נציבין
|
||||||||||||||||||||
נוסאיבין (טורקית Nusaybin; סורית ܨܘܒܐ; בעבר Nisibis), המוכרת בעברית כנציבין, היא עיר בנפת מרדין בדרום-מזרח טורקיה. העיר שוכנת על הגבול הסורי וסמוכה לקמישלי שבסוריה. נכון ל-2005, אוכלוסיית העיר מונה 83,832 תושבים. בתקופת התנאים הייתה אחד המרכזים היהודיים של בבל ובו ישב רבי יהודה בן בתירא.
היסטוריה [עריכה]
העיר הוזכרה לראשונה בשנת 852 לפנה"ס כמקום מושבו של נציב אשורי. לאחר התקופה הבבלית עברה לשליטת הפרסים. עם חורבנה של האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר מוקדון צורפה לאימפריה הסלאוקית. לאחר התפוררותה הארמנים ניסו להשתלט עליה, אך נהדפו על ידי הרומאים בהנהגת לוקולוס. הרומאים איבדו את העיר זמן קצר לאחר מכן, אך ב-115 הקיסר טריאנוס השתלט עליה. במרד התפוצות הצבא היהודי השתלט על העיר לזמן קצר מהרומאים, אך עם דיכוי המרד הפסיד אותה ולוסיוס קווייטוס השתלט עליה מחדש. ספטימיוס סוורוס השתלט עליה כנציג רומאי שוב, אך אז הגיעו הפרסים בהנהגת שאפור הראשון, שכבשו אותה מידי הרומאים. בעקבות הסכם שלום העיר חזרה לידי רומא. ב-363 הרומאים נהדפו והפרסים שוב הגיעו לעיר. בתקופה זו העיר התחילה לשמש כאחד ממרכזי הנצרות עם ארכיבישוף משלה.
