גינטר גראס
גינטר גראס (Günter Grass) נולד ב-16 באוקטובר 1927 בדנציג (כיום גדנסק שבפולין). סופר גרמני וחתן פרס נובל לספרות. גר היום בעיר ליבק שבצפון גרמניה, שם גם מצוי בית גינטר גראס.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
גראס נולד בדנציג בשנת 1927. אביו, וילי, היה פרוטסטנטי ממוצא גרמני ואמו, הלנה, הייתה קתולית ממוצא פולני. לזוג הייתה חנות מכולת ודירה בשכונת Langfuhr בצפון העיר. בעת שנולד גראס הייתה דנציג, שרוב תושביה היו גרמנים, "עיר חופשית", שלא השתייכה למדינה כלשהי (פולין הקיפה אותה). גראס הרבה לכתוב על דנציג והרקע המיוחד שלה ותושביה. ב-1939 סופחה דנציג לגרמניה הנאצית.
[עריכה] שירותו הצבאי בזמן מלחמת העולם השנייה
בשנת 1942 גויס ל-Reichsarbeitsdienst (כוחות עזר שסייעו לוורמאכט). בנובמבר 1944, לקראת תום המלחמה, התגייס לוואפן אס אס. גראס הודה בכך רק בשנת 2006. בראיון לפרנקפורטר אלגמיינה צייטונג אמר שהתנדב לשירות בצוללות אולם מכיוון שיחידה זו הפסיקה לגייס חיילים, גויס, מבלי שביקש זאת, לשורות הוואפן אס אס, בדיוויזיית הפאנצר ה- 10 (פרונדסברג) בעיר דרזדן. באותה שנה הוא נפצע ונשלח למחנה שבויים אמריקאי. לדבריו, התנדב לשירות הצבאי כדי לברוח מביתו וממשפחתו.[1][2][3].
[עריכה] לאחר המלחמה
בין השנים 1946 ל-1947 עבד גראס במכרה, קיבל הכשרה כסתת, והפך לפעיל שלום בולט. בתום המלחמה הצטרף לקבוצה של אנשי רוח בשם "קבוצת 47". הרעיון מאחורי הקבוצה היה שיקום התרבות הגרמנית שלאחר המלחמה. בין החברים בקבוצה היה גם היינריך בל, זוכה פרס נובל לספרות. גראס למד גם פיסול וגרפיקה, תחילה בדיסלדורף ולאחר מכן בברלין. הוא נישא בראשונה בשנת 1954 (התגרש ב-1978), ונישא בשנית בשנת 1979. משנת 1960 הוא חי בברלין. בשנת 1970 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, בין השנים 1983 ל-1986 כיהן כנשיא האקדמיה לאמנות. במשך השנים קיבל גראס פרסים רבים, ובשנת 1999 זכה להכרה כשקיבל את פרס הנובל לספרות.
את פרסומו קנה לו ברומן "תוף הפח". יצירתו תמיד צינית, גרוטסקית, פרועה. גראס ביצירתו מציג עולם מקאברי שסופו ידוע מראש.
יורם קניוק מתייחס אליו בספריו "היהודי האחרון" ו"הברלינאי האחרון", שם הוא מכונה "גרמניסופר".
[עריכה] רשימת ספרים
- טרילוגיית דנציג
- תוף הפח (1959)
- חתול ועכבר (1961)
- חיי כלב (1963)
- מיומנו של שבלול (1979)
- דג הפוט (1978)
- החולדה (1986)
- קריאת הקרפדה (1992)
- בהילוך של סרטן (2002)
[עריכה] ספרים שתורגמו לעברית
- הויעוד בטלגטה, סיפור, תרגם והוסיף דברי הקדמה ופרק הסברים, חיים איזק, הופיע בהוצאת זב"מ, תשמ"ב 1982.
- החולדה, מגרמנית אפרים פרויד, ערכה ניצה בן-ארי, תל אביב, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשנ"ו 1996.
- קריאת הקרפדה, מגרמנית רוני לוביאניקר, זמורה ביתן תשנ"ז, 1997.
- תוף הפח, מגרמנית חיים איזק, הופיע בהוצאת זב"מ, תשל"ה 1975.
- תריסר שירים גרמנים נבחרים, גינתר גראס, אינגבורג באכמן, הלמוט הייסנבולט, פאול צלאן, אריך פריד, תרגום - דן עומר, רישומים - תרצה ולד, עיקר, ירושלים, 1969.
- לידות ראש, או הגרמנים גוועים, מגרמנית חיים איזק, הופיע בהוצאת זב"מ, תשמ"ה 1985.
- חתול ועכבר, נובלה, תרגם גדעון טורי, הופיע בהוצאת מסדה, 1976.
- שנות כלב, מגרמנית צבי ארד, הופיע בהוצאת מסדה, 1979.
- דג הפוט, מגרמנית חיים איזק, הופיע בהוצאת זמורה ביתן, תש"ם 1980.
- מיומנו של שבלול, תרגם אברהם קדימה, זמורה ביתן תשל"ט 1979.
- בהילוך של סרטן, נובלה, מגרמנית רחל בר-חיים, זמורה ביתן, 2004.
- המאה שלי, מגרמנית - חנה שורץ-אייזלר, עריכת תרגום - יצהר ורדי, זמורה ביתן 2006.
