מנגיסטו היילה מריאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנגיסטו היילה מריאם
(; אדיס אבבה, האימפריה האתיופית)
Mengistu Haile Mariam 3.jpg
מדינה הרפובליקה העממית האתיופית
מפלגה מפלגת הפועלים
נשיא הרפובליקה העממית האתיופית ה-1
תקופת כהונה 10 בספטמבר 1987 - 21 במאי 1991 (3 שנים ו-36 שבועות)
הקודם בתפקיד טפרי באנטי
הבא בתפקיד טספאי גברה קידן

מנגיסטו היילה מריאם (נולד ב-1937) (אמהרית: መንግስቱ ኃይለ ማርያም) היה שליט אתיופיה לסרוגין בשנת 1974, מנהיגה הטוטליטרי של אתיופיה 1977 - 1987 ונשיאה הראשון 1987 - 1991. מנגיסטו נחשב לאחראי העיקרי למותם של מיליונים בטרור האדום וברעב בתקופת מלחמת האזרחים האתיופית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של מנגיסטו, היילה מריאם היה עבד משוחרר משרות משפחה אריסטוקרטית באזור דרום שאווה. בעל האחוזה המקומי היה אפנגוס אשטה גדה. אשטה פגש את היילה מריאם כאשר צד באזור גירמה ומג'י שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום דהיום שבאותם זמנים נשלטה על ידי הדאג'זמץ טאיה גולילת.

בילדותו סבל מנגיסטו מהצקות מתמידות בגלל מראו הכהה יותר ובגלל שלא היה חבשי‏‏‏[1] מראו של מנגיסטו היה של בן העמים שכונו "שנקלה". חלק מההיסטוריונים מעריכים שסבל מרגשי נחיתות וחלקם אפילו מעריכים שכאשר היה באימונים צבאיים בארצות הברית הוא ראה את הסבל של האפרו-אמריקאים ולכן נהפך להיות אנטי-אמרקאי. עדות נוספת לרגשות אלו היו כאשר נאם בנאום לחטיבה הרביעית כאשר היא החלה להתמרד כנגד הקיסר:

Cquote2.svg

בארץ הזו, ישנן משפחות אריסטוקרטיות המסווגות באופן אוטומטי בני אדם עם עור כהה, שפתיים עבות, ושיער מקורזל כ"ברייה" [‏מילה בסלנג אמהרי המתארת עבד] ... שיהיה ברור לכלום שאני אעצור את הכינויים הגזעניים הללו.

Cquote3.svg

מנגיסטו השתדל להצטיין בכל דבר אשר עשה, פיתח מנהיגות וסחף אחריו את חבריו לאקדמיה הצבאית.

1974 - 1977[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הדרג משמאל מנגיסטו, במרכז טפרי ומימין אטנפו.

במהלך 1974 התרחשה המהפכה האתיופית שהפילה את השלטון הקיסרי של היילה סלאסי והעלתה לשלטון את החונטה הצבאית האתיופית ("דרג") שהונהגו על ידי אטנפו אבטה. בזמן זה מנגיסטו היה בן החברים הפחות ידועים בדרג והיה כפוף למפקדו הצבאי הגנרל נגה טאגנגן, מנגיסטו שרצה להשפיע רצח את מפקדו וכך פילס לעצמו את הדרך להיות אחד מראשי הדרג. מנגיסטו נהפך לחלק מההנגה המרכזית של הדרג לצד אמן אנדום, אטנפו אבטה וטפרי באנטי, בזמן זה מנגיסטו כיהן כראש החונטה בין 28 ביוני - 15 בספטמבר 1974 יום לאחר שהחונטה השתלטה על אתיופיה באופן רשמי מנגיסטו נדחק לטובת אנדום כשליט אתיופיה וראש החונטה.

הטהורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטיהורים (אתיופיה)

ב-23 בנובמבר 1974 הדרג החל מהלך של הוצאה להורג של אנשי הממשל הקודם (הידועים בכינוי "השישים") כולל של ראש החונטה עצמו אנדום, מנגיסטו היה בין אלו שנתנו את הפקודות להוצאות להורג ואפילו הודה שהוא עצמו רצח את הקיסר‏‏‏[2]. לאחר רצח אנדום מנגיסטו נבחר למנהיג החונטה באופן זמני עד לבחירת חדש, מנגיסטו החזיק בתפקיד כחמישה ימים בין 23 בנובמבר - 28 בנובמבר 1974, לאחר בחירות חדשות בתוך החונטה נבחר טפרי באנטי כראש החונטה וכסגניו נבחרו מנגיסטו ואבטה.

לקראת סוף 1976 הדרג סבל ממאבקים עליונות בין מנגיסטו, טפרי ואטנפו על השליטה בדרג. האי יציבות בדרג נפתרה בינואר ופברואר 1977 כאשר חילופי אש בארמון מנליק הגדול באדיס אבבה התקיים בין תומכיו של טפרי ואלו של מנגיסטו, אנשי מנגיסטו חיסלו את תומכי טפרי ואת טפרי עצמו, עם מותו של טפרי ותומכיו רוב התנגדות הפנימית למנגיסטו בתוך הדרג סולקה ומנגיסטו עשה בדרג כבשלו וארגן אותה מחדש. פעולה זו של רצח טפרי השאירה את מנגיסטו כיושב ראש בפועל כראש צבא אתיופיה, המשטרה. בנובמבר 1977 יריבו האחרון של מנגיסטו בתוך הדרג אטנפו אבטה חוסל, לאחר חיסול מתנגדיו הפנמיים מנגיסטו התפנה לחיסול מתנגדיו החיצוניים כגון היחאפה פעולות אלו של חיסול מתנגדיו החיצוניים נקרא הטרור האדום.

1977 - 1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הטרור הלבן · הטרור האדום

במהלך שנת 1977 גבר הטרור הלבן באתיופיה ושיאו היה התנקשות כושלת במנגיסטו, כתגובה לכך מנגיסטו אירגן מפגן תמיכה של הדרג בכיכר המהפכה בו הוא החל רשמית את תגובת הנגד הטרור האדום כלפי ארגוני המורדים ובראשם היחאפה. המשטרה האתיופית, הצבא, מפלגת הפועלים האתיופית וכל מערכת הביטחון החלה לרדוף את ארגוני המורדים ואפילו כאלה רק שנחשדו, הערכה היא שבטרור האדום נרצחו כחצי מילון בני אדם ויותר מעשרת אלפים ילדים.‏[3] הממשלה האתיופית שנצלה את הפילוג בקרב ארגוני הגרילה הייתה המרוויחה העיקרית. במהלך הטרור האדום סומליה ניצלה את המצב ופלשה לאתיופיה במלחמת אוגדן אתיופיה פנתה לברית המועצות לעזרה צבאית והצליחה לנצח את הסומלים ולהשמיד כמעט כליל את צבאם ולגרום לכאוס פוליטי בסומליה.

אחרי שניקה את מתנגדיו בתוך הדרג ואויביו ביחאפה, מנגיסטו פנה אל עבר קבוצה מרקסיסטית שתמכה בו בעבר אך כעת הפנתה לו עורף - המאיסון, מפחד שתנועה זו תנסה להשתלט על הדרג. ב-1978 הוא ניהל שלוש מערכות עקובות מדם כנגד המאסיון וכנגד הקבוצה הסוציאליסטית השנייה היחאפה, המתקפה הראשונה הייתה נגד היחאפה, השנייה כנגד המאסיון, והשלישית כנגד שרידי ארגונים אלו. במקביל נמשכה הלחימה כנגד ארגוני ההתנגדות השעביה, ג'אבחה, טארנפית והוויאנה, בנסיון להרוס את ההתנגדויות הצפוניות, מנגיסטו ניהל מערכה ובה שלח את חיל האוויר להפציץ את העיירה חאווזאן שבדרום טיגראי התקפה שעלתה בחייהם של אלפי הרוגים‏[4].

1978 - 1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו היה מנגיסטו היילה מריאם מנהיגה הטוטליטרי של אתיופיה בפועל, אך לא נשא תואר רשמי של נשיא.

1987 - 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגיסטו בביקורו במזרח גרמניה ב-1986.

ב-16 במאי 1989 כאשר נשיא אתיופיה נגיסטו היילה מריאם היה בביקור דיפלומטי במזרח גרמניה מספר קצינים בכירים במפלגת הפועלים האתיופית יזמו הפיכה, הצעד הראשון של אותם קצינים היה למסור אולטימטום לשר ההגנה, היילה גיורגיס הבט מריאם להצטרף להם או שיכלא. שר ההגנה סירב ונורה למוות. כאשר קצינים הנאמנים למנגיסטו שמעו את המתרחש הם הזמינו טנקים על מנת צבא להקיף את המשרד ולשמור על הדרך לנמל התעופה. קציני ומפקדי יחידות הצבא האתיופי באריתריאה ובטיגראי הצטרפו גם הם להפיכה אלו השתלטו על תחנת רדיו בעיר אסמרה שבאריתריאה וקראו למרי צבאי כנגד שלטון מנגיסטו. למרות כל זה, מנגיסטו חזר לאתיופיה מביקורו במזרח גרמניה ויחד עם שומרי הראש הנשיאותים ותומכיו הצליח להשתלט על המתרחש בתוך כשלושה ימים. המורדים שהתכוונו להקים ממשלת מעבר צבאית, שילמו על כוונתם זו ומנגיסטו טיהר את כל סגל הקצונה המורדת בצבא כתריסר הוצאו להורג וכ-300 עד 400 קצינים נעצרו בחשד לשתוף פעולה עם המורדים. ההפיכה שסוכלה הייתה חלק ממספר בעיות באתיופיה המלחמה, הבצורת, הרעב ואי היציבות הפוליטית בתוך מפלגת הפועלים האתיופית. ב-1989 כאשר כוחות האיחדג ושאר כוחות המורדים הצליחו להגיע כ-200 קילומטרים מאדיס אבבה, ברית המועצות לחצה על מנגיסטו לקיים משא ומתן עם המורדים. בגלל המצב שנכלא אליו מנגיסטו החל במשא ומתן עם ארגון האיחדג משא ומתן שהגיע למבוי סתום.

