שער ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער
שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008

שער ציון (ערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּ‏י דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי. זהו שער תפנית, כלומר הכניסה דרכו היא ב-90 מעלות ימינה, כדי להקשות על התקפת אויב (בדומה לרוב שערי החומה).

אבני החומה מסביב לשער מנוקבות בחורי כדורים, שריד לקרבות העזים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות.

שם השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם 'שער ציון' לקוח משם ההר אליו הוא מוביל, ומופיע לראשונה במפות מימי הביניים. הראשונה שבהן היא מפת קמברה הצלבנית משנת 1150, השמורה בספריית העיר קמברה (Cambrai) שבצרפת, בה נקרא השער בשם Porta Montis Syon ('שער הר ציון'). בספריית המוזיאון הבריטי שמורה מפה מתחילת המאה ה-13, ובה כבר מופיע השם שער ציון (Porta Syon).

שמו הערבי של השער, בָּאבּ א-נֵבּ‏י דָאוּד, נובע מקרבתו לקבר דוד המלך שעל הר ציון. בספר 'ירושלים, העיר העתיקה', ציטט חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, רב שביקר בירושלים במאה ה-17, ואשר סיפר על "שער ציון, הוא השער אל קברות בית דוד". באותו מקור מצוין כי באיגרת שנשלחה מירושלים בשנת 1495 נכתב: "ויש שער מהעיר שהוא קרוב אל מקום היהודים העניים, ומפתח השער ההוא יחזיקו אותו היהודים". כמו כן מצוטט תייר יהודי מהמאה ה-16 המספר: "וג' שערים מצד ציון, ואחד מהם יהודי שומר עליה פותח וסוגר". נראה כי מדובר בשער ציון, שכן הוא הקרוב ביותר לרובע היהודי בתקופות אלו.

שער ציון במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, בלילה שבין ה-17 ל-18 במאי 1948, כבשה מחלקה מגדוד "הפורצים" של חטיבת הראל הפלמ"חית את הר ציון, ובעקבות כך הוחלט לפרוץ אל הרובע היהודי הנצור דרך שער ציון. בליל המחרת, בשעה שתיים בלילה, פרץ כוח של החטיבה, בפיקודו של דוד אלעזר ("דדו") את השער, אך אז גילה דדו כי חייליו המותשים מימי לחימה ארוכים ללא מנוח, נרדמו בעת ההמתנה לפיצוץ, ואפילו הרעש הנורא לא הצליח להעירם. לאחר שהעירם, נכנסו הלוחמים לעיר העתיקה, וחברו לכוחות ההגנה ברובע היהודי. הכוח לא הצליח להחזיק במקום והשער נכבש בידי הלגיון הירדני. לאחר שביתת הנשק הר ציון, ללא שער ציון, הפך לחזית מדינת ישראל למשך 19 שנים שבהם חצה את ירושלים הקו העירוני, עד איחוד ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים.

אחרי 1967 הוצב בתוך השער לוח זיכרון לזכר לוחמי הפלמ"ח והפריצה לרובע, וזה לשונו:

"אור ליום ג' ט"ו באייר תש"ח כבשו אנשי הפלמ"ח הראל את הר ציון. למחרת, טרם עלות השחר, פרצו את שער ציון עשרים ושנים לוחמים, חשים לעזרת מגיניו האמיצים של הרובע היהודי. במו גופם בלא שריון ותותח, חרפו את נפשם על חומות ירושלים. העובר בשער הזה יזכרם."

כן הוצב לצד השער לוח זיכרון לציון מבצע חיל ההנדסה לפינוי המוקשים שהטמינו הירדנים בעיר העתיקה ואזור שער ציון.

אגדת שערי ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום ניסיון הפריצה במבצע קדם ליד שער ציון
לוח הזיכרון לפריצה בשער ציון

באגדה ששת הימים ושבעת השערים שחיבר יצחק נבון כמיתוס על איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים מתחרים שערי ירושלים על הזכות להכניס את הלוחמים. דברי שער ציון משקפים את הלחימה במלחמת העצמאות:

"... נתנה הרשות וקפץ שער ציון ואמר
ריבונו של עולם
אני השער שעליו נקראת עיר קודשך - ציון.
הביטה משמים וראה
והשקיפה ממעון קודשך
שאין בי אלא פצע וחבורה, שריטות וחבלות.
כל נוראותיך ומשבריך עלי עברו.
ישראל היו חובטים בי לכנס
וערביים היו חובטים בי לעצר.
וכלום לא אני פתחתי עצמי יחידי במלחמת הקוממיות
והכנסתי בחורי ישראל אל עיר קודשך?
היה הוא מדבר ומלאכי שרת מזילים דמעות ואומרים ראוי, ראוי
ולא היו יכולים לראות בצערו."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשעה קבין:ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, יצחק לוי (לויצה), תל אביב, "הוצאת מערכות", 1986
  • ירושלים, ירושלים, דומיניק לאפייר ולארי קולינס, "הוצאת ויידנפלד וניקולסון", 1972
  • תולדות מלחמת הקוממיות, ,הוצאת "מערכות"
  • ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה וסביבתה ב זאב וילנאי, אחיעבר 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה