משה כחלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה כחלון
Cahlon moshe.jpg
תאריך לידה 19 בנובמבר 1960
ממשלות 32
כנסות 1618
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

משה כחלון (נולד ב-19 בנובמבר 1960) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן בעבר כשר התקשורת ושר הרווחה בממשלת ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון נולד בשכונת גבעת אולגה שבחדרה אחד משבעה‏[1] ילדים של יהודה ומיסה כחלון שעלו ארצה מטריפולי. ב-1978 התגייס לצה"ל, ושירת עד 1986 בחיל החימוש. עם שחרורו עסק בתחום ייבוא מוצרי הרכב, תחום בו עסק עד שנת 2001. במקביל עסק בפעילות ציבורית בתחומים שונים.

כחלון הוא בעל תואר בוגר אוניברסיטה במדע המדינה ולימודים כלליים באוניברסיטת חיפה, סיים לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה, ולמד שמאות רכב במסגרת לימודי חוץ בטכניון.

את דרכו הפוליטית החל בסוף שנות השמונים כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר את עוזי לנדאו שהפך לפטרונו ולקח אותו לשמש כראש לשכתו במשרד לביטחון הפנים.‏[2]

בבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם הליכוד, וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת. כחלון נמנה בשעתו עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות בסיעת הליכוד.

בשנת 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוצע לו על ידי ראש הממשלה אריאל שרון תפקיד השר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב.

בשנת 2006 בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 דורג במקום הראשון, והוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת (המקום השני שוריין לסילבן שלום). בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השישי ברשימת הליכוד לכנסת.

בכנסת ה-17 עמד בראש ועדת הכלכלה עד לאוקטובר 2007. בין החוקים שיזם כחלון במהלך כהונתו בכנסת:

עם עזיבת צחי הנגבי את הליכוד למפלגת קדימה, מונה כחלון על ידי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ליו"ר מרכז הליכוד. במאי 2008 נבחר רשמית לתפקיד כשגבר על פני גילה גמליאל בבחירות פנים-מפלגתיות. בבחירות לכנסת ה 18 נבחר כחלון במקום החמישי בפרימריז בתנועת הליכוד ובמקום השישי ברשימת התנועה לכנסת.

בחודש מרץ 2009 מונה כחלון לתפקיד שר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. במהלך כהונתו קידם שינויים מרחיקי לכת בשוק התקשורת המקומי, שנועדו להגברת התחרות. בענף הסלולר הוענקו רישיונות הפעלה למפעילים וירטואליים (MVNO), הוזלו דמי הקישוריות ב-74% החל מתחילת 2011, והוכרז על מכרז לבחירת מפעיל מלא חמישי, בו זכה גולן טלקום.

בינואר 2011 מונה גם לשר הרווחה, במקומו של יצחק הרצוג.

כחלון התגורר בחיפה בשכונת כרמליה וכיום מתגורר בעתלית‏[3], נשוי ואב ל-3 ילדים. כחלון הוא אחיו של סגן ראש עיריית ירושלים, קובי כחלון.

בעקבות מחאת הקוטג' אמר ראש ממשלת ישראל לשריו, ביוני 2011: "תהיו כחלונים", כדי למצוא פתרון למשבר הקוטג', בהתייחסות לכחלון כסמל לשר המוצא פיתרונות למצוקות צרכניות-חברתיות.‏[4] בדצמבר 2011 קיבל את אות אביר איכות השלטון‏[5].

באוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[6].

ב-20 בינואר 2013, כ-36 שעות לפני שהחלה ההצבעה בבחירות לכנסת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי כחלון ימונה ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל. ההצהרה זכתה לספקנות, ונתפסה כהבטחה לצורכי בחירות, ממנה יתנער נתניהו מיד אחריהן‏[7]. ואכן, ב-4 ביוני אותה שנה, חודשים ספורים אחרי הבחירות, חזר בו נתניהו מההבטחה בנימוק שההסכם הקואליציוני עם מפלגת יש עתיד מונע ממנו לקיים הבטחה זו‏[8]. זאת על אף שסעיף 49 בהסכם‏[9] מגדיר במפורש:

יו"ר רשות מקרקעי ישראל יהיה מר משה כחלון, והצדדים מתחייבים להעביר בכנסת את שינויי החקיקה הנדרשים לשם הצבת מר כחלון בתפקיד זה. רמ"י תיוותר באחריות משרד הבינוי והשיכון.

ב-2014 הודיע על חזרה לחיים הפוליטיים, אך לא במסגרת הליכוד‏[10].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לי-אור אברבך, כחלון הזדמנויות: ראיון עם שר התקשורת משה כחלון, באתר nrg מעריב, 19 בספטמבר 2009
  2. ^ ‏מגזין ממון, ידיעות אחרונות, 28 במאי 2009‏
  3. ^ השר כחלון עבר לעתלית, מגזין המושבות, 30 במרץ 2012
  4. ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", באתר ynet‏, 19 ביוני 2011
  5. ^ משה כחלון, איתן ששינסקי ומירב ארלוזורוב נבחרו לאבירי איכות השלטון - חדשות - דה מרקר TheMarker
  6. ^ אטילה שומפלביפצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet‏, 14 באוקטובר 2012
  7. ^ נחמיה שטרסלר, המינוי שלא יהיה, הארץ, 21 בינואר 2013
  8. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, נתניהו חזר בו, כחלון לא ימונה ליו"ר המנהל, באתר ynet‏, 4 ביוני 2013
  9. ^ ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
  10. ^ אמירה לם, ידיעות אחרונות, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet‏, ה8 באפריל 2014


יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקוביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמן