את היער. כשאשיטאקה שואל אותה מה תעשה עם סאן והאם תניח לה למות, היא אומרת לו שסאן היננה אחת מבני שבטה, ותמות יחד עם היער. אשיטאקה דורש ממנה שתשחרר את הנערה מפני שבת אדם היא, אך מורו עונה בכעס שהוא כלל לא יכול להבין את מצבה של סאן: פעם, בני אדם שמורו תפסה אותם בעודם מכלים את היער, זרקו תינוקת לרגליה כדי שיוכלו להימלט ממנה; אותה תינוקת הייתה סאן. מורו גידלה אותה כבתה שלה, אף כי כעת היא איננה זאבה ואיננה בת אדם. אחר היא מטיחה באשיטאקה את השאלה אם נראה לו שיוכל להציל את סאן. הוא אומר שאינו יודע, אך בטוח כי יוכלו לחיות ביחד. מורו מגחכת למשמע הרעיון, ושואלת אותו אם הוא מתכוון להילחם לצדה של סאן. כשאשיטאקה אומר לה שהדבר יוביל רק לשנאה נוספת, היא משיבה לו כי הוא כבר אבוד, שכן ככול שיילך ויתחזק, הקללה תוסיף לכלות את גופו עד שתהרוג אותו. היא דורשת ממנו שיעזוב עם זריחת השמש. אשיטאקה חוזר למערה, שם סאן מתעוררת. סאן שואלת אותו אם הצליח ללכת, והוא מודה לה ולאייל האל. היא מחייכת ונרדמת.

למחרת הבוקר, אשיטאקה רואה שסאן ושבטה נעלמו, והותירו לו את חפציו כדי שיוכל לעזוב. יאקול מחכה לו מחוץ למערה, ואחד מאחיה הזאבים של סאן מוביל את השניים אל מחוץ ליער עד שהם יכולים להמשיך בעצמם אל עיר הברזל. אשיטאקה מודה לו, מוסר לו את פגיון היהלומים שנתנה לו קאיה ומבקש שייתן אותו לסאן.

על אחד ההרים, מורו וסאן מסתכלות בהכנות של ג'יקו ואבושי לקראת הקרב נגד חזירי הבר. האנשים מציבים מלכודות על ההר שעליו הם מתבצרים, כורתים עצים כדי להתגרות בחזירי הבר, ואף מבעירים אש שהעשן שלה מטשטש את חוש הריח של חזירי הבר ושל הזאבים. סאן נפרדת מאימה ואומרת לה שהיא מתכוונת לעזור לאוקוטו בקרב עם שנייה אחיה, שכן עקב העשן גם חוש הריח של החזיר העיוור כבר לא פעיל. מורו אומרת לה שהיא מסכימה, אך מצד שני גם תוכל לבחור ולחיות עם אשיטאקה. אחיה השני של סאן, שהדריך את אשיטאקה ויאקול, מגיע, ומוסר לסאן את הפגיון של אשיטאקה. סאן קושרת אותו לצווארה, ועם שני אחיה מצטרפת לקרב עם חזירי הבר נגד בני האדם.

קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשיטאקה עושה את דרכו לעיר הברזל, ושומע מרחוק את פיצוצי הקרב של בני האדם נגד חזירי הבר. בהתקרבו לעיר הברזל הוא מגלה שהסמוראים צרו עליה. הוא מצליח לעבור את ההגנות שלהם ומגיע לחומות העיר. הסמוראים כבשו את מרביתה, ורק המתחם הפנימי עדיין עומד על תילו. הנשים, קורוקו (שזרועו שבורה) והמצורעים הם היחידים שנשארו שם; כל השאר הלכו לצוד את האייל האל. אסאנו החליט לתקוף את עיר הברזל ברגע שהגברים יצאו, ולכן הנשים לא יכולות להודיע לאבושי ולאנשיה על הצרה בעיר הברזל. אשיטאקה דוהר משם על יאקול ומבטיח להביא את אבושי כדי שתעזור בקרב, כשארבעה סמוראים רודפים אחריו. אשיטאקה מצליח לבסוף להיפטר מהם בעזרת חרבו וקשתו (תוך שהקללה ממשיכה להתפשט על גופו), אך יאקול נפגע מחץ ברגלו האחורית. הוא ממשיך לעקוב אחרי אשיטאקה בצליעה, והשניים מגיעים למקום שבו התחולל הקרב של בני האדם והחזירים. גופות של אנשים וחזירים מוטלות בכול מקום, אך הקרב כשלעצמו נגמר. אנשי עיר הברזל ששרדו אומרים לאשיטאקה כי נושאי-המטריות השתמשו בהם בתור פתיון כדי למשוך את חזירי הבר, ואז זרקו עליהם פצצות כדי להרגם, תוך שהם הורגים גם חלק מבני האדם. החזירים הפסידו, אך בני האדם יצאו בשן ועין. אשיטאקה אומר לגברים שהסמוראים צרים על עיר הברזל וכי הם חייבים לשוב ולעזור לנשים. הם עונים לו שאבושי המשיכה עם ג'יקו ואנשיו כדי לצוד את האייל האל ביער, ומבקשים ממנו להשיב אותה. אשיטאקה מגלה שאחד מבניה הזאבים של מורו עדיין חי ותקוע מתחת לגופתו של חזיר בר מת, ומצליח, בעזרת הגברים, לחלצו משם. אשיטאקה אומר לגברים שירדו ויחכו לאבושי ליד האגם, וכי הוא יילך עם הזאב להשיבה. יאקול נשאר עם הגברים, והזאב רץ יחד עם אשיטאקה כדי למצוא את סאן.

מרדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביער, עושים את דרכם אבושי, גונזה, ג'יקו ואנשיו כדי למצוא את האייל האל. סאן, אוקוטו וזאב נוסף נמצאים קדימה מהם, והולכים לבקש את עזרתו של האייל האל כדי שירפא את אוקוטו, הפצוע קשות. לפתע, מופיעים רצי-קרקע הלבושים בעורות של חזירי הבר שהרגו. אוקוטו, שקולט את ריח העורות, חושב שחזיריו חזרו לחיים, ושועט קדימה לכיוון האגם של האייל האל. סאן מנסה לומר לו שזו תחבולה של בני האדם, אך הוא איננו מקשיב וממשיך להתקדם, בעודו הורס כל מה שעומד בדרכו. סאן מורה לאחיה ללכת ולבקש את עזרת אימם, ונשארת עם אוקוטו לבדה. החזיר הגדול מאבד את כוחו ונופל, והציידים הלבושים עורות חזירים מקיפים אותו ואת סאן. היא מנסה להרחיק אותם, אך הם רבים מדי. "תולעים" אדומות מתחילות לבקוע מבשרו של אוקוטו, וסאן יודעת שהוא מתחיל להפוך לאל מקולל. בעודה מנסה לסלק את התולעים ממנו, אחד הציידים מיידה לעברה אבן, שפוגעת ברקתה וגורמת לה לאבד את הכרתה וליפול על אוקוטו. החזיר, שמרבית גופו מכוסה בתולעי הקללה, קם וממשיך לצעוד לעבר האגם של האייל האל, כשהוא נושא את סאן על אחד מחטיו. כשהיא מתעוררת, היא רואה שה"תולעים" בוקעות גם מגופה שלה, והיא נבלעת בתוכן.

אשיטאקה והזאב ממשיכים לרוץ לעבר סאן. בדרך הם מוצאים את אבושי ושאר האנשים. הזאב ממשיך לרוץ, ואילו אשיטאקה צועק לאבושי שעיר הברזל נמצאת תחת מצור, וכי היא חייבת לחזור ולהצטרף לגברים המחכים לה ליד האגם. הוא ממשיך לרוץ ומשאיר בידיה את ההחלטה. אבושי אומרת לגונזה שהנשים יכולות עתה רק להגן על עצמן, ואילו הם חייבים להמשיך במסע הציד. נושאי-המטריות מייעצים לג'יקו בסתר להיפטר מאבושי, אך הוא אומר שכדאי לתת לה לחסל את האייל האל בשבילם.

האייל האל

הלילה יורד. אשיטאקה מגיע לאגם ומוצא שם את מורו, שככול הנראה הקליע בגופה הכניע אותה והיא רובצת על שפת האגם. הוא קורא לסאן, ואוקוטו מופיע יחד עם הציידים בעורות החזירים. אשיטאקה מבין שסאן נבלעה בתוך התולעים שעל אוקוטו. הוא מזנק על גופו של אוקוטו וחופר בתולעים האדומות כדי להציל את סאן. הוא מגיע אליה, אך אוקוטו מנער אותו מעליו ואשיטאקה מושלך לתוך האגם ומאבד את הכרתו. מורו קמה, ומחליטה שלמרות שרצתה לשמור את כוחותיה האחרונים כדי להרוג את אבושי, היא תנסה להציל את סאן. אוקוטו מסתער עליה, והיא מתנגדת לו ומתחילה לחפור בתולעים שעל גופו כדי להציל את סאן. ג'יקו ואבושי, הצופים במחזה ממסתור, רואים שהאייל האל הופיע על האי שלו וכעת מתקדם לעבר הקרב. כשהוא מתקרב מספיק, התולעים שמכסות את אוקוטו ואת מורו מתות והופכות לבוץ שחור. מורו, שהצליחה להשיג את סאן, קוראת לאשיטאקה. הוא שב להכרתו, יוצא מהמים ורואה את האייל האל. אבושי יורה בו פעם אחת, אך הוא ממשיך ללכת. אשיטאקה רץ אל מורו, לוקח ממנה את סאן ומזנק למים כדי להוריד מהם את הבוץ השחור. אוקוטו, על אף אובדן הראייה וחוש הריח שלו, מצליח לחוש באייל האל. הלה נוגע בו, חוטם אל חוטם, והחזיר הענק מתמוטט ומת, לא כאל מקולל אלא כאל חזירים רגיל. מורו, שהשקיעה את כוחותיה האחרונים במאבק, מתמוטטת גם היא. האייל האל מסתובב ומביט בירח, ומתחיל להשתנות לצעדן-הלילה. אבושי יוצאת ממחבואה ומכוונת אליו את הרובה שלה, ולמרות שהן אשיטאקה והן האייל האל מנסים לעצור בעדה, היא יורה. הירייה פוגעת בצווארו של האייל האל וכורתת את ראשו. נוזל שחור פורץ משאר גופו של האייל האל ומתפשט ביער. העצים מתים, קודאמה נופלות כמו שלג, ורבים מאנשיו של ג'יקו מתים כשהעיסה נוגעת בהם. אבושי מוסרת לג'יקו את הראש של האייל האל, ולפתע, ראשה של מורו נע מעצמו ומצליח לכרות בנשיכה את אחת מזרועותיה של אבושי בטרם הוא נבלע בעיסה השחורה. ג'יקו מכניס את ראשו של האייל האל לארגז בעזרת שלושה מאנשיו ששרדו, והם בורחים משם. אשיטאקה מציל את גונזה ואבושי מהעיסה השחורה שממשיכה למלא את מקום, שוחה איתם לאי של האייל האל, וחובש שם את כתפה של אבושי בעזרת החולצה שלו. הקללה כבר מכסה את מרבית גופו. סאן רוצה להרוג את אבושי, אך אשיטאקה אומר לה שהאישה כבר נענשה מספיק. העיסה השחורה, מצידו האחר של האגם, מקבלת את הצורה של צעדן-הלילה חסר הראש. אשיטאקה מבקש מסאן עזרה, אך מסרבת לעזור לו בטענה שהוא לצידם של בני האדם. הוא מנסה להסביר לה שגם היא אחת מבני האדם, כמוהו, אך היא צועקת עליו שהיא זאבה ותו לא. הוא מנסה להתקרב אליה, והיא נועצת בחזהו את הפגיון שנתן לה. היא מבינה לפתע מה עשתה, ונרתעת לאחור. אשיטאקה מתקדם לעברה ומחבק אותה בזרועותיו, ואומר שניסה לעצור את בני האדם. סאן אומרת שהכול אבוד, והיער גוסס, אך אשיטאקה אומר כי הם שניהם עדיין חיים, ויכולים עוד לנסות ולהציל את המצב.

מרוץ נגד הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדן הלילה מתנשא אל מעל לצמרות העצים ושולח עיסה שחורה כדי להשיג את האנשים הבורחים יחד עם ראשו. היער הולך וגווע. ג'יקו ושלושת הסבלים רצים בכול כוחם, ושאר רצי-הקרקע ונושאי-המטריות מתפזרים ובורחים. בעיר הברזל, טוקי והאחרים רואים את צעדן הלילה מתקרב אליהם. אשיטאקה וסאן רוכבים על שני הזאבים לאורך גדת האגם. אשיטאקה צועק ליושבי העיר לרוץ אל האגם ולחכות שם לגברים ולאבושי, וכי המים יאטו את העיסה השחורה. הסמוראים שצרים על עיר הברזל בורחים מחמת העיסה השחורה, שבולעת רבים מהם. קורוקו, הנשים והמצורעים בורחים גם הם מעיר הברזל, כשחלקם נבלעים בעיסה, ומתקדמים לעבר עומק האגם כדי לחכות שם לגברים ולאבושי.

סאן ואשיטאקה מוצאים את ג'יקו וחבורתו על צלע אחד ההרים במרוצתם, עוצרים אותם ואומרים להם למסור את הראש בחזרה. ג'יקו אומר להם שכבר מאוחר מדי, שכן השחר כבר כמעט מפציע, וכשזה יקרה, צעדן הלילה יעלם. אשיטאקה מנסה לשכנע אותו באיומים, אך ג'יקו מתקיף אותו. סבל אחר מתקיף את סאן. השניים הנותרים ממשיכים לרוץ, אך שומטים את הארגז כשהעיסה מקיפה אותם ובורחים משם. אשיטאקה, סאן וג'יקו ניצבים על סלע, "אי" בים העיסה השחורה, עם הארגז ובו הראש. לבסוף מצליחים אשיטאקה וסאן לשכנע את ג'יקו להחזיר את הראש. השניים מחזיקים אותו בידיהם, וצעדן הלילה מתכופף לעברם ומצמיד את גופו לאדמה, במקום בו הם עומדים. הוא קם, ראשו שוב במקומו, ואז מפציעה השמש. מאחר שלא חזר לצורתו היומית, הצעדן נופל ברגע שקרני השמש נוגעות בו, ומתמוטט על עיר הברזל. משב רוח אדיר נגרם מכך, מעיף את העיסה השחורה, הורס את עיר הברזל ומנקה את כל האזור.

מספר רגעים שקטים חולפים, ואז כל אנשי עיר הברזל, שהתרכזו יחדיו באגם ונצמדו זה לזה, רואים למה גרם האייל האל לפני שנעלם: כל ההרים מתחילים להתכסות בצמחים חדשים, הגדלים במהירות. אישה מצורעת מסתכלת בידה ורואה שהמחלה שלה נעלמה. יאקול הולך לעבר המקום שבו נמצאים הזאבים ליד סאן ואשיטאקה. סאן אומרת שגם אם היערות התחדשו, האייל האל עדיין מת. אשיטאקה אומר שהאייל האל כלל לא מת, שכן הוא החיים עצמם, והוא זה שלוקח חיים או מעניק אותם. הנער נוכח שהקללה נעלמה מגופו, ורק צלקת קטנה ובהירה נשארה על ידו. סאן אומרת לו שהיא אמנם אוהבת אותו, אך איננה יכול לסלוח לבני האדם. אשיטאקה מקבל זאת, ואומר שיגור עם אנשי עיר הברזל, ויבוא לבקר את סאן יחד עם יאקול. סאן מחייכת ועוזבת עם שני אחיה הזאבים. בחורבותיה של עיר הברזל, אבושי אומרת לאנשיה שהיא מתביישת על כך שהזאבים הצילו אותה ונשאו אותה מהיער על גבם. היא מבקשת שמישהו יקרא לאשיטאקה כי ברצונה להודות לו, ואומרת לאנשיה שבמקום עיר הברזל יבנו במקום כפר טוב. ג'יקו, שמביט בכול זה מצלע ההר, נאנח ואומר שאין לו סיכוי לנצח כנגד טיפשים, ומחליט לעזוב את כל העניין.

במעמקי היער, עצים גדולים ועתיקים מוטלים מתים ליד האגם של האייל האל, וצמחים צעירים ורעננים מבצבצים מתוכם. קודאמה יחידה מופיעה על שפת האגם, מנענת את ראשה ומשמיעה קולות נקישה.

דמויות מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשיטאקה: הנער משבט האמישי שיצא לגלות על מנת להסיר ממנו את הקללה.
  • סאן: נערה שבינקותה הושלכה ליער, וגודלה על ידי זאבים.
  • הגבירה אבושי: עומדת בראש עיר הברזל.
  • מורו: אלת-הזאבים שאימצה את סאן.
  • גונזה: הסגן של אבושי. חם מזג וחושד באשיטאקה.
  • ג'יקו-בוו: עובד בשביל ה"ארגון העליון".
  • אוקוטו-נושי: אל-חזירי-הבר העיוור שהגיע מצ'ינזי כדי להילחם בבני האדם.
  • האייל האל: האל השולט ביער שליד עיר הברזל, הנותן ולוקח חיים לפי החלטתו. בלילה הוא הופך לפסען-הלילה (Night Walker).
  • קורוקו: אחד מנהגי השוורים של העיר, שהוצל על ידי אשיטאקה.
  • טוקי: אשתו ההחלטית של קורוקו.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נאגו: אל חזירי-הבר שחי ליד עיר הברזל, עד שאבושי הביסה אותו ואת שבטו וגרמה להפיכתו לדמון שתקף את הכפר של אשיטאקה וגרם לו לקללה.
  • בניה של מורו: שני זאבים גדולים, אחיה החורגים של סאן, שעל גבם היא רוכבת.
  • יאקול: אייל אדום (חיה בדיונית) שמשמש לאשיטאקה כבהמת-רכיבה וחבר נאמן.
  • נשות עיר הברזל: נשים שגברת אבושי הצילה מזנות ושיכנה בעיר הברזל כדי שתשמשנה כפועלות, וגם תזכנה לחיים טובים יותר.
  • נפחים: מצורעים שאבושי אספה כדי שייצרו רובים בעיר הברזל ויזכו לחיים סבירים, מאחר שנדחו על ידי החברה.
  • הארגון העליון: הארגון שאליו ג'יקו כפוף, ודורש את ראשו של האייל האל.
  • רצי הקרקע "ג'יבאשירי": ציידים המכירים את היער טוב יותר מאנשים אחרים.
  • נושאי המטריות: אנשיו של ג'יקו.
  • אנשי הירי: כ-40 איש שהארגון העליון השאיל לאבושי כדי שתוכל לבנות את עיר הברזל ולהחליש את היער.
  • קודאמה: רוחות היער הקטנות, שמסמנות כי העצים בריאים.
  • שוג'ו: חיות דמויות-קופים ששותלות עצים במטרה להשיב את היער שנכרת.
  • סמוראים: עובדים בשביל המצביא הראשי אסאנו, החושק בעיר הברזל לעצמו.

טוב, רוע ואלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסר הכלול בסרט מנוגד, למעשה, למרבית סרטי האנימציה המערביים, ובא לשבור את המונחים שנהוג להשתמש בהם בסרטים אלו – "טוב" ו-"רע". אבושי איננה אישה אכזרית ותאוות בצע הפועלת לשם השגת כוח בלבד, אלא מנהיגה טובה שברצונה להגן על אנשיה מפני השלטון המתנכל להם. היא בנתה את עיר הברזל בעיקר מאנשים מוכי-גורל, כמו נשים שסחרו בהן או מצורעים שאיש לא מוכן להתקרב אליהם, ומתייחסת אליהם כאל שווים בין שווים. עיר הברזל מוכיחה שגם מעשים חמורים ביותר נעשים לעתים בשם מטרות נעלות. גם החיות המוצגות ביער, ובראשן סאן, אינן חד צדדיות: אמנם הן מותקפות על ידי האדם וסביר למדי שתפסידנה במלחמה, אך הן כשלעצמן תאבות נקמה ומלחמה. למרות שהסרט כולל אלימות לא מעטה, היא אינה מצטיירת כדבר מושך או מבדר כמו בסרטי פעולה מסוימים. להפך, היא מוצגת באמצעות הקללה שמאכלת את גופו של אשיטאקה: סוג של מחלה, משהו שמפתה להשתמש בו, אך מרגע שמתחילים לעשות כך, הוא יוצא מכלל שליטה. מיאזאקי מציג מאבק שבו אין פתרון מוחלט ואף צד איננו צודק או טועה.

יציאה למסכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסטר של הסרט כפי שפורסם ביפן. ביפנית כתוב "חיֵה".

הסרט יצא ביפן בשנת 1997 וגרף שם כ-18.5 מיליארד ין יפניים - כ-154 מיליון דולר. הוא הפך שם לסרט המצליח ביותר בכל הזמנים (לפניו החזיק הסרט אי.טי בתואר הזה למעלה מעשור), אך השיא נשבר זמן קצר לאחר מכן בידי "טיטאניק" (שהפסיד אותו לאחר מכן לטובת "המסע המופלא").

מלבד זאת, הוא זכה באוסקר היפני לסרט הטוב ביותר, הגיע למקום הראשון ברשימת הסרטים המצוירים הטובים ביותר של כל הזמנים באתר IMDb (הישג שנלקח ממנו עם יציאת "המסע המופלא"), ונחשב לסרטו הטוב ביותר של מיאזאקי דאז. עד היום הוא מתחרה על התואר הזה לצד "המסע המופלא".

הסרט מגיע למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב, היו דיסני אחראים על הפצתו של הסרט. הם העבירו את הטיפול לאולפני מירמאקס, אשר החליטו להפקיד את אומן הקומיקס ניל גיימן על עיבוד התסריט לאנגלית, אך אין פירוש הדבר כי הוא תרגם אותו בעצמו: גיימן קיבל תסריט מתורגם ישירות מיפנית, ותפקידו היה לעבדו כך שיתאים לקהל האמריקאי. מירמאקס גם החליטו להשקיע כסף רב בשחקנים מפורסמים לשם הדיבוב: בילי קרודופ גילם את אשיטאקה, קלייר דיינס את סאן, מיני דרייבר את אבושי, גיליאין אנדרסון את מורו ובילי בוב תורנטון את ג'יקו. ואולם, כשהסרט התקרב למועד הוצאתו למסכים, הוא כמעט ולא זכה לפרסום בטלוויזיה ובכול אמצעי אחר. אפילו כשיצא, הוקרן במספר מסכים קטן בהרבה משנאמר בתחילה, וכך גרף בארצות הברית כ-2 מיליון דולר בלבד (הכנסותיו הכוללות במערב הסתכמו בכ-6 מיליון דולר). דבר נוסף שביקשו מירמאקס לעשות כשקיבלו את הסרט לידיהם היה חיתוך הקטעים שנראו לטעמם אלימים מדי, כדי שיוכל לקבל דירוג של PG ("ילדים חייבים בהשגחת הורים"). מיאזאקי ואנשי סטודיו ג'יבלי התנגדו נמרצות לעניין, והצליחו לשכנע את מירמאקס שלא לחתוך אף חלק מהסרט, וכך לבסוף קיבל דירוג של PG-13 ("בני 13 ומטה חייבים בהשגחת הורים"). שמועה נפוצה היא שמיאזאקי שלח חרב יפאנית קצרה לאחד מאנשי המפתח במירמאקס, ואליה מצורף פתק ובו הודעה – "NO CUTS".

מירמאקס התלוננו על כשלונו של הסרט בקופות, וביקשו להוציא את מהדורת הדי.וי.די בדיבוב לאנגלית בלבד. ברם, תגובות נזעמות ממעריצים גרמו לאופנים להשתהות בהוצאת הדי.וי.די, ולבסוף הוא יצא בדיבוב יפאני ואמריקאי.

הנסיכה מגיעה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הגיע לישראל בדיבוב יפני בלבד, לשמחתם של חובבי אנימה רבים. ברם, אלו התאכזבו כשגילו כי אמנם הדמויות דוברות יפנית, אך הכתוביות העבריות מתורגמות מהגרסה האנגלית, ולוקות באי דיוקים לגבי המקור ואף בסלנג. כשהגיעה לארץ גרסת די.וי.די של הסרט, ניתן היה לצפות בו בדיבוב יפני עם כתוביות באנגלית שנכתבו על פי התסריט של גיימן, או הכתוביות האנגליות המקוריות. עד היום לא ניתן להשיג בישראל גרסת די.וי.די בעלת תרגום עברי של הסרט, והדרך היחידה לצפות בו בתרגום לעברית היא בטלוויזיה ובקלטות וידאו, בשני המקרים – בדיבוב אמריקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


סרטי סטודיו ג'יבלי

הטירה המרחפת ‏ (1985)  •  קבר הגחליליות ‏ (1988)  •  השכן הקסום שלי טוטורו ‏ (1988)  •  שירות המשלוחים של קיקי (1989)  •  רק אתמול (1991)  •  חזיר באוויר (1992)  •  מלחמת הדביבונים ‏(1994)  •  לחישת הלב (1995)  •  הנסיכה מונונוקי (1997)  •  שכני היאמאדאס (1999)  •  המסע המופלא (2001)  •  ממלכת החתולים (2002)  •  הטירה הנעה (2004)  •  סיפורים מארץ ים (2006)  •  פוניו על הצוק ליד הים (2008)  •  הלקחנים (2010)  •  הרוח העולה