בנימין תמוז
בנימין תמוז (11 ביולי 1919 - 19 ביולי 1989), סופר ומתרגם, עיתונאי, עורך ומבקר, צייר ופסל ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
בנימין תמוז נולד בחרקוב (כיום באוקראינה). בהיותו בן חמש עלה עם הוריו לארץ ישראל ולמד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. אביו מת כשהיה בן שמונה, ותחושותיו הקשות בעקבות מותו התבטאו בהמשך ביצירותיו של תמוז.
כבר מגיל צעיר הרבה לעסוק בכתיבה, בפיסול ובציור. בהמשך למד בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת סורבון בפריז.
בצעירותו היה חבר במחתרת הקומוניסטית, ובנעוריו הצטרף לתנועה הכנענית והושפע רבות ממורהו וידידו האמן יצחק דנציגר. התנועה הכנענית פסלה סממנים יהודיים בארץ וטענה כי קיימת אומה עברית שהיא יורשת העברים הקדמונים ששלטו בעבר במרחב שבין אסיה הקטנה למצרים. לגבי הערבים טען תמוז כי הם שרידים של עמים עבריים שהתרבות הערבית נכפתה עליהם, ומתפקידה של התנועה להחזירם לאומה העברית. תורה זו השפיעה על צעירים, משוררים וסופרים שתמוז הצליח להפגיש, והתאימה על רקע מלחמת העולם השנייה בה התנגשו גישות כמו הקומוניזם, הפשיזם והסוציאליזם. עם זאת, ברבות הימים התרחק תמוז מתורה זו.
תמוז היה אחד היוצרים הבולטים בארץ בשנות הארבעים, תקופה בה צמחה "תרבות עברית חדשה", שדעכה עם קום המדינה.
בשנת 1948 הצטרף תמוז למערכת העיתון "הארץ". תחילה כתב בעיתון את המדור הפופולרי "עוזי ושות'", ולאחר מכן ערך את עיתון הילדים "הארץ שלנו". החל מ-1965 ערך בעיתון הארץ את מוסף התרבות והספרות, והיה מבקר האמנות בו.
בנימין תמוז עסק בכתיבה, בפיסול ובציור. היה ידוע בכתיבה המהירה של ספריו. חשיבות רבה נודעה לספרים שערך בתחום האמנות. במבוא לספר "אמנות ישראל" בהוצאת מסדה ב-1966, כתב: "חדר העבודה של האמן – ולא ביקורת האמנות, הוא המקום שבו נחתך גורל האמנות, תוכנה הרוחני, רמתה הטכנית והיקף הישגיה. אלא שחדר-עבודה זה איננו חלל סגור ואטום. כתליו שקופים ופרוצים למרחקי זמן ומקום.”
בשנים 1971-1975 כיהן כיועץ לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. בשנים 1979-1984 הוזמן כסופר-אורח לאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה.
בחמש השנים האחרונות לחייו התגורר עם בת זוגו, הציירת אסנת הר, גרושתו של העורך והמשורר ישראל הר.
בשנת 1989 נפטר בנימין תמוז בתל אביב. הוא נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.
בדצמבר 2007, החלה הוצאת "ידיעות אחרונות" להוציא את כתביו מחדש בסדרת "קראתי", בעריכת חיים פסח. הכרך הראשון שכבר יצא לאור בסדרה, כולל שלוש נובלות: "הפרדס", "משלי בקבוקים" ו"פונדקו של ירמיהו".
[עריכה] מספריו
- סבון, 1988
- ריחו המר של הגרניום, תל אביב 1980.
- לילה על הגדה המערבית, מחברות לספרות, תל אביב 1961.
- גן נעול, סיפורים, ירושלים 1957.
- דעתו של עוזי - מבחר עוזי ושות', 1950.
- אמנות ישראל, 1961.
- סיפורה של אומנות ישראל, 1980.
- חולות הזהב, תשעה פרקי סיפור, תל אביב 1950.
- סיפור אנטון הארמני, וסיפורים אחרים, 1964.
- חיי אליקום - טרילוגיית ספרים: "חיי אליקום", "בסוף מערב" ו"אליקום: ספר ההזיות", 1965-1969.
- יעקב, כתר, ירושלים 1994.
- רקויאם לנעמן, כרוניקה של נאומים משפחתיים, 1978.
- מינוטאור, רומן, 1980.
- הפרדס, 1972.
- משלי בקבוקים, 1975.
- פונדקו של ירמיהו, 1984.
- הזיקית והזמיר, כתר, ירושלים 1989.
- איך נוצרו הכוכבים, לילדים, ציירה רות צרפתי, 1983.
- חיי הכלב ריזי, לילדים, ציירה רות צרפתי, 1971. זוכה פרס זאב לספרות ילדים ונוער.
- דוגית מפליגה אל הים, לנוער, דן חסכן, עם עובד, 1970.
