מסכת מעשרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מַסֶּכֶת מַעֲשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים, גם במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי. קרויה גם בשם "מעשר ראשון". במשנה כוללת חמישה פרקים, ובתוספתא שלושה פרקים.

המסכת עוסקת בהלכות מעשר ראשון המופרש מן היבול וניתן ללוי, וגם באיסור להשתמש בתבואה לפני שהופרש ממנה המעשר. הדינים העיקרים במסכת זו הם א) הגידולים החייבים במעשר. ב) ממתי הם מתחייבים. ג) עד מתי הם מותרים באכילת עראי לפני שהופרשו המעשרות. ד) מהו הגמר מלאכה הקובע למעשר ואוסר גם אכילת עראי. ה) והדברים השונים הקובעים למעשר.

אף שהמסכת עוסקת בעיקר ב"מעשר ראשון" נקראת "מעשרות", כיוון שהיא נוגעת בהלכות השייכות לכל המעשרות.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת סודרה אחרי מסכת תרומה, מכיוון שהיא השנייה בסדר ההפרשה (ובחשיבות).

פרקי המסכת במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כְּלָל אָמְרוֹ (שמונה משניות‏[1]).
  2. הָיָה עוֹבֵר (שמונה משניות).
  3. הַמַּעֲבִיר (עשר משניות).
  4. הַכֹּוֹבֵשׁ (שש משניות).
  5. הָעוֹקֵר (שמונה משניות).

בסה"כ במסכת 40 משניות.

פרקי המסכת בתוספתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גרנן למעשרות
  2. החמרין
  3. המהבב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.