משה כחלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה כחלון
Moshe kahlon.jpg
תאריך לידה 19 בנובמבר 1960 (בן 54)
ממשלות 32
כנסות 1618
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

משה כחלון (נולד ב-19 בנובמבר 1960) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר התקשורת ושר הרווחה בממשלת ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד וכיום הוא עומד בראש המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללה האקדמית נתניה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון נולד בשכונת גבעת אולגה שבחדרה אחד משבעה ילדים‏[2] של יהודה ומיסה כחלון שעלו ארצה מטריפולי. ב-1978 התגייס לצה"ל, ושירת עד 1986 בחיל החימוש. בתפקידו האחרון בשירות הקבע היה מדריך ראשי במתקן אימונים עורף צפון.

עם שחרורו עסק בייבוא מוצרי הרכב, תחום בו עסק עד שנת 2001. במקביל עסק בפעילות ציבורית בתחומים שונים.

בשנים 1990-2001 היה חבר מועצה והנהלה מורחבת ב"אגודה למען החייל".

את דרכו הפוליטית החל בסוף שנות ה-80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר את עוזי לנדאו, שמינה אותו לראש לשכתו (בשנים 2002-2001) במשרד לביטחון הפנים.‏[3]

בבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם הליכוד, וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת. נמנה עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות בסיעת הליכוד.

בשנת 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוצע לו על ידי ראש הממשלה אריאל שרון תפקיד השר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב. בשנים 2005-2006 היה כחלון יו"ר אתו"ס - החברה לאמנות תרבות וספורט בחיפה.

בשנת 2006 בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 דורג במקום הראשון, והוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת (המקום השני שוריין לסילבן שלום).

בכנסת ה-17 עמד בראש ועדת הכלכלה עד לאוקטובר 2007. בין החוקים שיזם כחלון במהלך כהונתו בכנסת:

עם עזיבת צחי הנגבי את הליכוד למפלגת קדימה, מונה כחלון על ידי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ליו"ר מרכז הליכוד. במאי 2008 נבחר רשמית לתפקיד כשגבר על גילה גמליאל בבחירות פנים-מפלגתיות. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 נבחר כחלון במקום החמישי בפריימריז בתנועת הליכוד והוצב במקום השישי ברשימת התנועה לכנסת.

בחודש מרץ 2009 מונה כחלון לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. בינואר 2011 מונה גם לשר הרווחה, במקומו של יצחק הרצוג.

בתקופת כהונתו כשר התקשורת ביצע מספר רפורמות, הבולטת בהן, "רפורמת הסלולר", כללה כניסת מפעילי רשתות סלולר וירטואליים והקמת חברת סלולר נוספת, גולן טלקום (צעד שאותו החל קודמו בתפקיד, אריאל אטיאס[4]). הרפורמה הוזילה את מחירי השיחות בעשרות אחוזים, ובמסגרתה הורדו דמי הקישוריות (מ-24 אגורות לדקה ל-7 אגורות לדקה) בוטלו קנסות היציאה, בוטלה נעילת המכשיר ע"י החברות הקיימות ובוטלו הודעות התוכן במסגרתן נגבה מהצרכן תשלום ללא ידיעתו.

בשוק האינטרנט אישר כחלון כניסת חברת תשתיות סיבים אופטיים שלישית, Unlimited, על בסיס התשתית של חברת החשמל, זאת בנוסף לבזק והוט.

בעקבות מחאת הקוטג' אמר ראש ממשלת ישראל לשריו, ביוני 2011: "תהיו כחלונים", בהתייחסות לכחלון כסמל לשר המוצא פיתרונות למצוקות צרכניות-חברתיות.‏[5]

בדצמבר 2011 קיבל את אות אביר איכות השלטון[6].

באוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[7].

ב-20 בינואר 2013, כ-36 שעות לפני שהחלה ההצבעה בבחירות לכנסת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי כחלון ימונה ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל. ההצהרה זכתה לספקנות, ונתפסה כהבטחה לצורכי בחירות, ממנה יתנער נתניהו מיד אחריהן‏[8]. ואכן, ב-4 ביוני אותה שנה, חודשים ספורים אחרי הבחירות, חזר בו נתניהו מההבטחה בנימוק שההסכם הקואליציוני עם מפלגת יש עתיד מונע ממנו לקיים הבטחה זו‏[9]. זאת על אף שסעיף 49 בהסכם קובע במפורש: "יו"ר רשות מקרקעי ישראל יהיה מר משה כחלון, והצדדים מתחייבים להעביר בכנסת את שינויי החקיקה הנדרשים לשם הצבת מר כחלון בתפקיד זה. רמ"י תיוותר באחריות משרד הבינוי והשיכון."‏[10]

ב-2014 הודיע כחלון על חזרה לחיים הפוליטיים, אך לא במסגרת הליכוד‏[11]. ב-20 באוקטובר אותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות‏[12] ולמחרת עזב רשמית את הליכוד‏[13].

פרטים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון הוא בעל תואר בוגר אוניברסיטה במדע המדינה ולימודים כלליים מאוניברסיטת חיפה, סיים לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה, ולמד שמאות רכב במסגרת לימודי חוץ בטכניון.

מתגורר בחיפה בשכונת כרמליה, נשוי ואב לשלושה ילדים. אחיו, קובי כחלון, הוא סגן ראש עיריית ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ״הרשימה של כחלון״, הפלוג, 4 ביולי 2014
  2. ^ לי-אור אברבך, כחלון הזדמנויות: ראיון עם שר התקשורת משה כחלון, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
  3. ^ ‏מגזין ממון, ידיעות אחרונות, 28 במאי 2009‏
  4. ^ הודעת משרד התקשורת, משרד התקשורת פועל לכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים, באתר משרד התקשורת, 6 בינואר 2009
  5. ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", באתר ynet‏, 19 ביוני 2011
  6. ^ משה כחלון, איתן ששינסקי ומירב ארלוזורוב נבחרו לאבירי איכות השלטון, באתר TheMarker
  7. ^ אטילה שומפלביפצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet‏, 14 באוקטובר 2012
  8. ^ נחמיה שטרסלרהמינוי שלא יהיה, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  9. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, נתניהו חזר בו, כחלון לא ימונה ליו"ר המנהל, באתר ynet‏, 4 ביוני 2013
  10. ^ ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
  11. ^ אמירה לם, ידיעות אחרונות, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet‏, 8 באפריל 2014
  12. ^ איתי בלומנטל, כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה, באתר ynet‏, 20 באוקטובר 2014
  13. ^ גיא עזרא, רשמית: כחלון עזב את הליכוד, 21 באוקטובר 2013, באתר סרוגים.


יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקוביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמן