מתווה הגז – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Jdkag (שיחה | תרומות)
322 עריכות
החזר לינקים לחוקים--עד ליצירת הערכים המתאימים.
Jdkag (שיחה | תרומות)
322 עריכות
סיכום מטרת המתווה לפי הודעת הממשלה כפי שהוצגה בכנסת ובבג"ץ
שורה 1: שורה 1:
'''מתווה הגז''' הוא כינוי להחלטה של [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת ישראל]] מ-16 באוגוסט 2015,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec476.aspx |כותרת = החלטה מספר 476 של הממשלה מיום 16.08.2015}}}}{{הערה|שם=שימוע|[http://energy.gov.il/AboutTheOffice/NewsAndUpdates/Pages/GxmsMniNewsNGShimuaJuly15.aspx פנייה לקבלת התייחסות הציבור]}} לאסדרת ההפקה של [[גז טבעי בישראל]]. [[אסדרה]] זו נדרשה בין היתר משום שהשליטה בתגליות [[גז טבעי|הגז הטבעי]] הגדולות "[[תמר (שדה גז)|תמר]]" ו"[[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]]" בידי שותפות של שתי חברות, [[נובל אנרג'י]] ו[[דלק אנרגיה]], יצרה למעשה [[מונופול]] בתחום הפקת הגז הטבעי בישראל.
'''מתווה הגז''' הוא כינוי להחלטה של [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת ישראל]] מ-16 באוגוסט 2015,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec476.aspx |כותרת = החלטה מספר 476 של הממשלה מיום 16.08.2015}}}}{{הערה|שם=שימוע|[http://energy.gov.il/AboutTheOffice/NewsAndUpdates/Pages/GxmsMniNewsNGShimuaJuly15.aspx פנייה לקבלת התייחסות הציבור]}} לאסדרת ההפקה של [[גז טבעי בישראל]]. לפי [[ממשלת ישראל]], [[אסדרה]] זו נדרשה בין היתר כדי לעודד פיתוח תגליות [[גז טבעי|הגז הטבעי]] הגדולות "[[תמר (שדה גז)|תמר]]" ו"[[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]]" למען הביטחון והביטחון האנרגטי של המדינה.


המתווה כולל תשעה פרקים של הנחיות לגבי ניהול משק הגז הטבעי. הפרק הראשון מכיל קבוצה של חמישה פטורים ל[[חוק ההגבלים העסקיים]] שניתנים לזכייני רישיון "לווייתן". סעיפים בהמשך המתווה מציעים לזכייני רישיונות "לווייתן" ו"תמר" פטורים מחובות מסוימות שקבע המחוקק בחוקים האלה: [[חוק הנפט]], [[s:חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים]] (חוק הפיקוח), [[s:חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי]], ו[[s:חוק מיסוי רווחי נפט|חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע]]. הפטורים לחוק ההגבלים העסקיים ניתנים על סמך [[s:חוק ההגבלים העסקיים#פרק ח|סעיף 52 בחוק]], שמאפשר ל[[שר הכלכלה]] לתת פטורים לה[[הסדר כובל|סדרים כובלים]] מטעמים של [[מדיניות חוץ]] ו[[ביטחון המדינה]].
המתווה כולל תשעה פרקים של הנחיות לגבי ניהול משק הגז הטבעי. הפרק הראשון מכיל קבוצה של חמישה פטורים ל[[חוק ההגבלים העסקיים]] שניתנים לזכייני רישיון "לווייתן". סעיפים בהמשך המתווה מציעים לזכייני רישיונות "לווייתן" ו"תמר" פטורים מחובות מסוימות שקבע המחוקק בחוקים האלה: [[חוק הנפט]], [[s:חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים]] (חוק הפיקוח), [[s:חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי]], ו[[s:חוק מיסוי רווחי נפט|חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע]]. הפטורים לחוק ההגבלים העסקיים ניתנים על סמך [[s:חוק ההגבלים העסקיים#פרק ח|סעיף 52 בחוק]], שמאפשר ל[[שר הכלכלה]] לתת פטורים לה[[הסדר כובל|סדרים כובלים]] מטעמים של [[מדיניות חוץ]] ו[[ביטחון המדינה]].

גרסה מ־00:48, 28 במרץ 2016

מתווה הגז הוא כינוי להחלטה של ממשלת ישראל מ-16 באוגוסט 2015,[1][2] לאסדרת ההפקה של גז טבעי בישראל. לפי ממשלת ישראל, אסדרה זו נדרשה בין היתר כדי לעודד פיתוח תגליות הגז הטבעי הגדולות "תמר" ו"לווייתן" למען הביטחון והביטחון האנרגטי של המדינה.

המתווה כולל תשעה פרקים של הנחיות לגבי ניהול משק הגז הטבעי. הפרק הראשון מכיל קבוצה של חמישה פטורים לחוק ההגבלים העסקיים שניתנים לזכייני רישיון "לווייתן". סעיפים בהמשך המתווה מציעים לזכייני רישיונות "לווייתן" ו"תמר" פטורים מחובות מסוימות שקבע המחוקק בחוקים האלה: חוק הנפט, חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (חוק הפיקוח), חוק משק הגז הטבעי, וחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. הפטורים לחוק ההגבלים העסקיים ניתנים על סמך סעיף 52 בחוק, שמאפשר לשר הכלכלה לתת פטורים להסדרים כובלים מטעמים של מדיניות חוץ וביטחון המדינה.

המתווה עורר פולמוס פוליטי ומחאה ציבורית שהתבטאו בין היתר בסדרת הפגנות ברחבי ישראל[3][4] ובעתירות לבג"ץ. לפי הממשלה, המתווה נועד לקדם פיתוח מהיר של המאגרים, להזרים הכנסות ממסים למדינה, לתרום לביטחון אנרגטי ולביטחון המדינה ולשפר את יחסי החוץ של ישראל.[5][6] המתנגדים למתווה טוענים כי האישורים בו לדחיית פיתוח מאגרים ולהרחבת היקף יצוא הגז יגרמו לנזק כספי כבד למשק ויפגעו בביטחון המדינה ובביטחון האנרגטי שלה. בעתירות לבג"ץ גם נטען שהפטורים מהחוקים השונים יגרמו לפגיעות ברווחת הציבור ולקופת המדינה, ושרוב הפטורים ניתנים ללא סמכות משפטית. בנוסף נטען שהמתווה פוגע בעצמאותו של הדרג המקצועי בממשלה ולכבילת ידי הממשלות הבאות בהתנהלותן מול חברות הגז.[7] הממונה על ההגבלים דיויד גילה טען שהמתווה אינו מטפל כראוי בהסדרת תחרות. גילה פרש מתפקידו בגלל שעמדתו בנושא זה לא התקבלה.[8] יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן פירסמה דוח על הנזק שייגרם לציבור מחוסר פיקוח על מחיר הגז, ולפי גורמים בתקשורת, התנגדותה למתווה הובילה להדחתה.[9] בדיוני בג"ץ הודתה הממשלה שהקביעה במתווה, שלא להטיל פיקוח על מחיר הגז, תגרום לעליה ביוקר המחיה בישראל.[10]

