נטלי כהן וקסברג – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"# |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אמן |
{{אמן |
||
|שם=נטלי כהן וקסברג |
|שם=נטלי כהן וקסברג |
||
|תמונה= |
|||
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}} |
|||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|תאריך לידה=1983 |
|תאריך לידה=1983 |
||
גרסה מ־16:14, 17 בפברואר 2017
 | |
| לידה |
1983 (בת 41 בערך) רמת גן |
|---|---|
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | משחק, מחזאות, סרטונים |
| יצירות ידועות |
"איך הייתם מסתדרים בלי השואה" "קקי במקום דם" |
  | |
נטלי כהן וקסברג (נולדה ב-1983) היא שחקנית, מחזאית ואמנית אנרכיסטית ישראלית.
ילדותה ונעוריה
נטלי כהן נולדה ברמת גן להורים אמנים. אביה, עמוס כהן, היה מפיק תיאטרון ולאחר מכן ניהל מסעדות וברים. אמה היא הזמרת והשחקנית תמי גל (וקסברג), שהייתה חברה בלהקת "האחים והאחיות", ושיחקה בכמה תפקידים בסרטים.
בגיל 7 החלה לכתוב שירה, ובגיל 17 עברה לכתיבת מערכונים, מחזות וסיפורים קצרים בעלי גוון סאטירי, פוליטי וחברתי. "אני חושבת שכיוון שעברתי חרמות, בידוד ויחס עוין בילדות, התפתח אצלי צד מאוד רגיש ל'אחר', לקורבן, לחלש. זה מוטיב שחוזר בכל המחזות שלי".[1]
כהן וקסברג לא התגייסה לצה"ל, ולדבריה צה"ל פטר אותה מגיוס עקב עודף בנות בצבא.[1] בגיל 18 למדה משחק בסטודיו לאמנויות הבמה - תיאטרון חולון וב"בית הספר לכתיבת דרמה" בתל אביב. לאחר מכן שיחקה במספר הצגות ופרסמה מאמר בשם "מלכודת שחקנים" נגד הופעות תיאטרון בהתנחלויות.[2]
עבודתה כמחזאית
משנת 2010 עלו לבמה מספר מחזות סאטיריים פרי עטה.
- "משורה משחרר רק המוות" (2010) בבימויו של ג'ייסון דנינו-הולט. כהן וקסברג: "המחזה מספר על שני חיילים שמגיעים לגייס זקנה ניצולת שואה בדיוק ברגע שבו היא מתה בשירותים." ההצגה עלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, בעכו העתיקה[3][4] ולאחר מכן גם בתיאטרון הסימטה.[5]
- "צפירמיהו" (הוצג בפסטיבל עכו בשנת 2011 וב"תיאטרון הפתוח"), הצגה שבסופה גיבור המחזה מוכנס לתנור ונאכל על ידי הוריו.[6]
- "איך הייתם מסתדרים בלי השואה" (2013), הופעה במסגרת אירועי "לילה לבן" בתל אביב - "פסטיבל ניסוי כלים".
- "העץ של היטלר" (2015) - כתיבה, בימוי ומשחק של נטלי כהן וקסברג; הוצג במסגרת פסטיבל "לצאת מהקרון".
כמו כן השתתפה והופיעה בסימפוזיון "ממש" בפסטיבל עכו ב-2012, ובאירועי תרבות שונים.
כהן וקסברג הרצתה והופיעה בתיאטרון השחור בנורווגיה, והוזמנה להופיע בפסטיבל תרבות במינכן, אך הופעתה בוטלה ברגע האחרון מחשש לתגובתם של מבקרי הפסטיבל.
סרטונים ביוטיוב
בשנת 2011 החלה לפרסם סרטוני וידאו פרובוקטיביים-אנרכיסטיים באתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט וב-YouTube. הסרטונים עוררו תגובות חריפות, וחלקם הורדו מהאתר.
סרטוניה הבולטים באותה שנה היו "איך הייתם מסתדרים בלי השואה"[7] ו"פנטזיה על אחמדינג'אד".[8]
ביוני 2012 התראיינה לתוכנית "הצינור" בערוץ 10, ובקדימון לתוכנית נאמר "הלילה נראיין את האשה השנואה ביותר באינטרנט הישראלי".[9]
בשנת 2013 פרסמה את הסרטון "היציאה הסודנית של מאירה לפידות" שבו היא מוחה על יחסה של מדינת ישראל לפליטים מאפריקה.
ביולי 2013 הופיעה בתוכנית "האח הגדול" במשימת "הבית המזויף" כאחת השחקניות שכביכול מתמודדות בעונה. בתוכנית קראה שלא להתגייס לצבא, וחשפה את העובדה שהיא לא מסירה את שערות בית השחי. פרט זה הובלט גם בתוכנית "שי בשישי" בהנחיית שי שטרן בערוץ 10, שהוקדשה לנשים שלא מורידות שיערות מבית השחי.[10]
בתחילת 2014 פרסמה סרטון על השואה שצולם מתחת להעתק האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה שב"יד ושם", בו טענה שמדינת ישראל מנצלת את השואה לצרכיה. הסרטון הועלה גם באתר של עומרי חיון בערב יום השואה, ועורר תגובות נזעמות.
הסרטון "קקי במקום דם"
באוגוסט 2014 פרסמה את הסרטון "קקי במקום דם",[11] שבו היא מצולמת יחד עם חברתה יסמין וגנר, כשהן עושות את צרכיהן על כ-40 דגלים של מדינות שונות בעולם, בהם גם דגל ישראל והדגל הפלסטיני, על רקע צלילי יצירה מוזיקלית של פרדריק שופן. באוקטובר 2014 פרסם "הצל" את הסרטון בפייסבוק וקרא לתומכיו להתלונן במשטרה. כהן וקסברג אמרה על הסרטון: "הוא התפרסם ביום הכניסה לעזה במבצע צוק איתן והתזמון הזה לא היה מקרי. זה נראה לי זמן טוב לפרסם סרטון מחאה נגד סמלים, נגד לאומנות ונגד לאומיות".
מפקד משטרת מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, הגדיר את הסרטון כ"בוטה באופן קיצוני" וב-2 בנובמבר הורה לעצור את כהן וקסברג בחשד לביזוי סמלי דת ושלטון ופגיעה ברגשות הציבור.[12] לאחר החקירה היא נשלחה למעצר בית בדירת אחותה בתל אביב, השופט אסר עליה לגלוש באינטרנט במשך 30 יום והוחרמו המחשב, הטאבלט והטלפון הנייד שלה.[13] בחודשים שלאחר מכן נעצרה ונחקרה כהן וקסברג על ידי המשטרה כמה פעמים.[14] בתגובה למעצרה פרסמה כהן וקסברג נגד המשטרה סרטון פרובוקטיבי בסגנון סרטוני עריפת הראשים של דאעש.[15] בינואר 2016 הודיעה המשטרה כי היא צפויה להגיש כתב אישום נגד כהן וקסברג, בחשד לעבירה על חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה.[16]
תגובות
סרטוניה של כהן וקסברג צוינו בתוכניות בחו"ל, בין השאר ב-BBC ובפוקס ניוז. אתר אמנות בחר בה כאחת מעשר האמניות החזקות בעולם, יחד עם ה"פוסי ריוט".[17]
אוהדיה פתחו עמוד פייסבוק בשם "נטלי כהן וקסברג - עמוד מעריצים" המציג את יצירותיה, וחלקם גם הציעו לה תמיכה כלכלית ומימון הוצאות משפטיות. יצחק לאור הגדירה "אמנית אנרכיסטית מצוינת".[18]
מאידך נפתח גם דף פייסבוק בשם "נטלי כהן וקסברג לדין", ובו רבים מייחלים למותה ולכך שתיאנס.[14]
קישורים חיצוניים
סרטונים בערוץ של נטלי כהן וקסברג, באתר יוטיוב.
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יריב פלג, זיו רביב, נטלי כהן: זכותי להשתמש בקקי כאמצעי אמנותי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 28 בנובמבר 2014. - ^ מלכודת שחקנים, 6 בספטמבר 2010.
- ^ פסטיבל עכו ה-31 לתיאטרון ישראלי אחר, 17 באוגוסט 2010.
- ^ פסטיבל עכו 2010 – משחקי מוות, 27 בספטמבר 2010.
- ^ משורה משחרר רק המוות; הצגה חדשה בתיאטרון הסימטה.
- ^ צפירמיהו.
- ^
איך הייתם מסתדרים בלי השואה, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ פנטזיה על אחמדינג'אד, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ "היום בצינור מראיינים את זאתי עם הסרטונים המפגרים על השואה", באתר FXP, 20 ביוני 2012.
- ^ מערכת, צפו: אישה שלא מורידה שערות מהגוף חושפת בית שחי, באתר nana10, 7 בדצמבר 2013.
- ^ קקי במקום דם, באתר Vimeo
- ^ המשטרה עצרה אמנית שעשתה קקי על דגל ישראל, באתר "הכל שקרים".
- ^ נטלי כהן וקסברג: "זו משטרה של מטומטמים שמתעסקים בחרא, תרתי משמע", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 בדצמבר 2015.
- ^ 1 2
רועי צ'יקי ארד, זה לא רק קקי: המעצרים של נטלי כהן וקסברג הם רק ההתחלה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אורי דישון, נטלי כהן וקסברג מגיבה על פרשת הדגל, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2014 - ^ יניב קובוביץ, האמנית שעשתה את צרכיה על דגל ישראל צפויה לעמוד לדין, באתר הארץ, 12 בינואר 2016.
- ^ 10 Powerful Women Artists Breaking Social Taboos—And Loving It, 6 במרץ 2015 (באנגלית).
- ^ יצחק לאור, נטלי כהן וקסברג - אמנית אנרכיסטית מצוינת, באתר הארץ, 8 בינואר 2016.
