יהושע שגיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע שגיא
אין תמונה חופשית
נולד 27 בספטמבר 1933 (בן 81)
ירושלים
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1951 - 1983
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

תפקידים אזרחיים

חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים, שגריר ישראל בפיליפינים

יהושע שגיא
כנסות 12
סיעה הליכוד

יהושע שגיא (ברמן) (נולד ב-27 בספטמבר 1933 בירושלים) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן בעבר כראש אמ"ן, חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים ושגריר ישראל בפיליפינים.

בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגיא התגייס לצה"ל ב-1951. החל את שירותו ביחידה 504 לאחר שסיים קורס קצינים, מונה ב-1953 לקצין מודיעין בפיקוד דרום, ובסוף שנות ה-50 שירת כקצין מודיעין של חטיבת שריון.

במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, בשנים 1967 - 1970, היה קצין המודיעין של פיקוד דרום. במאי 1967 הוא העריך, בניגוד לעמדת אמ"ן, שהמצרים יסגרו את מצרי טיראן[1].

בשנת 1971 מונה שגיא למפקד בית הספר למודיעין ובמינוי חירום כקמ"ן אוגדה 143, בתפקיד זה שירת במלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של האלוף אריאל שרון.

בשנים 1974 - 1978 כיהן כעוזר ראש אמ"ן למחקר.

בשנים 1978 - 1979 כיהן כסגן ראש אמ"ן והתנגד להסכם השלום עם מצרים. גם בשנת 1985 עמד על דעתו שצדק בהתנגדותו להסכם‏[2].

ראש אמ"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 1979 מונה שגיא לראש אמ"ן. במאי 1979 הוא ביקר יחד עם הרמטכ"ל רפאל איתן במצרים[3]. כראש אמ"ן פתח את חיל המודיעין לשירות משמעותי של נשים והביא למצב שבו כמחצית הקצינים בחיל היו נשים‏[4].

הוא התנגד לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק, מחשש לתגובה בינלאומית חריפה נגד ישראל והציע להמתין עד שהכור יהיה "חם", אך דעתו לא נתקבלה‏[5]. שגיא גם חשש שהפצצת הכור יביא לאיחוד מחדש של העולם הערבי נגד ישראל וטען שאין תקדים להשמדת כור גרעיני‏[6]. בסוף 1985 עוד טען שצדק והעריך שישראל תשלם מחיר על הפגיעה בכור‏[2], אך בדיעבד בירך על התקיפה.

שגיא התנגד לברית עם הנוצרים בלבנון, טען שאין סיכוי שהם יצליחו להקים מדינה עצמאית בלבנון וכי בסופו של דבר הם יחברו לסורים‏[7]. שגיא התנגד לתקיפת המסוקים הסוריים בזחלה באפריל 1981 וטען שהוא יוביל לעימות עם הסורים אשר תסייע לסוריה בעולם הערבי‏[8]. לדבריו, בקשתו להפעיל את אמ"ן כנגד הנוצרים בלבנון נדחתה על ידי בגין בטענה ש"לא נרגל אחרי ידידים". לאחר רצח בשיר ג'ומאייל ביקש לנצל את ההזדמנות להתנתק מהנוצרים, אך דעתו לא נתקבלה‏[7].

שגיא סבר שהתנהלות צה"ל במלחמת לבנון הייתה כישלון וכך גם זה של הדרג המדיני‏[9]. כבר באוגוסט 1982 הוא אמר: "אם לא סילקנו את הסורים מלבנון, לא עשינו כלום."‏[10] ביוני 1985 קרא להקמת ועדת חקירה לגבי המלחמה‏[11]. בנוגע לשאלה האם הממשלה הוטעתה לגבי היקף המלחמה, טען שגיא שכן ושגם מנחם בגין לא ידע בתחילת המלחמה שהכוונה היא להפעיל את תוכנית אורנים הגדול. שגיא אמר: "לו היה יודע, היה מביא את הממשלה לדיון ולהצבעה על כך. בגין הוא דמוקרט גדול."‏[7] לאחר שעזב את צה"ל קרא להקמת המועצה לביטחון לאומי[2].

ב-1983 אולץ להתפטר מתפקידו כראש אמ"ן לאחר שוועדת כהן, שחקרה את טבח סברה ושתילה, סירבה להאמין לעדותו בפניה שהוא לא ידע שמתכוונים להכניס את הפלנגות למחנות הפליטים. לטענת הוועדה: "אם אכן ראש אמ"ן לא שמע אז על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות, הרי הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי... ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם. ... התמונה שמתקבלת לפי עדות אלוף שגיא עצמו היא של אדישות ואי אכפתיות בולטת, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים"‏[12]. בכך הוועדה מצאה שהוא מעל בתפקידו והמליצה על פיטוריו. שגיא טען שנעשה לו עיוות דין וכי הוא נענש בגלל שדיבר אמת בוועדה. שגיא גם האשים את פרקליטו, דוד ליבאי, במסקנות הוועדה כלפיו‏[2]. גם רפאל איתן טען שלשגיא נעשה עוול‏[13].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורו עבד בחברת תדיראן, אותה עזב בסוף שנת 1985. כן היה דירקטור בחברת החשמל[14]. בסוף 1985 בחן שגיא את אפשרויותיו בפוליטיקה. הוא הלך לפגישה של חוג ניצי במפלגת העבודה אך לא הרגיש שזה מקומו. הוא ניהל מגעים עם רחבעם זאבי וצבי שילוח על הקמת מפלגת ימין חדשה‏[15] ובדצמבר 1985 הוצע לו להצטרף למפלגה הליברלית הישראלית ולהיות למנכ"ל המפלגה‏[16], שהייתה אז חלק מתנועת הליכוד. לבסוף הוא הצטרף לתנועת החרות בדצמבר 1987‏[17].

הוא כיהן מטעם הליכוד כחבר הכנסת ה-12 בשנים 1988 - 1992, היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת החוץ והביטחון.

בנובמבר 1987 הוכרז ששגיא יהיה מועמד הליכוד לראשות עיריית בת ים[18]. בשנים 1989 - 1993 כיהן כסגן ראש עיריית בת-ים, ב-1993 נבחר לראשות העירייה, וב-1998 נבחר לקדנציה נוספת שנמשכה עד 2003.

ב-2003 מונה לשגריר ישראל במנילה, בירת הפיליפינים[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמי גלוסקא, אשכול, תן פקודה!, מערכות 2004, עמ' 482, הערה 46
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 עמנואל רוזןאין מי שיכתוב לגנרל, מעריב, 29 בנובמבר 1985
  3. ^ יעקב ארזרפול נתן לרמטכ"ל המצרי פגיון עתיק וקיבל אקדח חדש, מעריב, 14 במאי 1979
  4. ^ אביגדור קהלני, אני נשבע לך, הוצאת כתר, 2004, עמוד 80
  5. ^ האלוף (מיל.) שגיא: התנגדתי להפצצת הכור בעיראק, מעריב, 18 ביולי 1985
  6. ^ שלמה אהרונסון, עודד ברוש, הפוליטיקה והאיסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון, אקדמון, 1995, עמ' 264
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 עמנואל רוזןלא נרגל אחרי ידידים, מעריב, 13 בספטמבר 1985
  8. ^ מלחמת שולל, עמ' 24-25
  9. ^ עמנואל רוזן ועודד שורר, אלוף (מיל.) שגיא: המנהיגים וצה"ל נכשלו בלבנון, מעריב, 1 בספטמבר 1985; המשך
  10. ^ אמנון אברומוביץ, דו"ח - התותח הקדוש, מעריב, 13 באוגוסט 1982
  11. ^ הורביץ: פרס נותן למודעי גיבוי שבגין לא נתן לי, מעריב, 16 ביוני 1985
  12. ^ דוד ברון, דרוש מציל, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2003
  13. ^ דב גולדשטייןאמרתי לבגין:זה הבעיה שלך, לצבא אין מה להסתיר, מעריב, 6 בספטמבר 1985
  14. ^ שרי האוצר והאנרגיה משחקים ב"בני ערובה", מעריב, 5 באוגוסט 1986
  15. ^ אמנון אברמוביץברמן לליכוד, מעריב, 27 בדצמבר 1985
  16. ^ אבי בטלהייםהאלוף שגיא יהיה מנכ"ל הליברלים, מעריב, 25 בדצמבר 1985
    אבי בטלהייםאלוף שגיא עוד לא מוכן להתיישב על כסא מנכ"ל המפלגה הליברלית, מעריב, 27 בדצמבר 1985
  17. ^ אלוף (מיל.) שגיא - חבר חדש בחרות, מעריב, 25 בדצמבר 1987
  18. ^ מועמדי הליכוד לעיריות: שגיא (בת ים), בר (ר"ג), רום (חולון), ללוש (דימונה), מעריב, 30 בנובמבר 1987
  19. ^ שחר שחר, שגיא המריא לפיליפינים, באתר ynet‏, 19 באוקטובר 2003


ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) Aman.png

איסר בארי · חיים הרצוג · בנימין גיבלי · יהושפט הרכבי · חיים הרצוג · מאיר עמית · אהרן יריב · אלי זעירא · שלמה גזית · יהושע שגיא · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · אורי שגיא · משה יעלון · עמוס מלכא · אהרן זאבי-פרקש · עמוס ידלין · אביב כוכבי · הרצי הלוי

ראשי חטיבת המחקר באגף המודיעין

אריה סימון · מרדכי גיחון · יהודה בן-דוד · דוד כרמון · שלמה גזית · אריה שלו · יהושע שגיא · אביעזר יערי · עמוס גלבוע · אלקנה הר נוף · דני רוטשילד · קותי מור · יעקב עמידרור · עמוס גלעד · יוסי קופרווסר · יוסי ביידץ · איתי ברון

ראשי עיריית בת ים
בן ציון מינץ בן ציון ישראל ישראל רבינוביץ' תאומים אליאב ליואי דוד בן ארי מנחם רוטשילד יצחק ולקר
1936 - 1937 1937 - 1939 1939 - 1943 1943 - 1950 1950 - 1964 1964 - 1973 1973 - 1977
דוד מסיקה מנחם רוטשילד אהוד קינמון יהושע שגיא שלומי לחיאני יוסי בכר
1977 - 1978 1978 - 1983 1983 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2014 2014 -