למרות הסכמתו למתווה, התפטר שר הכלכלה אריה דרעי ממשרד הכלכלה ב-1 נובמבר 2015 בנימוק שהוא לא רצה להיות אחראי על הפעלת הסמכויות לפי סעיף 52,[11] מהלך שהעביר את הסמכויות לידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.[12] לאחר קבלת סמכויות של שר הכלכלה, ביקש ראש הממשלה לקיים התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת לגבי מתן הפטורים, כנדרש בחוק. ב-17 בדצמבר 2015 אישר ראש הממשלה את הפטורים להגבלים עסקיים, בניגוד להמלצת ועדת הכלכלה.

ב-27 במרץ 2016, פסל בג"ץ את מתווה הגז בין היתר בגלל סעיף "היציבות".[13][14]

עיקרי המתווה

פטורים להגבלים עסקיים

בפרק הראשון במתווה (סעיף ב'), נקבע ששר הכלכלה יפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שעל פיו: "השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה". המתווה מציע לזכייני חזקת לוויתן את חמשת הפטורים הבאים להוראות חוק ההגבלים:

  1. פטור מהסדר כובל "שנוצר על פי עמדתו של הממונה על הגבלים, כתוצאה מרכישת הזכויות בהיתר רציו-ים על ידי דלק ועל ידי נובל". לפי הממשלה, עיכוב במתן פטור זה מאז 2011 הוביל לעיכוב פיתוח מאגר לוויתן.[15]
  2. פטור מהסדר כובל שייווצר אם הזכיינים ישווקו את הגז במשותף.
  3. פטור מהסדר כובל שייווצר אם הזכיינים ישווקו את הגז לייצוא בלבד (זאת אומרת, נמנעים מלשווק לשוק המקומי).
  4. פטור מכל הסדר כובל שהזכיינים יכולים לקבוע עם לקוחות עד 2025.
  5. פטור עד 2025 מכל הוראות החוק שנועדו למנוע פגיעה בציבור, ובפרט פטור מסעיף 30 שקובע:
"ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה."

הפטורים להגבלים עסקיים מותנים בתנאים הבאים:[16]

  • על "נובל אנרג'י" ו"דלק אנרגיה" למכור את רישיונות "כריש" ו"תנין". על החברות למכור את הרישיונות תוך 14 חודשים, אחרת נאמן יתמנה למכור אותם, כאשר הנאמן ייבחר מתוך רשימת מועמדים שנובל ודלק יכינו. התנאי של מכירת כריש ותנין לכאורה מבטל את סמכות הממונה על הנפט לפסול רישיונות כשזכיינים לא עומדים בחובת הפיתוח, שנקבע לפי חוק הנפט סעיף 29ג. לפי המתווה: "הזכויות האמורות [זאת אומרת הרישיונות] לא יוחזרו למדינה לפני העברתן לידי קונה במסגרת הסדר זה."
  • בתוך 6 שנים מחתימת המתווה, על "דלק אנרגיה" למכור את אחזקותיה בשדה הגז "תמר", ועל "נובל אנרג'י" לדלל את אחזקותיה ל-25%.
  • איסור להגביל לקוחות מלקנות בבלעדיות או להגביל לקוחות מלמכור גז בשוק משני, עד לרף מסוים.
  • בחוזים יתאפשר ללקוחות להפחית במועדים מסוימים את כמות הרכישה או לקצר את תקופת הרכישה מבלי שישונו התנאים לרעתו.

פטור לחובת הפיתוח

סעיף ג' למתווה מאשר עיכוב סיום פיתוח לוויתן עד ל-2019, כאשר סעיף י' למתווה מבהיר אפשרות של עיכובים נוספים אם תהיה השקעה מסוימת. האישור מהווה פטור לחובת הפיתוח שנקבעת בחוק הנפט (סעיף 29ג) וגם לאישור דחייה שנקבע בשטרי החזקות לוויתן,[17] לפי הכתב אבי בר-אלי, סעיף זה מהווה עיקר המתווה: "מתווה הגז נועד למעשה למנוע ממונופול הגז את איבוד מאגר לווייתן, היות שאפסו סיכוייו לפתחו במועד."[18] החלטה 442 של הממשלה ב-2013, לאימוץ המלצות ועדת צמח, הייתה מבוססת על התפיסה שהפיתוח תתחיל מייד לאחר ההחלטה. אף צוין בדוח הוועדה: "דחיית פיתוח שדה לווייתן בשנה אחת תביא...לאיבוד הכנסות ישירות של המדינה בהיקף של 400 עד 700 מיליון דולר..."[19]

פטור מפיקוח מחירים

סעיף ד' מציע פטור מפיקוח מחירים שנקבע לפי חוק הפיקוח. לפי נוסח הסעיף, הממשלה תבקש מוועדת המחירים שהוקמה על פי חוק הפיקוח, שתמשיך להמליץ לא לפקח על מחיר הגז הטבעי. הפטור ניתן תמורת הסכמת הזכיינים להמשיך להציע מחירים דומים לאלה שנקבעו עד כה, עם שלוש אפשרויות של הצמדה. הפטור לפיקוח לכאורה מבטלת את סמכות השר להטיל פיקוח לפי סעיפים 6 ו-12 לחוק הפיקוח וגם מתנגש עם הקביעה לפי חוק משק הגז סעיף 93 שמחייב את השר להטיל פיקוח:

93. גז שימכור ספק גז טבעי ליצרן חשמל פרטי כהגדרתו בחוק משק החשמל, הוא מצרך שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 (להלן - חוק הפיקוח), חל עליו, ורמת הפיקוח שתחול עליו תהיה קביעת מחירים לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.

