שער הרחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′44.12″N 35°14′14.15″E / 31.7789222°N 35.2372639°E / 31.7789222; 35.2372639

מפת הר הבית
שער הרחמים - מבט מצד מזרח (2012)
שערי התשובה והרחמים, נעולים - מבט מהר הבית
שער הרחמים. - מבט מצד מזרח ולרגליו מצבות בית הקברות המוסלמי‏[1]

שער הרחמים הוא שמו של אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת העיר העתיקה.

השער מורכב משני פתחים החסומים כיום בלבנים. חלקו הצפוני קרוי שער התשובה, והדרומי שער הרחמים. בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה השער קיים מאז המאה ה-7, ראש השער וסביבו מעוטרים בעיטורים שעל פי סגנונם שייכים לתקופה הביזנטית. באזור נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית שני. בשנת 628, כאשר עבר דרכו הקיסר הביזנטי הרקליוס בראש תהלוכה גדולה, בה הושב הצלב הקדוש של כנסיית הקבר למקומו בירושלים. הצלב, שעל פי המסורת, זוהה בידי הלנה אמו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס, כצלב שעליו נצלב ישו, נשדד על ידי הפרסים כאשר כבשו את העיר בשנת 614, והשבתו נחשבה לניצחון גדול לנוצרים.

מבנה השער הקדום שולב בחומה העות'מאנית, כאשר נבנתה סביב העיר העתיקה במאה ה-16. הסולטאן סולימאן הראשון הורה על סתימת השער כחלק ממיזם הקמת חומות ירושלים בראשותו, ועל פי תכנון מהנדסי המיזם נעשה הכותל המזרחי של הר הבית לחלק מחומת העיר. הוא ביקש להבטיח בכך את ביטחונה של ירושלים, ולחסוך בעלויות הצבתם של שומרים בשער.‏[2]

במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו בעברית הוא על פי מסורת יהודית, על פיה המשיח יכנס בו באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא.

סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת ההגות והמסורת היהודית על המשיח המתמהמה והנחסם בידי כוחות זרים. לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, יש אמונה בקרב היהודים, שהמוסלמים מבקשים בכך למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן או אליהו הנביא לא יוכלו לעבור בבית הקברות, שמא ייטמאו, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. אולם, על פי המסורת היהודית המשיח אינו כהן אלא בן שבט יהודה. בנוסף ההלכה היהודית קובעת כי בית קברות של לא יהודים אינו מטמא, אלא רק מגע ישיר במת או בנשיאתו.

במסורת הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הנוצרית שער הרחמים הוא השער דרכו נכנס ישו לירושלים, ולכן נקרא בשם "שער הזהב".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1977 צורף דימוי שער הרחמים בשטר של 500 לירות, מ-1980 ובשטר של 50 שקל, שהנפיק בנק ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער הרחמים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקור מאתר ספריית הקונגרס האמריקאי.
  2. ^ דן בהט טוען כי השער נחסם כבר בתקופת האיובים במאה ה-13; ראו: אטלס ירושלים, עמ' 72.


אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה