קדומים

_{קואורדינטות:}

קדומים
שכונת מצפה ישי, ינואר 2006
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	חננאל דורני
גובה ממוצע	‎405‏ מטר
תאריך ייסוד	1975
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	3,904 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.0%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	1,688 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	2,313 דונם
קדומים
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4298
לאום ודת   יהודים: 99.3%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.7% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 16.0% גילאי 5 - 9 13.0% גילאי 10 - 14 9.4% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 17.8% גילאי 30 - 44 16.0% גילאי 45 - 59 10.4% גילאי 60 - 64 4.0% גילאי 65 ומעלה 3.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 4 –       על-יסודיים 3 תלמידים 1,468 –       יסודיים 539 –       על-יסודיים 929 מספר כיתות 57 ממוצע תלמידים לכיתה 26 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל קדומים באתר הלמ"ס
http://www.kedumim.org.il

קדומים היא התנחלות ומועצה מקומית בשומרון דרומית לעיירה הפלסטינית כפר קדום, וצפונית לכביש 55 - כביש רוחב המחבר בין צומת רעננה וקלקיליה לבין שכם. קדומים הוקמה בשנת 1975 לאחר מאבק ציבורי בהובלת גוש אמונים, והייתה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים. היא הוקמה ליד מחנה קדום, בסיס צבאי שכונה על שמו של הכפר השכן קדום. ביישוב התגלו עתיקות של יישוב חקלאי שומרוני, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה".

תולדות היישוב

שרשי היישוב קדומים בשנת 1975 כמאחז בתוך הבסיס הצה"לי מחנה קדום. הייתה זו תוצאה של הסכם בין הצבא לבין גוש אמונים שגובש לאחר מאבק ציבורי ועליות חוזרות ונשנות לתחנת הרכבת בסבסטיה, בניסיון להקים במקום את היישוב היהודי הראשון בשומרון. מקימי היישוב התארגנו במסגרת גרעין התיישבות בשם "אלון מורה", שמטרתו הייתה להקים יישוב ליד העיר שכם. בגרעין היו חברים בין השאר הרבנים מנחם פליקס וחנן פורת, בני קצובר ודניאלה וייס. המשפחות, בתוספת תומכים רבים, ניסו לעלות לקרקע שמונה פעמים. העליות בוצעו לרוב בצעדות רגליות מנתניה בשטח הררי. המתיישבים פונו שבע פעמים. לבסוף, בפעם השמינית, בחנוכה תשל"ה, במסגרת הסכם פשרה הורשה הגרעין להתיישב במחנה הצבאי, ולאחר זמן הוקם יישוב הקבע בגבעות ליד המחנה. ב1977 זמן קצר לאחר ניצחונו בבחירות, ביקר מנחם בגין במקום, הביע תמיכה במתיישבים והכריז "יהיו עוד הרבה אלוני מורה"‏. דבריו אלה של בגין שימשו את המתנחלים לנגח אותו, לאחר שהקצאת הקרקע ליישובם לא התנהלה בקצב שרצו.‏ מקבוצת המייסדים הראשונית נוצרו ב-1978 שני יישובים, אלון מורה וקדומים, לאחר שגרעין המתיישבים החליט לנטוש את מחנה קדום ולהקים התנחלות ‏

שותפה להקמת מבנה היישוב הייתה קבוצה מעמק יזרעאל, אשר השתתפה בהקמת בית הכנסת, המקווה ומבנים ארעיים נוספים. שלט המנציח את פועלם מצוי בכניסה לספריה המקומית - בית הכנסת לשעבר. שתיל עץ אלון שהובא מחניתה נשתל ליד מדרשת ארץ ישראל לציון שיתוף הפעולה, וכונה בשם "עץ הידידות".

שכונות היישוב

היישוב פרוס על שטח רב, ומורכב ממספר שכונות הנמצאות במרחק זו מזו:

• קדומים דרום - הגבעה עליה הוצבו האשקוביות הראשונות ליד המחנה הצבאי, שכונת מבני הקבע ומבני הציבור.
• גבעת שָ‏לֵם - על גבעה הצופה לעבר העיר שכם המכונה במקורות "שלם". בה שוכנת אולפנת להב"ה.
• צפנת (קדומים צפון) - שוכנת בצפון היישוב, 4 ק"מ מקדומים דרום.
• מצפה קדומים - הצופה על פני נוף מערב השומרון.
• מצפה ישי - גבעה בכניסה ליישוב, בצידו השני של כביש 55. קרויה על שם בן היישוב ישי שכטר, קצין צה"ל שנפל בלבנון.
• גבעת רש"י - הנקודה הגבוהה ביישוב, בגובה של כ־510 מ'. (510 בגימטריה רש"י, ועל כן השם), בשכונה זו נמצאת ישיבת קדומים.
• הר חמד - מקור השם בפסוק "ההר חמד אלוהים לשבתו" (תהילים ס"ח). בשכונה ישנם משקים חקלאיים. השכונה צופה על פני מערב השומרון ושפלת החוף.
• כרם הלוי - על שמם של רפי ואילנה הלוי, שנרצחו על ידי מחבלים בפיגוע בכניסה ליישוב. נקראה "כרמי קדם" עד לאותו הפיגוע.
• הר אפרים - שכונת קראוונים בסמוך למצפה ישי. קרויה ע"ש ישיבת "הר אפרים" אשר שכנה בה בעבר.
• מעוז עידו - שכונה בין צפנת לגבעת שלם.
• קול צופייך שכונה בסמוך לאולפנת להב"ה, ליד שכונת גבעת שלם.

בשכונות נבנו בתי כנסת בהתאם לעדות הגרות בהן. לאור האוכלוסייה הצעירה ביישוב הוקמו ברוב השכונות מעונות לגיל הרך. כן קיימים ביישוב שני אזורי תעשייה, האחד בכניסה ליישוב, והשני חדש יותר, "פארק בר-און", שוכן ממזרח ליישוב. "פארק בר-און" שייך בנוסף למועצה אזורית שומרון ולמועצה מקומית קרני שומרון. בו שוכנים משרדי המועצה המקומית קדומים. הפארק צופה לשכונת קדומים צפון.

קדומים, תצפית מכפר קדום

שלטון מקומי והנהגה רוחנית

כאשר הוקמה מועצה אזורית שומרון, קדומים הייתה אחד מיישובי המועצה. בשנת 1992, כאשר הגיע מספר תושבי היישוב ל-3,000 הוקמה בה מועצה מקומית עם ראש מועצה ממונה: יוסף קאפח. בשנת 1996 נבחרה לראשות המועצה דניאלה וייס. לאחר שתי קדנציות, בשנת 2007, נבחר לתפקיד חננאל דורני.

בקדומים שימש כרב הראשון הרב דניאל שילה לשמש כרבה של קדומים. עם פרישתו מהתפקיד בשנת 2004 נבחר הרב צבי פרבשטיין כרב היישוב.

חינוך

בקדומים מספר רב של מוסדות חינוך. מלבד גני ילדים לגילאים השונים, בתי ספר, תלמוד תורה וגן לחנוך מיוחד לילדי אזור השומרון גם המוסדות הבאים לחינוך ולמחקר:

• ישיבת קדומים - ישיבה גבוהה שבראשה עומד הרב יצחק בן שחר. בה גם מתקיים כולל למבוגרים "משכן בנימין" על-שם הרב שמואל בנימין הרלינג
• ישיבת בני חיל, נערים דתיים אשר להם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, וככזו היא מוסד חינוכי יחיד מסוגו בכל מרכז הארץ.
• אולפנת להב"ה, בה לומדות 900 בנות מהאזור. באולפנת להב"ה ישנה פנימייה לבנות מהעלייה אתיופית
• מדרשת נגה - מדרשה תורנית לבנות, עם פנימיה, המציעה לימודי קודש בשעות אחר הצהריים, ובשעות הבוקר הבנות בשירות לאומי, בלימודים אקדמיים או בעבודה
• מדרשת ארץ ישראל - לתיעוד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. לידה פועלת הקרן לגאולת קרקע, אשר בבעלותה קרקעות היישובים נופים, רבבה ואבני חפץ^{[דרוש מקור]}.
• מכון יד לזהב"ה - ללימוד, חקר ותיעוד השואה בשיתוף עם יד ושם.
• בית ספר למוזיקה לילדי האזור.
• מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה.