- מה יותר כדאי לקחת או לתת?, לילדים, הציורים מעשה ידי דני קרמן, תל אביב 1980.
- המלך והגיטרה הבלתי חשמלית, לילדים, הציורים מעשה ידי דני קרמן, תל אביב, 1980.
- המלך ישן ארבע פעמים ביום, מאגדות-העם של ארץ איפכאמסתבריא הצפונית השוכנת מעבר להרי-גמדינם, מערבה לנהר הלאבלימים, לילדים, ציורים ועטיפה - דני קרמן, עם עובד, תל אביב, 1978.
- הנשמה השנייה, אייר דני קרמן, תל אביב 1981.
- אופק
- כת של כלבים, מחזה בשתי מערכות, עובד להצגה בשיתוף עם אלכס הדרי, ירושלים תשכ"ט.
[עריכה] מתרגומיו
מחזות:
- כולם היו בני, מאת ארתור מילר, הוצג בתיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה נערכה ב-13.2.1949.
- רות יקירתי, מאת נורמן קרסנה, הוצג בתיאטרון הקאמרי, הצגת הבכורה נערכה ב-6.5.1949.
- שובי שבא הקטנה, מאת ויליאם אינג', הוצג בתיאטרון הקאמרי, הצגת הבכורה נערכה ב-4.4.1955.
תרגומים נוספים:
- גיבורי הספרים הנפלאים, מאת נואל ברון וליאונל סקנטייה, ציורים - ליז מריין וז’ן סטיין. תל אביב 1965.
- זאמביה בת-חורין: אוטוביוגרפיה, מאת קנת קאונדה, תל אביב 1964.
- לאונרדו דא וינצ’י, ביוגרפיה מאת אליזבט ריפלי, ירושלים 1963.
- רמברנדט, ביוגרפיה מאת אליזבט ריפלי, ירושלים 1963.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גרשון שקד, רומאנטיקאים מאוכזבים וסיוטים גרוטסקיים, מחקרים בספרות ישראל תשס'ג 2003.
- יצחק ברזילי, מכנעניות לקוסמופוליטיות, על יצירתו של בנימין תמוז, הדאר, 61, ט'ז תשמ'ב 1982.
- יוסף אורן, העיקר הוא הסיפור, על יצירתו הסיפורית של בנימין תמוז, מעריב נובמבר 1978.
- חיים זכאי, "חיי אליקום" של בנימין תמוז, מבית ומחוץ, תשנ'ו 1996.
- נורית גוברין, במבוך, על הספר המינוטאור, מאזנים, נ'ב, 3, 2002.
- יוסף אורן, המינוטאור כמשל למצב הישראלי, בנימין תמוז, מינוטאור, רומאן, 1980, ידיעות אחרונות, ספטמבר 1980.
- אורציון ברתנא, "מינוטאור" - איפה הראש? איפה הגוף?, בנימין תמוז, מינוטאור - רומאן, תש"ם, דבר, אוקטובר 1980.
- הלל ויס, הגווע בזירה, מעריב, אוקטובר 1980.
- בני ציפר, ארבע מסיכות מחפשות אהבה, הארץ, אוגוסט 1980.
- יצחק בן-יוסף, בנימין תמוז, "רקויאם לנעמן", טורים לחינוך ולהוראה ט/י, תשלט 1979.
- ישראל ברמה, סאגה-של-כיס והיסטוריוסופיה בגרוש : רקויאם לטעם הטוב, עכשיו 40, 1979.
- נפתלי הרץ טוקר, על מעגל החזרות בוואריאציות, מאזנים, מ'ח, 3, 1979.
- יפעה חפץ, על סיפורו של בנימין תמוז "תחרות שחיה", עלי-שיח 8, תש'ם 1980.
- רות ירדני, שערים לגן נעול, בנימין תמוז - תמורות ביצירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בנימין תמוז ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- בנימין תמוז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- בנימין תמוז, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית) (באנגלית)
- מחווה לבנימין תמוז, באתר הארץ, עם צאת הכרך הראשון של כל כתביו במהדורה מחודשת, בעריכת חיים פסח
- רות אלמוג, הביוגרפיה שלו ניצחה אותו בעל כורחו, באתר הארץ, 28.12.07
- גדעון עפרת, "ייתכן בהחלט שהממסד האמנותי משטה בך", באתר הארץ, 28.12.07
- אורי אבנרי, פונדקו של בנימין, באתר הארץ, 28.12.07
- הקראה ב-MP3 של הסיפור "תחרות שחיה" וראיון עם הסופר חיים באר על הסיפור
- אריאנה מלמד, לא אהוב מאליו, ynet
- בני ציפר, יומן, כולם היו בניו, באתר הארץ, 30/04/10
- דוד תדהר (עורך), "בנימין תמוז (קמרשטין)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3114
