קדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°12′42″N 35°09′28″E / 32.2118°N 35.1579°E / 32.2118; 35.1579

קדומים
Kedumim COA.png
Kedumim.JPG
קדומים, תצפית מכפר קדום
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חננאל דורני
גובה ממוצע ‎405‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 4,124 תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,783 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,313 דונם
מיקום קדומים
קדומים
קדומים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4270
פרופיל קדומים נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.kedumim.org.il

קדומים היא התנחלות בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם. קדומים הוקמה בשנת 1975 לאחר מאבק ציבורי בהובלת גוש אמונים, והייתה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים. היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1992.

ביישוב התגלו עתיקות של יישוב חקלאי שומרוני, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה".‏[1]

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרשי היישוב קדומים בשנת 1975 כמאחז בתוך הבסיס הצה"לי מחנה קדום, שנקרא על שם של הכפר הפלסטיני השכן, כפר קדום. הייתה זו תוצאה של הסכם בין הצבא לבין גוש אמונים שגובש לאחר מאבק ציבורי ועליות חוזרות ונשנות לתחנת הרכבת בסבסטיה, בניסיון להקים במקום את היישוב היהודי הראשון בשומרון. מקימי היישוב התארגנו במסגרת גרעין התיישבות בשם "אלון מורה", שמטרתו הייתה להקים יישוב ליד העיר שכם. בגרעין היו חברים בין השאר הרבנים מנחם פליקס וחנן פורת, בני קצובר ודניאלה וייס.

המשפחות, בתוספת תומכים רבים, ניסו לעלות לקרקע שמונה פעמים. העליות בוצעו לרוב בצעדות רגליות מנתניה בשטח הררי. המתיישבים פונו שבע פעמים. לבסוף, בפעם השמינית, בחנוכה תשל"ה, במסגרת הסכם פשרה הורשה הגרעין להתיישב במחנה הצבאי, ולאחר זמן הוקם יישוב הקבע בגבעות ליד המחנה.‏[2] ב1977 זמן קצר לאחר ניצחונו בבחירות, ביקר מנחם בגין במקום, הביע תמיכה במתיישבים והכריז "יהיו עוד הרבה אלוני מורה"‏[3]. דבריו אלה של בגין שימשו את המתנחלים לנגח אותו, לאחר שהקצאת הקרקע ליישובם לא התנהלה בקצב שרצו.‏[4]

מקבוצת המייסדים הראשונית נוצרו ב-1978 שני יישובים, אלון מורה וקדומים, לאחר שגרעין המתיישבים החליט לנטוש את מחנה קדום ולהקים התנחלות.‏[5]

Kedumim Synagogues table at the entrance.jpg

שותפה להקמת מבנה היישוב הייתה קבוצה מעמק יזרעאל, אשר השתתפה בהקמת בית הכנסת, המקווה ומבנים ארעיים נוספים. שלט המנציח את פועלם מצוי בכניסה לספריה המקומית - בית הכנסת לשעבר. שתיל עץ אלון שהובא מחניתה נשתל ליד מדרשת ארץ ישראל לציון שיתוף הפעולה, וכונה בשם "עץ הידידות".

צילומי אוויר של אזור היישוב בטרם הקמתו (קודם ל־1975), מראים כי האזור היה צחיח כמעט לחלוטין. אדמת המקום היא קירטונית מעורבת במעט אבן גיר לבן, ואינה מתאימה לחקלאות.

שלטון מקומי והנהגה רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הוקמה מועצה אזורית שומרון, קדומים הייתה אחד מיישובי המועצה. בשנת 1992, כאשר הגיע מספר תושבי היישוב ל-3,000 הוקמה בה מועצה מקומית עם ראש מועצה ממונה: יוסף קאפח. בשנת 1996 נבחרה לראשות המועצה דניאלה וייס. לאחר שתי קדנציות, בשנת 2007, נבחר לתפקיד חננאל דורני.

הרב הראשון בקדומים היה הרב נחום רכל. לאחר מכן שימש הרב דניאל שילה כרבה של קדומים. עם פרישתו מהתפקיד בשנת 2004 נבחר הרב צבי פרבשטיין כרב היישוב.

שכונות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מקדומים

היישוב פרוס על שטח רב, ומורכב ממספר שכונות הנמצאות במרחק זו מזו:

  • קדומים דרום - הגבעה עליה הוצבו האשקוביות הראשונות ליד המחנה הצבאי, שכונת מבני הקבע ומבני הציבור.
  • גבעת שָ‏לֵם - על גבעה הצופה לעבר העיר שכם המכונה במקורות "שלם". בה שוכנת אולפנת להב"ה.
  • צפנת (קדומים צפון) - שוכנת בצפון היישוב, 2 ק"מ מקדומים דרום.
  • מצפה קדומים - הצופה על פני נוף מערב השומרון.
  • מצפה ישי - גבעה בכניסה ליישוב, בצידו השני של כביש 55. קרויה על שם בן היישוב ישי שכטר, קצין צה"ל שנפל בלבנון.
  • גבעת רש"י - הנקודה הגבוהה ביישוב, בגובה של כ־510 מ'. (510 בגימטריה רש"י, ועל כן השם), בשכונה זו נמצאת ישיבת קדומים.
  • הר חמד - מקור השם בפסוק "ההר חמד אלוהים לשבתו" (תהילים ס"ח). בשכונה ישנם משקים חקלאיים. השכונה צופה על פני מערב השומרון ושפלת החוף.
  • כרם הלוי - על שמם של רפי ואילנה הלוי, שנרצחו על ידי מחבלים בפיגוע בכניסה ליישוב. נקראה "כרמי קדם" עד לאותו הפיגוע.
  • נחלת אסתר - שכונת קראוונים בסמוך למצפה ישי. קרויה ע"ש אסתר כריש, מראשוני היישוב קדומים. (לשעבר: הר אפרים ע"ש ישיבת "הר אפרים" אשר שכנה בה בעבר.)
  • מעוז עידו - שכונה בין צפנת לגבעת שלם. קרויה ע"ש עידו זולדן, בן היישוב שנרצח בכפר פונדוק הסמוך לקדומים.
  • קול צופייך שכונה בסמוך לאולפנת להב"ה, ליד שכונת גבעת שלם. קרויה כך מכיוון שצופה לאזור יישובי צפון השומרון שפונו בקיץ תשס"ה, וקרויה כך גם ע"ש הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהיה מאוהבי ההתיישבות בשומרון בכלל ובקדומים בפרט.

