חיל האוויר המלכותי הנורבגי

חיל האוויר המלכותי הנורבגי (נורבגית: Luftforsvaret) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של נורבגיה החל מ-10 בנובמבר 1944. בעתות שלום מונה החיל כ-1,430 אנשי קבע (קצינים, נגדים ואזרחים) וכ-600 חיילים בשירות חובה (שאורכו שנה). בעת גיוס כללי גדל החיל לכ-5,500 אנשים.

תשתיות החיל כוללות שבעה בסיסי טיסה, שני בסיסי בקרה ודיווח ושלושה בסיסי אימונים.

סמל חיל האוויר המלכותי הנורבגי

היסטוריה

הצטיידות בכלי טיס בצבא היבשה ובצי

המטוס הראשון של חיל האוויר המלכותי הנורבגי

נורבגיה, כמו מדינות מערביות אחרות, החלה בהקמת כוח אווירי צבאי עם התפתחות התעופה הממונעת בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. המטוס הראשון בכוחות המזוינים של נורבגיה נקרא HNoMS Start. הוא נרכש ב-1912 בכספי ציבור שנתרמו למטרה זו, והוטס על ידי קצין בצוללת HNoMS Kobben A-1 בשם האנס דונס.

כלי הטיס החדשים שנכנסו לכוחות המזוינים של נורבגיה, צורפו לזרועות הים והיבשה הקיימות, ולכן עד שקובצו לחיל אחד בשנת 1944 פעלו כוחות האוויר של נורבגיה בשתי מסגרות נפרדות: שירות האוויר של הצי הנורבגי המלכותי (Marinens Flyvevaaben) ושירות האוויר של צבא היבשה הנורבגי (Hærens Flyvevaaben).

עד 1940 היו רוב המטוסים ששירתו בצי ובצבא היבשה מתוצרת מקומית או שנבנו במסגרת הסכמי רישיון. באותה תקופה המפציץ/סייר העיקרי של נורבגיה היה המטוס ההולנדי פוקר C.V.

בניית הכוח לקראת מלחמת העולם השנייה

סמל המטוסים הנורבגים בין השנים 1937-1940

בשנות השלושים המאוחרות, כאשר המלחמה נראתה קרובה, החלה נורבגיה ביבוא מטוסים מודרניים מתוצרת חוץ, שכללו גם שנים-עשר מטוסים מדגם גלוסטר גלדיאטור מבריטניה ושישה מטוסים מדגם היינקל הא 115 מגרמניה. בנוסף, כמות משמעותית מאוד של כלי טיס הוזמנה מחברות אמריקאיות בחודשים שקדמו לפלישת הגרמנים לנורבגיה, ב-9 באפריל 1940.

בזמן מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – המערכה בנורבגיה

היתרון המשמעותי של הלופטוואפה הוביל לתבוסתם המהירה של כוחות האוויר הנורבגיים, אך בתוך כך רשם כוח של שבעה מטוסי גלוסטר גלדיאטור נורבגיים הישג, כאשר הפיל שני מטוסים כבדים מדגם מסרשמיט BF 110, שני מפציצים מדגם היינקל הא 115 ומטוס מטען אחד מדגם יונקרס Ju 52, בקרב המגן על שדה התעופה פורנבו (Fornebu). בקרב זה איבד הכוח הנורבגי שלושה מטוסים - אחד בקרב אוויר ושניים על הקרקע, כאשר נחתו לצורך התחמשות ותדלוק והותקפו על ידי מטוסים גרמניים. לאחר נסיגת כוחות בעלות הברית מנורבגיה, ויתרה הממשלה הנורבגית על לחימה והפכה לממשלה גולה שמשלה מבריטניה החל מה-10 ביוני 1940.

בד בבד עם התבוסה, מילטו הנורבגים מטוסים מן המדינה כדי שלא יפלו בידי הוורמאכט. קושי מיוחד היה במילוט מטוסים מן הבסיסים הנורבגיים שנותרו בצפון המדינה, משום שרק לחלק ממטוסי הצי היה טווח טיסה ארוך מספיק כדי להגיע לבריטניה (אליה עברה ממשלת נורבגיה). ליתר המטוסים, רובם מטוסי צבא היבשה, נותרה רק אפשרות אחת לבריחה - פינלנד. הנורבגים ידעו שהמטוסים שינחתו בפינלנד ייתפסו על ידי הפינים וילחמו בעבור מדינות הציר (אשר פינלנד נמנתה עליהן), אך לפחות לא ייפלו לידיים גרמניות. בסופו של דבר שלושה מטוסים נורבגים חצו את הגבול, הוחרמו לטובת חיל האוויר הפיני ושירתו בו.

בבריטניה הוצבו שירותי האוויר של הצבא והצי הנורבגיים תחת פיקוד בריטניה, והחל מ-1942 הוכפפו למטה המאוחד של הכוחות המזוינים של בריטניה וארצות הברית (Combined Chiefs of Staff).

ב-10 בנובמבר 1944 אוחדו שירות האוויר של הצי הנורבגי המלכותי ושירות האוויר של צבא היבשה הנורבגי לחיל האוויר המלכותי הנורבגי (Luftforsvaret), בצו מלכותי.

