משחק הרפתקאות גרפי
משחק הרפתקאות גרפי (באנגלית: Graphic adventure game) הוא תת-ז'אנר של ז'אנר משחקי ההרפתקאות הממוחשבים בהם נדרש השחקן לרוב להוביל דמות ראשית בסיפור אינטראקטיבי, הממוקד בחקר עולם המשחק ו/או בפתרון חידות. בניגוד למשחקי הרפתקאות מבוססי טקסט, משחקי ההרפתקאות הגרפיים כוללים בדרך כלל גרפיקה דו-ממדית או תלת-ממדית, אנימציות וממשק הצבע והקלק המאפשר לשחקנים לקיים אינטראקציה עם עולם המשחק על ידי לחיצה על אובייקטים ודמויות שונות בעולם המשחק על מנת להתקדם במשחק.
משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי ההרפתקאות הגרפיים כוללים בדרך כלל משחק לא ליניארי אשר מאפשר לשחקנים לחקור את עולם המשחק בקצב שלהם ולקיים אינטראקציה עם מספר גדול של אובייקטים ודמויות בהם הם נתקלים לאורך הדרך באמצעות ממשק הצבע והקלק אינטואיטיבי. במהלך המשחקים השחקנים צריכים לרוב לפתור חידות שונות ולהתגבר על אתגרים שונים על מנת להתקדם במשחק, והדבר נעשה לרוב על ידי איסוף של פריטים שונים הפזורים ברחבי עולם המשחק, ועל ידי השימוש בהם באופן יצירתי על מנת להתגבר על אתגרים שונים לאורך המשחק.
במשחקים מהסוג הזה עולם המשחק לרוב גדוש בדמויות מעניינות, דיאלוגים כתובים היטב, וטוויסטים בלתי צפויים בעלילה.
תתי-סוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי הרפתקאות המשלבים קלט טקסט וממשק גרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקים מהסוג הזה משלבים שימוש אינטראקטיבי בטקסט ובנוסף לכך מציגים גם איורים גרפיים. השחקן צריך לרוב לפתור חידות שונות במשחקים הללו על מנת להתקדם.
בסוף שנות ה-70, בהשפעתו של משחק ההרפתקה הטקסטואלי "Colossal Cave Adventure"(אנ'), יצרו קן (אנ') ורוברטה ויליאמס (אנ') את משחק ההרפתקאות הגרפי הראשון "Mystery House"[1] אשר יצא לשווקים בשנת 1980 וכלל בנוסף לתיאורי הטקסט האופייניים גם תמונה ויזואלית שהציגה תיאור גרפי של המיקום הנוכחי בה נמצאת הדמות הראשית במשחק בכל שלב במשחק. זה היה משחק ההרפתקאות הראשון שכלל גרפיקה, והוא זכה להצלחה גדולה. בעקבות כך בשנת 1980 הקים הזוג את חברת On-Line Systems, שהפכה בשנת 1982 ל-Sierra On-Line. לסיירה היה תפקיד חשוב בהיסטוריה של משחקי ההרפתקה. עוד במהלך שנת 1980 החברה הוציאה לשווקים גם את משחק ההרפתקאות הצבעוני הראשון "Wizard and the Princess". ארבע שנים לאחר מכן החברה הוציאה לשווקים את המשחק המכונן בז'אנר "King's Quest". משחקי ההרפתקה של סיירה הציגו משחק הרפתקה מנקודת מבט של "גוף שלישי" - הדמות הראשית יוצגה באופן גרפי וויזואלי על המסך, וניתן היה לשלוט על תזוזתה בעולם המשחק באמצעות מקשי החצים של המקלדת. כדי לבצע פעולות במשחק עדיין נדרשה הזנת טקסט לשורת-פקודה, שתמיד הייתה נוכחת בתחתית המסך. התגובות לפעולות מצד המשחק כללו לפעמים גם, בנוסף לטקסט, אנימציות גרפיות רלוונטיות – של דמויות אחרות במשחק, של החפצים השונים, או של הדמות הראשית עצמה.
לצורך יצירת המשחק יצרו סיירה מנוע משחק שכונה "AGI" (קיצור של Adventure Game Interpreter). המנוע תמך ב-16 צבעים וברזולוציה של 160x200 ובמשחקים מאוחרים יותר הוחלף אחר-כך במנוע משחק משופר שכונה "SCI" (קיצור של Sierra Creative Interpreter, שבגרסתו הראשונה תמך ברזולוציה של 320x200 וכלל תמיכה בכרטיס קול, ובגרסתו האחרונה תמך ברזולוציה גבוהה מ-640x480 ובמספר צבעים רב מ-256.
משחקים בולטים נוספים מהסוג הזה שיצאו במהלך שנות השמונים למחשב האישי כללו בין היתר את המשחק "The Portopia Serial Murder Case"(אנ') שיצא ב־1983, המשחק "Spellbound"(אנ') שיצא ב-1985, "Heavy on the Magick"(אנ') שיצא ב-1986, והמשחק "Snatcher"(אנ') שיצא ב-1988.
משחקי הרפתקאות גרפיים מסוג הצבע והקלק[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקים אלו הם לרוב משחקים דו-ממדיים בהם השחקן שולט בדרך כלל בדמות מסוימת באמצעות ממשק הצבע והקלק. השחקן צריך לרוב לנוע במיקומים סטטיים שונים בעולם המשחק, לקיים אינטראקציה עם דמויות שאינם שחקנים, ולבחון ו/או לקחת פריטים שונים המפוזרים ברחבי עולם המשחק ולנסות להשתמש בהם בהמשך המשחק. במשחקים הישנים ביותר מהסוג הזה הופיעו על המסך תפריטים עם פעולות ספציפיות שהדמות יכלה לבצע בכל מיקום בה היא נמצאת.[2]
עם כניסתו של העכבר הממוחשב לשוק, נעשו ניסיונות לשלב ממשק תומך-עכבר במשחקי הרפתקה. אחד המשחקים הראשונים שיצאו לשווקים עם ממשק הצבע והקלק היה המשחק "Planet Mephius" אשר יצא לשווקים ביפן ביולי 1983. המשחק הכיל תפריטים שונים עם פקודות לביצוע במשחק, וכמו כן היה ניתן להשתמש בעכבר על מנת לקיים אינטראקציות עם אובייקטים ודמויות שונות על המסך. בשנת 1984 נעשה שימוש דומה בממשק הצבע והקלק במשחק ההרפתקאות הגרפי היפני "Wing-Man" (אנ').
בעקבות ההשקה של מחשב המקינטוש של אפל בשנת 1984 החלו לצאת לשווקים משחקי הרפתקאות גרפיים רבים עם ממשק הצבע והקלק. משחק ההרפתקאות הגרפי הראשון שיצא למקינטוש עם ממשק הצבע והקלק היה המשחק "Enchanted Scepters". שנה לאחר מכן יצא לשווקים משחק ההרפתקאות הגרפי "Deja Vu" אשר לא עשה שום שימוש בקלט של טקסט והשתמש אך ורק בממשק הצבע והקלק.
המשחק הראשון שתמך בממשק-עכבר וזכה לפופולריות רבה במיוחד היה המשחק "אחוזת המטורפים" (Maniac Mansion) שיצא לשווקים ב-1987 ופותח על ידי חברת לוקאס ארטס. בסגנון משחק זה, בכל פעם שסמן העכבר הונח מעל אובייקט שניתן לבצע איתו אינטראקציה, הופיע שמו של האובייקט בתחתית המסך. האינטראקציה עם סביבת המשחק נעשתה באמצעות בחירה של "פֹעל" מתוך רשימה של פעלים שהייתה מוצגת בתחתית המסך, בעזרת לחיצה עם העכבר על הפעל הנבחר, הזזת הסמן לחפץ, דמות או מקום במשחק עליו ברצונו של השחקן לבצע את הפעולה ולחיצה נוספת עם העכבר על מקום זה. פעולה זו הייתה גורמת לדמות הראשית לבצע את הפעולה הנבחרת. לדוגמה, השחקן יכול היה לבחור וללחוץ על הפעל "Open" מתוך רשימת הפעלים, להזיז את הסמן למיקום בזירה הגרפית של המשחק בו מוצגת דלת וללחוץ על אותו מקום, מה שהיה גורם לדמות הראשית במשחק לבצע את הפעולה של פתיחת הדלת. בצורה זו יכול היה השחקן להרכיב משפטי-פעולה פשוטים, בדומה למשפטי הפעולה שהיו נכתבים במשחקי ההרפתקה עם ממשק פקודות-הטקסט הישן, רק בלי הצורך להקליד אותם. השימוש בחפצים מהמלאי האישי של הדמות הראשית היה נעשה באופן דומה, על ידי לחיצה על ובחירה של סמלים גרפיים (או מילים) המייצגים את החפצים השונים שכלולים במלאי האישי בתחתית המסך ולחיצה על המיקום במסך שעליו מעוניין השחקן לנסות להשתמש בחפץ הנבחר. דיאלוגים ושיחות עם דמויות אחרות במשחק היו מתבצעים על ידי בחירת המשפט שאותו רוצה השחקן שהדמות הראשית תאמר, מתוך רשימה של כמה משפטים אפשריים (לאחר שהדמות הראשית החלה בשיחה עם הדמות האחרת). ממשק העכבר לא היה החידוש היחיד שהמשחק "Maniac Mansion" הציע; המשחק כלל גם מספר דמויות ראשיות שניתן היה לבחור ביניהן מתוך מבחר של דמויות, לכל אחת תכונות משלה והמפתח לפתרון מוצלח של המשחק הוא שיתוף פעולה נכון בין כל הדמויות. המשחק הציג גם לראשונה את הרעיון של "סצנות מעבר", קטעי אנימציה קצרים שהופיעו בזמנים מסוימים במהלך המשחק וחשפו חלקים בעלילה המתרחשים ב"מקום אחר" במשחק ועל ידי כך מעניקים רמזים נוספים לשחקן. המשחק כלל גם מספר סופים אפשריים ובנוסף, יישם המשחק לראשונה את הרעיון שלפיו הדמויות הראשיות אינן מתות לעולם במהלך המשחק, רעיון שיושם בכל שאר משחקי ההרפתקה שהוציאה חברת לוקאס ארטס.
לצורך יצירת המשחק "אחוזת המטורפים" בנתה לוקאס ארטס מנוע ממוחשב שנקרא (SCUMM (Script Creation Utility for Maniac Mansion ששימש אותה גם ליצירת משחקי הרפתקה נוספים.
בשנת 1988 הוציאה לוקאס ארטס לשווקים את משחק ההרפתקאות הגרפי "Zak McKracken and the Alien Mindbenders" שזכה אף הוא להצלחה גדולה.
בשנת 1988 חברת סיירה הוציאה לשווקים את משחק ההרפתקאות הגרפי "Manhunter: New York" אשר היה המשחק הראשון של החברה שלא עשה שימוש בקלט של טקסט.
בעקבות ההצלחה של המשחקים תומכי-העכבר, סיירה החלה גם היא ליישם ממשק-עכבר במשחקי ההרפתקה שלה והוציאה משחקי הרפתקה גרפיים שהשתמשו בממשק מבוסס צלמיות. הראשון שבהם היה "מסע המלך 5", שיצא לשווקים ב-1990. בממשק זה, כל פעולה אפשרית במשחק מיוצגת על ידי אייקון מתאים. אייקון של איש הולך מייצג את פעולת ההליכה של הדמות הראשית ממקום למקום, אייקון של פה מייצג דיבור עם דמויות אחרות, אייקון של יד מייצג את הפעולה של לקיחה של חפץ, אייקון של עין מייצג את פעולת ה"הסתכלות" על חפץ או אזור מסוים (כדי לקבל עליו מידע נוסף) ואייקונים נוספים. מעבר בין האייקונים השונים היה מתבצע באמצעות לחיצה על הכפתור הימני של העכבר. סמן העכבר עצמו היה משתנה לצורה של האייקון המתאים ולחיצה עם הסמן על המקום המתאים במשחק הייתה מבצעת את הפעולה שמסמל האייקון על האובייקט שהופיע באותו המקום. לדוגמה, כדי "לדבר עם" דמות אחרת צריך היה ללחוץ על הכפתור הימני עד שסמן העכבר היה משתנה לאייקון ה"פה" ואז להזיזו לעבר הדמות שברצונך לשוחח איתה וללחוץ על הכפתור השמאלי של העכבר כשסמן ה"פה" נמצא מעליה. שימוש בחפצים היה נעשה על ידי פתיחת חלון המלאי האישי ובחירה של חפץ רצוי ממנו באמצעות העכבר. אז היה סמן העכבר משנה את צורתו לצורת החפץ הנבחר ואפשר היה להוביל אותו למיקום הרצוי וללחוץ עליו עם העכבר.
בתחילת שנות התשעים חברת לוקאס ארטס הפיקה מספר משחקי הרפתקאות גרפיים איקוניים. ב-1990 הוציאה לוקאס ארטס את המשחק הראשון בסדרה שהנחילה לה את ההצלחה הגדולה ביותר; סדרת "אי הקופים", שהמשחק הראשון שבה, "הסוד של אי הקופים" (The Secret of Monkey Island), יצא ב-1990 וכלל ממשק-עכבר משופר, גרפיקה ב-256 צבעים, מוזיקת רקע שתמכה בכרטיס-קול ועלילה רחבה עם שלל דמויות משעשעות ודיאלוגים שנונים. המשחק שבה את לב השחקנים, זכה להצלחה גדולה והוליד שלושה המשכים שזכו להצלחה גם הם.
ב-1993 הוציאה לוקאס ארטס את משחק ההרפתקאות הגרפי הפופולרי "יומו של הטנטקל" שהתאפיין בסגנון גרפיקה קריקטוריסטי, היה מלא בהומור, הכיל עלילה מורכבת יותר, דיאלוג שנון, וחידות מאתגרות. הצלחת המשחק הובילה ליצירה של שתי משחקי הרפתקאות גרפיים פופולריים נוספים - "סם ומקס מתגלגלים בדרכים", שיצא לשווקים ב-1993, והמשחק "Full Throttle" שיצא לשווקים ב-1995.
ב-1992 יצא המשחק "The Legend of Kyrandia" (אנ') שהציג ממשק מבוסס עכבר שבו רוכזו כל פעולות המשחק לידי סמן אחד. לחיצה עם הכפתור הימני של העכבר על אובייקט מסוים במשחק הייתה "מסתכלת על" אותו אובייקט ומציגה מידע נוסף עליו, לחיצה על הכפתור השמאלי הייתה "משתמשת ב" אותו אובייקט - אם האובייקט היה אביזר שניתן לקחת, הדמות הראשית הייתה לוקחת את האובייקט, אם האובייקט היה דמות אחרת, הדמות הראשית הייתה פותחת בשיחה עם הדמות הזו, אם האובייקט היה דלת הדמות הראשית הייתה פותחת את הדלת וכו'. עם השנים יצאו משחקים נוספים שהשתמשו ברעיון זהה. בין הידועים שבהם הוא המשחק "Beneath a Steel Sky" (אנ'), שיצא לאור בשנת 1994.
ב-1994 הוציאה חברת Access את משחק ההרפתקאות הגרפי "Under a Killing Moon" (אנ') מסדרת טקס מרפי. משחק זה, שהיה הכותר השלישי בסדרה, הציג גרפיקה בסגנון ריאליסטי. בכך הוא היה מבין המשחקים הראשונים בז'אנר שהתבססו על דמויות שצולמו בווידאו עם קטעי דיבור של הדמויות לאורך כל המשחק.
ב-1995, שיתוף פעולה בין לוקאס ארטס לבין המפיק והבמאי סטיבן ספילברג הוביל ליצירתו של משחק הרפתקה מסוגת המדע בדיוני בשם "The Dig" (אנ'). משחק זה היה יוצא דופן, מכיוון שלא היה בו ההומור הפרוע שהפך לאחד מסימני ההיכר של משחקי ההרפתקה של לוקאס ארטס, ואפיין את עלילותיהם של שאר המשחקים שלהם.
ב-1996 הוציאה חברת דרימוורקס את The Neverhood, משחק ההרפתקה הראשון שנוצר בטכניקת claymation (סטופ מושן עם פלסטלינה).
בשנת 1998 לוקאס ארטס הוציאה לשווקים את משחק ההרפתקאות הגרפי Grim Fandango ב-1998 שהיה משחק ההרפתקה הראשון של לוקאס ארטס שלא השתמש במנוע SCUMM, אלא במנוע חדש, בשל אופיו החדשני והממשק החדש שלו, שלא דמה לזה שהיה פעיל בשאר משחקי ההרפתקה של החברה.
משחקי הרפתקאות גרפיים בולטים אחרים עם ממשק הצבע והקלק שיצאו במהלך שנות השמונים ושנות התשעים כללו בין היתר את המשחקים "זאק מקראקן" שיצא ב-1988, המשחק "האורגים" שיצא ב-1990, המשחק "אינדיאנה ג'ונס וגורלה של אטלנטיס" שיצא ב-1992, המשחק "Freddy Pharkas: Frontier Pharmacist" (אנ') שיצא ב־1993, המשחק "Gabriel Knight: Sins of the Fathers" (אנ') שיצא ב-1993, המשחק "Torin's Passage" שיצא ב-1995, המשחק "פנטזמגוריה" (אנ') שיצא ב-1995, המשחק "Beavis and Butt-Head in Virtual Stupidity" (אנ') שיצא ב-1995, והמשחק "Blade Runner" (אנ') שיצא ב-1997.
משחקי הרפתקאות גרפיים המתמקדים בפתרון חידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי הרפתקאות גרפיים בגוף ראשון בהם נעשה גם שימוש בממשק הצבע והקלק אך השחקן נע בהם בעולם תלת-ממדי וראה את עולם המשחק דרך עיניו של הגיבור. במשחקים הללו השחקן צריך להשתמש בהיגיון וביצירתיות על מנת לפענח חידות שונות. לאחר שפותרים במשחקים הללו חידות מסוימות השחקן מקבל גישה לחלקים חדשים בעולם המשחק. לעיתים רבות המשחקים מהסוג הזה לא מכילים דמויות שאינם שחקנים, והשחקן לא צריך לאסוף כמות גדולה של פריטים שהתגלו לאורך הדרך כמו שנהוג במשחקי הרפתקאות גרפיים טיפוסיים מסוג הצבע והקלק.
שניים מהמשחקים הפופולריים ביותר מהסוג הזה הם המשחקים "Myst"[3][4] ו-"The 7th Guest"(אנ'). משחקים בולטים נוספים מהסוג הזה כוללים את המשחקים "The Witness", "Ghost Trick: Phantom Detective" (אנ') וסדרת משחקי Professor Layton (אנ').
משחקי חדר בריחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקים המתרחשים בחלל קטן ואשר בהם השחקן נדרש לפתור סדרה של חידות על מנת להימלט מהמקום תוך זמן מוגבל.
משחקי חדר בריחה יכולים להתרחש במגוון מיקומים כמו בין היתר בבית רדוף רוחות, בצינוק מימי הביניים, וכדומה. השחקן נדרש במשחקים הללו לחקור היטב את סביבת המשחק, להשתמש בחפצים שונים הנמצאים בחדר, ולפענח רמזים וצפנים שונים על מנת להתקדם במשחק ובסופו של דבר לנצח את המשחק.
סימולטורי הליכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימולטורי הליכה הם משחקי הרפתקאות תלת־ממדיים פשוטים המאפשרים לשחקנים לשוטט בחופשיות בעולמות וירטואליים בקצב שלהם.[5] במשחקים מהסוג הזה השחקן לרוב מגלם את הדמות הראשית שצריכה לנווט בעולם וירטואלי עם פרטים רבים. במהלך המשחקים הללו השחקן נחשף לרוב בהדרגה לסיפור של המשחק על ידי אינטראקציה עם דמויות שאינם שחקנים, וכמו גם על ידי מציאת פריטים ויזואליים והקלטות אודיו שונות הפזורים ברחבי עולם המשחק. משחקים מהסוג הזה נמנעים בדרך כלל משימוש במכניקת משחק מורכבת, למרות שלעיתים צריכים לפתור בהם חידות שונות.
משחקים בולטים מהסוג הזה כוללים בין היתר את המשחקים "Outlast" שיצא ב-2013, "The Stanley Parable" (אנ') שיצא ב-2011, והמשחק "Firewatch" (אנ') שיצא ב-2016.
דעיכת הז'אנר והעניין המחודש בז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סוף שנות ה-90, הפופולריות של משחקי הרפתקאות גרפיים חוותה ירידה הדרגתית, במיוחד בשוק האמריקאי. עם זאת, הז'אנר המשיך לשגשג ביפן ובאירופה. ניתן לייחס את הדעיכה הניכרת בפופולריות של הז'אנר למספר גורמים שמשכו את תשומת לבם של מרבית הגיימרים באותה התקופה - ההתקדמות העצומה בפיתוחים של חומרת המחשבים באותה העת אשר הובילה לכך שיצאו לשווקים משחקי תלת-ממד מרהיבים מבחינה ויזואלית, באותה העת יצאו לשווקים כמות הולכת וגדלה של משחקי פעולה מתקדמים מסוג ירי בגוף ראשון, ובאותה העת החלו לצאת לשווקים כמות הולכת וגדלה של משחקי רשת מרובי משתתפים אשר בהם השחקנים יכלו להתחרות זה בזה דרך האינטרנט. בעקבות המגמות הללו חברות הוצאה לאור רבות של משחקי וידאו בחרו להפסיק להפנות את משאביהן לפיתוח משחקי הרפתקאות גרפיים.
בעקבות הדעיכה בפופולריות של משחקי ההרפתקאות הגרפיים בשנת 1999 חברת סיירה סגרה כמעט לחלוטין את החברה, וחברת לוקאס ארטס הפסיקה להוציא לשווקים משחקים חדשים לאחר שנת 2000. מבחינה מסחרית, המשחק של לוקאס ארטס "גרים פנדנגו", שיצא לשווקים ב-1998, נחשבה לכישלון, ומכר פחות מ-100 אלף עותקים ב-5 השנים שלאחר ההשקה. על אף שחברת לוקאס ארטס פרמה משחק הרפתקאות גרפי נוסף (המשחק "Escape from Monkey Island" שיצא לשווקים בשנת 2000), בעקבות הדעיכה בפופולריות של הז'אנר החברה בחרה להפסיק לפתח משחקים נוספים מהסוג הזה, ופיטרה את רוב צוותי הפיתוח של המשחקים הללו ב-2004,[6] וב-2006 החברה הכריזה שהיא תפסיק לפתח משחקי הרפתקאות גרפיים נוסף לכל הפחות במשך העשור הבא.[7]
עם זאת, הפיתוח של פלטפורמות משחק חדשות במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, ההיווצרות של פלטפורמות ההפצה הדיגיטלית וההיווצרות של פלטפורמות מימון המונים יובילו בסופו של דבר לכך שחברות הפיתוח של משחקי ההרפתקאות הגרפיים יצליחו למצוא דרך לממן ולהפיץ את המשחקים הללו למכשירים רבים יותר מאי פעם.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדלו באופן ניכר אפשרויות ההפצה הדיגיטליים של תוכן וכמו כן יצאו לשווקים הטלפונים החכמים הראשונים והטאבלטים הראשונים, אשר הכילו מסכי מגע שהיו מותאמים היטב למשחקי הרפתקאות גרפיים עם ממשק הצבע והקלק. בעקבות העלייה בפופולריות של מכשירים ניידים עם מסך מגע גדול ועמיד יותר כמו האייפד הדבר אפשר לפתח עבורו משחקים עם גרפיקה שמכילה פירוט רב, יכולת לשלוט טוב יותר בבקרי המשחק, ואינטראקטיביות טובה יותר בהשוואה לגרסאות של המשחקים בטלפונים הניידים אשר להן מסך קטן יחסית ובקונסולות המשחקים אשר להן אין אפשרות לממשק הקלק והדבק משום שאין להם עכבר מחשב. קונסולת המשחקים הניידת Nintendo DS כללה מסך מגע, ולקונסולת ה-Wii היה שלט מיוחד שאפשר לשחקנים לשלוט טוב יותר בסמן באופן שדומה יותר לשליטה בעכבר מחשב. הפלטפורמות החדשות הללו איפשרו לשחקנים לקיים אינטראקציה עם משחקי ההרפתקאות הגרפיים בדומה לאופן בו השחקנים קיימו אינטראקציה עם משחקי ההרפתקאות הגרפיים במחשבים האישיים באמצעות עכבר מחשב. כתוצאה מכך מפתחים רבים פיתחו באותה העת משחקי הרפתקאות גרפיים חדשים עבור הפלטפורמות הללו. דוגמאות למשחקים בולטים מהסוג הזה שיצאו לשווקים באותה העת כוללים בין היתר את המשחק " Zack & Wiki: Quest for Barbaros' Treasure" שיצאו לקונסולת ה-Wii, ואת המשחק "Broken Sword: The Shadow of the Templars" שיצא לקונסולה הניידת נינטנדו DS.
