אורות התפילה – הבדלי גרסאות
←תוכן הפרקים: הגהה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ תבנית ספר |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר}} |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
הספר הוא בן שמונה פרקים, אשר לפי תיאור הרב נריה הם "מקיפים ומאירים את נתיבות העבודה שבלב, עולים לשיאים ויורדים למעמקים של עמידת האדם מישראל מול יוצרו".{{הערה|הרב משה צבי נריה, '''בשדה הראי"ה''', עמוד 103}} |
|||
| ⚫ | |||
הפרקים מורכבים מפסקאות בענייני תפילה שלוקטו מתוך ספרי הראי"ה שיצאו לאור בעת עריכת הספר ([[ה'תשל"ט]]). בספר שולבו גם קטעים מכתביו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]], תלמידו של הרב קוק, ובסופו שני מאמרים קצרים על התפילה מהרב נריה. פרק המבוא מתאר את תפילתו של הראי"ה עצמו, ונקרא "וכך היה מתפלל". |
|||
הספר הוא בן שמונה פרקים, אשר לפי תיאור הספר במספר מקומות הם "מקיפים ומאירים את נתיבות העבודה שבלב, מגלים את השיאים והמעמקים של עבודת הא-להים".{{הערה|[http://s.ybm.org.il/hebrew/Product.aspx?Product=10&Category=10 באתר ישיבת ברכת משה] וב"[https://www.hamadaf-y.co.il/חנות/הרב-קוק-ותלמידיו/הרב-קוק/אורות-התפילה/ המדף היהודי]"}} |
|||
הספר עומד על היבטים ייחודיים ומשמעותיים בתפילה, ביניהם: תפילתה התמידית של ה[[נשמה#תפיסת הנשמה ביהדות|נשמה]], אשר התפילה בפה היא הבאתה לידי ביטוי בחלקים מסוימים מהזמן - וחשיבותה של זו, תפקידה של התפילה בגילוי היות הכח ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהי]] טבוע בכל [[אדם]] - המוציאו לפועל בעולם, השפעת התפילה על נפשו של האדם המתפלל – עד כדי שינוי מהותי בין אדם שמתפלל לאדם שאינו מתפלל החורג מגבולות ההבדל בשבפועל ומהווה הבדל בכל מהות החיים, העלאת הבריאה כולה והשתוקקותה לאלוהים על ידי תפילת האדם, ועוד. |
|||
במהדורה הרביעית ([[ה'תשמ"ח]]) שולבו פסקאות נוספות מתוך [[שמונה קבצים]] (שהיו עדיין בכתב יד), שנלקטו ונמסרו לרב נריה על ידי הרב [[צבי יהודה קוק]]. |
|||
===תוכן הפרקים=== |
|||
המבוא לספר מוקדש לתיאור [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] של תפילת הראי"ה. |
|||
הפרק הראשון מתאר את התפילה כהתגלות של ה[[נשמה]]. הפרק השני מבאר את תפקיד התפילה כבירור, גילוי ועילוי ה[[רצון]] של המתפלל. הפרק השלישי עוסק ביחס בין תפילה ל[[לימוד תורה]]. הפרק הרביעי מסביר את פעולת התפילה כמשפיעה על [[נפש]] המתפלל עצמו. הפרק החמישי עוסק ב[[כוונה (יהדות)|כוונות]] השונות בתפילה. בפרק השישי מופיעים הסברים רעיוניים לפרטי [[הלכות]] בענייני תפילה וסדריה. הפרק השביעי עוסק ביחס בין התפילה ל[[זמני היום בהלכה|זמני היום]], ובצורך להתפלל שלוש פעמים ביום. הפרק השמיני עוסק בקשר בין התפילה ל[[מקדש]], [[ארץ ישראל]] ו[[עם ישראל]]. |
|||
==="וכך היה מתפלל"=== |
|||
| ⚫ | |||
מקום מיוחד נתגדר לפרק המבוא "וכך היה מתפלל", המתאר את תפילתו של הראי"ה עצמו, בהקדמת הספר מציין הרב נריה כי ראה לנכון לצרף פרק זה לספר - "ללמד על כל פרקי הספר יצא: לא רק רעיונית-הגיונית של מוח חושב לפנינו כאן, אלא כך הייתה תפילתו של כהן גדול, כך הייתה עבודתו שבלב – הלב הטהור אשר ברא לו אלוקים ואשר היה כולו נתון לשמים". |
|||
פרקי אורות התפילה הוכנו על ידי הרב נריה עבור הקובץ "שיח יצחק" ([[ה'תש"ם]]), לזכרו של יצחק לביא, תלמיד [[ישיבת הר עציון]] שנפל בעת מילוי תפקידו. הם נדפסו כחוברת בפני עצמה בשנת [[ה'תשל"ט]] על ידי משפחת לביא. מהדורה רביעית עם הוספות יצאה בשנת [[ה'תשמ"ח]]. |
|||
במבוא זה נמצא המקור לציטוט המפורסם בשם הרב [[איסר זלמן מלצר]] ביחס לתפילתו של הראי"ה: "ולואי והייתי מתפלל '[[תפילת מנחה|מנחה]]' בערב [[יום הכפורים]] כמו שהרב מתפלל 'מנחה' ב[[יום חול]] רגיל". |
|||
בשנת ה'תשס"ג יצאה מהדורה חמישית מנוקדת, בהוצאת "מעליות" שעל ידי [[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]]. הרב נריה ליקט את רוב הפסקאות מתוך ספרי הראי"ה שנדפסו, שעברו עריכה על ידי [[צבי יהודה קוק]] והרב [[דוד כהן (הנזיר)]]. במהדורה זו צוינו מקורות הפסקאות ב[[שמונה קבצים]] - שנדפסו בשנת [[ה'תשנ"ט]] - ונוסח הפסקאות תוקן על פי לשון המקור. |
|||
| ⚫ | |||
בשנת [[ה'תשפ"ב]] יצאה לאור מהדורה של הספר עם פירוש מאת הרב [[חגי לונדין]], בהוצאת [[ידיעות ספרים]]. |
|||
הספר יצא לאור בשנת ה'תשל"ט. מהדורה שנייה מנוקדת ומורחבת יצאה בהוצאת "מעליות" שעל ידי [[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] בשנת ה'תשס"ג. |
|||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
גרסה מ־08:32, 13 ביולי 2022
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
משה צבי נריה  |
| נושא |
תפילה (יהדות) |
  | |
אורות התפילה הוא ספר העוסק בהסברה עיונית והדרכה מעשית לתפילה. הספר הוא לקט מתוך כתבי הראי"ה קוק שנלקט ונערך על ידי תלמידו הרב משה צבי נריה. בפרק המבוא לספר ישנו תיאור העוסק בתפילתו של הראי"ה עצמו, תחת הכותרת "וכך היה מתפלל".
תוכן הספר
הספר הוא בן שמונה פרקים, אשר לפי תיאור הספר במספר מקומות הם "מקיפים ומאירים את נתיבות העבודה שבלב, מגלים את השיאים והמעמקים של עבודת הא-להים".[1]
הספר עומד על היבטים ייחודיים ומשמעותיים בתפילה, ביניהם: תפילתה התמידית של הנשמה, אשר התפילה בפה היא הבאתה לידי ביטוי בחלקים מסוימים מהזמן - וחשיבותה של זו, תפקידה של התפילה בגילוי היות הכח האלוהי טבוע בכל אדם - המוציאו לפועל בעולם, השפעת התפילה על נפשו של האדם המתפלל – עד כדי שינוי מהותי בין אדם שמתפלל לאדם שאינו מתפלל החורג מגבולות ההבדל בשבפועל ומהווה הבדל בכל מהות החיים, העלאת הבריאה כולה והשתוקקותה לאלוהים על ידי תפילת האדם, ועוד.
"וכך היה מתפלל"
מקום מיוחד נתגדר לפרק המבוא "וכך היה מתפלל", המתאר את תפילתו של הראי"ה עצמו, בהקדמת הספר מציין הרב נריה כי ראה לנכון לצרף פרק זה לספר - "ללמד על כל פרקי הספר יצא: לא רק רעיונית-הגיונית של מוח חושב לפנינו כאן, אלא כך הייתה תפילתו של כהן גדול, כך הייתה עבודתו שבלב – הלב הטהור אשר ברא לו אלוקים ואשר היה כולו נתון לשמים".
במבוא זה נמצא המקור לציטוט המפורסם בשם הרב איסר זלמן מלצר ביחס לתפילתו של הראי"ה: "ולואי והייתי מתפלל 'מנחה' בערב יום הכפורים כמו שהרב מתפלל 'מנחה' ביום חול רגיל".
הוצאה לאור
הספר יצא לאור בשנת ה'תשל"ט. מהדורה שנייה מנוקדת ומורחבת יצאה בהוצאת "מעליות" שעל ידי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים בשנת ה'תשס"ג.
לקריאה נוספת
- תפילת הרא"ה - שיעורים על אורות התפילה, הרב ארל'ה הראל, ה'תשע"ט.
קישורים חיצוניים
- שיעורים בפרק א' מאת הרב חיים סבתו, באתר ישיבת ברכת משה
- שיעורים לאורך הספר אורות התפילה, באתר מכינת בית יתיר
הערות שוליים
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||