פטור מהעדפת אספקה למשק המקומי

סעיף ה' מציע שינוים בהחלטת הממשלה 442 לאימוץ מסקנות ועדת צמח. בהחלטה 442 נקבע שאישורי יצוא יינתנו בהתאם לכמות הגז הקיים במאגרים שפותחו או עומדים להיפתח (לפי אומד סטטיסטי שנקרא "2P" בתעשיית הנפט). בהחלטה החדשה, נקבע שאישורים יינתנו לפי כמות הגז שהתגלה, גם אם סיכוי הפיתוח של חלק מהמאגרים קטן (אומדן "2C"). בנוסף, הוחלט לאשר לזכייני תמר לייצא מייד, ולא לחכות לפיתוח מאגר לוויתן. בנוסף, נמחק מהחלטת 442 סעיף 2, שקבע "להטיל חובה על בעלי חזקת תמר בהקמת צנרת "ממאגר תמר לאזור אשקלון לרבות מתקן טיפול לגז טבעי, ולקבוע כי מאגר מרי B יהיה מאגר אחסון פעיל". סעיף י.5.ג למתווה מוסיף שלא יהיו עוד שינוים בהחלטת 442, אף על פי שהחלטה 442 בעצמו קבעה שהממשלה תבחון מחדש את כמות הגז שניתן לייצא כעבור חמש שנים. לפי הקביעה הזאת בג"ץ דחה עתירות נגד ההחלטה ב-2014 בטענה שההחלטה לא פגעה בעדיפות האספקה למשק המקומי שנקבעה בסעיף 33 לחוק הנפט.[20]

פטורים ממיסים

סעיף ו' למתווה יחד עם נספח ב' מציעים שינוים בנוגע למסים שידרשו החברות לשלם. השינוים כוללים: ראשית, אישור לחישוב 50% מעלויות הקמת צינור נוסף מתמר לחוף כ"השקעה הקמה", השקעה שמתקזזת במלואה מול מס רווחי הנפט; שנית, אישור לחישוב המס על יצוא לפי מחיר המכירה בפועל, ולא לפי המחיר הממוצע במשק המקומי (כפי שנקבע בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע), בתנאי שהמחיר הוצע ללקוחות חדשים במשק המקומי "בכפוף לקיבולת המערכת". לפי פרופ' אילן בנשלום מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, "נראה כי המדינה וחברות הגז מצפות שהמורכבות הזאת תגרום לכך שחוסר החוקיות הזועק של ההחלטה המקדמית יעבור מתחת לרדאר."[21] סעיף ו' גם מתייחס לחיבור אסדת תמר ישר למצרים, חיבור מנוגד לחוק משק הגז עד להוספת סעיף 10א לחוק במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2015–2016. (עד לשינוי החוק, ספק גז היה חייב לייצא דרך צנרת של נתגז, קביעה שנועדה לאפשר הפניית יצוא למשק המקומי בעת הצורך.)

בסעיף 3.ה לנספך, הממשלה גם מודיעה על כוונתה להעביר במסגרת חוק אזורים ימיים הבטחת פיצויים על נזק ישיר בשל פעולות מלחמה ואיבה.

סעיף "היציבות"

סעיף י' שנקרא סעיף היציבות מבטיח כמה היבטים של סביבה רגולטורית יציבה. נקבע שהממשלה לא תיזום חוקים לשינוי מהותי במיסוי רווחי הזכיינים במשך 10 שנים, "חוץ מסגירת פרצות מס ובהבהרת הדין הקיים" (ההסתייגות מתייחס לשינוי שבוצע לאחר מכן בהגדרת "יחסים מיוחדים" בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע.[22]) סעיף י.5.ג למתווה קובע שלא יהיו עוד שינוים בהחלטת 442.

בהתייחס לסעיף היציבות בדיון בבג"ץ, בא כוח המדינה, עו"ד הנר הלמן טען שממשלה חדשה תוכל לשנות את מתווה הגז - אבל תשלם פיצויים, והוסיף שגם בלי המתווה המדינה חשופה לתביעות פיצויים. תומכים במתווה, כמו חבר כנסת יואב קיש טענו שהבטחת יציבות אינו נדיר כשמדובר בפרויקטי תשתיות.[23]

מתנגדים למתווה טוענים שהבטחת פיצויים לפרויקטי תשתיות כמו כביש שיש נקבעה כחלק מהסכם שגובש לפני מתן זכויות ביצוע ליזם, כאשר האישור התקציבי לפרויקט, כולל הבטחת פיצויים, נקבעה בחקיקה. עוד טוענים שאין לממשלה סמכות לקבוע הסדרי תקציב ופיצועים ללא הסמכת חקיקה. [24] אחרי שבג"ץ רמז ב-3.2.2016 כי לא יכשיר את סעיף היציבות, כתב דה מרקר אלי בר אלי טען שהסעיף השיג את מטרתו, "להסיט את האש לברור מאליו במקום להניח על השולחן את השאלות המקצועיות והקשות באמת סביב רכיבי מתווה הגז".[24]

יתר סעיפי המתווה

  • (סעיף ז') הסדרת חזקות כריש ותנין
  • (סעיף ח') צעדים שיינקטו לפיתוח מאגר "תמר דרום". תמר דרום גולש מעבר לגבולות החזקה, ולכן הממשלה דורשת שהמדינה תשתתף ברווחים שיצטברו מהפקת הגז, זאת אומרת ברווחים מעל רמת הרווחים הנדרשת כדי להצדיק את הפיתוח. (במילים אחרות, מדובר בחלוקת הרווחים המונופוליסטיים שיצתברו בגלל חוסר פיקוח על המחיר.)
  • (סעיף ט') תוכן מקומי

הפולמוס סביב מתווה הגז

מחיר הגז וטענות לגבי השפעת המתווה על יוקר המחיה

בתחילת אוגוסט 2015, ערב אישור המתווה על ידי הממשלה, פרסמה רשות החשמל מסמך שהתייחס להשפעת המתווה על יוקר המחיה.[25] לפי הדו"ח, "הישראלים ייקנסו ב-7.3 מיליארד שקל...אם יאושר - החשמל יתייקר ב-6%, והגז ב-30%". הערכת הרשות הייתה שהמשך המדיניות של אי פיקוח על המחיר ועל תנאי הצמדת המחירים עמד לעלות לחברת החשמל לבד כ-13.5 מיליארד שקל. לפי המסמך, "ככל שהמתווה הממשלתי לא יבטיח כי הסכמי הגז החדשים במשק לא ימשיכו להתבסס על מנגנוני הצמדה חריגים, וככל שלא ימנע התחייבויות עודפות לרכישת כמויות גז – תונצח עלייה עקבית ודאית של מחירי הגז לציבור...בלא כל הצדקה כלכלית".

