טוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המועצה להסדר ההימורים בספורט.jpg

המועצה להסדר ההימורים בספורט הנקראת גם מועצת הטוטו הינה ארגון סטטוטורי הפועל מתוקף החוק להסדר ההימורים בספורט תשכ"ז-1967. המועצה מפעילה את הימורי הספורט בישראל תחת המותג טוטו אשר היה במשך שנים שמה של תוכנית הימורים שבועית, כיום כל תוכניות ההימורים נקראים ווינר.

המועצה להסדר ההימורים בספורט היא גוף ציבורי שכפוף לביקורת מבקר המדינה. בתפקיד יו"ר מועצת ההימורים מכהן נכון לשנת 2010, צחי פישביין.

מטרתה של המועצה היא לקדם את תרבות הספורט בישראל. המועצה מתקצבת את כל הארגונים והקבוצות, יוזמת ופועלת להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בונה תשתיות לפעילויות קהילתיות ומסייעת לספורט האולימפי. בשנות האלפיים העמידה המועצה 3 מיליארד ש"ח לרשות הספורט הישראלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימורי כדורגל (הימורי טוטו) היו קיימים באנגליה עוד מ-1921. מקור השם "טוטו" הגיע לארץ מגרמניה (אצלם נוסד המפעל בשנת 1948 על ידי עמותות הספורט לאחר מלחמת העולם השנייה כשלא היה מימון ציבורי לקידום הספורט) הוא נבע מהמילה הצרפתית טוטאליזטור (totalisateur) המתייחסת לחישוב סטטיסטיקות והימורים, הז'רגון הצרפתי אומץ על ידי הגרמנים ובהמשך המאה קוצר ל"טוטו" מטעמי נוחות ושיווק. ממנו גם נבע השם לטורניר הכדורגל האירופאי - גביע האינטרטוטו.

מפעל הספורטוטו, כפי שכונה אז, נוסד בדצמבר 1957[1], עם פתיחת עונת הכדורגל 1957/1958[2]. הטפסים היו נשלחים בדואר בצירוף דמי ההשתתפות, שעמדו אז על 250 פרוטה לכל שני טורים. בשבוע הראשון היה מספר המנחשים 5198, והפרס הראשון היה 1000 לירות.

כיום כדי לזכות בפרס הראשון יש לנחש נכונה 16 משחקים. בשנות השישים נדרש המהמר לנחש נכונה רק 12 משחקים, אך במהלך השנים הוגדל מספר המשחקים, כדי להקטין את הסיכוי לזכייה בפרס הראשון, וכך להציג פרסים גדולים יותר, שימשכו יותר מהמרים (התחרות עם הלוטו השפיעה על מהלך זה).

סביב משחק זה התפתחה תעשייה של מומחים וחברות המציעות אסטרטגיה חכמה להימורים המבוססות על סטטיסטיקות של הקבוצות, עדכונים בנוגע לסגל השחקנים (פצועים, מורחקים וכו) ועוד. בעיתוני הספורט של יום חמישי נוהגים לפרסם את המלצותיהם של כדורגלני עבר בנוגע למשחקים, במטרה לסייע למהמרים בניחוש התוצאות. שיטה אחרת היא לבצע את הניחוש באופן אקראי לגמרי, למשל - לבקש ממישהו שלא מבין כלום בכדורגל למלא את הטופס.

בעבר כל משחקי הליגה התקיימו בשבת ואת טפסי הטוטו ניתן היה למלא ולשלוח עד יום חמישי בלילה. מכאן נולד הביטוי: "למלא טוטו במוצאי שבת" אשר נעשה בו שימוש גם בעולם העסקים.

הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מליאת המועצה (הדירקטוריון) כוללת 18 חברים: נציגי ציבור, נציגי הממשלה (משרדי הספורט והאוצר) ונציגי הספורט. חברי המליאה ממונים לשלוש שנים ע”י השרים הממונים על ביצוע החוק: שר המדע, התרבות והספורט ושר האוצר. יו”ר המועצה הוא נציג הציבור. הרווחים שנותרים בידי המועצה לאחר חלוקה לפרסים (כ-50% מההכנסות) ולתפעול (כ-15%), מוקצבים לקידום הספורט בישראל.

תוכנית ההימורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ווינר

חלוקת הכספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת הכספים נעשית באופן הבא:

  • הקצבות לאיגודים, התאחדויות וקבוצות ספורט - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה הנקבעות על ידי ועדה ציבורית. הרכב הוועדה נקבע על ידי השר הממונה על הספורט. הקצבות אלה מהוות יותר מ-80% מכלל ההקצבות לספורט.
  • הקצבות להקמת אצטדיונים, מתקני ספורט, תשתיות וציוד ספורטיבי - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה באמצעות קרן המתקנים שליד המליאה. אמות-המידה נקבעות על ידי הנהלת הקרן ועשויות להשתנות משנה לשנה. חלק מההקצבות ניתנות לספורט האולימפי לצורך רכישת ציוד ועזרים חיוניים.

מערך הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחנות טוטו - המועצה להסדר ההימורים בספורט מפיצה את משחקיה בלמעלה מ-1,600 נקודות מכירה. בעלי התחנות הינם עצמאיים העובדים בשיטת זכיינות. הזכיינים עוברים הכשרה על ידי המועצה ומקבלים תמיכה מקצועית, השתלמויות, וכן תמריצים והטבות למצטיינים.
  • אתר אינטרנט - המועצה מאפשרת לשלוח טפסים של משחקי הווינר באמצעות רשת האינטרנט. המועצה השיקה את אתר האינטרנט שלה בשנת 2004 וכיום הוא מהווה כ-8% מכלל הכנסות המועצה.

ניסיונות להטיית משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית משחקים היא נסיון להשפיע מראש על תוצאות של משחק בדרך לא הוגנת, כגון על ידי מתן שוחד לשופט או לשחקן. לעתים, נסיון להטות משחק קשור לנושא ההימורים בספורט, במיוחד הימורים בלתי חוקיים. במקרים אחרים עשוי נסיון ההטיה לשרת מטרה של קבוצה אחרת בליגה, שעשויה להנות מניצחון או הפסד של אחת הקבוצות המשחקות, או מתוצאת שוויון. בישראל נתגלו מספר מקרים של נסיונות להטיית משחקים, כאשר במקרה אחד הוגשו כתבי אישום נגד מספר שופטים בפרשה המכונה "השופטים באדום".

הטיית משחק גורמת לפגיעה במנחשי הטוטו, המנסים להסתמך על היכרות עם יכולותיהן של הקבוצות המשחקות, כאשר בפועל תוצאת המשחק נקבעת, למעשה, מראש, ובלי קשר ליכולות אלה.

הזכייה הכי גדולה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכייה הגדולה ביותר ליחיד בטוטו בישראל היא 53 מיליון ש"ח (נכון ל-2007) אבל הוצעו גם פרסים גדולים יותר כמו 55 מיליון ו-60 מיליון ש"ח.

משחקים באחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הקימה ביוזמתה ועדה ציבורית בראשות שופט לקביעת קוד אתי לפעילותה. המלצות הוועדה אושרו ככתבן וכלשונן והמועצה פועלת לפיהן. המועצה אף עומדת בסטנדרטים העולמיים של "משחקים באחריות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספורטוטו - ישראל, דבר, 2 בדצמבר 1957 (מודעה)
  2. ^ עונת הכדורגל נמשכה באותם ימים מדצמבר עד מאי.