יואש ועדיה
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1931 חדרה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1997 (בגיל 66) דיוויס, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיולוגיה של הצמח |
| עיסוק | חוקר בתחום החקלאות |
| מקום לימודים | אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס |
| תלמידי דוקטורט | יוסף מזרחי, עליזה בנציוני |
| פרסים והוקרה | הפרס הבינלאומי על שם אליז ו-וולטר א' האז |
  | |
יואש ועדיה (18 באוגוסט 1931 – 9 בדצמבר 1997) היה פרופסור בתחום הפיזיולוגיה של הצמח, אשר עסק בהוראה ובמחקר באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ובאוניברסיטה העברית. הקים את המחלקה לפיזיולוגיה של הצמח במכון לחקר הנגב באר שבע ולאחר מכן את יסד את המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. ועדיה תרם תרומה מכרעת בהבנה ראשונית של תפקיד ההורמונים בצמחים. בהיותו ראש מכון וולקני, גיבש וניהל את התוכניות אשר הביאו למהפיכה במחקר החקלאי בישראל.
יואש ועדיה היה סגן נשיא האוניברסיטה העברית בשנים 1987–1991.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואש נולד בחדרה, כילד בכור להוריו, זיוה (לבית קורנפלד) ובניהו ועדיה. לזוג נולדו שני ילדים נוספים, בת ובן. הוא היה נצר למשפחת ועדייוף הבוכרית, אשר מקורה בהודו. משם הביאו את הידע לגידול ועיבוד כותנה והביקוש למוצרי כותנה היווה מקור עושר למשפחה. סבו של יואש, חיים, מאס בחיי הגולה, הגיע לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בנו בניהו, אביו של יואש ועדיה, למד לימודים תיכוניים בגימנסיה רחביה בירושלים. בטיול שנתי לחדרה החליט ללמוד חקלאות ולהקים את ביתו במושבה הקטנה, מוכת המלריה. נאמן להחלטתו, למד חקלאות באלג'יר ובאיטליה והיה לאחד האגרונומים הראשונים בארץ ישראל. הוא רכש אדמות בחדרה והחל משנת 1927 פיתח משק חקלאי מתקדם ובו רפת, אורווה, באר ומערכת השקיה, גידולי שלחין, פרדסים ובריכות דגים. גם היום אפשר לראות את הבאר ובריכת המים, אשר הוכרזו כמבנים לשימור, כחלק מתולדות חדרה והתפתחות החקלאות בה. יואש עבד במשק הזה כבר מגיל 6. המסגרת בה גדל ופעילות האב, לה היה שותף, העניקו לו את ההבנה הבסיסית ואת ההתעניינות בפנים השונים של החקלאות. במקביל, בבית המשפחה נחשף לאומנות בכלל למוזיקה קלאסית בפרט. את ראשית חינוכו החקלאי הפורמלי רכש בתיכון החקלאי בפרדס חנה.
במלחמת העצמאות יואש גויס עם חבריו ללימודים ב"גיוס השמיניות" ולאחר קורס קֶשֶׁר קצר היה לאחד הקשרים הראשונים של צה"ל. השתתף בקרבות על ירושלים, בין היתר בגבעת הרדאר.
המסלול האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1951, אחרי שירותו הצבאי, יואש ועדיה נסע לאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ללימודים אקדמיים. הוא קיבל את התואר בוגר בשנת 1954, את התואר מוסמך בשנת 1955 ואת הדוקטורט בשנת 1958. בשנים 1959–1962 היה חלק מסגל המחלקה להשקיה של אוניברסיטת דייוויס ועסק במחקר ובהוראה. בשנת 1963 חזר ארצה והצטרף למכון לחקר הנגב, בבאר שבע. פרופסור ועדיה הקים שם את המחלקה לפיזיולוגיה של הצמח והתמקד במחקר של שימוש יעיל במים,[1] חקר את השפעת מליחות הקרקע על צמחים[2] והבנת תופעות הקשורות בהורמונים צמחיים.[3][4][5] פרופסור וועדיה ראה את המכון לחקר הנגב כזרע לצמיחת אוניברסיטה עתידית, כחזונם של פרנסי העיר. ואומנם, עם הקמתו של המכון להשכלה גבוהה בנגב, שעתיד היה להפוך לאוניברסיטת בן-גוריון, המחלקה הראשונה הייתה המחלקה לביולוגיה ובראשה עמד פרופסור ועדיה.
בשנת 1968 פרופסור יואש ועדיה נקרא לנהל את מכון וולקני. בראשית תקופת ניהולו הוא יזם עבודה מסודרת בעזרת בכירי האגפים. הוא איחד את תפקיד "ראש מינהל המחקר החקלאי" ותפקיד "המדען ראשי של משרד החקלאות" והוכנסו שיטות חדשות להכוונת המחקר החקלאי.[6] ועדיה כיוון את החוקרים של מכון וולקני לפיתוח גידולים וזנים מותאמים ליצוא, כפתרון לעודפי הירקות בשוק המקומי, בשנות ה-60. בהתאמה, החוקרים עסקו גם בבעיות הכרוכות בייצוא פרי טרי והוקמה המחלקה לטיפול בפרי לאחר הקטיף.
פרופסור ועדיה יצר את המו"פ הראשון, מו"פ דרום. מטרתו הייתה לפתור בעיות בגידול העגבניות בחממות במושבים של חבל הבשור. מו"פ זה הפך לדגם מוביל ביישום בשטח של ממצאי מחקר חקלאי. פרופסור ועדיה סיים את תפקידו במכון וולקני בשנת 1979, אך גישתו המשיכה לשרת את מדינת ישראל גם בשנים מאוחרות יותר.[7] בשנת 1978 יזם ואת הקמת הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל, לחקר החקלאות BARD. הקרן העניקה מענקים לחוקרים רבים ממוסדות מחקר שונים, והיא ממשיכה לפעול בהיקף ניכר עד היום. יואש היה חבר בהנהלת הקרן מ-1979 ועד 1992, וכיהן כמנהלה הכללי מ-1992 ועד לפטירתו בשנת 1997.
בשנת 1980 עבר פרופ' ועדיה לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם מונה לסגן נשיא אקדמי למינהל ולניהול הכספים. במסגרת תפקידו המינהלי פעל להקמת מבני הקמפוס של האוניברסיטה בהר הצופים. למרות והקשיים הרבים, תקציביים ואחרים, הוא הצליח להביא להשלמת הקמפוס בתאריך היעד, ב-1981.
בשנים 1982–1986 שהה בקליפורניה כחוקר ראשי במכון ARCO לחקר תאי הצמח (ARCO Plant Cell Research Institute). בשובו לארץ, ב-1987, חזר לאוניברסיטה העברית כפרופסור לבוטניקה, והמשיך בתפקידו כסגן נשיא ומנכ"ל של האוניברסיטה העברית. הוא טיפל, בין היתר, בבעיות המשכורות והפנסיה של עובדי האוניברסיטה ובהפעלת בית הספר לרפואה וטרינרית.[8]
בשנת 1995 חלה, ובדצמבר 1997 נפטר בדייוויס, קליפורניה. ועדיה הותיר ארבעה בנים ובת.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1983 קיבל פרופסור ועדיה את פרס Elise and Walter A. Haas. פרס זה מוענק מדי שנה למי שלמד באוניברסיטת קליפורניה במשך שנה לפחות, ובהמשך תרם תרומה יוצאת דופן לארצו. ועדת הפרס ציינה באופן מיוחד את יכולתו לבנות צוותים להתמודדות עם אתגרים קיימים ולהצבת יעדי מחקר חדשים. בנוסף, צוינו היצירתיות וכושר הניהול של פרופסור ועדיה.[9]
ענף מקרן BARD, אשר מעניק מלגות לבתר-דוקטורנטים, נקרא על שמו של פרופסור ועדיה - The Vaadia-BARD Postdoctoral Fellowship Program.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' חיים פורגש, מר מצליח, אדון סטולרו וכל השאר, מתוך נאום הפרישה, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- עמליה ברזילי, ועדיה יואש - מורשת - 100 שנה למינהל המחקר החקלאי, האתר המנהל למחקר חקלאי
- ישי ספרים, מבוכרה לחדרה
- פרופ' יוסף מזרחי, המכון לחקר הנגב כבסיס להקמת האוניברסיטה, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אוניברסיטת קליפורניה, ברקליי, מקבלי פרס Elise and Walter Haas, אתר אוניברסיטת קליפורניה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ M. Schwartz and Y. Vaadia, Limestone gravel as growth medium in hydroponics, Plant and Soil 31, 1969, עמ' 122-128
- ^ Hodges TK, Vaadia Y., The Kinetics of Chloride Accumulation and Transport in Exuding Roots, Plant Physiol. 39(3), 1964, עמ' 490-494
- ^ Weiss C, Vaadia Y., Kinetin-like activity in root apices of sunflower plants, Life Sci., 1965, עמ' 1323-1326
- ^ Ben-Zioni A, Itai C, Vaadia Y., Water and salt stresses, kinetin and protein sy nthesis in tobacco leaves, Plant Physiol. 42(3), 1967, עמ' 361-365
- ^ Itai C, Vaadia Y., Cytokinin Activity in Water- stressed Shoots, Plant Physiol. 47(1), 1971, עמ' 87-90
- ^ י. ספרים, י. ועדיה וחברי הנהלת ענף ההדרים, שיטות להכוונת מחקר חקלאי בישראל: בחינת ישומה בענף ההדרים, בית דגן: המחלקה לפירסומים מדעיים- מרכז וולקני, 1976
- ^ ישי ספרים, נועם זליגמן, יואש ועדיה, גישות לניהול וארגון המחקר החקלאי: סקר ספרות שהוגש לועדה לבחינת מינהל המחקר החקלאי, ירושלים: י. חסון, 1995
- ^ עמליה ברזילי, 100 שנה למנהל המחקר החקלאי- יואש וועדיה, 2008
- ^ J. The Jewish News of Northern California 25 March 1983 — California Digital Newspaper Collection, cdnc.ucr.edu
- ^ Postdoc, www.bard-isus.com