מסכת מועד קטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.

כיון שרובה של המסכת עוסק בחולו של מועד, על מנת להבדיל את המסכת מהסדר כולו, נקראה המסכת "מועד קטן", אך רוב רבותינו הראשונים והגאונים קוראים למסכת בשם "משקין", וכך היא מכונה גם במדרש‏‏‏[1] - על פי המילה הראשונה של המסכת.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 28 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת היא מסכת האחת עשרה בסדר מועד שבמשנה ובתלמוד. וכך הוא מקומה על פי סדר התלמוד הבבלי שבידינו. הרמב"ם מציין כי רבי "סידר אחר מגילה מועד קטן, מפני שיש בינו ובין ימי פורים הצטרפות, שבשניהם אסור התענית וההספד".

לעומת זאת מדברי רש"י ותוספות בסוף המסכת נראה שיש להם סדר אחר בסידור המסכתות ומסכת זו היא אחרונה בסדר מועד, ולאחריה באה מסכת יבמות שהיא הראשונה מסדר נשים[2]. וכך הוא מקומה בתלמוד הירושלמי שבידינו.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מַשְׁקִין בֵּית הַשְׁלָחִין (עשר משניות[3]) - פרק זה וכן הבא אחריו עוסקים בפרטי הלכות חול המועד.
  • מִי שֶׁהָפַךְ (חמש משניות).
  • וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (תשע משניות) - עוסק בדיני אבילות.

בסה"כ במסכת 24 משניות.

מפרשי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש רש"י המודפס על המסכת איננו מרש"י, אלא מורכב ברובו הגדול מפירוש רגמ"ה, ורק פחות מעשרים אחוז ממנו נלקחו מפירוש רש"י. בעל דקדוקי סופרים כבר שיער כי הפירוש המודפס על הדף הוא מרבנו גרשום מאור הגולה, ובמקומות בהם לא פירש, הוסיפו המדפיסים מפירושו של רש"י. פירוש רש"י למסכת פורסם על ידי אפרים קופפר (בשנת תשכ"א) מתוך כתב יד שנמצא בספריית האסקוריאל בספרד (ודפים בודדים מתלמוד בבלי מועד קטן עם פירוש רש"י דפוס ראשון שבספרד (ואדי אלחאגרא, ה'רמ"ב)). ועם הוספות (על פי השוואה להכתב יד, ודפים נוספים מדפוס ספרד שהגיעו לידינו בינתיים, ועין יעקב דפוס ראשון (פיזרו, רע"ו), ועל פי השוואה לחיבורי הראשונים (ובראשם הנלקט מרש"י על הרי"ף) והאחרונים המעתיקים מפירוש רש"י) על ידי יוסף יצחק קעלער (בשנת תשס"ז), והפירוש הזה מיוחס לרש"י (על פי השוואת נוסח הכתב יד לנוסח דפוס ספרד והעתקות הראשונים וראשוני האחרונים שהשתמשו בפירוש רש"י שבכתבי יד או דפוס ספרד (רבינו עובדי' ברטנורא, ר' אייזיק שטיין בביאורו על הסמ"ג, רבינו יעקב בן חביב בעין יעקב (דפוס ראשון), ורבינו שלמה שירליאו (מפרש הירושלמי)]‏[4]. פירוש רש"י המודפס סביב פסקי הרי"ף (בסוף המסכת), נאמן כמעט לחלוטין לפירוש רש"י האמיתי (שבכתב יד אסקוריאל), והוא משמש כעד נוסח נוסף. אמנם, ברוב המסכתות פירוש רש"י להלכות הרי"ף איננו אלא עיבוד דברי רש"י, ואין הוא נאמן למקור, אולם במסכתות מועד קטן וסוכה מדובר בהעתקה מדויקת על פי רוב של פירוש רש"י לתלמוד.

פירוש התוספות על המסכת הוא מרבנו שמואל בן רבנו אלחנן נכדו של ר"י הזקן (ובדף ב ע"ב ד"ה קא מרפויי נלקח מפירוש רשב"ם שנעתק על ידי האור זרוע בהלכות שבת מלאכת חורש).

חיבור נוסף על המסכת הוא שיטה לתלמיד רבנו יחיאל מפריז המיוחס ככל הנראה לרבנו ידידיה בן ישראל מנירנבורג, תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנבורג.

החיבור המודפס סביב הרי"ף בכותרת פירוש רבינו נסים (=הר"ן) איננו פירוש הר"ן אלא החיבור נימוקי יוסף מרבינו יוסף ן' חביבא. וכבר עמדו על כך מדפיסי ש"ס וילנא וציינו את שני המחברים, בצורה הבאה: (רבנו ניסים) [נמוקי יוסף].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ויקרא רבא, פל"ד[דרושה הבהרה], ב‏'
  2. ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז, עמוד ב', ד"ה "אבל לעתיד לבוא"; ‏תוספות בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד ב', ד"ה "בלע המות‏"
  3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  4. ^ יוסף יצחק קעלער, פירוש רש"י על מסכת מועד קטן - על פי דפוס ספרד (קודם ה'רנב), כתבי יד וחיבורי הראשונים, ברוקלין נ.י. תשס"ז. יעקב פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן - בירורים בזיהויו, בדרכי מסירתו ובעיצובו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז