הרובע המוסלמי
הרובע המוסלמי הוא הגדול ברבעי העיר העתיקה של ירושלים.
הרובע המוסלמי מצוי בפינה הצפון מזרחית של העיר העתיקה, ומתגוררת בו אוכלוסייה מוסלמית, בעיקר ממעמד סוציו אקונומי נמוך. עם התפתחות העיר החדשה של ירושלים, במאה ה-19 וראשית המאה ה-20, עזבו הנוצרים, היהודים והמוסלמים בעלי הממון אל מחוץ לחומות, ואל תוך העיר העתיקה היגרו משפחות מוסלמיות רבות מכפרי הסביבה (בעיקר מכפרי הר חברון).
היסטוריה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מאפייני הרובע
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
יהודים ברובע המוסלמי
בעבר גרו ברובע המוסלמי מאות משפחות יהודיות. אולם לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) וביתר שאת לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 עזבו היהודים את הרובע המוסלמי ועברו לרובע היהודי או לשכונות החדשות מחוץ לחומות.
בשנת 1979 החלו עמותת "עטרה ליושנה" ועמותת עטרת כהנים בחידוש היישוב היהודי ברובע המוסלמי (בשפתם - הרובע היהודי העתיק). פעילות זאת כללה חזרה לבתים נטושים שהיו בבעלות יהודית וקניית בתים של ערבים.
על פי רוב נשמר השקט בין התושבים היהודים והמוסלמים, ואף נרכשו יחסי שכנות טובים. אך בזמני מתיחות בין ישראל לפלסטינים או לארצות ערב גואה גם מפלס המתח ברובע המוסלמי, ומדי פעם נרשמים מעשי אלימות. במרוצת השנים 1967-2007 נרשמו מקרי רצח מועטים על רקע לאומני. ב-87 נרצח בעת קניות בשוק יגאל שחף, אזרח, באותה שנה נרצח תלמיד ישיבת "שובו בנים" אליהו עמדי, ב-91 נרצח בו תלמיד ישיבת "עטרת כהנים" אלחנן אתאלי, ב-97 תושב "בית הצלם" חיים קרמן, וכן תמיד הישיבה גבריאל הירשברג. בשנים האחרונות תוגברה האבטחה ברובע המוסלמי והותקנו מצלמות במעגל סגור הצופות ברובו של הרובע. מאז פחתו מעשי האלימות במקום. תושביו היהודים של הרובע זוכים לאבטחה במימון משרד השיכון.
מבנים יהודיים ברובע המוסלמי
- חצר גליציה - מתחם של מספר בתים וישיבה הנמצא על גגות השוק סמוך לרובע היהודי. החצר הנה חלק קטן ממתחם גדול יותר שכלל עשרות דירות ושני בתי כנסת שהיו מאוכלסים עד 1936 ביהודים. המתחם היה שייך בחלקו לרב יעקב משה הירשנזון (אביו של הרב חיים הירשנזון), ובחלקו ל"כולל גליציה". רוב המתחם כיום משמש מגורי מוסלמים. ובשוליו מתגוררות ארבע משפחות יהודיות וממוקמת בו ישיבה.
- בית המערבים - בנין גדול שנבנה על ידי ועבור "עדת המערביים"- יהודים יוצאי מרוקו. בבניין זה התגורר הרב עקיבא יוסף שלזינגר בעלותו לארץ. בבניין מתגוררות היום משפחות יהודיות, ומשפחה מוסלמית אחת.
- מתחם שער הפרחים - מתחם של מספר בתים יהודיים בצמוד לחומת העיר העתיקה ליד שער הפרחים.
- בית ויטנברג - מבנה הנמצא על רחוב הגיא המוביל משער שכם לכותל המערבי. נרכש עבור משה ויטנברג על ידי אליעזר בן יהודה. אחת הדירות נקנתה על ידי אריאל שרון, והוא נהג מדי פעם להתגורר בה ולקיים שם כינוסים פוליטיים של חברי ליכוד. לאחר מות אשתו, הוא השכיר את הדירה לישיבת עטרת כהנים.
- ישיבת עטרת כהנים - מבנה של ישיבה בעיר העתיקה בה שכנה ישיבת תורת חיים עד שנת 1936. המבנה נשמר על ידי השכן הערבי לבל ייהרס בזמן הכיבוש הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים העביר השכן את מפתחות הישיבה לידי חיים הרצוג והנוכחות היהודית שבה למקום בתפילות שבת של יוצאי הלח"י ולאחר מכן בישיבת עטרת כהנים.
- בית הצלם - בית בחלק העליון של הורבע המוסלמי בדרך בין בית ויטנברג למתחם שער הפרחים. הבית נושב על ידי יהודים בקיץ תשמ"ט (1989). הבית נקרא בית הצלם בגלל שטעות בחיוג של איש עמותת עטרת כהנים לצלם הובילה לשיחה עם הבעלים הערביים של הבית אשר הביע את רצונו למכור את הבית.
- בניין "חיי עולם" - מתחם גדול ששימש עד 1936 את ישיבת חיי עולם. בשנות השמונים פלשו למתחם החרב אנשי ישיבת "שובו בנים" בראשות הרב אליעזר ברלנד, שיקמו אותו, והקימו במקום ישיבה.
- חצר דיסקין. בה התגורר הרב יהושע ליב דיסקין. כיום מתגוררות בה כמה משפחות יהודיות.
- בית יורי. בית וולירו. חצרות בסמוך לשער הפרחים בהן מתגוררות כמה משפחות יהודיות.
אתרים ברובע המוסלמי
אתרים בעלי חשיבות
מבני דת מוסלמיים
מבני דת נוצריים
לקריאה נוספת
- שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, הוצאת צור אות, ירושלים.
- אהרן ביר, ברכה סליי, מוסדות תורה וחסד יהודיים ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה, הוצאה שניה, תשנ"ג - 1993.
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||