- קילוף הבצל, מאורע ספרותי: גינתר גראס מספר על עצמו, תרגמה מגרמנית - חנה לבנת, זמורה ביתן 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- גינטר גראס, באנציקלופדיה ynet
- הספרים של גינטר גראס באתר סימניה
- גינטר גראס, באתר פרס נובל
- הסופר גינתר גראס הודה: שירתתי באס.אס, ynet , 12 באוגוסט 2006
- אבנר שפירא, אנחנו ואני והמלחמה ההיא, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2006
- מיכל גדו, "תוף הפח ממשיך להכות" - על גינטר גראס לאור חשיפת שירותו כחייל אס אס, באתר "אומדיה"
- אי-פי, גינתר גראס תובע מו"ל על טענה שהתנדב לאס-אס, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2007
- גינטר גראס, מכתבי סליחה מאת סופרים, בורות שאני אשם בה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- תיקי השטאזי על הסופר גינתר גראס יצאו לאור, באתר ynet, 29 בדצמבר 2009
- תום שגב, גינטר גראס בראיון ל"הארץ": "הייתי נאצי צעיר וטיפש. עד היום אני מתבייש", באתר הארץ, 25 באוגוסט 2011
- תום שגב, גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
- עופר אדרת, היסטוריון גרמני: הסופר גינטר גראס בדה עובדות בריאיון ל"הארץ", באתר הארץ, 4 בספטמבר 2011
- דוד רוזנטל, "קילוף הבצל" של גינטר גראס: היה ונשאר נאצי, באתר וואלה!, 30 באוגוסט 2011
- אריאנה מלמד, גינטר גראס מקלף בצלים, באתר ynet, 30 באוגוסט 2011
- אבירמה גולן, "קילוף הבצל" מאת גינטר גראס, השתיקה הגדולה, הארץ, 7 בספטמבר 2011
- גל אורן, תוף הפח מכה על החזה, מקור ראשון, מוסף "שבת" , 4 בנובמבר 2011
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 |
ס. פרידום (1901) · ת. מומזן (1902) · ב. ביירנסון (1903) · ח. אצ'גרי / פ. מיסטרל (1904) · ה. סנקביץ' (1905) · ג'. קרדוצ'י (1906) · ר. קיפלינג (1907) · ר. אאוקן (1908) · ס. לגרלף (1909) · פ. הייזה (1910) · מ. מטרלינק (1911) · ג. האופטמן (1912) · ר. טאגור (1913) · לא חולק (1914) · ר. רולן (1915) · ו. פ. היידנסטם (1916) · ק. גילרופ / ה.פונטופידן (1917) · לא חולק (1918) · ק. שפיטלר (1919) · ק. האמסון (1920) · א. פרנס (1921) · ח. בנאבנטה (1922) · ו. ב. ייטס (1923) · ו. ריימונט (1924) · ג'. ב. שו (1925) |
|
| 1926-1950 |
ג. דלדה (1926) · א. ברגסון (1927) · ס. אונדסט (1928) · ת. מאן (1929) · ס. לואיס (1930) · א. א. קרלפלט (1931) · ג'. גולסוורתי (1932) · א. בונין (1933) · ל. פיראנדלו (1934) · לא חולק (1935) · י. או'ניל (1936) · ר. מ. ד. גאר (1937) · פ. בק (1938) · פ. א. סילנפא (1939) · לא חולק (1940-1943) · י. ו. ינסן (1944) · ג. מיסטרל (1945) · ה. הסה (1946) · א. ז'יד (1947) · ת. ס. אליוט (1948) · ו. פוקנר (1949) · ב. ראסל (1950) |
|
| 1951-1975 |
פ. לגרקוויסט (1951) · פ. מוריאק (1952) · וינסטון צ'רצ'יל (1953) · א. המינגווי (1954) · ה. לכסנס (1955) · ח. ר. חימנס (1956) · א. קאמי (1957) · ב. פסטרנק (1958) · ס. קווזימודו (1959) · סן-ז'ון פרס (1960) · א. אנדריץ' (1961) · ג'. סטיינבק (1962) · ג. ספריס (1963) · ז'אן-פול סארטר (1964) · מ. שולוחוב (1965) · ש"י עגנון / נ. זק"ש (1966) · מ. א. אסטוריאס (1967) · י. קאוובטה (1968) · ס. בקט (1969) · א. סולז'ניצין (1970) · פ. נרודה (1971) · ה. בל (1972) · פ. וייט (1973) · א. יוהנסון / ה. מרטינסון (1974) · א. מונטאלה (1975) |
|
| 1976-2000 |
ס. בלו (1976) · ו. אליכסנדרה (1977) · י. בשביס-זינגר (1978) · א. אליטיס (1979) · צ'. מילוש (1980) · א. קנטי (1981) · ג. ג. מרקס (1982) · ו. גולדינג (1983) · י. סיפרט (1984) · ק. סימון (1985) · ו. סויינקה (1986) · י. ברודסקי (1987) · נ. מחפוז (1988) · ק. ח. סלה (1989) · א. פס (1990) · נ. גורדימר (1991) · ד. וואלקוט (1992) · ט. מוריסון (1993) · ק. אואה (1994) · ש. היני (1995) · ו. שימבורסקה (1996) · ד. פו (1997) · ז'. סאראמאגו (1998) · ג. גראס (1999) · ג. שינג'יאן (2000) |
|
| 2001-היום |
ו. ס. נייפול (2001) · א. קרטס (2002) · ג'. מ. קוטזי (2003) · א. ילינק (2004) · ה. פינטר (2005) · א. פאמוק (2006) · ד. לסינג (2007) · ז'. מ. ג. לה קלזיו (2008) · ה. מילר (2009) · מ. ורגאס יוסה (2010) · ת. טראנסטרמר (2011) |
|
