ז'אן אלרז – הבדלי גרסאות

ז'אן אלרז
	אין תמונה חופשית
לידה	1953 (בן 71 בערך)
מדינה	ישראל
השתייכות	שירות הביטחון הכללי; יחידה 504
דרגה	רב סרן
תפקידים בשירות
	מפעיל סוכנים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:58, 1 באפריל 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ז'אן אלרז (נולד ב-1950) הוא איש שב"כ ישראלי לשעבר, אשר הורשע ברצח.

ביוגרפיה

נולד בשם ז'אן אלבז. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אלרז מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. בהמשך עבר לשרת ביחידות המיוחדות ובהן יחידה 707^[1], יחידת רימון ועוצבת המודיעין האנושי. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ^[2] ושירת כמאבטח של ראשי ממשלות ושרים. אחר כך עבר לשרת כקצין ביטחון בשגרירויות ישראל באוסלו ובסטוקהולם. הוא פוטר מהשב"כ לאחר שמסר דיווח שקרי בעניין מגעים עם איש קג"ב בשוודיה^[^{דרוש מקור]}, ועבר לשרת ביחידה 504 כמפעיל סוכנים בלבנון. במהלך עבודתו פיתח רשת של הברחות מכשירי חשמל מלבנון לישראל, זמן קצר לפני שנתפס עבר לשרת במנהל האזרחי בשכם. הוא נלכד בעקבות חשד שרצח את אחד מסוכניו הלבנוניים. בכתב האישום נגדו נטען, כי ב-31 מקרים שונים בשנים 1988-1987 הבריח לישראל מאות מכשירי חשמל, בהם מכשירי וידאו, רדיו-טייפ ומקלטי טלוויזיה. הוא הועמד לדין על הברחות ונידון ל-5 שנות מאסר^[3]^[4].

אלרז שוחרר מהכלא לאחר שנתיים בלבד; הוא קיבל חנינה מנשיא המדינה, עזר ויצמן, שהורה למחוק את רישומיו הפליליים מתיקו במשטרה. היעדר הרישום הפלילי אפשר לו להתקבל לעבודה כקבלן משנה בבינוי מוצבי צה"ל בצפון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, ובפרט בקרבת קיבוץ מנרה^[5].

במרץ 2001 הואשם אלרז על ידי פרקליטות מחוז הצפון ברציחתו של יצחק קברטץ, רכז הביטחון של קיבוץ מנרה, וכן בגניבת עשרות כלי נשק מנשקיית הקיבוץ ומכירתם לגורמי טרור. יחד עמו הועמדו לדין ארבעה תושבי הכפר סאלם שבעמק יזרעאל, שסייעו לו בעבירות הנשק^[6]^[7]. במהלך תקופת מעצרו ניסה להמלט דרך חלון תא המעצר אך נתפס^[8].

במהלך חקירת המשטרה התברר כי אלרז תכנן במשך ארבעה חודשים לפחות את הגניבה ובא במשא ומתן מראש עם גורמי טרור במטרה למקסם את התשלום בעבור כלי הנשק הגנובים כן הערים על שותפיו לגניבה וטען שמחצית מהפדיון הכספי יועבר לרכז הביטחון קברטץ ובכך הקטין את חלקם בשלל^[9]. אלרז הודה בעבירות הנשק, אולם באשר לרציחתו של קברטץ טען בחקירה כי מדובר בתאונה, ובבית המשפט, בעת מתן עדותו, שינה את גרסתו וטען כי קברטץ נרצח על ידי לבנוני, איש חזבאללה, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי גזר על אלרז עונש מאסר עולם על ביצוע הרצח, ועוד עשרים שנות מאסר על עבירות הנשק, 5 מהן חופפות לריצוי מאסר העולם^[10]. אלרז ערער לבית המשפט העליון, על ההרשעה ועל העונש, וערעורו נדחה.

אלרז גנב מנשקיית הקיבוץ 58 רובים מסוג M16 ומחסניות רבות. לאחר כשנה, בשנת 2002, במסגרת מבצע חומת מגן, איתרו כוחות הביטחון בתחומי הרשות הפלסטינית כלי נשק שמקורם בנשקיית הקיבוץ. כמו כן נתפסו 28 רובים ליד ביתו של פעיל בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שתכנן את פיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים" בחיפה.

בגזר דינו קבעו השופטים: "הרצח בוצע על ידי אדם שאין בו שמץ של מוסר, איש הנכון לחתור תחת אושיות מדינתו".

קישורים חיצוניים

4831/03, ערעור שותפיו של אלרז בפני ביהמ"ש העליון
מה קורה עם ז´אן אלרז - 13/08/02, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2002.
יחזקאל אדירם ועמיקם חורש, הותר לפרסום: ז'אן אלרז הוא החשוד ברצח במנרה, באתר ynet, 4 באפריל 2001.

הערות שוליים

^ אבי אשכנזי, הסודות האפלים של ז'אן אלבז אלרז, באתר nrg‏, 6 באפריל 2001.
^ אביב לביא, מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 1 בינואר 2005.
^ בנוגע לרצח לא נמצאו מספיק הוכחות. ראו: רונן ברגמן, והרשות נתונה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 תל אביב, 192
^ דניאל סובלמן, היעלמותו של סוכן, באתר הארץ, 23 במאי 2001
^ שרון גל, ויצמן מחק רישום פלילי לחשוד ברצח במנרה, באתר הארץ, 4 באפריל 2001
^ שרון גל, אלרז הואשם ברצח רב"ש קיבוץ מנרה, באתר הארץ, 3 במאי 2001
^ שרון גל, פרשת מנרה: 4 הערבים לא מואשמים במעורבות ברצח, באתר הארץ, 23 באפריל 2001
^ עמיקם חורש, המשטרה: ז'אן אלרז ניסה להימלט ממעצר, באתר ynet, 22 באפריל 2001
^ שירות "הארץ", בדיקה פסיכיאטרית: ז'אן אלרז, החשוד ברצח קברטץ, כשיר למשפט, באתר הארץ, 25 באפריל 2001
^ פ 001084/01 מדינת ישראל נ' ז'אן אלרז

[1] אבי אשכנזי, הסודות האפלים של ז'אן אלבז אלרז, באתר nrg‏, 6 באפריל 2001.

[2] אביב לביא, מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 1 בינואר 2005.

[3] בנוגע לרצח לא נמצאו מספיק הוכחות. ראו: רונן ברגמן, והרשות נתונה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 תל אביב, 192

[4] דניאל סובלמן, היעלמותו של סוכן, באתר הארץ, 23 במאי 2001

[5] שרון גל, ויצמן מחק רישום פלילי לחשוד ברצח במנרה, באתר הארץ, 4 באפריל 2001

[6] שרון גל, אלרז הואשם ברצח רב"ש קיבוץ מנרה, באתר הארץ, 3 במאי 2001

[7] שרון גל, פרשת מנרה: 4 הערבים לא מואשמים במעורבות ברצח, באתר הארץ, 23 באפריל 2001

[8] עמיקם חורש, המשטרה: ז'אן אלרז ניסה להימלט ממעצר, באתר ynet, 22 באפריל 2001

[9] שירות "הארץ", בדיקה פסיכיאטרית: ז'אן אלרז, החשוד ברצח קברטץ, כשיר למשפט, באתר הארץ, 25 באפריל 2001

