שער שכם
שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומות ירושלים. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538.
השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. באנגלית הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
שער שכם נבנה מעל שער ניצחון קדום, שעמד בגבולה הצפוני של ירושלים בתקופה הרומית, כאשר העיר נקראה איליה קפיטולינה. השער הרומי נבנה בפקודת הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה, כנראה על חורבותיו של שער חומה מתקופת בית שני[דרוש מקור]. בכיכר רחבה בתוך העיר מול השער ניצב עמוד ניצחון רומי, המופיע במפת מידבא, ובשלו נקרא שם השער עד ימינו בערבית "באב אל-עמוד". מעמוד זה מדדו את המרחק אל ערים אחרות (קילומטר אפס). עמוד זה לא נמצא, אולם את השער הרומי וחלק ניכר מהכיכר ניתן כיום לראות בחפירות שנעשו בתקופת המנדט הבריטי. השער הרומי היה עשוי משלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. המסדרון שמאחוריו מוליך אל חלקו הפנימי של מגדל השער המזרחי, אחד משני המגדלים שניצבים משני צידי השער. המגדל השתמר למלוא גובהו, 12 מטרים, ורק תקרתו היא תוספת מאוחרות. גרם המדרגות שהוליך לראש המגדל השתמר בצורתו המקורית וכיום מוביל לטיילת החומות. גם בתקופה הצלבנית היה במקום זה השער הצפוני של העיר. מהכיכר יצא רחובה הראשי של העיר - הקארדו, לכיוון דרום. הכיכר והרחוב מצוינים במפת מידבא מהמאה השישית.
המבנה הקדום ביותר שנתגלה באזור שער שכם הוא מגדל שער מהמאה הראשונה לפני הספירה (תקופת המלך הורדוס). שרידיו נמצאים מתחת לשער הנוכחי.
מבנה השער, כשאר השערים העתיקים, מפותל - הנכנס פונה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר.
במאות השביעית עד העשירית (התקופה הערבית הקדומה) חלו שינויים במבני השער ובאזור שלידו. חלק מן הפתחים נסתם, המגדלים הפכו לבתי בד לתעשיית השמן, חדרי המדרגות הפכו לבורות מים ונבנו בורות מים גדולים לפני השער מבחוץ. במאה ה-12 (התקופה הצלבנית) נסתם השער כולו ושער חדש נבנה במפלס גבוה יותר ובמרחק מה צפונה. על הכיכר הפנימית נבנו בתים ורק חלק ממנה שימש רחוב. בתים אלו שופצו במאות ה-13 עד ה-15 (התקופה הממלוכית) וכן נוספו קמרונות בהמשך הרחוב דרומה.
בשנת 1538 נבנה השער הנוכחי במקום החלק העליון של הפתח המרכזי בשער הרומי. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים החדשים ובתוך החדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, יסודות לשער העות'מאני.
במאה ה-20 נחפר אזור השער בשנים 1934-1937, 1964-1967 ו-1980-1984. בשנות ה-60 נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים.
מטבעות ושטרות [עריכה]
- בין 1978 ל-1984 הופיע שער שכם על שטר של 50 לירות[1] (עוצב ב-1973).
- בין 1980 ל-1986 הופיע שער שכם על שטר של 5 שקלים[2] (עוצב ב-1978).
שער שכם כיום [עריכה]
בתחילת המאה ה-21 נבנתה כניסה חדשה דמוית אמפיתיאטרון על ידי פיתוח מזרח ירושלים בע"מ בחזית השער. הכניסה כוללת מערכות של מדרגות לכניסה וליציאה מהעיר העתיקה וכ-500 מקומות ישיבה מול השער.
כיום משמש השער בעיקר כשער המקשר בין העיר העתיקה ושכונות מזרח ירושלים שמחוצה לה, והוא פתוח לשימוש הולכי רגל בלבד. בימי שישי משמש השער למעבר עשרות אלפי פלסטינים בדרכם מרחבי הגדה לתפילות במסגד אל-אקצה שעל הר הבית.
בשבתות ובחגים, יהודים רבים ממאה שערים והשכונות הסמוכות, הולכים לכותל דרך השער. בליל שבת לאחר תפילת ערבית בכותל, מאות יהודים חוזרים דרך השער לשכונות החרדיות במערב העיר. לרכבת הקלה יש תחנה מול שער שכם.
בשנת 2011 סימה הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף עם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה, פרויקט מקיף לשיקום שער שכם, שבמסגרתו שוחזר הכתר המפואר שבראש השער שעמד עד לפני 460 שנה.
לקריאה נוספת [עריכה]
- מאיר בן דוב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.
- Geva H. and Bahat D. , Architectural and Chronological Aspects of the Ancient Damascus Gate Area, Israel Exploration Journal 48, 1998, pp. 229-230
הערות שוליים [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יוסי וייס, ירושלים העתיקה: שוחזר 'כתר' שער שכם, באתר כיכר השבת
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה |
||||||||
