הקרב השני על האגמים המזוריים

הקרב השני על האגמים המזוריים הידוע גם כ-קרב החורף על האגמים המזוריים, נערך במלחמת העולם הראשונה בתאריכים 7 בפברואר - 18 בפברואר 1915 בין צבא הקיסרות הגרמנית בפיקודו של פאול פון הינדנבורג ובין צבא האימפריה הרוסית. הקרב הסתיים בניצחון גרמני.

רקע היסטורי

בחורף 1915 אישר הרמטכ"ל הגרמני אריך פון פאלקנהיין מתקפה גדולה לאורך כל החזית המזרחית. הוא אישר לפאול פון הנדנבורג לפתוח במתקפה גדולה בצפון החזית ליד האגמים המזוריים ומשם להתקדם לעבר הויסלה ולנסות להוציא את רוסיה מהמלחמה.

האגמים המזוריים הינם אזור הכולל כ-2.000 אגמים בשטח של כ-52.000 ק"מ המחוברים בניהם בתעלות ובנהרות. בתקופה זו הם היו בשליטת פרוסיה המזרחית. לאחר מלחמת העולם השנייה הם סופחו לפולין.

באזור זה הביס הינדנבורג בספטמבר 1914 את הארמייה הרוסית הראשונה בפיקודו של פאול פון רננקמפף בקרב הראשון על האגמים המזוריים.

לרשות הינדנבורג עמדו הארמייה השמינית בפיקודו של פריץ פון בלוב והארמייה העשירית בפיקודו של הרמן פון אייכהורן. מולן נצבו הארמייה הרוסית השמינית בפיקודו של טדיאוש פון סיברס והארמייה ה-12 בפיקודו של פאבל פלבה.

הקרב

ב-7 בפברואר 1915 בתוך סופת שלג, פתח פון בלוב בהתקפה על הארמייה הרוסית השמינית של פון סיברס ותוך שבוע התקדם כ-100 ק"מ תוך גרימת אבידות כבדות לרוסים בהרוגים, פצועים ושבויים.

למרות האבידות הכבדות הצליח פאבל פלבה לארגן את הארמייה הרוסית ה-12 ולפתוח במתקפת נגד שעצרה את התקדמות הגרמנים והביאה לסיום הקרב.

תוצאות

למרות הניצחון בקרב לא הצליחו הגרמנים להכניע את הצבא הרוסי ולהתקדם לתוך רוסיה. לא היו עוד קרבות באזור זה. כיוון שהצבא האוסטרו-הונגרי סבל אבידות כבדות בחזית המזרחית, מעתה ואילך נעשו כל המתקפות בחזית זו תוך שיתוף שני הצבאות.