בשכונות נבנו בתי כנסת בהתאם לעדות הגרות בהן. לאור האוכלוסייה הצעירה ביישוב הוקמו ברוב השכונות מעונות לגיל הרך.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדומים מספר רב של מוסדות חינוך: גני ילדים לגילאים השונים, בתי ספר, ביניהם בית ספר למוזיקה לילדי האזור, תלמוד תורה, גן לחינוך מיוחד לילדי אזור השומרון, וכמה מוסדות לחינוך ולמחקר.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועלים מספר סניפי תנועות נוער: בני עקיבא, אריאל (לבנים ולבנות).

בסניף בני עקיבא פועל (החל משנת תשע"ד) 'גרעין עדו' ע"ש עידו זולדן הי"ד (בן היישוב שנרצח בכפר ערבי הסמוך לקדומים) מטרתו של הגרעין הוא להביא לאזור השומרון ובפרט לאזור קדומים אנשים מהמרכז שאינם מכירים את האזור (הגרעין הוקם על ידי שבט נאמן בקדומים ונכון לשנת תשע"ד חברי הגרעין הם בני שבט נאמן.)

ישיבות ומדרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ביישוב שני אזורי תעשייה, האחד בכניסה ליישוב, והשני חדש יותר, "פארק בר-און", שוכן ממזרח ליישוב. "פארק בר-און" שייך בנוסף למועצה אזורית שומרון ולמועצה מקומית קרני שומרון, הפארק נקרא על שמו של אורי בר-און. בו שוכנים משרדי המועצה המקומית קדומים. הפארק צופה לשכונת קדומים צפון.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדומים שבעה עשר בתי כנסת. הסיבה לכך היא ריבוי השכונות ביישוב והעדות השונות. בית הכנסת המרכזי של היישוב הוא בית הכנסת בקדומים דרום. בית הכנסת קרוי על-שם הרב מאיר האיתן, מראשוני היישוב, ועל שם משפחת ניסן חקשורי שהשתתף בהקמתו. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל תושב המקום אברהם גיבור. שטחו 1,200 מ"ר ומספר המקומות בו 500: 350 לגברים ו-150 בעזרת הנשים. בחזית המבנה נבנתה מעטפת הנוטה ב-8 מעלות לכיוון ירושלים כך שבית הכנסת נראה כ"כורע בתפילה" לכיוון הר הבית.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב התגלו, נחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים אלו הם שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן הממצאים מוצגים במוזיאון קדם.

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צבי סלונים. במוזיאון ישנם ממצאים רבים שנמצאו באתרים ביישוב ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

יחסי היישוב עם כפרים סמוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדומים נבנתה בין מספר כפרים פלסטיניים ביניהם ג'ית (מכיוון דרום-מזרח), כפר קדום (מערב) וקוסין (צפון). קיימת כניסה משנית ליישוב מאזור הכפר ג'ית. הגישה ליישוב באמצעות כביש 55 היא דרך הכפר הפלסטיני פונדוק.

ב-2003 בעקבות התרחבות קדומים ובניית השכונה הצפונית הדרך הראשית שחיברה את כפר קדום אל שכם נחסמה. הדבר הוביל להפגנות שבועיות של תושבי קדום בדרישה לפתוח את הדרך.‏[6]

באופן מסורתי, בכל שנה בחול המועד פסח, מתקיימת צעדה בשם "צעדת האמונה" בהשתתפות תושבי האזור, במסלול בין קרני שומרון לקדומים. הצעדה נערכת להנצחת רפי והלנה הלוי, רעות פלדמן, שקד לסקר, ועידו (עידודי) זולדן אשר נרצחו בפיגועים בכניסה לקדומים. במסגרת הצעדה עוברים הצועדים בכפר פונדוק, תחת אבטחה ואישור כוחות צה"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אלשדי (שם עט), לשומרון היו עיניים כחולות, קווים הוצאה לאור - תל אביב, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח'רבת עספה ממוקמת מדרום ליישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן כי האתר בקדומים הוא חלק מיישוב שומרוני בשם "עצפה". ממצאים שומרוניים מוצגים במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה.
  2. ^ שמות שמונת מבצעי העליות כונו בשמות הבאים: מחנה חורון, סבסטיה, מבצע הקפות, מסירות נפש, עקשנות, פלוגות העבודה, ציונות מעשית והתמדה ומסירות. המבצעים נשאו שמות אידאולוגיים.
    ראו גם: דוד חרמץ, ‏בימים שאריק הוביל לסבסטיה, באתר בשבע - ערוץ 7, 26 בפברואר 2004
  3. ^ אבי שילון, בגין , 1992-1913 , הוצאת עם עובד, 2007. עמוד 273
  4. ^ לחשוף את השקר, מעריב, 24 במאי 1979 (מודעה)
  5. ^ אתר המועצה המקומית קדומים
  6. ^ ההפגנות בכפר קדום, באתר "בצלם"