רשות ההגבלים העסקיים

לוגו רשות ההגבלים

רשות ההגבלים העסקיים הינה רשות ממשלתית אשר הוקמה בשנת 1994 מתוקף חוק ההגבלים העסקיים, והיא אמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק במדינת ישראל.

ראש הרשות

בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר ממונה על אכיפת דיני ההגבלים העסקיים, הן באמצעות כלים אזרחיים, הן באמצעות כלים פליליים והן באמצעות כלים כלכליים. הממונה על ההגבלים העסקיים היום הוא פרופ' דיויד גילה. קדמו לו בתפקיד רונית קן, עו"ד דרור שטרום, ד"ר דוד תדמור וד"ר יורם טורבוביץ'. הרשות הוקמה בתקופת כהונתו בתפקיד של טורבוביץ', והממונה שקדם לו, זאב גלמור, היה פקיד במשרד התעשייה והמסחר.

תפקידי הרשות

תפקידי הרשות מתחלקים לשלושה תחומים:

• תחום ההסדרים הכובלים: תחום זה אוסר על אנשי עסקים וגופים עסקיים לתאם פעולות באופן הפוגע בצרכן, כמו למשל יצירת קרטלים ותיאום והסכמה על מדיניות דומה בנושאי מחירים, אזורי מכירה או איכות מוצר.
• תחום המונופולין: תחום זה אוסר על חברה המחזיקה בלמעלה מ־50% מנתח השוק (בתחומה), לנצל לרעה את מעמדה בצורה שתביא לפגיעה בציבור או תמנע תחרותיות.
• תחום המיזוגים: תחום זה נותן את הסמכות לממונה על ההגבלים העסקיים לאשר או לא לאשר איחוד בין חברות שונות, במקרה שהאיחוד עלול לפגוע בתחרות. אמות המידה שעל הרשות להפעיל באישור מיזוגים נתונה במחלוקת. בית הדין להגבלים עסקיים קבע:

	"על המתנגד למיזוג הנטל להוכיח כי המיזוג פוגע באופן משמעותי בתחרות, כנובע מכך שהתערבות בזכות להתקשר על דרך מיזוג היא בגדר הגבלה ופגיעה בזכויות יסוד. לא ניתן לפגוע בזכויות יסוד ללא ראיות של ממש לפיהן הפגיעה הכרחית.
– ה"ע 613/05, סעיף 16

לעומת זאת, בלא לקבוע עמדה חד משמעית בנושא כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה שהחקיקה בנושא מרמזת לכאורה על "נקודת מוצא של החוק לפיה חברות שחל עליהן פרק המיזוג לא תתמזגנה אלא אם כן הוכח כי למיזוג זה לא תהיה השפעה מהותית שלילית על התחרות"‏

כל התאגידים הגדולים במשק, כגון הבנקים, חברות הביטוח, חברת החשמל, בזק, מקורות וכו', נתונים לפיקוח שוטף על ידי הרשות.

סעיף 43(ה) לחוק ההגבלים העסקיים קובע שקביעה של הרשות להגבלים עסקיים מהווה במסגרת כל הליך משפטי, ראייה לכאורה לנקבע בה. בית המשפט העליון קבע שהקביעה היא ראיה לכאורית בעלת משקל ממשי‏.

ערעורים על החלטות הרשות להגבלים עסקיים מוגשים לבית הדין להגבלים עסקיים. על היחס של בית הדין להחלטות הרשות להגבלים עסקיים קבע בית הדין:

	"אין מחלוקת שתפקידנו אינו לבחון את סבירות החלטת הממונה באופן בו נבחנת כמקובל החלטה מינהלית. הדיון בשאלת אישור המיזוג לפני בית הדין הוא דיון DE NOVO, דהיינו, הליך של בחינה מחדש. אין על כך מחלוקת, וכך גם נקבע לא פעם בפסיקה ... במצב זה, גם אין אנו רואים צורך להתעכב על פרטי החלטת הממונה להתנגד למיזוג..."
– ה"ע 613/05, סעיף 9

כנגד דברים אלו כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה:

	הדעת נותנת, כי בחינת החלטתו של הממונה במסגרת ערר בפני בית הדין תייחס לעמדתו המקצועית משקל רב הן במישור התאורטי והן במישור המעשי. יש ערך רב לנתונים העובדתיים הכלולים בהחלטת הממונה, כמו גם להערכותיו הכלכליות ביחס להשפעת המיזוג המבוקש על התחרות בענף. בהינתן נקודת מוצא זו, בכוחו של בית הדין לסטות מהחלטת הממונה אם מצא כי היא לוקה בטעות, ולקבל החלטה אחרת על-פי מיטב שיקול דעתו הענייני, אולם לעולם אין מדובר בפתיחת דף חדש בהליך השיפוטי, כאילו אין בנמצא החלטה העומדת לערר, וכאילו לא אירע דבר קודם לדיון השיפוטי. לאור האמור, אני רואה קושי ראשוני בהתייחסות בית הדין להחלטת הממונה, ובהנחתו, כנקודת מוצא, שאין "להתעכב על פרטי החלטת הממונה להתנגד למיזוג" כלשונו, ועל הקו השיפוטי שנקט בו, שהתאפיין במידה רבה בניתוק מהנתונים, ההערכות והקביעות של הממונה, אגב בחינה ראשונית-מקורית של הסוגיה.
– ע"א 3398/06, סעיף 26