עד ה-8 במאי 1945, נהרגו 335 בני אדם בשירות חיל האוויר המלכותי הנורבגי.

לאחר מלחמת העולם השנייה

Havilland Vampire T11, מטוס הסילון הראשון של חיל האוויר המלכותי הנורבגי

מטוסי הספיטפייר ששירתו בחיל האוויר בזמן המלחמה המשיכו לשרת בו עד שנות ה-50.

בשנת 1947 נרכשה מערכת המכ"ם הראשונה של החיל, ובסביבות אותה תקופה נרכשו גם מטוסי הסילון הראשונים שלו מדגם דה האבילנד ומפייר (de Havilland Vampire).

ב-1949 הייתה נורבגיה בין מייסדות נאט"ו, ומיד לאחד הקמתו קיבלה מטוסים אמריקאיים כחלק מתוכנית הסיוע הצבאית של הארגון. חיל האוויר המלכותי הנורבגי התרחב בקצב מהיר מאוד עם התקדמות המלחמה הקרה, במהלכה היווה אחד משני חילות האוויר היחידים של נאט"ו ששטח מדינתו גובל בברית המועצות (השני היה חיל האוויר הטורקי). מטוסי הקרב של החיל יירטו בין 500 ל-600 כלי טיס סובייטים בממוצע לשנה.

בשנת 1959 שולבו בחיל אמצעי נ"מ.

המאה ה-21

הסמל בו מסומנים כלי הטיס שברשות חיל האוויר המלכותי הנורבגי כיום

באוקטובר 2002, כוח בינלאומי בן שמונה-עשר מטוסי F-16 מנורבגיה, דנמרק והולנד ומטוס תדלוק הולנדי, הוצב בקירגיזסטן כדי לתמוך בכוחות הקרקעיים של נאט"ו במלחמת אפגניסטן.

ב-2004, ארבעה מטוסי F-16 של החיל השתתפו במבצע נאט"ו להגנת המרחב האווירי של המדינות הבלטיות.

מאז פברואר 2006 מסייעים ארבעה מטוסי F-16 של החיל, יחד עם שמונה מטוסי F-16 של חיל האוויר ההולנדי המלכותי, לכוחות הקרקע של נאט"ו בפרובינציות הדרומיות של אפגניסטן, במסגרת כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי.

ב-2011 השתתף חיל האוויר המלכותי הנורבגי בתקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב. ב-24 במארס 2011 צוותו מטוסי F-16 של החיל לפיקוד אפריקה של הכוחות המזוינים של ארצות הברית ולמבצע שחר האודיסיאה. למחרת שיגרו 2 מטוסים של החיל 3 פצצות מונחות לייזר נגד טנקים לוביים, ובלילה הפציצו מטוסי החיל שדה תעופה. ב-26 במארס סייעו מטוסי תובלה של החיל בפריסת ציוד למבצע מגן מאוחד. ב-26 באפריל הפציצו מטוסי F-16 של החיל את מטהו של קדאפי בטריפולי. עד חודש יולי הפילו מטוסי ה-F-16 של החיל כמעט 600 פצצות, כ-17% מסך כל הפצצות שהוטלו עד אז.

כלי הטיס של חיל האוויר המלכותי הנורבגי

כלי טיס	ארץ ייצור	תכלית	גרסה	כמות בשירות	הערות
בל 412	ארצות הברית	מסוק רב תכליתי	412SP	18	הצבא הנורבגי משתמש גם הוא במסוק. מתוך 19 מסוקים שיש לנורבגיה בסך הכל, 18 הורכבו בנורבגיה.
Canadair CF-5	קנדה	מטוס קרב-מפציץ	CF-5	15	משומש רק לאימון טייסים (אימונים שקשורים בנשק)
דאסו פלקון 20	צרפת	לוחמה אלקטרונית אחמי"ם	falcon 20	2 1
C-130 הרקולס	ארצות הברית	תובלה	C-130H	6	לאחרונה הושעה משירות פעיל. המטוס הולך להיות מוחלף על ידי גרסאות חדשות יותר C-130J-30 וC-130Js לא יאוחר מ-2010.
F-16 פייטינג פלקון	הולנד	מטוס קרב	F-16AM F-16BM	47 10	יוצרו על ידי חברת פוקר ועברו השבחת אמצע-החיים
P-3 אוריון	ארצות הברית	משמר ימי	P-3C UIP P-3N	4 2
NHI NH90	האיחוד האירופאי	מסוק רב תכליתי	NH-90 NFH	1	הולכים להגיע עוד 13 מסוקים בנוסף למסוק הקיים
Saab Safari	שבדיה	אימונים	Safari	16
ווסטלנד לינקס	בריטניה	מסוק חילוץ	Lynx Mk.86	6	נמצא בשימוש של משמר החופים הנורבגי. בקרוב יוחלף על ידי NH90
ווסטלנד סי-קינג	בריטניה	מסוק חילוץ	Sea King Mk.43	12	לא נמצא בשימוש צבאי, אלא רק במשימות חילוץ.