יהודית היבנר

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהודית היבנר

יהודית היבנר ב-1996
לידה	19 במרץ 1921 וינה, אוסטריה
פטירה	30 בדצמבר 2023 (בגיל 102) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ישראל
ידועה בשל	הייתה שגרירת ישראל בנורווגיה, נשיאת "אמונה" וחברת מועצת העיר ירושלים
מפלגה	מפד"ל
השקפה דתית	דתית לאומית
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים

יהודית היבנר (נולדה ב-19 במרץ 1921) היא פעילה ומנהיגה במגזר הדתי-לאומי בישראל. ידועה בעיקר בשל היותה פעילה במפד"ל ויושבת ראש ונשיאת תנועת אמונה. שירתה כסמנכ"לית במשרד הפנים, כחברת מועצת עיריית ירושלים וכממלאת מקום ראש העירייה, וכשגרירת ישראל בנורווגיה ובאיסלנד.

ביוגרפיה

יהודית היבנר נולדה בווינה שבאוסטריה ב-19 במרץ 1921, בשם יסי וינקלר, בת לפיליפ ומניה וינקלר. גדלה במשפחה חסידית נאורה ואמידה שמקורה בפולין, שהייתה בבעלותה חנות בדים. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר שאביה נעצר על ידי הנאצים, עזבה את אוסטריה לבדה כבעלת אשרת סטודנט ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא עלתה לארץ ישראל באנייה "גליליאה" מנמל טריאסט שבאיטליה. משפחתה שנותרה בווינה (אביה, אימה ואחותה) נספתה בשואה.

לאחר עלייתה התגוררה במעונות סטודנטים בירושלים, ועבדה בעבודות שונות, כגון מלצרית ומטפלת. בתקופה זו הכירה את יצחק היבנר והם נישאו. עקב קשיי פרנסה עברה ללמוד במחלקה להכשרה מקצועית של הדסה, והפכה לאחות תזונאית מוסמכת ולמורה לתזונה. בשנת 1948 עבדה בבית החולים הדסה הר הצופים, ולפי עדותה ראתה מרחוק את המתקפה על השיירה שהובילה אנשים וציוד להר הצופים ב-13 באפריל 1948.

בשנת 1951 נולדה בתה היחידה מרים (מירה), לאחר שנים של ניסיונות בהם הגיעו הרופאים למסקנה שהיא עקרה.

חייה המקצועיים

ביוני 1948 החלה לעבוד אצל אוסקר עוזיאל שמאלץ ופרופ' רוברטו בקי, בהכנת מפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל שהתקיים ב-8 בנובמבר 1948. לאחר המפקד החלה לעבוד במחלקה למרשם אוכלוסין במשרד הפנים שהכינה פנקסי בוחרים ותעודות זהות.

בשנת 1957 נשלחה על ידי משרד הפנים להשלמת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית אותם סיימה בתואר מוסמך בשנת 1962 אולם לא התאפשר לה לבצע התמחות עקב עבודתה במשרד הפנים, ולכן לא קיבלה רישיון לעריכת דין.

בשנת 1967 מונתה לסמנכ"לית במשרד הפנים. לאחר מלחמת ששת הימים הייתה בין היוזמים והמנסחים של צו סדרי שלטון ומשפט שנועד להסדיר את מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית, אזרחי ירדן. כחלק מתוצאות המלחמה עמדה בראשות הוועדה הראשונה לאיחוד משפחות במשרד הפנים, וכן הייתה מופקדת על מתן אישורי עליה וצווי גירוש.

בין החלטותיה הבולטות: סירבה לאשר אזרחות ישראלית לפי חוק השבות ורישום כיהודי, לאח דניאל, יהודי ניצול השואה שהמיר את דתו לנצרות והפך לנזיר. החלטה זו הותקפה בבג"ץ ואושרה.

בשנות השבעים הייתה בין יוזמי ההצעה לתת אזרחות ישראלית לאסירי ציון הכלואים או מעוכבים בברית המועצות כחלק מהמאבק לסייע להם לצאת מברית המועצות ולעלות לישראל.

בשנת 1979 השתתפה במשלחת ישראל למשא ומתן לשלום עם מצרים, כנציגת משרד הפנים שתפקידה להכין הסדר מינהלי שיחול במקרה של הסכם עתידי עם הפלסטינים.

בעקבות מעורבותה במשא ומתן הדיפלומטי, מונתה בנובמבר 1983 לשגרירת ישראל באוסלו. כיהנה כשגרירה בנורווגיה ואיסלנד בין השנים 1984 עד 1987. בשנת 1986 הובילה מאבק דיפלומטי מוצלח נגד פתיחת משרד אש"ף באוסלו. במהלך תקופת כהונתה נפטר בעלה יצחק.

פעילות ציבורית

יהודית היבנר הייתה פעילה במפד"ל שנים רבות. כאשר שבה לישראל בתום כהונתה כשגרירה, כיהנה כשנה בראשות ארגון "רעות" המטפל בקשישים נצרכים, ובשנת 1990 מונתה ליושבת ראש תנועת אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית, וכיהנה בתפקיד זה קדנציה שלמה בת 6 שנים. לאחר מכן מונתה לנשיאת הארגון.

בשנת 1989 השתתפה בצוות מיוחד בנושא נשים במסגרת ועדת קוברסקי בנושא קידום נשים בשירות המדינה לתפקידים בכירים.

בשנת 1990, במסגרת תפקידה כיושבת ראש "אמונה", פנתה למנהלי הבנקים הגדולים בישראל ודרשה כי יאיישו לפחות משרה אחת בכל סניף באדם דובר רוסית.

בין השנים 1989–1998 כיהנה כחברה מטעם תנועת "אמונה" במועצת העיר ירושלים. התנועה הריצה מועמדת עצמאית למועצה לאחר שהמפד"ל ביקשה להציב אישה מטעם "אמונה" במקום הרביעי בלבד, שלא היה ריאלי. בראשותה הכניסה התנועה שתי נציגות למועצת העיר. במועצת העיר עסקה בנושאי בריאות הציבור, וכן פעלה רבות למען קידום מעמדן של נשים בעיר.

הייתה חברה כנציגת ציבור בוועדת שירות המדינה

בבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006 הוצבה במקום ה-95 ברשימת "איחוד לאומי-מפד"ל רשימה יהודית לאומית מאוחדת" לכנסת.

עיטורים, אותות ופרסים

• בשנת 1984 קיבלה שני עיטורים גבוהים מגרמניה ומאוסטריה על עזרה לזולת, בהמלצת ניצולי שואה להם סייעה.
• בשנת 2000 קיבלה את אות "יקיר ירושלים" מידי ראש העיר אהוד אולמרט.
• בשנת 2008 קיבלה פרס מיוחד מתנועת המפד"ל כנציגת תנועת 'אמונה' על הצטיינות בעשיה הדתית לאומית

פרסומים

פרסמה את האוטוביוגרפיה "החיים כסיפור" (הוצאת ששר, 2001)

לקריאה נוספת

• יהודית היבנר, החיים כסיפור, הוצאת ששר, 2001.

קישורים חיצוניים

• רינה עוזיאל בלומנטל, יהודית היבנר, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה.
• יהודית היבנר-90 שנות פעילות ציבורית באתר תרבוש - תרבות ופנאי לציבור הדתי לאומי.
• קצת יותר שווה, דבר, 23 ביוני 1975
• דוד ארליך, כתב ההאמנה של אשת אמונים, דבר, 13 באוקטובר 1983