שערי ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער יפו

שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה דרך חומות ירושלים. כיום ישנם שבעה שערים פתוחים בחומה, ומספר שערים אטומים. בתקופות שונות בהיסטוריה היו בחומות ירושלים שערים שונים, שנסתמו לאורך הדורות. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.

מוטיבים מבניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית שערי ירושלים מצוידים באמצעים מבניים המקשים פלישת אויב דרכם. ככל שהשער היה פתוח במשך שעות רבות יותר בכל יום, אמצעים אלה היו מפותחים יותר. אחד האמצעים הוא חרכים לשפיכת שמן רותח על העוברים בשער.

אמצעי אחר הוא מסדרון מעוקל המשולב בשער. המסדרון אינו מונע את כניסתם של זרים אלא מאט אותה כדי שהשומרים יוכלו לשלוט בהמון הנכנס. המסדרון מקשה על דהירה של סוסים ועל תימרון מהיר ונוח של מרכבות. על יעילותו של המסדרון במניעת כניסה מהירה ונוחה של מרכבות אל העיר ניתן ללמוד מהפרצה הגדולה שנפרצה בחומה, בסמוך לשערה הראשי - שער יפו, כדי להקל על כניסת מרכבות לעיר, כשהחומה חדלה מלשמש אמצעי הגנה. הפרצה נפרצה לקראת ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים, בשנת 1898.

שמונת השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערים מופיעים בטבלה ובאיור לפי סדר מיקומם מהשער החדש, עם כיוון השעון:


מפת שערי העיר העתיקה
שם שמות נוספים שנת פריצה מיקום
השער החדש שער עבדול חמיד 1889 החומה הצפון מערבית של העיר העתיקה - הרובע הנוצרי
שער שכם שער דמשק, באב אל עמוד, שער סטפנוס 1537 מרכז החומה הצפונית של העיר העתיקה - בקרבת הרובע המוסלמי. שער זה קישר את העיר אל דרך שכם
שער הפרחים באב א-זהרה, שער הורדוס 1875 החומה הצפונית של העיר העתיקה - הרובע המוסלמי
שער האריות שער השבטים, שער סטפנוס, שער מרים, שער יהושפט 1538 - 1539 החומה הצפון מזרחית של העיר העתיקה - הרובע המוסלמי. זהו שער היציאה מהעיר אל הדרך לים המלח
שער הרחמים שער הזהב 1967 מרכז החומה המזרחית של הר הבית
שער האשפות נקרא בעבר שער המערביים 1538 החומה הדרומית של העיר העתיקה, בקרבת הכותל המערבי והכותל הדרומי
שער ציון שער דוד, שער הרובע היהודי, שער היהודים 1540 החומה הדרומית של העיר העתיקה - על הר ציון ובקרבת הרובע היהודי
שער יפו באב אל חליל (שער חברון), שער דוד 1538 מרכז החומה המערבית של העיר העתיקה. זהו השער הראשי של העיר שקישר אותה לרחוב יפו


שערים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתוך גן העופל, בקטע החומה הניצב לכותל הדרומי של הר הבית מצוי שער המכונה "שער החפירות" המאפשר למבקרים בחפירות הכותל לראות את החפירות משני עברי החומה. זהו השער המזרחי של הארמון האומיי הגדול (ארמון 2) שמדרום להר הבית, שחומת העיר העתיקה העות'מאנית נבנתה על קירותיו המזרחי (ובו השער) והדרומי. השער נאטם, ונפתח מחדש על ידי חופריו בנימין מזר ומאיר בן דב.
  • ממערב לשער האשפות נמצא שער נוסף אשר נתגלה בחפירות באזור גן העופל. מדרום לשער מצוי ממבוא השער בצורת מגדל. כיום הכניסה לעיר העתיקה היא דרך המגדל ודרך השער. זהו חלק מן הביצור האיובי של ירושלים (ראשית המאה השלוש עשרה לספירה). השער נפתח על ידי חופריו רוני רייך ויעקב ביליג.
  • פרצה רחבה ליד שער יפו נפתחה לכבוד בואו של קיסר גרמניה לבקר בעיר העתיקה, כדי שמרכבתו תוכל להיכנס. פרצה זו משמשת כיום לכניסת כלי רכב לעיר העתיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בן דב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שערי ירושלים בוויקישיתוף