[10] פ 001084/01 מדינת ישראל נ' ז'אן אלרז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות ביטחונית
-{{אין תמונה|גבר}}
+|שם=
+|תמונה=
+|כיתוב=
+|כינוי=
+|השתייכות={{סמל|שירות הביטחון הכללי||+}}{{ש}}[[יחידה 504]]
+|תקופת שירות=1968 - 1989
+|דרגה=רב סרן
+|תפקידים בשירות=מפעיל סוכנים
+|תפקידים אזרחיים=
+|סיווג=סוכן}}
 '''ז'אן אלרז''' (נולד ב-[[1950]]) הוא איש [[שב"כ]] [[ישראלי]] לשעבר, אשר הורשע ב[[רצח]].
 == ביוגרפיה ==
-נולד בשם ז'אן אלבז. עם [[גיוס לצה"ל| גיוסו לצה"ל]] התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ושובץ ב[[גדוד 890]]. בצנחנים עבר אלרז מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ובהמשך יצא ל[[קורס קציני חי"ר]]. בהמשך עבר לשרת ב[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות המיוחדות]] ובהן [[יחידה 707]]{{הערה|1={{nrg|אבי אשכנזי|הסודות האפלים של ז'אן אלבז אלרז|133/383|6 באפריל 2001|archive|}}.}}, [[יחידת רימון (1970)|יחידת רימון]] ו[[עוצבת המודיעין האנושי]]. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ{{הערה|1={{הארץ|אביב לביא|מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל|1.905141|1 בינואר 2005}}.}} ושירת כ[[היחידה לאבטחת אישים|מאבטח]] של ראשי ממשלות ושרים. אחר כך עבר לשרת כקצין ביטחון ב[[שגרירות|שגרירויות]] ישראל ב[[אוסלו]] וב[[סטוקהולם]]. הוא פוטר מהשב"כ לאחר שמסר דיווח שקרי בעניין מגעים עם איש [[קג"ב]] ב[[שוודיה]]. גם בשירותו ב[[יחידה 504]] פיתח רשת של [[הברחה|הברחות]] מכשירי חשמל מ[[לבנון]] ל[[ישראל]]. הוא נלכד בעקבות חשד שרצח את אחד מסוכניו הלבנוניים. הוא הועמד לדין על הברחות ונידון ל-5 שנות [[מאסר]].{{הערה|1=בנוגע לרצח לא נמצאו מספיק הוכחות. ראו: [[רונן ברגמן]], והרשות נתונה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 תל אביב, 192}}
+נולד בשם ז'אן אלבז. עם [[גיוס לצה"ל| גיוסו לצה"ל]] התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ושובץ ב[[גדוד 890]]. בצנחנים עבר אלרז מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ובהמשך יצא ל[[קורס קציני חי"ר]]. בהמשך עבר לשרת ב[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות המיוחדות]] ובהן [[יחידה 707]]{{הערה|1={{nrg|אבי אשכנזי|הסודות האפלים של ז'אן אלבז אלרז|133/383|6 באפריל 2001|archive|}}.}}, [[יחידת רימון (1970)|יחידת רימון]] ו[[עוצבת המודיעין האנושי]]. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ{{הערה|1={{הארץ|אביב לביא|מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל|1.905141|1 בינואר 2005}}.}} ושירת כ[[היחידה לאבטחת אישים|מאבטח]] של ראשי ממשלות ושרים. אחר כך עבר לשרת כקצין ביטחון ב[[שגרירות|שגרירויות]] ישראל ב[[אוסלו]] וב[[סטוקהולם]]. הוא פוטר מהשב"כ לאחר שמסר דיווח שקרי בעניין מגעים עם איש [[קג"ב]] ב[[שוודיה]]{{מקור}}, ועבר לשרת ב[[יחידה 504]] כמפעיל סוכנים בלבנון. במהלך עבודתו פיתח רשת של [[הברחה|הברחות]] מכשירי חשמל מ[[לבנון]] ל[[ישראל]], זמן קצר לפני שנתפס עבר לשרת ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]] ב[[שכם]]. הוא נלכד בעקבות חשד שרצח את אחד מסוכניו הלבנוניים. בכתב האישום נגדו נטען, כי ב-31 מקרים שונים בשנים 1988-1987 הבריח לישראל מאות מכשירי חשמל, בהם מכשירי וידאו, רדיו-טייפ ומקלטי טלוויזיה. הוא הועמד לדין על הברחות ונידון ל-5 שנות [[מאסר]]{{הערה|1=בנוגע לרצח לא נמצאו מספיק הוכחות. ראו: [[רונן ברגמן]], והרשות נתונה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 תל אביב, 192}}{{הערה|{{הארץ|דניאל סובלמן|היעלמותו של סוכן|1.703365|23 במאי 2001}}}}.
-אלרז שוחרר מהכלא לאחר שנתיים בלבד; הוא קיבל [[חנינה (ישראל)|חנינה]] מנשיא המדינה, [[עזר ויצמן]], שהורה למחוק את רישומיו הפליליים מתיקו במשטרה. היעדר הרישום הפלילי אפשר לו להתקבל לעבודה כקבלן משנה בבינוי מוצבי צה"ל בצפון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, ובפרט בקרבת קיבוץ [[מנרה]].
+אלרז שוחרר מהכלא לאחר שנתיים בלבד; הוא קיבל [[חנינה (ישראל)|חנינה]] מנשיא המדינה, [[עזר ויצמן]], שהורה למחוק את רישומיו הפליליים מתיקו במשטרה. היעדר הרישום הפלילי אפשר לו להתקבל לעבודה כקבלן משנה בבינוי מוצבי צה"ל בצפון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, ובפרט בקרבת קיבוץ [[מנרה]]{{הערה|{{הארץ|שרון גל|ויצמן מחק רישום פלילי לחשוד ברצח במנרה|1.691722|4 באפריל 2001}}}}.
-במרץ 2001 הואשם אלרז על ידי פרקליטות מחוז הצפון ברציחתו של יצחק קברטץ, רכז הביטחון של קיבוץ [[מנרה]], וכן בגניבת עשרות כלי נשק מנשקיית הקיבוץ ומכירתם לגורמי טרור. יחד עמו הועמדו לדין ארבעה תושבי הכפר [[סאלם (כפר)|סאלם]] שב[[עמק יזרעאל]], שסייעו לו בעבירות הנשק. במהלך תקופת מעצרו ניסה להמלט דרך חלון תא המעצר אך נתפס.
+במרץ 2001 הואשם אלרז על ידי פרקליטות מחוז הצפון ברציחתו של יצחק קברטץ, רכז הביטחון של קיבוץ [[מנרה]], וכן בגניבת עשרות כלי נשק מנשקיית הקיבוץ ומכירתם לגורמי טרור. יחד עמו הועמדו לדין ארבעה תושבי הכפר [[סאלם (כפר)|סאלם]] שב[[עמק יזרעאל]], שסייעו לו בעבירות הנשק{{הערה|{{הארץ|שרון גל|אלרז הואשם ברצח רב"ש קיבוץ מנרה|1.698214|3 במאי 2001}}}}{{הערה|{{הארץ|שרון גל|פרשת מנרה: 4 הערבים לא מואשמים במעורבות ברצח|1.696088|23 באפריל 2001}}}}. במהלך תקופת מעצרו ניסה להמלט דרך חלון תא המעצר אך נתפס{{הערה|{{ynet|עמיקם חורש|המשטרה: ז'אן אלרז ניסה להימלט ממעצר|690608|22 באפריל 2001}}}}.
-במהלך חקירת המשטרה התברר כי אלרז תכנן במשך ארבעה חודשים לפחות את הגניבה ובא במשא ומתן מראש עם גורמי טרור במטרה למקסם את התשלום בעבור כלי הנשק הגנובים כן הערים על שותפיו לגניבה וטען שמחצית מהפדיון הכספי יועבר לרכז הביטחון קברטץ ובכך הקטין את חלקם בשלל. אלרז הודה בעבירות הנשק, אולם באשר לרציחתו של קברטץ טען בחקירה כי מדובר בתאונה, ובבית המשפט, בעת מתן עדותו, שינה את גרסתו וטען כי קברטץ נרצח על ידי לבנוני, איש [[חזבאללה]], טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי גזר על אלרז עונש [[מאסר עולם]] על ביצוע הרצח, ועוד עשרים שנות מאסר על עבירות הנשק, 5 מהן חופפות לריצוי מאסר העולם{{הערה|1=פ 001084/01 מדינת ישראל נ' ז'אן אלרז}}. אלרז [[ערעור|ערער]] ל[[בית המשפט העליון]], על ההרשעה ועל העונש, וערעורו נדחה.
+במהלך חקירת המשטרה התברר כי אלרז תכנן במשך ארבעה חודשים לפחות את הגניבה ובא במשא ומתן מראש עם גורמי טרור במטרה למקסם את התשלום בעבור כלי הנשק הגנובים כן הערים על שותפיו לגניבה וטען שמחצית מהפדיון הכספי יועבר לרכז הביטחון קברטץ ובכך הקטין את חלקם בשלל{{הערה|{{הארץ|שירות "הארץ"|בדיקה פסיכיאטרית: ז'אן אלרז, החשוד ברצח קברטץ, כשיר למשפט|1.696459|25 באפריל 2001}}}}. אלרז הודה בעבירות הנשק, אולם באשר לרציחתו של קברטץ טען בחקירה כי מדובר בתאונה, ובבית המשפט, בעת מתן עדותו, שינה את גרסתו וטען כי קברטץ נרצח על ידי לבנוני, איש [[חזבאללה]], טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי גזר על אלרז עונש [[מאסר עולם]] על ביצוע הרצח, ועוד עשרים שנות מאסר על עבירות הנשק, 5 מהן חופפות לריצוי מאסר העולם{{הערה|1=פ 001084/01 מדינת ישראל נ' ז'אן אלרז}}. אלרז [[ערעור|ערער]] ל[[בית המשפט העליון]], על ההרשעה ועל העונש, וערעורו נדחה.
 אלרז גנב מנשקיית הקיבוץ 58 רובים מסוג [[M16]] ו[[מחסנית|מחסניות]] רבות. לאחר כשנה, בשנת [[2002]], במסגרת מבצע [[מבצע חומת מגן|חומת מגן]], איתרו כוחות הביטחון בתחומי [[הרשות הפלסטינית]] כלי נשק שמקורם בנשקיית הקיבוץ. כמו כן נתפסו 28 רובים ליד ביתו של פעיל בכיר בארגון [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], שתכנן את [[הפיגוע במסעדת מקסים|פיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים"]] ב[[חיפה]].
@@ שורה 15: / שורה 25: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://www.a7.org/news.php?id=45713 כתבה בעניין רצח רכז הביטחון מקיבוץ מנרה] - מתוך אתר [[ערוץ 7]], 23 בפברואר 2003
 * [http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/hadragiut.doc 4831/03, ערעור שותפיו של אלרז בפני ביהמ"ש העליון] {{DOC}}
 * {{ערוץ7||מה קורה עם ז´אן אלרז - 13/08/02|32231|13 באוגוסט 2002}}.