כרם שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרם שלום
חדראוכלכרםשלום5845.JPG
בניין חדר האוכל (תכנון: ישראל גודוביץ)
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎87‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 128 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎19.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום כרם שלום
כרם שלום
כרם שלום

כרם שלום הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים - ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.

תולדות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סלים". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם על שם אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה ב-13 ביוני 1956 על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו[1]. בספטמבר 1956, מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי‏[2]. בהמשך החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והקיבוץ הארצי, אך החל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של הקיבוץ הארצי[3].

ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה‏[4]. היא אף הייתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני[3].

בשנת 1959 הוארך כביש 232 והגיע עד להיאחזות‏[5]. על פי התוכנית, היה אמור היישוב להתאזרח בשנת 1960‏[6], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה‏[7].

הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971[8]. המתיישבים הראשונים היו גרעין ילדי תנובה (גיל"ת), בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער - הגרעינים שלום ואבשלום. שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות.

בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות - בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.

בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר העמים. לאחר מאבק משפטי פונה הקיבוץ מחבריו המקוריים בשנת 2004.‏[9][10] בשנת 2005 התגוררו בקיבוץ 20 חברים, 7 מועמדים ו-19 ילדים ובשנת 2008 היו בקיבוץ 16 חברים, 2 מועמדים, 19 ילדים ו-9 נערים בשנת שירות. המצב השתפר קמעא בשנים לאחר מכן ובתחילת 2013 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי. בעקבות המוספר המועט של התושבים, הקיבוץ היה ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות[11].

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001 והוא כולל כיום כ-90 חברים.

לפני פינוי יישובי גוש קטיף באוגוסט 2005, נדרש הקיבוץ להתפנות למשך יומיים, על מנת לאפשר למשטרה ולצבא לערוך תרגיל מקיף בקיבוץ שארך יומיים, במהלכו תורגל פינוי אלים של אזרחים מבתיהם.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[12] מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[13]

מסוף כרם שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לקיבוץ כרם שלום הוקם לאחר פינוי רצועת עזה מסוף גבול המאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך. זהו המעבר היחיד לשינוע סחורות לרצועת עזה וממנה, ונוסף אליו יש מעבר פעיל נוסף (מעבר ארז), המשמש למעבר בני אדם. המסוף הוא מסוף אזרחי המנוהל על ידי רשות מעברים יבשתיים במשרד הביטחון.

בשנת 2006 אירעה סמוך למעבר כרם שלום תקרית בה נהרגו שני חיילי צה"ל ונחטף החייל גלעד שליט. בשנת 2012 אירעה ליד המעבר מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה בה פרצו מחבלים עם נגמ"ש מצרי מסיני לתוך שטח ישראל ונהרגו מירי כוחות צה"ל[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד גלסכרם אבשלום בקרן רפיח, הצופה, 3 באוגוסט 1956
  2. ^ כרם אבשלום מול פני האויב, הצופה, 26 בספטמבר 1956
  3. ^ 3.0 3.1 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב, עמ' 122
  4. ^ אש מצרית לעבר כרם אבשלום, חרות, 31 ביולי 1956
    יריות אל כרם אבשלום, דבר, 14 באוגוסט 1956
  5. ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
  6. ^ אשכול: עוד השנה יוקמו יישובים חדשים, דבר, 14 במרץ 1960
  7. ^ חבל הבשור עתיד להיות גן החורף של אירופה, מעריב, 17 במאי 1968
  8. ^ כרם שלום יישוב קבע, דבר, 26 במאי 1971
  9. ^ שלמה גלזר, סוף, סוף כרם שלום, "הדף הירוק", 29.5.2003
  10. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏נלחמים על כרם שלום, באתר גלובס, 29/01/2001
  11. ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 3-5
  12. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  13. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2014) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים, באתר של רשות המסים
  14. ^ נעם ויטמן, ‏כשהגלגלים בערו: ראיון עם הצל"שניק שסיכל פעולה חבלנית מסוכנת בגבול מצרים, באתר צה"ל, 18 בספטמבר 2013.


קואורדינטות: 31°13′40″N 34°17′05″E / 31.2277°N 34.2846°E / 31.2277; 34.2846