זאב דב סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב דב סלונים
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 ביולי 1934
כ"א בתמוז תרצ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 2018 (בגיל 83)
י"ד בטבת תשע"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 1 בינואר 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב מרכז ירושלים
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד בישראל
רבותיו יחזקאל לוינשטיין
חיבוריו ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב זאב דב סלונים (כ"א בתמוז ה'תרצ"ד, 4 ביולי 1934 - י"ד בטבת ה'תשע"ח, 1 בינואר 2018) היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לשיינא ליבא סלווה וליהודא לייב סלונים, מצאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, ונקרא על שם סבו הרב זאב דב סלונים[1], שכיהן כרב קהילת חב"ד בחברון.

למד בתלמוד תורה חיי עולם, בעת ביקרו של הרב אליעזר סילבר בארץ ישראל, הוא בחן את סלונים והתפעל מרמת הלימוד שלו. למד בישיבה קטנה בישיבת תורת אמת בירושלים, בעקבות המצב הביטחוני בירושלים בהתיעצות עם הרב יוסף זוין ור' שלמה חיים קסלמן עבר ללמוד בישיבת מיר אצל המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין[2]. בסיוון תשי"ט התחתן עם גיטא לאה[3], בת הרב ישראל פלדמן, רבה של בית שמש. בשנת תש"ל התמנה לרב מרכז ירושלים.

בשנת תשל"ט התמנה לחבר בית דין רבני חב"ד. הרב סלונים שימש גם כרב ומשפיע בבית הכנסת אהל יצחק ברחוב בעל התניא. הוא יזם את שינוי שם הרחוב[4] בשכונת מאה שערים.

כרזה בירושלים לדרשת הרב בשבת שובה בבית הכנסת בנחלת שבעה. תשע"ח (2017)

בשנת תשמ"א יזם לעילוי נשמת אביו, לכרוך יחד את הספרים חומש, תהילים ותניא לספר אחד (חת"ת) על מנת להקל על קיום התקנה של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון. לספר צורפו גם סידור תהלת ה', היום יום, ולקט מתורתם של גדולי ישראל ואדמו"רי חב"ד על חשיבות של לימוד חומש ותניא ואמירת תהילים בכל יום.

בשנת תשס"ו הודיע כי שוקל להתמודד על תפקיד הרב הראשי לירושלים[5].

הרב סלונים שימש גם כפוסק וחבר בהנהלת החברה קדישא חסידים בירושלים. במשך השנים היה הרב בידידות עם מפעלי אגודת ישראל בירושלים, ואף נשא לעיתים מדברותיו בכינוסים שונים.

נפטר בירושלים בי"ד בטבת תשע"ח, בגיל 83[6]. ספדו לו הרבנים דוד לאו, יצחק יהודא ירוסלבסקי, אברהם מיכאל הלפרין ומנחם מנדל גלוכובסקי. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו אהרון, שליח חב"ד בבינגהמטון, ניו יורק
  • בנו הרב ברוך, שליח חב"ד במודיעין
  • בנו שניאור זלמן, משלוחי חב"ד בסאו פאולו, ברזיל
  • בנו הרב יוסף יצחק, ממשיך דרך אביו כרב מרכז ירושלים ורב בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' ברחוב בעל התניא. בנוסף הוא שליח חב"ד במרכז ירושלים.
  • בנו צבי, שליח חב"ד במצפה רמון
  • בנו הרב יעקב, שליח חב"ד בשכונת גבעת מרדכי בירושלים
  • חתנו הרב מנחם מנדל אזדאבא, שליח חב"ד בעיר העתיקה בירושלים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי הלכה, שו"ת בהלכה, שלושה כרכים
  • הליכות עולם, דיני ומנהגי חודש אלול, ראש השנה ויום כיפור, בהוצאת מכון לחקר ההלכה שעל ידי מכון הרב פרנק, שלושה כרכים, תשמ"ח-תשנ"א
  • פרדס הפרשה, שני כרכים
  • פרדס החגים, יצא לאחר פטירתו, טבת תשפ"ג

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גיל, שבועון כפר חב"ד, גיליון מספר 1787, טבת תשע"ט, עמודים 24–32, כתבה אודות הרב סלונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהרג, כאשר התערב בסכסוך עם ערבי מקומי שניסה להשתלט על בית הכנסת אברהם אבינו שנרכש על ידי האדמו"ר האמצעי, והוכה במהלומה חזקה בחזהו ממנה נפל למשכב, ונפטר בן 41 שנים בלבד ביום כ"ט בתמוז תרנ"ח ונטמן בירושלים.
  2. ^ "מה שגילה לי המשגיח": הרב סלונים בסדרת גילויים בקול ישראל באתר col.
  3. ^ נפטרה בט"ו באב תשע"ד.
  4. ^ בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק אתר שטורעם טבת תשע"ב
  5. ^ "אני שוקל ברצינות להתמודד" אתר שטורעם חשון תשס"ו.
  6. ^ משה ויסברג, "אבל בירושלים: המשפיע הגרז"ד סלונים זצ"ל", באתר בחדרי חרדים, 1 בינואר 2018