יום ירושלים הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יום ירושלים, שנחגג בפעם הראשונה בין החומות בעיר העתיקה, בהשתתפותו של הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן. מאחורי הרב אונטרמן יושב הרב משה צבי נריה, שני מימין זבולון המר, ולידו אליעזר שפר

יום ירושלים הראשון היה הציון הראשון של יום שחרור ירושלים שנחוג בשנת ה'תשכ"ח, שנה לאחר שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים. מאבק ציבורי ופוליטי התנהל סביב היוזמה לקיים עצרת חגיגית ליד הכותל המערבי ביום כ"ח באייר תשכ"ח (1968), במטרה להכריז על "יום ירושלים" כחג ממלכתי לדורות.

שבת שלום ירושלים: פרשת במדבר תשכ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה לקיים תפילת הודיה לציון שנה לשחרורה ולאיחודה של ירושלים בשבת פרשת במדבר תשכ"ח נפלה באיחוד בתי הכנסת בישראל, בעקבות החלטת הרבנות הראשית לישראל מיום כ"ט באייר תשכ"ז, שבה נאמר: "כפי שהוכרז כבר תתקיים השבת (פרשת במדבר ב' בסיון תשכ"ז) תפילת הודיה חגיגית לפי הסדר שפורסם" ובהודעה שפרסמה הרבנות הראשית לישראל ערב חג השבועות תשכ"ז נכללה "קריאה של חיבה ושל זירוז לשחרור ירושלים ולניצחון צה"ל"..."לשמור את ההתעוררות והסגולות היקרות שהתעוררו בימי המלחמה". הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל דאז היה ממובילי הרעיון לקבוע את כ"ח באייר כיום חג והודיה, רעיון שהיה שנוי במחלוקת מכיוון שהוא חל בעיצומם של ימי ספירת העומר, בהם נהוגים דיני אבלות. אחד הרעיונות שהועלו היה לקיים את החג בראש חודש סיון. מועצת הרבנות הראשית התכנסה לבסוף ב-ג' באדר, והרב אונטרמן קרא לחברי המועצה: "על הרבנות הראשית להחליט מבלי להתחשב בדעתה של הממשלה לגבי יום זה (כ"ח באייר)" בישיבת המועצה ביום י"ז באדר הוחלט בין השאר: "יש לומר ביום זה הלל ללא ברכה, יש לקיים בבית סעודה חגיגית כשמחת יום טוב" ובסיום ההחלטה נאמר: "על יתר הפרטים תדון המועצה בישיבתה הקרובה". וביום ג' בניסן תשכ"ח כתב הרב ד"ר זרח ורהפטיג שכיהן אז כשר הדתות אל הרבנים הראשיים: "הבאתי את החלטתכם לידיעת הממשלה ולא מצאתי נכונות להכרזה על יום ההודיה כיום חג נוסף ליום העצמאות החל באותו חודש".

התנגדות הממשלה לעצרת המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר החלטת הרבנות הראשית לקבוע את כ"ח באייר כיום הודיה, החלו ראשי המשמרת הצעירה של המפד"ל, זבולון המר, אליעזר שפר ודניאל ורמוס, בארגון שורה של אירועים וסיורים באתרי הקרבות בירושלים, ובתכנון עצרת מרכזית ליד הכותל המערבי. ארגון חלק גדול מהאירועים והסיורים באתרי הקרבות בכלל ובגבעת בתחמושת בפרט נעשה על ידי מועצת הסטודנטים בארץ. הנהלות המוסדות האקדמיים התנגדו להפסקת הלימודים ואף איימו בסנקציות על הסטודנטים שיעדרו מהלימודים. פרט לאתרי הקרבות קוימו סיורים בעיר העתיקה בכותל ובהר הבית. השתתפו בסיורים ובאירועים רבים מהסטודנטים בטכניון, מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. בלטו בהיעדרם הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית.(מסיבה זו הסירו הסטודנטים מחיפה את דגל האוניברסיטה העברית והעבירוהו לטכניון). יש לציין כי לאירועים השונים לא היה כל קשר לשלטון, למפלגות השונות ולדתיות.

לאחר הגשת הבקשה לאישור העצרת על ידי משטרת ישראל, הוזמן שפר לשיחה אצל ראש הממשלה לוי אשכול, שתבע ממנו לבטל את העצרת מחשש לביקורת בינלאומית על השלטון היהודי בעיר העתיקה. גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק סירב להשתתף בעצרת.

הלחצים שהופעלו כללו גם את שרי המפד"ל שתבעו לבטל את האירוע המרכזי. הנהלת המפד"ל החליטה לדרוש מהמשמרת הצעירה לבטל את העצרת, וח"כ משה אונא אף תבע להעמיד את המארגנים למשפט בבית הדין של התנועה.

לאחר שהמשטרה סירבה לאשר את קיום העצרת הגישו נגדה ראשי המשמרת הצעירה עתירה לבג"ץ. בדיון שנערך הסכים עו"ד יהודה שטרן שייצג את המשמרת הצעירה, בהמלצתם של היועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר ושופט בית המשפט העליון ד"ר משה זילברג, להעביר את העצרת לתוככי העיר העתיקה.

בעצרת השתתפו רבבות אנשים ובהם הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן, הרב משה צבי נריה וח"כ זבולון המר ובמהלכה הקריא שפר את מנשר היום, שבו נאמר בין היתר: "תפילתנו ליושב במרומים שייתן תבונה ואומץ לב לשרי הממשלה וליועציה, עוז וגבורה לעם ישראל לשאת בגאון את שלמותה של ירושלים ויום ירושלים כחג לדורות".

חידוש היישוב היהודי בעיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותו יום חודש היישוב היהודי בעיר העתיקה, עם עלייתם של חברי גרעין נח"ל "מוריה" להיאחזות בכיכר בתי מחסה. את המזוזה במקום קבע הרב משה צבי סגל, שבימי המנדט הבריטי היה התוקע בשופר ליד הכותל המערבי לאחר תפילת נעילה ביום הכיפורים למורת רוחם של השלטונות. את דגל ישראל בבתי מחסה הניף אליעזר שפר.

ברבות השנים התמסד החג ובו חוגגים רבבות בתפילות בבתי הכנסת, בתהלוכת דגלים ובעצרת הודיה ליד הכותל המערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]