שערי חולדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת הר הבית
מיקום השערים המזרחיים - השער המשולש
שריד השער של השער הכפול המערבי
המדרגות המובילות אל השער המערבי
שערי חולדה בדגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל המערבי, ולפיכך אינו מדויק ומציג את שני השערים כשערים כפולים, במקום שער כפול ושער משולש. כמו כן, קבר חולדה אשר מוצג בתצלום (ולפי המסורת, ממוקם בהר הזיתים) לא נמצא במהלך החפירות.

שערי חולדה הם שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית. בנקודה המערבית שני שערים ובנקודה המזרחית שלושה.

שערי חולדה התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

שערי חולדה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערים מתועדים במשנה במסכת מידות, המספרת על חמשת שערי הר הבית:

Cquote2.svg

חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון - לא היה משמש כלום, שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.

Cquote3.svg
משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ג'

ההשערה המקובלת במחקר היא שהמשנה במידות מדברת על שטח הר הבית החשמונאי ולא על ההרחבה של הורדוס.‏‏[דרוש מקור] יוצא שהשערים הנמצאים בכותל הדרומי היום אינם זהים עם שערי חולדה של המשנה וממילא אין סיבה לקרוא להם בשם זה.

במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ב), יחד עם האמירה שהכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם, נאמר זאת גם על "שער הכהן" ושער חולדה.

שם השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לשמם של השערים לא פורש, והועלו השערות שונות בעניין.

  • היו ששיערו שיש קשר בינם לבין חולדה הנביאה, כפי שכתב רש"י בפירושו למלכים ב' כב, יד. לדבריהם, זהו "המשנה" שבו ישבה - בין שני השערים.
  • השערה נוספת הייתה ששמם ניתן להם על שם שציבור רב עבר דרכם, מלשון "האזינו כל יושבי חלד".
  • הרא"ש פירש ששמם ניתן להם על שם החולדה, שדרה בעיקרי הבתים, וגם כאן החלק הדרומי היה עיקר הר הבית, כנאמר במשנה ש"רובו מן הדרום".
  • היו שפירשו ששמם נגזר אכן מחולדה הדרה בעיקרי הבתים, אך זאת משום שהיו (לדבריהם) שערים תת-קרקעיים, והנכנסים הגיעו להר במחילות, כדרכן של חולדות.

מיקום השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בימי הביניים ידעו לזהות את השערים. בספר כפתור ופרח בפרק ו מתייחס המחבר אשתורי הפרחי לגבולות הר הבית בתקופתו, וכותב:

Cquote2.svg

עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלשה חלקים יהיה זה הפתח בחלק הראשון מצד קרן מזרחי דרומי וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב, שער הצפון שהוא הטדי אינו ניכר שאותו צד נחרב.

Cquote3.svg
– אשתורי הפרחי

היום השרידים היחידים שנשארו מהשערים הם חצי מהמשקוף של אחד השערים המערביים, ומיקומם של השערים המזרחיים (אף שניתן לראות רישום של שלושה שערים חסומים בקיר, רק שתיים מתוך האבנים הן מקוריות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שערי חולדה בוויקישיתוף

בן ציון לוריא, שערי חולדה, בית מקרא יד, ג, תשכ"ט

אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה