ישראל פלדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל פלדי
Israel Paldi.jpg
ישראל פלדי (1979)
תאריך לידה 14 במרץ 1892
מקום לידה האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 21 באוגוסט 1979 (בגיל 87)
מקום פטירה ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור

ישראל פלדי (פלדמן) (14 במרץ 1892 - 21 באוגוסט 1979) היה צייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית. יצירתו של פלדי מזוהה עם "אסכולת ארץ ישראל", שהתפתחה בארץ ישראל החל משנות העשרים של המאה ה-20. על יצירתו זכה פלדי מספר פעמים בפרס דיזנגוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלדי נולד בברדיאנסק (אנ') שבאוקראינה בשנת 1892. בשנת 1900 היגרה משפחתו לשווייץ, שם גדל והתבגר. הוא עלה לארץ ישראל ב-1909 וב-1911 חזר לאירופה כדי להשתלם באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. הוא סיים לימודיו בהצלחה ב-1914 ועבר להתגורר בקושטא, שם לימד ציור בבית הספר "עזרה" ולימד גם גרמנית בגימנסיה העברית בעיר. בשנת 1920 הורה במשך שנה ציור וכיור בגימנסיה העברית "תרבות" בעיר קובל שבווהלין ואחר כך, ב-1921 חזר שוב ארצה.

בשנת 1927 עיצב פלדי תלבושות ותפאורה עבור המחזה "הדייגים", מאת הרמן הרמאנס, שהוצג בתיאטרון "האהל".‏[1]

בשנת 1929 היה שותף לפעילות קבוצת "מסד", שהציגה תערוכה של אמנות בהשפעה מודרניסטית בשנה זו בתל אביב.

בשנת 1957 שכל את בנו, רמאון פלדי, שנפל בהיאחזות הנח"ל כרם אבשלום. בין השנים 1958-1960 שהה בפריז לצורך השתלמות בציור. בתקופה זו אף הציג מעבודותיו שם.

לאורך הקריירה שלו הציג פלדי את יצירותיו במוזיאונים רבים, בין השאר במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל. ישראל פלדי נפטר בתל אביב ב-1979 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בעיר. הוא הותיר אחריו את רעייתו מרים 1906-2005).

בשנת 1982 הפיק דואר ישראל בול הנושא את ציורו של פלדי "פסטורלה" מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1926 הפרס עבור תפאורות של "אוהל הדייגים", פריז
  • 1943 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
  • 1953 פרס דיזנגוף לציור ופיסול, עיריית תל אביב-יפו
  • 1959 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: עפרת, גדעון, "תיאטרון המודרניזם הארצישראלי", באתר המחסן של גדעון עפרת