המסמך גם התייחס למנגנון שהוצע במתווה להגברת התחרות. "קביעת המחיר של חוזים חדשים לפי ממוצע הכנסות תמר כיום, תביא לכך ששווי המאגרים שיימכרו יתומחר לפי מגמת המחירים הקיימת. כתוצאה מכך, ספקי גז חדשים אשר ייכנסו לשוק יתקשו להציע מחירים נמוכים יותר בעתיד", הזהירה הרשות. "קביעת מחיר ראוי להסכמי הגז עד למכירת מאגרי כריש-תנין היא זו שתייצר מנוף הכרחי להורדת מחירי הגז במשק, במועד הפחתת הכמויות בהסכמי היצרנים הפרטיים ובמועד פתיחת המחיר בהסכם חברת החשמל המתוכנן לסוף העשור. בנוסף, אם אכן ייקבע מחיר נמוך יותר להסכמים החדשים בשוק – מכירת כריש-תנין תתבסס על מחיר גז נמוך בעד 20% בסוף העשור. כך, הספקים שירכשו את המאגרים יוכלו להציע מחירי גז נמוכים במועד פתיחת ההסכמים מבלי לפגוע בהחזר ההשקעה". לפי גורמים בתקשורת, פרסום המסמך הוביל להדחתה של יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן.[9]

ממשלת ישראל, בתגובת המדינה לבג"ץ, הודתה שאם מחיר הגז ממאגר תמר היה מחושב לפי עלות ההפקה שלו, בתוספת תשואה סבירה ליזמים - הוא היה נמוך יותר (לדוגמה: 3.7 דולרים במקום 5.4 דולר ליחידת חום). לפי התגובה לבג"ץ, הממשלה נמנעה מלהורות על הפחתת מחיר הגז מחשש להשלכות רוחביות של הטלת פיקוח מחירים — ולא מכיוון שמצאה כי פיקוח כזה אינו מוצדק. החשש העיקרי של משרדי הממשלה היה שקביעת מחיר גז נמוך תפגע בסיכויי פיתוחם של מאגרי גז נוספים, שלא יוכלו להתמודד עם התשואה הגבוהה יחסית של מאגר תמר.[10]

היעדר יתירות

סיכון המלווה את משק הגז הטבעי בישראל הוא היעדר יתירות בשרשרת ההספקה. נזקי היעדר יתירות הומחשו בשנת 2011, כאשר חבלה חוזרת ונשנית בצינור הגז הערבי, שהוביל גז טבעי ממצרים לישראל, הביאה להפסקת ההספקה של גז זה, ואילצה את חברת החשמל להשתמש במשך כשנתיים בדלקים יקרים ומזהמים יותר. מאז 2013 מבוססת הספקת הגז למשק הישראלי בעיקר על ידי צינור בודד ממאגר תמר. פגיעה או תקלה במאגר זה תביא להשבתה של הספקת הגז ותפגע במשק כולו.[26]

לפי תומכי המתווה, המתווה נועד לעודד פיתוח מאגרים ובכך לפתור את בעיית חוסר היתירות. לפי מתנגדים, סעיפי המתווה שמאשרים דחיית פיתוח מאגרים וויתור על צינור נוסף מתמר גם דוחים את השגת היתירות הנדרשת.[27] לפי החלטת הממשלה משנת 2013 יש לשמור את "תמר" כמאגר אסטרטגי למשק הישראלי, ולאסור ייצוא ממנו עד להתחלת ההפקה ממאגר "לווייתן" וחיבורו למשק הישראלי. לטענת מתנגדי המתווה, האישור במתווה ליצוא מתמר לפני פיתוח לוויתן דווקא מוריד את הסיכוי ש"לווייתן" יפותח בזמן הקרוב.[27][28]

מתנגדים למתווה גם טוענים שהקביעה לחייב את מכירת האחזקות לא יועיל להיווצרות תחרות אלא נועד לאשר לחברה "אקזיט חלומי".[29]

הפגנות נגד מתווה הגז

תבנית:השלמה לאחר הגשת עקרונות המתווה לממשלה על ידי צוות קנדל, התחילה התארגנות ציבורית נגד המתווה עם הפגנות ברחבי המדינה, שהגיעו לשיא ב-14 בנובמבר 2015 כאשר הפגינו יותר מ-10,000 איש נגד מתווה הגז בכיכר הבימה בתל אביב.[30] בכמה מההפגנות, פעילים נעצרו על ידי המשטרה.[31][32]

השפעות נובל אנרג'י ואיום תביעות בינלאומיות

בשל מעורבותה של החברה האמריקאית נובל אנרג'י בקידוחים, מופעל לחץ לאישור מתווה הגז מצד גורמי ממשל בארצות הברית. כך נחשף לדוגמה כי שגרירות ארצות הברית שלחה מסרונים לחברי כנסת ערבים לתמוך במתווה הגז בכנסת.[33] מתנגדים למתווה גם טוענים שהבטחות במתווה חושפים את ישראל לתביעות בינלאומיות. הממשלה טוענת שקיום המתווה יסיר איום תביעות.[34]

הצעות אלטרנטיביות למתווה הגז

הצעות חלופיות הוצעו למתווה הגז. אחת הוצעה בידי השר להגנת הסביבה אבי גבאי, [35] שנייה הוצעה בידי "מטה מאבק הגז", [36] הצעה נוספת הוצעה בדיוני וועדת הכלכלה בידי אמנון פורטוגלי.[37] ארגונים חברתיים גם העלו הצעות, כמו מגמה ירוקה[38] והעמותה לכלכלה בת קיימא.[39] ההצעות מנו את הבעיות והמלצותיהם בנוגע למתווה.

חוקים והחלטות רגולטוריות שקדמו את המתווה

חוק הנפט

חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות חוק הנפט, התשי"ב-1952. (המושג "נפט" בחוק זה כולל גם גז.) השופט חשין תיאר את החוק במילים אלה:

"עיון בחוק הנפט – לכל אורכו ובכל הוראה מהוראותיו – יגלה לנו מערכת איזונים עדינה ומורכבת בין זכויות המחפשים לבין החובות המוטלות עליהם...וכך היא מערכת הזכויות והחובות: הזכות לחפש ולהפיק נפט (סעיף 25); הזכות לעסוק בנפט ובמוצריו (סעיף 34); הזכות כי יופקעו עבורו או יוחכרו לו מקרקעין (סעיפים 40 ו-41) ועוד 'זכויות נוספות'.... מנגד ניצבות חובותיו של בעל-חזקה, ובהן: החובה להפיק נפט תוך פרקי-זמן מוגדרים (סעיפים 29(ב) ו-29(ג)); החובה להפיק נפט ולשווקו (סעיף 31); החובה להפיק לתצרוכת ישראל (סעיף 33) – והכול בשקידה ראויה (סעיף 75). הנה הן זכויות; הנה הן חובות; גם-אלו גם-אלו." (בג"ץ 5812/00 (Samedan Mediterranean Sea (2001)[40]