בתי כנסת

בקדומים שבעה עשר בתי כנסת. הסיבה לכך היא ריבוי השכונות ביישוב והעדות השונות. בית הכנסת המרכזי של היישוב הוא בית הכנסת בקדומים דרום. בית הכנסת קרוי על-שם הרב מאיר האיתן, מראשוני היישוב, ועל שם משפחת ניסן חקשורי שהשתתף בהקמתו. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל תושב המקום אברהם גיבור. שטחו 1,200 מ"ר ומספר המקומות בו 500: 350 לגברים ו-150 בעזרת הנשים. בחזית המבנה נבנתה מעטפת הנוטה ב-8 מעלות לכיוון ירושלים כך שבית הכנסת נראה כ"כורע בתפילה" לכיוון הר הבית.

• 

  בניין ישיבת קדומים, 1/06

• 

  בית הכנסת המרכזי -"משכן מאיר"

• 

  בית הכנסת "נחל יהונתן" - קדומים צפון.

• 

  בית הכנסת "רש"י" - גבעת רש"י.

• 

  בית הכנסת "היכל אהרן" - מצפה ישי.

• 

  מכלול חזית בית הכנסת "שטיבל" עם עשרת הדיברות מזכוכית מוראנו.

נוער

ביישוב פועלים מספר סניפי תנועות נוער: בני עקיבא, אריאל (לבנים ולבנות).

ארכאולוגיה

ביישוב התגלו, נחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים אלו הם שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן המימצאים מוצגים במוזיאון קדם.

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צבי סלונים. במוזיאון ישנם ממצאים רבים שנמצאו באתרים ביישוב ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

• 

  מפת האתרים

• 

  מתקני בית הבד

• 

  הבסיס למוט בית הבד

• 

  בריכת אגירה למים

הצמחייה ביישוב

צילומי אוויר של אזור היישוב בטרם הקמתו (קודם ל־1975), מראים כי האזור היה צחיח כמעט לחלוטין. אדמת המקום היא קירטונית מעורבת במעט אבן גיר לבן, ואינה מתאימה לחקלאות.

כפרים ערביים באזור

מספר כפרים פלסטיניים מקיפים את היישוב, ביניהם ג'ית (מכיוון דרום-מזרח), כפר קדום (מערב) וקוצ'ין (צפון). קיימת כניסה משנית ליישוב מאזור הכפר ג'ית.

הגישה ליישוב באמצעות כביש 55 כרוכה במעבר בכפר הפלסטיני פונדוק. הכפר עלה לכותרות מספר פעמים בעקבות פיגועים של פלסטינים בישראלים שהתרחשו בו, ביניהם רצח עדו זולדן, שהיה בן היישוב קדומים ורצח הרופא דניאל יעקובי, שהיה בן היישוב יקיר שנחטף מהכפר ונמצא ברכב שרוף ליד קלקיליה.

באופן מסורתי, בכל שנה בחול המועד פסח, מתקיימת צעדה בשם "צעדת האמונה" בהשתתפות תושבי האזור, במסלול בין קרני שומרון לקדומים. הצעדה נערכת להנצחת רפי והלנה הלוי, רעות פלדמן, שקד לסקר, ועידו (עידודי) זולדן אשר נרצחו בפיגועים בכניסה לקדומים. במסגרת הצעדה עוברים הצועדים בכפר פונדוק, תחת אבטחה ואישור כוחות צה"ל.

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית
• ספרית היישוב
• טיול ביישוב - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
• יניב מזומן, בית הכנסת המרכזי של קדומים, באתר ynet‏
• יצחק מגן, ‏המקוואות בקדומים ושמירת הטהרה אצל השומרונים, קתדרה 34, ינואר 1985, עמ' 26-15

לקריאה נוספת

• משה אלשדי (שם עט), לשומרון היו עיניים כחולות, קווים הוצאה לאור - תל אביב, 2007