משפטו וגזר דינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהממשל הקומוניסטי של מנגיסטו הופל ב-27 במאי 1991 משפטו של מנגיסטו החל רק ב-1994 והסתיים ב-2006. כתב האישום של מנגסטו מורכב מיותר מ-8,000 דפים שכללו עדויות בכתב וגם בווידאו, מנגיסטו הואשם ברצח עם למרות שלא ביצע שום "טיהור אתני" והואשם בגרימת מוות למתנגדים פוליטיים במהלך הטרור האדום.

הקושי במשפטו של מנגיסטו היה הכמות של האנשים אשר נרצחו תחת שלטונו, ארגון אמנסטי מעריך שנרצחו כחצי מיליון במהלך הטרור האדום ארגון משמר זכויות האדם מסכים עם הערכה וקובע שהטרור האדום היה הרצח השיטטתי האכזרי ביותר באפריקה. בנוסף מנגיסטו היה אחראי על רצח של חלק מחבריו בדרג בנוסף לקיסר היילה סלאסי. לאחר הרשעתו של מנגיסטו ממשלת אתיופיה פנתה לממשלת זימבבואה על מנת שזו תסגיר את מנגיסטו, זימבבואה סרבה והתירוץ העיקר היה שמנגיסטו בזמן היותו שליט אתיופיה הוא עזר לזימבבואה להשיג את עצמאותה‏[5].

מנגיסטו נמצא אשם כבר ב-12 בדצמבר 2006 ונידון למאסר עולם בינואר 2007 לאחר מכן תיקו נפתח שוב הפעם נגזר עליו גזר דין מוות‏‏‏[6][7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתיופיה קיימת אפליה גזענית נגד מי שלא משתייך לקבוצת העמיים החבשים (דוברי השפות השמיות).
  2. ^ ‏ראיון וידאו עם מנגיסטו היילה מריאם מאתר YouTube.‏
  3. ^ 4.1 Christopher Andrew and Vasili Mitrokhin, The KGB and the Battle for the Third World, p. 457
  4. ^ הפצצות שפגעו באזרחים בטיגראי
  5. ^ ‏*זימבבווה: למרות הרשעתו, מנגיסטו לא יוסגר כתבה מאתר ynet.‏
  6. ^ אתיופיה: עונש מוות לרודן מנגיסטו כתבה מאתר ynet.
  7. ^ אתיופיה: עונש מוות נגזר על הרודן מנגיסטו כתבה מאתר nrg.‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדרגצ'אוו טירונאה, המהפכה האתיופית 1974 - 1987, ISBN 0521430828 (באנגלית).
  • ברהו זאוודה, ההיסטוריה המודרנית של אתיופיה, ISBN 0821409719 (אנגלית).
  • מרינה ודוד אוטווי, אתיופיה: אימפריה במהפכה, ISBN 084190362X (אנגלית).
  • אדמונד ג'וזף קאלאר, אתיופיה המהפכנית, ISBN 025335014X (אנגלית)
הקודם:
אטנפו אבטה
Derg-badge.jpg ראש החונטה הצבאית האתיופית
28 ביוני - 15 בספטמבר 1974
הבא:
טפרי באנטי
הקודם:
אמן אנדום
Flag of Ethiopia (1991-1996).svg שליט אתיופיה (זמני)
23 בנובמבר - 28 בנובמבר 1974
Derg-badge.jpg ראש החונטה הצבאית האתיופית
הבא:
טפרי באנטי
הקודם:
טפרי באנטי
Flag of Ethiopia (1991-1996).svg שליט אתיופיה
3 בפברואר 1977 - 10 בספטמבר 1987
Derg-badge.jpg ראש החונטה הצבאית האתיופית
הבא:
-
הקודם:
דניאל אראפ מוי
יושב ראש ארגון אחדות אפריקה
6 ביוני 1983 - 12 בנובמבר 1984
הבא:
ג'וליוס נייררה
הקודם:
-
נשיא אתיופיה
10 בספטמבר 1987 - 21 במאי 1991
הבא:
טספאי גברה קידן