סעיף 29ג קובע את חובת הפיתוח כחובת הכנת מאגר להפקה תוך שלוש שנים מעת קבלת חזקה. סעיף 24 קובע שכל חובות בעל חזקה מוטלות על זכיין רישיון מיום הגעתו לתגלית. (לדוגמה, לפי החוק מאגר לוויתן שהתגלה בסוף 2010 היה צריך להיות מוכן להפקה כבר בסוף 2014.) בדיון בכנסת ב-1952 לקראת אישור החוק, חבר כנסת מיכאל חזני הסביר את הרקע לחובת הפיתוח: הפראקטיקה במקצוע…מראה שיש חברות שמשתדלות להשיג זיכיון לא כדי לנצלו, אלא כדי לשמרו כרזרבה לעתיד לבוא, או כדי למנוע מהמתחרה את ניצולו. אין אנו יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה…. והנה, החוק המוצע מגן עלינו גם מפני אפשרות זו, והוא מאפשר לממשלה לבטל זיכיון שאין עוסקים בניצולו בשקידה הראויה."[41]

בדיון בוועדת הכלכלה בדצמבר 2015, שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר שהחוק מאפשר לממשלה לקחת את רישיונות הגז אם הזכיינים יפסיקו לפתח מאגרים. כתגובה ציינה ח"כ שלי יחימוביץ' שחובת הפיתוח מוטלת על הזכיינים גם בלי המתווה.[42]

חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע

ערך מורחב – ועדת ששינסקי (חוק הנפט)

באפריל 2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, שנודעה בשם "ועדת ששינסקי", לבחינת מדיניות המיסוי של תגליות גז ונפט בישראל. הוועדה המליצה על הנהגת היטל על רווחי נפט פרוגרסיבי עד לשיעור של בערך 48% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים יזכו להחזר של 280% מהשקעתם על מאגר תמר, ו-200% על יתר המאגרים. החוק גם קבע מס יצוא שייחשב לפי הרווחים שהיו מתקבלים אם היצוא היה נמכר במחיר הממוצע בשוק המקומי. במרץ 2011 אושר חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011. שם החוק שונה בנובמבר 2015 ל"חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע" כאשר הוכנסו בו סעיפים שהטילו מיסוי רווחי יתר גם על משאבי טבע אחרים.

בהתייחס להטלת מס רווח בהיעדר פיקוח מחירים, ציין ירון זליכה במחאה נגד מתווה הגז:

"אומרים לנו שמאות מיליארדי שקלים יזרמו לכיסו של עם ישראל. מה הם שוכחים להגיד? שכיסו השני של עם ישראל ישלם כפול. על כל 200 מיליארד שקל שעם ישראל ישלם מכיס אחד, יחזרו אליו רק 100 לכיס השני. מאוד נחמד. אני, כרואה חשבון, מעדיף לא לשלם את ה-200 ולא לקבל את ה-100….ולא דיברתי עוד על עלויות הביטחון שהשיתו עלינו."[43]

החלטת הממשלה 442 לגבי יצוא

ערך מורחב – ועדת צמח

באוקטובר 2011 מונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, ועדת צמח - ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה הגישה את מסקנותיה בסוף 2012.[44] ביוני 2013 החליטה הממשלה לקבל את עיקרי ההמלצות של הוועדה לפי החלטת הממשלה 442.[19] בהחלטה זו נקבע בין היתר שיש לאשר יצוא של רזרבות הגז שיתגלו בישראל מעבר ל-540 BCM, כאשר עיקר הייצוא יגיע ממאגר "לווייתן". להצדקת ההחלטה, הסביר ראש הממשלה, "בלי שיהיה יצוא גז - לא יהיה גז בשוק המקומי. אלה הכללים הבסיסיים..." [45]

באוקטובר 2013 בג"ץ דן בעתירות נגד החלטת הממשלה והחליט לדחות את העתירות. הדיון התרכז בעיקר סביב הסתירה לכאורה בין ההחלטה לבין קביעת העדפת האספקה למשק המקומי שנקבע בסעיף 33 לחוק הנפט. לפי החלטת בג"ץ, סמכות השר לתת העדפה למשק המקומי לא נפגעה: "לא ניתן לומר, כבר עכשיו, שממשלה עתידית עלולה למצוא עצמה כבולה להיקפי הגז שנקבעו בהחלטה מושא העתירות. זאת, כאשר במסגרת "כללי המשחק" שנקבעו מראש, הבהירה הממשלה כי בכוונתה לבחון את הסוגיה בחלוף חמש שנים מעת קבלת ההחלטה..." [20]

המהלכים לאישור המתווה ולמימושו

צו מוסכם על הסדר כובל

דלק אנרגיה, שבשליטת יצחק תשובה, יחד עם נובל אנרג'י מחזיקים, אם באופן בלבדי ואם בשותפות עם עוד גורמים, בכל רישיונות הגז שבהם התגלה גז עד כה.[46] באוגוסט 2006 נתנה רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פטור מהסדר כובל לזכייני רישיונות "מתן" ו"מיכל": "נובל אנרג'י", "דלק", "ישראמקו" ו"דור אלון". ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז "תמר" ו"דלית". הפטור ניתן אף שבאותה עת ישראמקו ודלק היו המתחרים הישראלים העיקרים בחיפושי גז בישראל.[47]

בספטמבר 2011 הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, התחיל לבדוק "חשד" שההתקשרות בין בעלי מאגר "לווייתן" ב-2008 היוותה הסדר כובל. מ-2011 עד לסוף 2014, הממונה עבד עם החברות לגבש מתווה שיאפשר לו, לטענתו, להימנע מלהכריז על הסדר כובל. ב-13 בנובמבר 2012 הוא גם הכריז כי השותפות ב"תמר" היא מונופול, קביעה המאפשרת לו לפקח על המחיר שהשותפות גובה.[48] לכאורה הממונה היה יכול לדרוש מהזכיינים למכור את ההחזקות שלהן במאגר "לווייתן",[49] בפועל הגה הממונה נוסחת הסכם לפיה בעלי "תמר" ו"לווייתן" ימכרו את המאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין", שבהם כ-10% מעתודות הגז בישראל.[50] ביולי 2014 היה צפוי כי מאגר "לווייתן" יקבל פטור מהסדר כובל לפי ההסכם שגילה הציע.[51]

בסוף 2014 ההצעה של גילה הופצה לעיון הציבור. ב-23 בדצמבר 2014 החליט גילה לא להגיש צו מוסכם, בטענה שהאחריות שמוטלת עליו בחוק לא אפשרה לו לחתום על המתווה המוצע, ולא אפשרה לו לבוא לבית הדין ולשכנע שההסדר הזה הוא באמת לטובת הציבור.[52]

במקביל לעבודת גילה, בשנת 2012 ועדה בין-משרדית שהוקמה לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, דנה בשאלת פיקוח על מחיר הגז. במאי 2012 הוועדה קבעה שתמשיך לעקוב אחרי רווחי הזכיינים, אף על פי שההסכמים שנחתמו כבר הצביעו על ניצול מעמד מונופוליסטי, או כפי שנכתב בדוח הוועדה: המחירים "אינם עולים בקנה אחד עם הצורך להבטיח איזון בין תשואה ראויה ליזם לבין האינטרס הצרכני".[53] בהמשך 2012, דיויד גילה קבע שהטווח הארוך שנקבע בהסכמים בין זכייני רישיון תמר לבין הלקוחות הווה הסדר כובל, אבל הוא העניק פטורים להסדרים הכובלים בטענה שב-2015 הלקוחות יוכלו לבחור אם להמשיך בהסכמים מעבר ל-2019.[54]

ב-2014 טען יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, כי חברי הוועדה הבינו כי מדובר במונופול ושלא תהיה תחרות בשנים הקרובות. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים עד להשגת שוק תחרותי.[55]

גיבוש המתווה

המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי צוות שהוקם בדצמבר 2014 בראשות פרופ' יוג'ין קנדל.[56][57] צוות קנדל הוקם אחרי שהממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילֹה החליט שלא להגיש לבית דין להגבלים "צו מוסכם" שנועד להגביר את התחרות במשק.[58][52]

ב-25 במאי 2015 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, על פרישתו מהתפקיד על רקע נסיגת הממשלה מהמתווה,[59] ולאחר שנמנע מלפנות לבית הדין להגבלים עסקיים.[60] באוגוסט דווח על כוונה להדיח את אורית פרקש-הכהן, יו"ר רשות החשמל, לאחר שהרשות העלתה התנגדות למתווה מחשש לעלות עודפת של 7.3 מיליארד שקל.[61]

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה יובל שטייניץ את המתווה בפני הממשלה. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה אריה דרעי על סירובו להפעיל את סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת.[62] לאחר העברת המתווה על ידי הממשלה, הכנסת הצביעה בעד תמיכה בהחלטה, אבל לא אישרה העברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי.[63] באוקטובר הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את המתווה.[64]

בחודשים נובמבר-דצמבר 2015 קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת סדרה של דיונים במתווה הגז, בהתאם לחובת ההיוועצות בוועדה הקבועה בסעיף 52. בין השאר הופיע בפני הוועדה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנימק את תמיכתו במתווה הגז.[65] בתום דיוניה החליטה הוועדה, להמליץ נגד הפעלת סעיף 52.[66]

ב-17 בדצמבר 2015 חתם נתניהו, בתפקידו כממלא מקום שר הכלכלה, על הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ובכך אישר את קבוצת הפטורים המצוינים בסעיף הראשון במתווה.[67]

ב-24 בדצמבר 2015 העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים שטרי חזקה למאגרים "כריש" ו"תנין" לחברות שמאגרים אלה בבעלותן, כדי לאפשר את מכירתם בהתאם למתווה.[68]

עתירות לבג"ץ

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

נגד מתווה הגז הוגשו ארבע עתירות, בידי הגופים הבאים:

רוב העתירות מתרכזות בטענה שאין לממשלה סמכות לכבול את סמכותה או את סמכויות הממשלות הבאות אחריה. בתגובה שהגישה חברת נובל אנרג'י לעתירות נכתב ש"הטענות משתנות מפעם לפעם, אולם בבסיסן תפיסת עולם שלפיה טובת המדינה דורשת את הפקעת המאגרים מידי נובל ושותפיה."[70] בפברואר 2016 דן בג"ץ בעתירות. באופן חריג התייצב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למסירת תצהיר תמיכה במתווה. במהלך הדיון הציע בג"ץ למדינה לעגן בחקיקה את סעיף היציבות הרגולטורית שבמתווה.[71] לאחר שבוע, המדינה דחתה הצעה זו.[72] ב-27 במרץ 2016 החליט בג"ץ על ביטול פסקת היציבות, והקצה לממשלה ולחברות הגז שנה לתיקון המתווה.[73] ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לפסילה "נזק לכלכלה".

השפעות ייצוא הגז

לפי טענות ראש הממשלה, שגובו על ידי מספר חוות דעת של משרדי הממשלה, המתווה יאיץ את הייצוא למדינות האזור ולאירופה, וכי דבר זה עתיד לשפר את היחסים ולחזק את מעמדה של ישראל. [74][75][76] מתנגדי המתווה טוענים כי ייצוא גז לא בהכרח משפר את היחסים, ויצוא כמות גדולה עלול לגרום נזק ביטחוני ומדיני בעתיד.[77] לפי פרופסור ברנדה שפר, אין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות.[78] לדוגמה הפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל ב-2012 הובילה לסכסוך המשפטי, והודעה של מצרים שלא תשלם פיצויים. [79][80]

מספר חודשים לפני פרסום חוות דעת הממשלה, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר דווח בעיתונות העולמית. [81] למרות זאת דוחות הממשלה לא הזכירו את החיפושים האלה ואת ההשלכות האפשריות שעלו מהם. חודשיים לאחר פרסום דוחות הממשלה התגלה מאגר גז זוהר מול חופי מצרים.[82] התנועה לאיכות השלטון העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת של הממשלה על סמך כך שאין אזכור לאפשרות זו.[83] במצרים נמצאים מפעלים להנזלת גז שאינם בשימוש, שיכולים לשמש לצורך ייצוא גז ישראלי לאירופה ואסיה.[84][85] גילוי מאגר זוהר מטיל ספק על תוכניות יצוא גז מישראל למצרים.[86]

מתנגדים להבטחות יצוא כללו גם את השר גלעד ארדן שהביע חשש כי יצוא כמות גדולה עלול לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עבודת ועדת צמח לא התחשבה מספיק בבעיות גאו-פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר.[87] עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא חברת האנרגיה "של".[88]

במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל.[89] הפורום המשפטי למען ארץ ישראל הוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה.[90][91]

ב-2013 ועדת צמח טענה שהבטחת כמויות יצוא הייתה חיונית להבטחת כדאיות פיתוח מאגר לוויתן. בדצמבר 2015, התפרסמו כתבות על תוכניות מגירה של זכייני לוויתן לבצע פיתוח מצומצם שתכסה את צורכי המשק המקומי ואינו מסתמך על יצוא.[92]

גילויי גז בישראל

ערך מורחב – גז טבעי בישראל

בחיפושי גז בים התיכון הייתה מעורבת עד שנת 2005 חברת בריטיש גז, ולאחר פרישתה קיבלו את הזיכיון להמשך החיפושים השותפויות "דלק קידוחים" ו"אבנר חיפושי נפט", ובהמשך גם "נובל אנרג'י", מבלי שנדרשו לשלם על כך.[84] בראשית 2009 התגלה מאגר ענק של גז טבעי בקידוח "תמר 1" כ-90 קילומטר מערבית לחיפה. הבעלות על המאגר נמצאת בידי שותפויות "אבנר חיפושי נפט", "דלק קידוחים", "ישראמקו" הישראליות ונובל אנרג'י האמריקאית.

ב-2010 נמצא עוד מאגר גז ענק, "לוויתן", הנמצא תחת רישיון משותף של "דלק אנרגיה", חברת "רציו" וחברת "נובל אנרג'י". ב-2014 הוערכו עתודות הגז בו ב-540 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי.[93] בפברואר 2012 התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית ל"לווייתן". המחזיקות ברישיון המאגר הן "נובל אנרג'י", "דלק קידוחים" ו"אבנר". מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, על פי דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי.[94] במאי 2013 התגלה מאגר קטן נוסף, "כריש". בנוסף לארבעת מאגרי הגז תמר, לוויתן, תנין וכריש, עד ל-2015 התגלו גם שלושה מאגרי גז קטנים יותר, דלית, דולפין, ושמשון, כאשר גודלם מטיל בספק את כדאיות הפיתוח.[95] על פי ההערכות של ועדת צמח, כלל כמות הגז בעתודות מוכחות וסבירות, ב"לוויתן", "תמר" ומאגרים נוספים, אמור להיות כ-950 מיליארד מטר מעוקב, שלפי הוועדה עשויה לספק את צורכי ישראל במשך כ-38 שנה, ועם ייצוא מצטמצם טווח זה לכ-29 שנה.[96] הערכות אלה יכולות להשתנות למעלה או למטה עקב שינוי בהערכת הכמות הקיימת במאגרים, תקלות במאגרים, גילוי מאגרים נוספים וכן עקב שינוי בקצב הצריכה של המשק או פיתוח השימוש בגז לצרכים נוספים כמו תחבורה.

כמויות הגז במאגרים העיקריים נכון ל-2015 (קוטר העיגול יחסי לנפח המאגר)[97][98][99]
לווייתן תמר ותמר דרום תנין וכריש נועה ומרי
בעלות
  •   נובל אנרג'י: 36%
  •   דלק קידוחים: 16%
  •   אבנר: 15%
  •   ישראמקו: 29%
  •   דור חיפושי גז: 4%
  •   נובל אנרג'י: 47%
  •   דלק קידוחים: 27%
  •   אבנר: 26%
  •   נובל אנרג'י: 47%
  •   דלק קידוחים: 26%
  •   אבנר: 23%
  •   דלק השקעות: 4.4%
עתודות "מוכחות" ב-BCM[100] 469 215 42 4.4
עתודות "מוכחות או צפויות" ב-BCM[101] 622 299 61 5
גילוי 2010 2009 2012 - 2013 1999
התחלת / סיום הזרמת גז 2019 (מתוכנן) 2013 2004 - 2012

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ החלטה מספר 476 של הממשלה מיום 16.08.2015
  2. ^ פנייה לקבלת התייחסות הציבור
  3. ^ ענת פישביין, הילדים של קיץ 2011 - מי באמת מוביל את מאבק הגז?, "המקום הכי חם בגיהנום", 26 נוב' 2015
  4. ^ תבנית:TheMarker1
  5. ^ תצהיר ראש הממשלה נתניהו בעניין מתווה הגז
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         צבי לביא, פלוג: בנק ישראל תומך באימוץ מתווה הגז, באתר ynet, 1 בדצמבר 2015
  7. ^ תבנית:TheMarker1
  8. ^ תבנית:TheMarker1
  9. ^ 1 2 תבנית:TheMarker1
  10. ^ 1 2 אבי בר-אלי, הממשלה מודה לראשונה: מחיר הגז מתמר גבוה מדי, באתר themarker, ‏07 בפברואר 2016
  11. ^ תבנית:TheMarker1
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רוני זיגר, דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2015
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן, דרמה בבג"ץ: השופטים פסלו את מתווה הגז, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2016
  14. ^ פסיקת בג"ץ על פסילת מתווה הגז 27.3.2016
  15. ^ דברי הסבר לטיוטת המתווה, ראה סעיף 9
  16. ^ תבנית:TheMarker1
  17. ^ שטרי חזקות לוויתן
  18. ^ תבנית:TheMarker1
  19. ^ 1 2 החלטה מספר 442 של הממשלה מיום 23.06.2013: אימוץ עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (דו"ח ועדת צמח)
  20. ^ 1 2 בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4491/13 סעיף 36 דף 25
  21. ^ תבנית:TheMarker1
  22. ^ דברי הסבר לטיוטת המתווה, דף 19
  23. ^ מתווה הגז: האחריות בידי בג"ץ
  24. ^ 1 2 תבנית:TheMarker1
  25. ^ אבי בר-אלי, "הישראלים ייקנסו ב-7.3 מיליארד שקל" - הדו"ח הדרמטי שהוביל להדחתה של אורית פרקש, באתר themarker, ‏12 באוגוסט 2015
  26. ^ תבנית:TheMarker1
  27. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן, המתווה שעליו תצביע היום הממשלה: אין תחרות, אין פיקוח מחירים ואין צינור שני, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2015
  28. ^ תבנית:TheMarker1
  29. ^ תבנית:TheMarker1
  30. ^ תבנית:TheMarker1
  31. ^ דב גיל-הר, בכיר לשעבר בשב"כ: "מתווה הגז - סכנה ביטחונית גדולה לישראל", באתר ואללה, ‏8 בנובמבר 2015
  32. ^ לנגוצקי בהפגנה נגד מתווה הגז: "חמדנות חזירית של המונופול", גלובס, 28/06/2015
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, שגרירות ארה"ב לח"כים מהרשימה המשותפת: הצביעו בעד מתווה הגז של נתניהו, באתר הארץ, 30 ביוני 2015
  34. ^ תבנית:TheMarker1
  35. ^ דווקא יש אלטרנטיבה: לממשלה הוצג מתווה גז חלופי, שכלל לא נידון
  36. ^ עקרונות יסוד להסדרת משק הגז בידי המארגנים
  37. ^ [1]
  38. ^ מגמה ירוקה מונה את הבעיות במתווה
  39. ^ עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי
  40. ^ דברי השופט חשין, בג"ץ 5812/00 (Samedan Mediterranean Sea (2001
  41. ^ מיכאל חזני, דיון במליאת הכנסת על חוק הנפט,7 יולי 1952
  42. ^ פרוטוקול מס' 107 מישיבת ועדת הכלכלה 08 בדצמבר 2015, דפים 55–56
  43. ^ תבנית:TheMarker1
  44. ^ הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל
  45. ^ לילך ויסמן, הממשלה אישרה יצוא של 40% מהגז הטבעי, באתר Globes, ‏23 ביוני 2013
  46. ^ אבי בר-אלי, כך הנציחה המדינה את מונופול הגז, באתר TheMarker, ‏17 ביוני 2012
  47. ^ החלטה בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל 22/08/2006
  48. ^ איתי שטרן, הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול, באתר "תשתיות", ‏13 בנובמבר 2012
  49. ^ אבי בר-אלי, על המדינה להתמודד עם מונופול גז עוצמתי, באתר TheMarker, ‏13 בדצמבר 2012
  50. ^ הממונה על הגבלים מאלץ את דלק ונובל למכור לפחות BCM 70 לגורם מתחרה
  51. ^ ליאור גוטמן, משרד האנרגיה מעכב את הפטור מהסדר כובל לשותפות במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, ‏30.07.14
  52. ^ 1 2 אבי שאולי, דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה, באתר ביזפורטל, ‏13/01/2015
  53. ^ המלצות וועדת הפיקוח 22/05/2012
  54. ^ מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל בין השותפות במאגר הגז 'תמר' וחברת החשמל לישראל 14/06/2012
  55. ^ אבי בר-אלי, לבקשת נתניהו: תידחה הצבעת הכנסת על הטלת פיקוח בשוק הגז, באתר TheMarker, ‏25 בנובמבר 2014
  56. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי, קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2014
  57. ^ תבנית:TheMarker1
  58. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         תומר גנון וליאור גוטמן, רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן, באתר ynet, 23 בדצמבר 2014
  59. ^ תבנית:TheMarker1
  60. ^ "גילה ... טען לפרוטוקול כי נמנע מלפנות לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה לפרק את מונופול הגז רק בשל איום גורמי ממשלה כי פנייתו תיעקף."
  61. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן, רשות החשמל נגד מתווה הגז: העלות העודפת למשק - 7.3 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2015
  62. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אורי תובל, כלכליסט, מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת, באתר ynet, 13 באוגוסט 2015
  63. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מורן אזולאי, בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת, באתר ynet, 7 בספטמבר 2015
  64. ^ תבנית:TheMarker1
  65. ^ הדי כהן, ‏נתניהו חשף מסמך מסווג וטען: "אספקת הגז חיונית לקיום המדינה", באתר גלובס, 8 בדצמבר 2015
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שאול אמסטרדמסקי, נינוח וזחוח בוועדת הכלכלה: לנתניהו ברור שהדיון שהתקיים היום חסר כל חשיבות, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2015
  66. ^ אריק בנדר, ‏ועדת הכלכלה הצביעה נגד השימוש בסעיף 52, נתניהו יכול לחתום על המתווה, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2015
  67. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן, נתניהו חתם על מתווה הגז: "קיבלנו מתנה מהקב"ה - וזה חשוב לכלכלה", באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2015
    פטור לפי חוק ההגבלים העסקיים, י"פ 7169 מ-22 בדצמבר 2015
  68. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן, שעות אחרי פסיקת בג"ץ - משרד האנרגיה העניק שטרי חזקה למאגרי הגז "כריש" ו"תנין", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2015
  69. ^ תבנית:TheMarker1
    תבנית:TheMarker1
  70. ^ תבנית:TheMarker1
  71. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ליאור גוטמן, בג"ץ מציע למדינה לאשר את סעיף היציבות בחקיקה, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2016
  72. ^ תבנית:TheMarker1
  73. ^ בר-אלי, אבי (2016-03-27). "דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות". TheMarker. נבדק ב-2016-03-27.
    בג"ץ 41/4734 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל, ניתן ב-27 במרץ 2016: תקציר רשמי, פסק הדין המלא
  74. ^ פרוטוקול מס' 107 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי (08 בדצמבר 2015)
  75. ^ היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ, באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ‏1 ביולי 2015
  76. ^ משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו, באתר המטה לבטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, ‏1 ביולי 2015
  77. ^ תבנית:TheMarker1
  78. ^ פרופסור ברנדה שפר, מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח (עמ' 13-15), באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ‏נובמבר 2011
  79. ^ ליאור גוטמן ודורון פסקין, מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית, באתר כלכליסט, ‏24 באוקטובר 2013
  80. ^ עמירם ברקת, מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות, באתר גלובס, ‏15 בדצמבר 2014
  81. ^ Christopher Coats, Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities, פורבס
  82. ^ אבי בר-אלי, מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית, באתר TheMarker, ‏30 באוגוסט 2015
  83. ^ קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, ‏31 באוגוסט 2015
  84. ^ 1 2 תבנית:TheMarker1
  85. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שירות כלכליסט, מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה", באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2015
  86. ^ תבנית:TheMarker1
  87. ^ איתי טרינלניק, "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט", באתר TheMarker, ‏21 באוגוסט 2012
  88. ^ "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס, באתר Globes
  89. ^ גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי (עמ' 3-4), באתר העמותה לכלכלה בת קיימא, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ‏21 ביולי 2015
  90. ^ נחום גוטנטג, השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5, באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ‏23 ביולי 2015
  91. ^ בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג, נייר עמדה:השגות למתווה הגז, באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ‏יולי 2015
  92. ^ הדי כהן, ‏שותפות לוויתן עובדות על תכנית חלופית לפיתוח המאגר, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2015
  93. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  94. ^ תבנית:TheMarker1
  95. ^ תבנית:TheMarker1
  96. ^ לכמה זמן יספיק הגז ?
  97. ^ היצע משק הגז הטבעי בישראל, חוזים וגודל שוק, 7 בינואר 2015, דיונים לגיבוש מתווה הגז הטבעי
  98. ^ מצגת של דלק קידוחים לאנליסטים, אוקטובר 2015
  99. ^ דלק קידוחים, דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, פורסם ב-18/03/2015. טלבאות הכמויות מופיעות בדפים הבאים. מרי-ב ונוע: דף 279. תמר ותמר SW: דף 302. לוויתן (שלושה מאגרים): דף 342. תנין (שני מאגרים): דף 390. כריש: דף 409.
  100. ^ אומדן "מוכח" שנקרא בתעשייה "1P", מהווה אומדן שלפיו יש 10% סיכוי שפחות יופק, ו-90% סיכוי שיותר יופק)
  101. ^ אומדן "מוכח או צפוי", שנקרא בתעשייה "2P", מהווה אומדן שלפיו יש 50% סיכוי שפחות יופק, ו50% סיכוי שיותר יופק)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מתווה_הגז&oldid=18339877"