גבעת מרדכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°45.800′N 35°11.815′E / 31.763333°N 35.196917°E / 31.763333; 35.196917

ממוזער
ישיבת חברון בגבעת מרדכי
פסל "סולם יעקב" בכניסה לשכונת גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ועמק פרי-הר הידוע בכינויו עמק הצבאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה בשנת 1955, על ידי הפועל המזרחי וחברת משכנות, על אדמות שנתרמו על ידי מרדכי אבל לקק"ל. השכונה נקראת על שם מרדכי אבל, שהיה ממייסדי המזרחי בארצות הברית[1]. בשלב ראשון נבנו בשכונה 100 יחידות דיור, והוא תוכנן לכלול 400 יחידות דיור‏[2]. בשנת 1970 כבר היו בשכונה 400 יחידות דיור ובשלבי בנייה היו עוד 130 דירות‏[3].

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב רחובותיה של השכונה נקראים על שמם של מנהיגים מתנועת המזרחי. דוגמת הרחוב הראשי בשכונה - רחוב שח"ל, שנקרא על שם המנהיג הציוני ר' שמואל חיים לנדוי. בגבעת מרדכי מתגוררים (לרוב בשכירות קצרת טווח) זוגות צעירים וסטודנטים רבים, בגלל אופיה הדתי וקרבתה למוסדות לימוד אקדמיים דוגמת מכון לב, מכללה ירושלים, המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. חלק גדול מהמבנים בשכוני הם בניני דירות בעלי למעלה מחמש קומות. רובם המוחלט בנויים על פי אותם עקרונות ארכיטרקטוריים (ונבנו, כך על פי וותיקי השכונה, "בשיטת העתק הדבק"). בנינים אלה מצטיינים בחסכון בשטח ובאנרגיה. בנינים אלה נחשבים פחות נוחים עבור משפחות דתיות, בשל העובדה שאין בהם מקום לבנית סוכות. מתנגדיו של טדי קולק טענו שהוא קידם בנית מבנים בארכיטקטורה המסוימת הזו כדי לנסות ולמשוך אוכלוסייה חילונית לירושלים. ערכה הנדל"ני של השכונה עלה משמעותית עם סלילת כביש בגין, ופתיחת הכניסה המערבית לקמפוס גבעת רם, הסמוכים לשכונה.

נכון לינואר 2013, מתגוררים בשכונה 5,209 תושבים, שהם ברובם דתיים לאומיים[4].

בשל אופיה הדתי של השכונה, רחובותיה סגורים לכניסת כלי רכב בשבתות וחגים.

מוסדות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה מספר מוסדות לימוד: מדרשיית עמליה, ישיבת חברון - אחת הישיבות היוקרתיות בציבור החרדי-ליטאי, ישיבה תיכונית נעם (לשעבר "ציון-עזרי"), ובי"ס לחינוך מיוחד אלונים. בשנת 2012 הוקם בית ספר ממלכתי דתי בשכונה. בנוסף פועל בה סניף של תנועת הנוער עזרא, נקרא בפי הנוער "גיגי" ובמרכזה מצוי מרכז מסחרי קטן. בשכונה מספר גדול של בתי כנסת, ביניהם "שיף שול", הקרוי של שם בית כנסת בווינה, ושקהילתו משתדלת לשמור על מנהגי הקהילה הווינאית.

בשכונה כ-4 גני משחקים אחד מהם הוא גן משחקים שהכיל מתקן הבנוי מפירמידה של ארבעה כדורים, קוטרו של כל אחד כשני מטרים, ומגלשות, ונקרא "גן הכדורים". המתקן נשרף, אך שמו של הגן נותר על כנו, אף על פי שכיום נמצא במקום מתקן קונוונציונלי יותר. בגבולה של השכונה עם שכונת בית וגן שוכן קמפוס הגברים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ובתוכו הישיבה התיכונית תורה ומדע.

בקרבת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לשכונה, על גבול עמק הצבאים וכביש בגין, שכן ישוב ביזנטי ומוסלמי קדום המכונה חוות הוזיר (קעאד אל-וזיר), ובו נמצאו מבנים, גתות, מתקנים חקלאיים נוספים ומערות קבורה. בשנות ה-20 של המאה-20, התיישב הנזיר ויקנדיוס מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בשטח שבין גבעת מרדכי לרמת בית הכרם של היום. הנזיר נהרג ב-1948 מההפגזות על העיר‏[5].

למרגלות השכונה מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסל עזרא אוריון. הפסל עצמו העדיף שלא לכנותו בשם, כדי לתת לצופה אפשרות לפרש את המראה כרצונו.

תחנת כיבוי וההצלה הראשית של ירושלים, "תחנת בירה", ממוקמת בשכונה זו‏[6].

המרכז הראשי לבקרת הרמזורים בירושלים, ממוקם בשכונה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Emblem of Jerusalem.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.