לוני דונגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוני דונגן
Lonnie Donegan
לוני דונגן ב-1956
לוני דונגן ב-1956
לידה 29 באפריל 1931
גלאזגו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 2002 (בגיל 71)
פטרבורו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anthony James Donegan עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון סנט אמברוז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, סקיפל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בנג'ו, גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פיי רקורדס, Oriole Records, דוט רקורדס, פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיטר דונגן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנתוני ג'יימס (לוני) דונגןאנגלית: Anthony James (Lonnie) Donegan;‏ 29 באפריל 19313 בנובמבר 2002) היה מוזיקאי בריטי, זמר ופזמונאי. פעל בעיקר בסגנון ה"סקיפל" בשנות ה-50 וה-60 והיה מזוהה עם הסגנון והפצתו בממלכה המאוחדת. בהשפעת להיטיו קמו הרכבי סקיפל רבים ברחבי הממלכה, רובם ככולם של נערים בני מעמד הפועלים, בהם להקת הקווארימן, ממנה צמחה להקת הביטלס ומוזיקאים רבים אחרים, בהם ג'ו קוקר, רורי גלאגר, ואן מוריסון, אלכסיס קורנר, מיק ג'אגר, ג'ימי פייג', ריצ'י בלקמור, דייוויד גילמור, גרהם נאש, קליף ריצ'רד ועוד. דוגנן הצעיד 31 שירים ב-40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים הבריטי, דבר שהפך אותו לאמן הבריטי המצליח ביותר טרם הביטלס. בשנת 1995 זכה בפרס אייבור נובלו ובשנת 2000 היה לחבר מסדר האימפריה הבריטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגלאזגו, סקוטלנד, בן לאם אירית ואב סקוטי. אביו היה כנר מקצועי שניגן בתזמורת הסקוטית הלאומית. ב-1933 עברה המשפחה לאיסט האם שבמזרח לונדון.

כנער האזין רבות לסווינג ולמד לנגן בגיטרה בגיל 14. כמו כן האזין לשירי קאנטרי ווסטרן ובלוז ששודרו בתחנות רדיו אמריקאיות עבור חיילי צבא ארצות הברית שהוצבו באירופה עם תום מלחמת העולם השנייה. בסוף שנות הארבעים הופיע עם גיטרה במועדוני ג'אז ברחבי לונדון. כריס בארבר שכר אותו כנגן בנג'ו לתזמורת הביג בנד דיקסילנד ג'אז שלו לפני שגויס לצבא ב-1949. גם בבסיסו בסאות'המפטון וגם בעת שהוצב בווינה המשיך לנגן ולהכיר בעיקר מוזיקה אמריקאית.

ב-1952 הקים תזמורת ג'אז, Tony Donegan Jazzband. מיד לאחר הופעה עם הזמר לוני ג'ונסון ברויאל פסטיבל הול החליט דונגן לאמץ לעצמו את שמו של הזמר כשם במה.

ב-1954 יזם דונגן "הפסקת סקיפל" במסגרת תוכנית ההופעה של הלהקה. במסגרת ה"הפסקה" נטלו הנגנים כלי נגינה כג'אג, קרש כביסה וגיטרה ספרדית וניגנו קטעי פולק אמריקאי מאת וודי גאת'רי ולדבלי. הלהקה הקליטה קטע של לדבלי, Rock Island Line, בנגינת סקיפל כבי-סייד של סינגל שלה שראה אור בחברת דקה והוא הפך ללהיט ב-1956. בהמשך הקליטה הלהקה בשם Lonnie Donegan Skiffle Group תקליט שלם בסגנון, An Englishman Sings American Folk Songs, שהפך לתקליט זהב בבריטניה.

להקות רבות החלו לחקות את הסגנון. השימוש בכלי נגינה זולים ומאולתרים קסם לצעירים בני מעמד הפועלים ולהקות סקיפל קמו בכל רחבי בריטניה.

ב-1955 ביקר דונגן בארצות הברית והופיע בתוכניותיהם של פרי קומו ופול וינצ'ל.

בקיץ 1956 הוציא את אלבומו הראשון כנגן סולו, Lonnie Donegan Showcase, שזכה למעמד תקליט זהב. דונגן המשיך להיות אחד מייצרני להיטים הבולטים בבריטניה עד 1962.

במהלך שנות ה-60 פחת להופיע ולהקליט ועבר לקיירה של מפיק מוזיקלי.

ב-1976 סבל מאוטם שריר הלב ועבר ניתוח מעקפים. ב-1978 ראה אור התקליט Lonnie Donegan: Puttin' On The Style, בו ביצעו את שיריו המוקדמים אמנים כרינגו סטאר, בריאן מיי, אלטון ג'ון, רורי גלאגר ועוד. במהלך שנות השמונים שב להופיע, כולל עם כריס בארבר. ב-1992 סבל מהתקף לב שני ועבר ניתוח מעקפים שני. ב-1994 שב להופיע במסגרת סיבוב הופעות משותף עם כריס בארבר.

בשנת 1998 הופיע עם ואן מוריסון בבלפסט בהקלטות שראו אור בשנת 2000 בתקליט The Skiffle Sessions – Live in Belfast 1998 והופיע גם בפסטיבל גלסטונברי והספיק להקליט את תקליטו This Yere de Story שראה אור רק ב-2004, שנתיים לאחר מותו.

דונגן נפטר מהתקף לב בגיל 71, במהלך סיבוב הופעות בלינקולנשייר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונגן היה נשוי שלוש פעמים.

  • מורין טיילר (התגרשו ב-1962), שתי בנות
  • ג'ין ווסטלייק (התגרשו ב-1971), בן ובת
  • שרון, שלושה בנים. בהם פיטר דונגן, זמר שהופיע בתוכנית The Voice בשנת 2019 והציג את עצמו בשירו של אביו, I'll Never Fall in Love Again.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Spencer Leigh, Puttin' On The Style - The Lonnie Donegan Story

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוני דונגן בוויקישיתוף