שער שכם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אסופת פרטי מידע לא מאורגנת; אין הבחנה בין קדם לאחרית, חשוב לזניח; שגיאות כתיב רבות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קואורדינטות: 31°46′54″N 35°13′50″E / 31.781636°N 35.230451°E / 31.781636; 35.230451

מפת שער שכם וסביבתו
שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עמוד ושער דמשק
שער שכם (2012)
מרצפות הכיכר הרומית מתחת לשער שכם
מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות
שער שכם (1900)

שער שכםערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538.

השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.

מבנה השער מפותל, כמו בשערים קדומים רבים, כאשר על הנכנסים נכפית הליכה מפותלת, פנייה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר.

בסמוך אל השער בין חומות העיר העתיקה שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו, מחוץ לחומות נמצאת מערת צדקיהו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער שכם העות'מאני נבנה על גבי חורבות קדומות. מתחתיו נמצאים רבדים אחדים של מבנים קדומים. ברובד התחתון נמצאים שרידי מגדל שער מהמאה ה-1 לפנה"ס שבנה המלך הורדוס בתקופת בית שני. מעליהם, שרידי שער ניצחון, שעמד בגבולה הצפוני של ירושלים בתקופה הרומית, כאשר העיר נקראה איליה קפיטולינה. העיר הרומית נבנתה לפי החלטתו של הקיסר הרומי אדריאנוס במאה ה-2. השער הרומי וחלק ניכר מהכיכר נחשפו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתקופת המנדט הבריטי. הוא כלל שלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. המסדרון שמאחוריו מוליך אל חלקו הפנימי של מגדל השער המזרחי, אחד משני המגדלים שניצבים משני צדי השער. המגדל השתמר למלוא גובהו, 12 מטרים, ורק תקרתו היא תוספת מאוחרות. גרם המדרגות שהוליך לראש המגדל השתמר בצורתו המקורית (וכיום מוביל לטיילת החומות).

בכיכר רחבה בעיר בין החומות, מול השער, ניצב בעת העתיקה עמוד ניצחון רומי, המופיע במפת מידבא, ובגללו נקרא השער בערבית "באב אל-עמוד". מעמוד זה מדדו את המרחק אל ערים אחרות (קילומטר אפס).

במאות ה-7 עד ה-10, בתקופה הערבית הקדומה, חלו שינויים במבני השער ובאזור שלידו. חלק מן הפתחים נסתם, המגדלים הפכו לבתי בד לתעשיית השמן, חדרי המדרגות הפכו לבורות מים, ונבנו בורות מים גדולים לפני השער מבחוץ.

במאה ה-12, בהתקופה הצלבנית, נסתם השער, ושער אחר חדש נבנה במפלס גבוה יותר צפונה ממנו. בכיכר שממול השער בין החומות נבנו בתים ורחוב. הבתים אלו שופצו במאות ה-13 עד ה-15 בתקופה הממלוכית, וכן נוספו מבני קמרונות בהמשך הרחוב דרומה.

בשנת 1538, בתקופה העות'מאנית, נבנה השער הנוכחי, כחלק מהחומה העות'מאנית, כאמור על גבי השער הרומי שחלק ממנו נהרס. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים העות'מאניים, ובחדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, אשר שימשו כיסודות לשער העות'מאני.

במאה ה-20 נחפר אזור השער בשנים 1934-‏1937.

בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתקופת השלטון הירדנית, נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים, ונערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1964‏-1967.

בתקופה הישראלית נערכו חפירות במתחם השער בשנים 1980-1984, וכן יושמה אז תוכנית לשימורו.‏[1]

בתחילת המאה ה-21 נבנתה כניסה חדשה דמוית אמפיתיאטרון על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בחזית השער. הכניסה כוללת מערכות של מדרגות לכניסה וליציאה מהעיר העתיקה וכ-500 מקומות ישיבה מול השער.

השער בעיקר כשער המקשר בין העיר העתיקה ושכונות מזרח ירושלים שמחוצה לה, והוא פתוח לשימוש הולכי רגל בלבד. בימי שישי עוברים בשער עשרות אלפי פלסטינים בדרכם מרחבי הגדה אל תפילות במסגד אל-אקצה שעל הר הבית.

בשבתות ובחגים, עוברים בשער יהודים רבים בדרכם אל כותל. בליל שבת לאחר תפילת ערבית בכותל.

בשנת 2011 סיימה הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף עם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה, מיזם כולל לשיקום שער שכם, ובמסגרתו שוחזר הכתר המפואר שבראש השער שניצב עד לפני 460 שנה.

לרכבת הקלה יש תחנה מול שער שכם.

מטבעות ושטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימויו מופיע בשטר של 50 לירות (עוצב ב-1973), שהנפיק בנק ישראל והילך בשנים 1978-1984,‏[2] וכן הופיע דימויו בשטר של 5 שקלים (עוצב ב-1978) שהילך בשנים 1980-1986.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בן-דוב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.
  • Geva H. and Bahat D. , Architectural and Chronological Aspects of the Ancient Damascus Gate Area, Israel Exploration Journal 48, 1998, pp. 229-230

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער שכם בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°46′54″N 35°13′50″E / 31.781636°N 35.230451°E / 31.781636; 35.230451{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אלי שילר, שיקום שער שכם, ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, אריאל, 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 151-148.
  2. ^ ראו: דימוי שער שכם.
  3. ^ ראו: דימוי שער שכם.


אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה