מלכת הכביש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלכת הכביש
בימוי מנחם גולן
הופק בידי יורם גלובוס
תסריט גילה אלמגור
מנחם גולן
שחקנים ראשיים גילה אלמגור
יהודה ברקן
מוזיקה דובי זלצר
צילום דוד גורפינקל
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 11 במרץ 1971
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלכת הכביש הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1971 אשר בוים על ידי מנחם גולן והופק על ידי יורם גלובוס. הסרט מציג את סיפורה של מרגלית חסון, זונה במקצועה (גילה אלמגור, שהייתה גם שותפה בכתיבת התסריט) אשר לאחר כניסתה להיריון עושה מאמצים לצאת ממעגל הזנות אבל נתקלת בקשיים. הסרט מכר 672,600 כרטיסים בישראל[1].

את שיר הנושא של הסרט כתב אהוד מנור, הלחין דובי זלצר ושר שלמה ארצי.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות התירה את הצגת הסרט למבוגרים מגיל 16 ומעלה[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית חסון (גילה אלמגור) נחשבת מלכת הכביש וגובה תעריפים גבוהים יותר משאר הזונות, יש לה זרם לקוחות רב והיא עובדת ללא סרסור. אריק (יהודה ברקן), קיבוצניק, נשוי, אב לשני ילדים נוהג במשאית של תנובה ונמצא בקשר קבוע עם מרגלית. יום אחד היא מבקרת אותו בקיבוץ ושוכבת איתו בגורן של הקיבוץ, הפעם לא כזונה אלא כמאהבת. לפנות בוקר היא חוזרת לעיר הולדתה דימונה כאשר היא בהריון מאריק. היא מחליטה לשמור על ההריון ומתפרנסת כמלצרית עד שבאחד הערבים היא יוצאת לבלות עם ארבעה גברים ואלו אונסים אותה באלימות, דבר שמוביל לסיום ההריון. לפני שהיא חוזרת לעבוד כזונה בתל אביב, היא מבקרת במוסד לחוסים, שם שוהה בנה הלוקה בתסמונת דאון, אשר אותו היא לא ביקרה 8 שנים. לאחר שהיא מבקרת אותו היא חוזרת לכביש אבל הפעם יש לה סרסור.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט החלה בנובמבר 1970[3], כקופרודוקציה של חברת "סרטי נח", של בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס, יחד עם חברות סרטים מאיטליה וגרמניה, בנוסף קיבל תמיכה מהמועצה לעידוד הסרט הישראלי של משרד המסחר והתעשייה[4]. הסרט צולם במקביל באנגלית עבור השוק הבינלאומי[4]. אלמגור הייתה בין יזמי הסרט וסיפרה כי התסריט נכתב בהשראת סיפור אמיתי[4], תוך פיתוח של הדמות שמילאה בסרט אלדורדו ב-1963[5]. חלק מצילומי הסרט נערכו בדימונה, בה מתרחשת חלק מעלילת הסרט, ותושבי העיר התלוננו שהוא מציג אותם באור שלילי[2]. אלמגור שיחקה לראשונה כמה סצנות בעירום וגם פנינה רוזנבלום, שהייתה אז בת ה-17, הופיעה בחזה חשוף בתפקיד משנה[6], ואמה תבעה לאסור את הקרנת הסרט, אך תביעתה נדחתה[7].

הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערכה ב-11 במרץ 1971, בקולנוע "הוד" בתל אביב[8], בה נכחו פוליטיקאים, ביניהם מנחם בגין, ואנשי צבא בהם אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי וסגן הרמטכ"ל דוד אלעזר[9]. הסרט נשלח ליצג את ישראל בפסטיבל קאן אך לא התקבל[10].

הסרט נרכש להפצה בינלאומית והוקרן בהצלחה בין השאר בהונג קונג וארצות הברית[11].

ביולי 1971 הוזמן הסרט להשתתף בפסטיבל סרטים בסיציליה[12].

ב־2018 סיפרה אלמגור ל"ידיעות אחרונות" כי בזמן צילומי הסרט, כשעמדה על הכביש ליד הבית האדום לבושה בבגדי הדמות, הגיחה לידה מכונית אמריקאית גדולה ובה משה דיין, שר הביטחון דאז. דיין חשב שהיא זונה והציע לה לעלות לאוטו[13].

סצנת האונס הקבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני שהסרט יצאה לאקרנים, פורסמה כתבה בשבועון "העולם הזה" על סצנת האונס הקבוצתית, כולל צילומים מההפקה, בה דווח שהסצנה הייתה ריאליסטית והשחקנים הכו את אלמגור ממש ולקח לה כמה שעות להתאושש[5]. בנוסף דווח כי גולן הציע לאלמגור ששחקנית כפילה תשחק את סצנות העירום, אך לבסוף החליטה לבצע אותן בעצמה[5].

בדצמבר 2016, בעקבות חשיפת סצנת האונס שהתרחשה בסרט הטנגו האחרון בפריז[14], חזרה אלמגור בריאיון לתוכנית חמש עם רפי רשף וסיפרה על תהליך צילום סצנת האונס הקבוצתי של הסרט: ”זה אונס קבוצתי, את רואה שזה אונס. חוץ מחדירה, תסלח לי על הביטוי. הוא אמר להם תקרעו בה, איפה שאסור – תגעו. הוא נתן להם דרור לעשות בי מה שהדמיון הברוטאלי רק גורר אותם. ופתאום מנחם צעק 'קאט', וכעסתי עליו כי ידעתי שיותר לא אעשה את הסצנה הזאת”. התברר, כפי שגם הודה אריה מוסקונה, כי מנחם הבמאי הנחה את השחקנים בהוראות שונות משנתנו לגילה, ”חבר'ה, אתם עכשיו, היא לא יודעת, תופסים אותה, משליכים אותה על הרצפה, קורעים ממנה את הבגדים ואונסים אותה. תעשו מה שאתם רוצים.”[15]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
גילה אלמגור מרגלית חסון
יהודה ברקן אריק
ליא קניג לאה השכנה
מרים ברנשטיין כהן אמא של מרגלית
אשר צרפתי אשר, אנס
אריה מוסקונה אנס
רמי בן ארי אנס
דודו ירדני אנס
גליה ישי נעמי, אשתו של אריק
זישא גולד גרינברג
שאול אליאס הילד של מרגלית
דובי גל פרלמן
ראובן אדיב הרופא
שרית ישי לוי זונה
רחל רביד מטפלת
שמעון לונדר הסרסור
פנינה רוזנבלום יולדת
ישראל רובינצ'יק מנהל המוסד לחוסים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 240.
  2. ^ 1 2 סרטים - מלכת הכביש, מסמך באתר ארכיון המדינה
  3. ^ החלו צילומי הסרט ~מלכת הכביש", על המשמר, 16 בנובמבר 1970
  4. ^ 1 2 3 סטפאן גלברט, גילה אלמגור "מלכת הכביש", על המשמר, 19 בנובמבר 1970
  5. ^ 1 2 3 זונה עם נשמה, "העולם הזה", גיליון 1748 מ-3 במרץ 1971, עמוד 24
  6. ^ מלכת השכונה מפתח תקוה נתגלתה ב"מלכת הכביש", "העולם הזה", גיליון 1757 מ-5 במאי 1971, עמוד 33
  7. ^ נדחתה בקשת אם לאסור הקרנת "מלכת הכביש", מעריב, 26 במאי 1971
    בקשה לאסור הקרנת "מלכת הכביש", דבר, 23 במאי 1971
  8. ^ התקיימה הקרנת בכורה של "מלכת הכביש", למרחב, 12 במרץ 1971
  9. ^ גושפנקא ממלכתית לעירום, "העולם הזה", גיליון 1750 מ-17 במרץ 1971, עמוד 20
  10. ^ חוה נובק, "מלכת הכביש" לא נתקבל בקאן, דבר, 21 באפריל 1971
  11. ^ "מלכת הכביש" ל"מטרו-גולדוורין, דבר, 25 בנובמבר 1971
  12. ^ "מלכת הכביש" —לפסטיוואל בסיציליה, מעריב, 20 ביולי 1971
  13. ^ יהודה נוריאל, החיים על פי גילה, באתר ynet, 9 בינואר 2018
  14. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, סצינת סקס או אונס: איפה עובר הגבול?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2016
  15. ^ אריה מוסקונה: מנחם גולן דרש אלימות בסצנת האונס של גילה אלמגור - מאחורי גבה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2016
    רן בוקר, אריה מוסקונה: "מנחם גולן אמר לנו - תקרעו לגילה את הבגדים, תעשו מה שאתם רוצים", באתר ynet, 7 בדצמבר 2016