שון קונרי
| שון קונרי | |
|---|---|
שון קונרי, 2008 |
|
| תאריך לידה: | 25 באוגוסט 1930 |
| מקום לידה: | אדינבורו, סקוטלנד |
| פרסים: | פרס אוסקר פרס גלובוס הזהב |
| דמות ידועה: | ג'יימס בונד ("ד"ר נו", "מרוסיה באהבה", "גולדפינגר", "כדור הרעם", "אתה חי רק פעמיים", "יהלומים לנצח" ו"לעולם אל תאמר לעולם לא") |
| פרופיל ב-IMDb | |
סר תומאס שון קונרי (באנגלית: Thomas Sean Connery; נולד ב-25 באוגוסט 1930), שחקן קולנוע, מפיק ובמאי קולנוע סקוטי, זוכה פרס האוסקר ופרס גלובוס הזהב.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
קונרי נולד באדינבורו, סקוטלנד לאוּפֶמיה ולג'וזף קונרי. אימו היא סקוטית פרוטסטנטית בעוד אביו קתולי ממוצא אירי. עבודתו הראשונה הייתה כחלבן בחנות. לאחר מכן, הוא הצטרף לצי המלכותי הבריטי, אך מאוחר יותר השתחרר בגלל סיבות בריאותיות (כיב פפטי בקיבה).
בתחילת הקריירה שלו שיחק קונרי בתיאטרון בתפקידי משנה, והתפרנס כמודל בסטודיו לציור. תפקידו הראשון בטלוויזיה האמריקנית היה בפרק של הסדרה " The Jack Benny Program". ב-1961 קיבל תפקיד ראשי בסרט ד"ר נו, בסדרת ג'יימס בונד, ומאז שיחק בעוד שישה סרטי ג'יימס בונד. ב-1972 פרש מתפקיד זה, באמרו שהוא צריך לחפש כיוונים חדשים בקולנוע ב1983 הוא חזר בפעם האחרונה לשחק את בונד בסרט "לעולם אל תאמר לעולם לא", שיחזור לאחד הסרטיו הקודמים. מאז שיחק בסרטי קולנוע רבים וזכה בכמה פרסים החשוב שבהם הוא הפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הסרט "הבלתי משוחדים" על אל קפונה עם רוברט דה נירו.
קונרי הוא תומך נלהב בעצמאות סקוטלנד ובמפלגה הלאומית הסקוטית, ומסיבה זו זכה בתואר אבירות בריטי רק בשנת 2000, אף על פי שנחשב מועמד מוביל שנים רבות קודם לכן. סיבה נוספת לעיכוב תואר האבירות היא מגוריו של קונרי ב"מקלט המס" פלמה דה מיורקה - מגורים אלה פוטרים אותו מתשלום מסים לבריטניה וכמעט מתשלום מסים כלשהם.
קונרי נודע במבטא הסקוטי הכבד שלו.
במרץ 2006, בחגיגות "Tartan Day" בניו יורק, קונרי הודיע כי הוא פורש ממשחק, וכי הוא כותב ספר היסטורי.
הוא היה נשוי לשחקנית דיאן סילנטו, ילידת אוסטרליה, מ-1962 עד 1973. לזוג בן בשם ג'ייסון (נולד ב-11 בינואר 1963), ונכד מנישואי ג'ייסון לשחקנית מיה שרה. ב-1975 נישא קונרי לאמנית הצרפתייה מישלין רוקיוברון.
קונרי למד קיוקושינקאי, שהיא שיטת קראטה.
ב-1993 עבר קונרי טיפולי רדיותרפיה, והתקשורת דיווחה שהוא חלה בסרטן הגרון בגלל היותו מעשן כבד. בראיון בפברואר 1995 טען קונרי שהוא עבר טיפולים כדי להסיר "גוש קטן" ממיתרי הקול. אביו, אשר גם הוא היה מעשן כבד, נפטר מסרטן הגרון ב-1972. ב-2003 עבר קונרי ניתוח להוצאת הקטרקט משתי עיניו.
בשנת 1996 קיבל את פרס גלובוס הזהב למפעל חיים ע"ש ססיל ב. דה מיל.
באוגוסט 2008 יצאה לאור אוטוביוגרפיה שלו.[1]
פילמוגרפיה חלקית [עריכה]
- 1962 - "היום הארוך ביותר"
- סדרת סרטי ג'יימס בונד:
- 1962 - "ד"ר נו"
- 1963 - "מרוסיה באהבה"
- 1964 - "גולדפינגר"
- 1965 - "כדור הרעם"
- 1967 - "אתה חי רק פעמיים"
- 1971 - "יהלומים לנצח"
- 1983 - "לעולם אל תאמר לעולם לא"
- 1964 - "מארני"
- 1973 - "החקירה"
- 1974 - "רצח באוריינט אקספרס"
- 1975 - "האיש שרצה להיות מלך"
- 1976 - "רובין ומריאן"
- 1981 - "שודדי הזמן"
- 1986 - "שם הוורד", זכייה בפרס באפט"א בקטגוריית שחקן ראשי
- 1986 - "איש הנצח"
- 1987 - "הבלתי משוחדים", זכייה באוסקר ובגלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה
- 1989 - "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון"
- 1990 - "המרדף אחר אוקטובר האדום"
- 1990 - "בית רוסיה"
- 1991 - "רובין הוד: נסיך הגנבים"
- 1991 - "איש הנצח 2"
- 1995 - "ראשון האבירים"
- 1995 - "סיבה מוצדקת"
- 1996 - "הפריצה לאלקטרז"
- 1996 - "לב הדרקון"
- 1998 - "הנוקמים"
- 1998 - "משחקים מהלב"
- 1999 - "מילכוד"
- 2000 - "למצוא את פורסטר"
- 2003 - "ליגת הג'נטלמנים המובחרים"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ סוכנויות הידיעות, שון קונרי השיק אוטוביוגרפיה חדשה, באתר nrg מעריב, 26 באוגוסט 2008
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שון קונרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אתר על שון קונרי
- מרט פרחומובסקי, אחרון הגברים: שון קונרי חוגג 80, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2010