היסטוריה

מאז הקמתה הפכה הרשות לגורם בעל משמעות ולמרות מיעוט משאביה הצליחו הממונים השונים להופכה לגוף הקובע את מדיניות התחרות בישראל ויוצר הרתעה בקרב הקהיליה העסקית. מעבר לעיסוקיה משמשת הרשות כיועצת התחרות של הממשלה ובפרט של אגף התקציבים באוצר. ביטוי למעמדה של הרשות ניתן לראות בכך שבוועדות הממשלתיות השונות הקובעות רפורמות מבניות במשק מילאו העומדים בראשה (בועדת ברודט - ד"ר יורם טורבוביץ' ובועדת בכר - עו"ד דרור שטרום) תפקידים מרכזיים.

בתחום הענישה, הביאה הרשות לעליית מדרגה בטיפול בעבריינות קרטל (הסדרים בין מתחרים למניעת תחרות, בין היתר באמצעות תיאום מחירים ברמה הפוגעת בצרכנים, חלוקת שוק וקביעת מכסות). בשני מאבקים משפטים מפורסמים - תיק קרטל הביטוח ותיק קרטל המרצפות, שנוהלו בשנים 2005-1997 ואשר הגיעו לבית המשפט העליון - קבעה הרשות נורמות חדשות לענישה בתחום. בתיק קרטל הביטוח נקבעו קנסות כספיים כבדים לחברות ולמנהלים ומנהלי החברות הושעו מתפקידיהם בחברות; בתיק קרטל המרצפות עמדה הרשות לראשונה על הטלת עונשי מאסר בפועל על המנהלים ובתי המשפט קבעו כי עונשים אלה הם בבחינת "ברירת המחדל" לעברייני קרטל.

אכיפה מנהלית

רשות ההגבלים העסקיים מבצעת אכיפה מנהלית, בהתאם לסמכויותיה על פי חוק ההגבלים העסקיים. כך לדוגמא, הממונה על ההגבלים העסקיים מוסמך על פי חוק לקבוע שפעילותו של גוף עסקי מסוים מהווה מונופול, קרי חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי. הממונה גם רשאי לקבוע ששיתוף פעולה בין שני גופים עסקיים או יותר מהווה הסדר כובל אשר מטרתו היא למעשה ליצור קרטל, שהוא הסכם בין שיתוף פעולה בין שתי חברות אשר פוגע בתחרות בענף. למשל, במצב בו שתי חברות מסכימות ביניהן שימכרו מוצר מסוים באותו מחיר. כמו כן, הממונה רשאי לאשר או שלא לאשר מיזוג בין חברות ורשאי לקבוע האם מונופול ניצל לרעה את מעמדו.

בדצמבר 2011 עבר בכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק ההגבלים העסקיים השואף להעניק לממונה על ההגבלים העסקיים יכולת הטלת עיצום כספי בהינתן יסוד סביר להניח רשלנות. תיקון החוק הוגש בשם הממשלה ועל פי לשון התיקון מטרתו להוות "כלי משלים למנגנוני האכיפה המנהלית ולאפשר מתן מענה אפקטיבי, מהיר ויעיל למגוון הפרות". בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הדן בתיקון החוק עלו מספר ביקורות ועיקרם הפרה של עיקרון הפרדת הרשויות בשל אי קיום מנגנון של בלמים ואיזונים, גובה העיצומים, האיסור על ביטוח ושיפוי והפגיעה בפעילות התקינה של החברות. התיקון מונח על שולחנה של ועדת הכלכלה להמשך דיונים בביקורות השונות ותיקונים שונים שנתבקש הממונה על ההגבלים העסקיים להכניס בהצעת תיקון החוק וצפוי להגיע לכנסת לקריאה שניה ושלישית בהמשך 2012.

ראו גם

• קרטלים בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר הרשות
• הדר חורש, רונית קן פורשת - והמשק נותר מקום נעים למונופולים ולאוליגופולים, באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2010
• מיכל (שיצר) גל, חמישים גוונים לפורמאיקה: ריאליזם משפטי בדיני ההגבלים העסקיים,