מאלין אקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אקרמן, 2012

מאלין מריה אקרמןשבדית: Malin Maria Åkerman; נולדה ב-12 במאי 1978) היא שחקנית ודוגמנית שבדית-קנדית, נולדה בסטוקהולם, שבדיה. בגיל שנתיים עברה לקנדה, וכילדה הופיעה במספר פרסומות טלוויזיה, לפני שזכתה בתחרות דוגמנות בגיל 6. קריירת המשחק שלה החלה ב-1997, כשהופיעה לראשונה על המסכים, בסדרת הטלוויזיה הקנדית ארץ: הקונפליקט האחרון. לאחר התפקיד הקטן שלה בסדרה היא קיבלה תפקידים קטנים בסרטים "The Utopian Society"‏ (2003) ו"הרולד וקומר משתוללים באמריקה" (2004).

התפקיד הראשי הראשון שביצעה היה בסרט אשת החלומות (2007) לצד בן סטילר. בשנה שלאחר מכן שיחקה בתפקיד משנה בסרט "27 שמלות" לצד קתרין הייגל. ב-2009, אקרמן ביצעה את הפריצה הגדולה שלה כאשר לוהקה לסרט "השומרים", והייתה מועמדת לפרס סאטורן על תפקידה בסרט. השתתפה גם בסרטים "ההצעה", "טיפול זוגי" ו"מועדון הבנג בנג".

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקרמן נולדה בסטוקהולם, בשבדיה. אמה, פיה (סנדסטורם), מורה לאירובי ודוגמנית, ואביה, מגנוס אקרמן, סוכן ביטוח. כשהייתה בת שנתיים, המשפחה עברה לקנדה. ארבע שנים לאחר מכן התגרשו הוריה ואביה חזר לשבדיה. שני הוריה נישאו בשנית, והביאו לאקרמן אח למחצה, ושתי אחיות למחצה. היא הגדירה את ילדותה כקשה, ואמרה "אהבתי את אבי מאוד, וזכיתי לראות אותו רק בחגים. עם זאת, אני חושבת שהפרידה שלהם (של הוריה) הייתה מועילה, מכיוון שהייתי אז צעירה מאוד, כך שיכולתי להתרגל לזה. הקשרים שלי לשבדיה היו תמיד חזקים, ואני שמחה להיות חלק משתי תרבויות". אקרמן גרה כבר שנים רבות בניאגרה און דה לייק, באונטריו.

כילדה, אקרמן לא תכננה להיות שחקנית. אמה קישרה את מאלין לעולם הדוגמנות בעת לימודיה בבית הספר היסודי, ואקרמן אף השיגה עבודות דוגמנות בכמה קמפיינים, אך בגיל 12 החליטה להפסיק לדגמן. ארבע שנים לאחר מכן, היא חזרה לדגמן לאחר שסוכנות הדוגמנות "פורד מודלס" גילתה אותה בקניון. אקרמן חתמה על חוזה עם הסוכנות, וזכתה לדגמן לחברת הטיפוח "Noxzema". בגיל 18 החליטה אקרמן לשנות כיוון ולפנות לפסיכולוגיה התפתחותית. היא למדה במשך שנה באוניברסיטת יורק שבטורונטו, אך בגלל כמה הצעות משחק בסרטים וסדרות טלוויזיה, החליטה לפרוש מלימודיה, לשנות כיוון ולהיות שחקנית. ב-2001, היא עברה ללוס אנג'לס כדי לפתח את קריירת המשחק שלה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1997-2008: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שדגמנה לכמה קטלוגים ופרסומות, אקרמן הוזמנה להופיע בתפקיד אורח במספר סדרות טלוויזיה. הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה בסדרת המדע הבדיוני הקנדית "כדור הארץ: העימות האחרון" ב-1997, שבה שיחקה רובוט. לפני כן, היא צילמה פיילוט לפרויקט ב-MTV יחד עם רייצ'ל מקאדאמס, אך הפרויקט לא יצא לאור. בשנת 2000 הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "אוצרות מן העבר", וביצעה תפקיד קטן בסרט הקנדי "מועדון הגולגלות". בשנה שלאחר מכן, היא הופיעה בסדרות הקנדיות "Doc" ו"בנות הזהב". במקביל למעברה ללוס אנג'לס, היא לוהקה לסרט "The Utopian Society" שיצא ב-2003. ב-2004 הופיעה בסרט הקומדיה "הרולד וקומר משתוללים באמריקה" בתפקיד ליאן. ב-2005, היא לוהקה לתפקיד ג'ונה בסדרה של HBO "הקאמבק" לצד ליסה קודרו. הסדרה היא מוקומנטרית, ובכורתה הייתה ביוני 2005. הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. אקרמן סיכמה את זמנה בסדרה כך: "החוויה הכי מגניבה שעברתי בחיי. ליסה קודרו היא האלילה שלי". ב-2006 הופיעה אקרמן בשני פרקים של הסדרה "הפמליה" (HBO). ב-2007 שיחקה בסרט הקומי "האחים סולומון". באותה שנה הופיעה בסרט "הפלישה" לצד ניקול קידמן, וכיכבה בסרט "אשת החלומות" לצד בן סטילר. בסרט יוצאים השניים לירח דבש שמסתבך. הסרט קיבל בעיקר ביקורות שליליות, שאחת מהן אמרה "הסרט לא נועז או מצחיק, ממש כמו הסרטים הקודמים של האחים פארלי (במאי הסרט)". הסרט קיבל ציון "רקוב" באתר Rotten Tomatoes, עם ממוצע משוקלל של 47%.

אקרמן, 2008

באפריל 2007 הוכרז שאקרמן תשחק בקומדיה הרומנטית "27 שמלות" לצד קתרין הייגל. הצילומים לסרט החלו בקיץ 2007. הסרט קיבל ביקורות מעורבות ותואר כ"קלישאתי ובעיקר נשכח". אקרמן שיחקה את סאלי בסרט הקצר "Bye Bye Sally"‏ (2009).

2009: פריצת הדרך ו"השומרים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 החלה הפקת הסרט "השומרים", שמבוסס על ספר בעל אותו שם. בסרט אקרמן מגלמת את הגיבורה הראשית, "סילק ספקטר II", תפקיד שאליו נבחנו מאות שחקניות. במאי הסרט, זאק סינדר, טען שבחר את מאלין לתפקיד מכיוון ש"אתה מרגיש שמאלין יכולה להרביץ לך, אבל מצד שני, יש לה קצת תמימות, וזה משהו שאני אוהב". ג'סיקה אלבה ומילה יובוביץ' היו המועמדות העיקריות לגילום התפקיד, אך סינדר הרגיש שהן מוכרות מדי לגילום תפקיד כה רציני. לאחר שקיבלה את התפקיד, מאלין הכריזה: "זה תסריט באמת, באמת, באמת כתוב היטב. (זה) תפקיד באמת גדול, שאני כל כך מתרגשת לעשות, כי הוא הפוך מכל מה שאי פעם עשיתי. זה רומן נהדר". היא התמודדה עם חודשים של אימונים מפרכים ודיאטה קפדנית. הצילומים החלו באוקטובר 2007, והסתיימו בפברואר 2008. בסרט היה עליה לנעול נעליים גבוהות-עקב וללבוש חליפת לטקס לא נוחה, אשר אקרמן הגדירה אותה כך: "זה ממש כמו משיכה בגומייה לאורך כל הגוף... בחודש השלישי לצילומים, העדפתי לרוץ ערומה מאשר להיות איתה". בנוסף לחליפה היא חבשה פאה ברונטית, אשר נכנסה לעתים קרובות לתוך החליפה. הפאה והלטקס סיפקו הגנה מועטה בעת ביצוע פעלולים, ואקרמן נחבלה לעתים קרובות בזמן הצילומים. הבכורה העולמית של הסרט הייתה בלונדון ב-23 בפברואר 2009, והסרט הכניס 55 מיליון דולר בשבוע הראשון לצאתו. מאז הוא גרף 185 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט קיבל בעיקר ביקורות חיוביות, וזכה לציון "טרי" באתר Rotten Tomatoes עם ממוצע של 64%. אקרמן הייתה מועמדת ל"פרס סאטורן לשחקנית המשנה הטובה ביותר" ול"פרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי הילדים" על תפקידה בסרט.

חודש לאחר סיום צילומי הסרט, הוכרז שאקרמן תשחק בסרט "ההצעה" לצד סנדרה בולוק וראיין ריינולדס. בסרט היא משחקת את גרטרוד, חברתו לשעבר של דמותו של ריינולדס, אשר נטש אותה כדי לעבור לניו יורק. על אף שקיבל ביקורות מעורבות, הסרט גרף 317 מיליון דולר ברחבי העולם. באוקטובר 2008 יצאה הודעה רשמית שאקרמן תשחק בסרט "טיפול זוגי" שכתבו ג'ון פאברו ווינס וון. בסרט מוצגים ארבעה זוגות שטסים לאיים הטרופיים לייעוץ זוגי. אקרמן משחקת את רוני, אשתו של דייב (וון) ואמם של שני ילדיהם. אקרמן הצהירה שהיא אהבה את תסריט הסרט ואת הדינמיקה בין השחקנים. היא נהנתה לשחק דמות אם, בטענה ש"אני הבכורה מבין ארבעה אחים, אז יש לי הרבה ניסיון בגידול ילדים". הסרט צולם בבורה בורה במשך שלושה וחצי שבועות, והבמאי הרשה לשחקנים לשנות את התסריט מדי פעם, אם יש להם רעיונות טובים. זו הפעם הראשונה שאקרמן שיחקה אם ואישה, והיא ניסתה לעשות את הדמות אמינה ככל האפשר. המבקרים קטלו את הסרט, אך הוא הכניס 70 מיליון דולר בשבוע הראשון לצאתו, וגרף 171 מיליון דולר ברחבי העולם.

2010 - היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב "איך פגשתי את אמא", ג'וש רדנור, כתב וביים את הסרט "שמחתודהעודבבקשה", שבו אקרמן מככבת בתור אנני, אישה עם בעיות התקרחות שיש לה נטייה לצאת עם הגברים הלא-נכונים. היא לבשה פאת קרחת בשביל הדמות, והייתה צריכה לגלח את גבותיה. במקור, רנדור שלח לאקרמן את התסריט והציעה לה לשחק דמות שונה, אך היא רצתה לשחק את אנני, ולוהקה לתפקיד. לפני ששיחקה את הדמות, היא חקרה על ההתקרחות וההתמודדות של נשים עם המחלה. בכורת הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס ב-22 בינואר 2010, והוא קיבל מהקהל את פרס "סרט הדרמה האמריקאי הטוב ביותר". באפריל 2010 הוכרז שאקרמן תבצע הופעת אורח בסדרה של CBS "איך פגשתי את אמא". הפרק שבו השתתפה הוצג ב-17 במאי 2010. הסדרה בכיכובה, "Childrens Hospital", עלתה לאוויר ב-2010, ובה אקרמן משחקת את ד"ר ואלרי פליים.

ב-2011, אקרמן ביצעה תפקיד משני בסרט הקומי "אלקטרה לוקס", שמספר על חייה של כוכבת הפורנו אלקטרה לוקס, לאחר פרישתה. הסרט הוא סרט המשך ל"נשים מסובכות". בסרט אקרמן משחקת את טריקסי, פקידה בבית מרקחת, שמתאהבת בדמותו של ג'וזף גורדון-לוויט. הסרט צולם במשך עשרה ימים בלבד, ויצא לאקרנים ב-11 במרץ 2011 במהדורה מוגבלת. המבקרים תיארו את הסרט כ"מין קומדיה מוזרה המלאה בעלילות משנה מתפתלות, שנינות פה ושם, וגם, למרבה הצער, לא הרבה בדיחות מצחיקות". בסרט "מועדון הבנג בנג", אקרמן מככבת כגיבורה הראשית, רובין קומלי. בכורת הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2010, והוא הוצג גם בפסטיבל הסרטים טרייבקה ב-21 באפריל 2011. אקרמן כיכבה בקומדיה הרומנטית "הרומנטיקנים" (2010).

אקרמן מככבת לצד ברוס ויליס ופורסט ויטאקר בסרט "קאץ' 44.", שיצא ביולי 2010. בספטמבר 2010, מגזין Variety דיווח שאקרמן תככב לצד אית'ן הוק במותחן "The Numbers Station". באותו חודש הוכרז שהיא תככב לצד ג'ניפר אניסטון בסרט "Wanderlust", ובסרט העצמאי "Criminal Empire for Dummy's" לצד גארי אולדמן ומיילו ונטימיליה. אקרמן החליפה את לינדזי לוהן בתפקיד הדמות הראשית בסרט "Inferno: A Linda Lovelace Story" שמבוסס על חיי לינדה לאבלייס. פרויקטים עתידיים נוספים שאקרמן אמורה להשתתף בהם כוללים את הסרטים "המדליון" ו"The Giant Mechanical Man".

החלה להופיע בעונה ה-2 של "פרברי הגיהנום" כאמה הביולוגית של טסה אלטמן, הדמות הראשית.

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקרמן ידועה בכך שהיא מצטלמת לעתים קרובות לסצנות עירום. בריאיון ל"Daily Mail", היא הגיבה: "אני לא מתביישת להתפשט בשביל סרט, כל עוד זה לא מיותר. ביליתי זמן רב כילדה בשבדיה, שם זה טבעי... אין הרבה נשים שמקיימות יחסי מין עם בעלן כשהן לובשות חזייה, נכון? אז בואו נעשה את זה אמיתי בסרטים". ב-2007 פרסם "Rotten Tomatoes" את רשימת "20 סצנות העירום הטובות ביותר", כשסצנת העירום של אקרמן ב"אשת החלומות" מדורג במקום השביעי. היא הצהירה שבעלה "מאוד תומך ואין לו שמץ של קנאה, ולא דואג בגלל דברים שאני עושה בסצנות שונות". בעבר היא טענה שסקס אפיל "זה אחד הנכסים הטובים ביותר". ב-2008 היא הופיעה לראשונה ברשימת "99 הנשים הנחשקות" של מגזין AskMen.com, ודורגה במקום השישים. באותה שנה, מגזין הגברים "מקסים" דירג אותה במקום ה-59 ברשימת "100 הנשים השוות ביותר", וב-2009, היא דורגה במקום הרביעי ברשימת "הנשים הכי שוות של השנה" במגזין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקרמן, 2011

מכיוון שנולדה בשבדיה וגדלה בקנדה, יש לאקרמן "רגשות סותרים" כלפי שתי המדינות. בראיון שנתנה לכתב העת "Toronto Star", אמרה "בכל פעם שאני בקנדה אני מרגישה יותר שבדית, ובכל פעם שאני בשבדיה אני מרגישה יותר קנדית. אני שייכת לשני המקומות, ואני אוהבת את שניהם במידה שווה. זה מצחיק כי השבדים טוענים שאני הגאווה של המדינה שלהם והקנדים קוראים לי הילדה הקנדית שלהם. אני אקח את הכל". יש לה דרכון קנדי ודרכון שבדי, ואמה עדיין גרה בטורונטו. אקרמן מגדירה את עצמה כפמיניסטית. היא מאמינה שגברים ונשים צריכים לקבל יחס שווה, אך גם סבורה ש"אנחנו (הנשים) שונות" ומוסיפה שהיא "מודה על ההבדלים הללו". אקרמן היא דיסלקטית והצהירה שלוקח לה זמן רב ללמוד את הטקסט בטענה ש"אני נחרדת כאשר אני צריכה לעשות הקראה עם כל הקאסט (צוות השחקנים), כי אז אני מתחילה לגמגם, אז אני צריכה להתכונן הרבה מראש".

ב-2003, היא הופיעה בסרט "The Utopian Society" (בתרגום מאנגלית: "האגודה האוטופית"), שנערך על ידי גיטריסט להקת הרוק האלטרנטיבית "Ozono", פרנצ'סקו סונדלי. שם הלהקה שונה לאחר מכן ל-"The Petalstones", ואקרמן נהייתה סולנית הלהקה. לאחר זמן מה, סונדלי הציעה לה לכתוב שירים ביחד. ב-2005 הוציאה הלהקה אלבום, "Stung", אך אקרמן עזבה לבסוף את הטענה וחזרה למשחק כי "זה היה מדהים וכיפי, אך אני לא חושבת שאי פעם אהיה זמרת. ניסיתי, וזה לא עבד". בזמן שהייתה בלהקה, אקרמן החלה לצאת עם מתופף הלהקה, רוברטו זיקון. ב-2007, אקרמן וזיקון נישאו בבית מלון בסורנטו, באיטליה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]