חוטית נודדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחוטית נודדת
Rhopilema nomadica.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: צורבים
מחלקה: מדוזות סוכך
סדרה: חוטיתיאים
משפחה: חוטיתיים
סוג: חוטית
מין: חוטית נודדת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rhopilema nomadica
חוטית נודדת על חוף הים מצפון לשפך נחל אלכסנדר

חוטית נודדת (שם מדעי: Rhopilema nomadica) היא מין בסוג חוטית. החוטית הנודדת היא מדוזה טרופית הנפוצה באוקיינוס השקט וההודי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, החוטית הייתה מוכרת בעבר רק בחופי אילת, אולם בעקבות פתיחת תעלת סואץ ב-1869 היגר המין לחופי הים התיכון ששייך לפאונה האטלנטית[1].

המין היגר ביחד עם מינים רבים של בעלי חיים טרופיים, בתהליך הנקרא הגירה לספסית - מעבר מים סוף אל הים התיכון דרך תעלת סואץ. הפלישה הגדולה התרחשה רק כעבור כ-107 שנים, בקיץ 1976, הידוע בפי דייגים לשמצה כ"קיץ המדוזות".

המדוזה מתרבה בלב הים, אך חודרת בנחילים עצומים אל החופים המזרחיים בחודשים החמים יולי-אוגוסט, ממצרים בדרום עד סוריה בצפון. המדוזה התבססה בעיקר בחופי הערים חיפה ואשדוד.

המדוזה נחשבת למין פולשני מסוכן שפגיעותיו רבות:

  • כלכלית - מרשויות החופים מדווחים על ירידה ניכרת במתרחצים בהתאם לתפוצת המדוזות. להקות המדוזות פוגעות בספינות ובמנועיהם, בטורבינות של תחנות כוח.
  • בריאותית - עקיצות המדוזה מכילות רעל המשפיע באופן מיידי. אולם בשנים האחרונות מדווח על צריבות וכאבים משניים מספר ימים עד שבוע לאחר חשיפה למדוזה.
  • פגיעה בענף הדיג/פגיעה אקולוגית - המדוזה דוחקת מיני דגים טובים למאכל, מפרה את המאזן האקולוגי ותורמת להתבססות מינים נוספים המזיקים לדיג. כמו כן, המין נלכד תכופות ברשתות הדיג ובמלכודות.

המדוזה משתנה במהלך מחזור חייה, מצורה אחת לשנייה: נקבה בוגרת מייצרת בעונה אחת 30 מיליון תאי ביצה ומשחררת אותם. תאי הביצה פוגשים תאי זרע והופכים לזיגוטות (תאי ביצה מופרים). הזיגוטה מתחילה כפגית שוחה, אך לאחר כמה ימים מתיישבת על מצע ונקראת "פוליפ ישוב". על מצע זה היא מתפתחת לסטרובילה בוגרת, ומתחילה לעשות סטרובילציה - הנצה - מניצה אפירות. אלו הן מדוזות זעירות, הן משתחררות ותוך מספר חודשים נהיות מדוזות בוגרות.

המדוזה הבוגרת בעלת תאים צורבים, הנמצאים בעיקר בזרועות הציד. קוטר הגוף של רוב מדוזות הסוכך הוא בין 2 ס"מ ל-40 ס"מ, אך יכול להגיע עד כמה מטרים בודדים.

רוב החוטיות ניזונות מפלנקטון, בעיקר מקבוצת הזואופלנקטון - יצורי מים זעירים. החוטיות הגדולות ניזונות מדגיגים ואף מדגים. החוטית לוכדת את הטרף, העיכול חוץ-תאי ותוך-תאי. הנשימה דיפוזיונית, כלומר מתבצעת דרך כל שטח הגוף. התחושה באמצעות אברוני חישה ומערכת עצבים מפוזרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]