בנוסף לכך, פלטפורמות ההפצה הדיגיטליות החדשות הובילו לפיתוח הקונספט של משחקי הווידאו האפיזודיים,(אנ') כאשר משחקים חדשים מהסוג הזה כוללים בין שלושה לחמישה "פרקים" שכל אחד מהם הופך זמין בפלטפורמות ההפצה הדיגיטליות לאורך מספר חודשים (בחנויות מקוונות כמו Steam, Xbox Live Marketplace, PlayStation Store ו־Nintendo eShop). היתרון של המשחקים האפיזודיים הוא שהסיפור מפוצל לכמה חלקים, ובאופן זה ניתנת לשחקנים הזדמנות לעכל ולדון בכל חלק של העלילה עם גיימרים אחרים לפני שהפרק הבא הופך זמין להורדה. המשחקים האפיזודיים הראשונים שזכו להצלחה ניכרת היו אלו שפותחו על ידי חברת Telltale Games, אשר הוקמה על ידי עובדים לשעבר של חבר לוקאס ארטס בעקבות הביטול של המשחק Sam & Max: Freelance Police החברה זכתה להצלחה ניכרת במיוחד עם משחק הווידאו של המתים המהלכים שיצא לשווקים בשנת 2012 בו השחקן נדרש לקבל החלטות שמשפיעות לא רק על אלמנטים שונים בפרק הנוכחי של המשחק אלא גם בכל יתר הפרקים של המשחק ואפילו במשחקי ההמשך. המשחק נמנע גם מלעשות שימוש בעץ הדיאלוג הטיפוסי במשחקי ההרפתקאות ובמקום זאת עשה שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת לשחקן לתקשר עם דמויות אחרות באמצעות שפה טבעית. ההצלחה של המשחק תרמה רבות לעלייה בפופולריות של הז'אנר,[8] והובילה את Telltale לפתח משחקי הרפתקאות נוספים הממוקדים בסיפור במקום בפתרון חידות.[9] עם זאת החברה ניסתה להוציא לשווקים יותר מדי משחקים בו זמנית, ובעקבות כך באמצע 2018 החברה נסגרה ועובדיה פוטרו. אף על פי כן עד סוף 2018 חברת LCG Entertainment רכשה חלק גדול מהנכסים לשעבר של Telltale והשיקה מחדש את החברה תחת השם Telltale Games.[10]
גורם נוסף שהשפיע על העלייה בפופולריות של משחקי ההרפתקאות הגרפיים הייתה ההשפעה של פלטפורמות מימון ההמונים. טים שפר הקים את חברת הפיתוח Double Fine Productions לאחר שעזב את חברת לוקאס ארטס בשנת 2000. שפר ניסה למצוא חברות שיספקו מימון לפיתוח של משחקי הרפתקאות גרפיים חדשים, אך באותה העת חברות ההוצאה לאור סירבו לשקול זאת מחשש שהז'אנר לא יהיה פופולרי. בשנת 2012 החליט שפר לפנות לציבור הרחב דרך פלטפורמת קיקסטארטר בבקשה שיסייעו לממן פיתוח של משחק הרפתקאות גרפי בעלות 400,000 דולרים. הקמפיין נמשך חודש שלם ובסופו של החודש הצליח שפר לגייס מעל ל-3.4 מיליון דולרים, מה שהפך אותו באותה העת, לאחד מהקמפיינים הגדולים ביותר בפלטפורמה של קיקסטארטר והדבר איפשר לחברת הפיתוח Double Fine ליצור משחק בהיקף גדול יותר, אשר היה המשחק "Broken Age" שיצא בשני חלקים בשנת 2014 ובשנת 2015. ההצלחה של המשחק הביאה חברות פיתוח אחרות לשקול את השימוש בפלטפורמות מימון המונים לפיתוח של משחקי וידאו, ובפרט משחקים בז'אנר משחקי ההרפתקאות הגרפיים. בשנים הבאות פותחו לא מעט משחקי המשך, רימייקים ומשחקים שנוצרו בהשראת משחקים קלאסיים בז'אנר בזכות פלטפורמת קיקסטארטר. כמה ממשחקי ההרפתקאות הגרפיים הבולטים ביותר שפותחו באופן זה כללו את - Armikrog, Broken Sword 5: The Serpent's Curse,(אנ') Dreamfall Chapters,(אנ') Leisure Suit Larry: Reloaded,(אנ')[11] Moebius: Empire Rising,(אנ') Obduction,(אנ') Sam & Max Save the World,(אנ') SpaceVenture,(אנ') ו-Tesla Effect: A Tex Murphy Adventure.(אנ')[12]
רשימת משחקי הרפתקאות גרפיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרות משחקים בולטות בתת-סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדרת משחקי King's Quest - בין השנים 1984 ל-1998 יצאו לשווקים בסך הכל 8 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי Space Quest - בין השנים 1986 ל-1995 יצאו לשווקים בסך הכל 6 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי Leisure Suit Larry - בין השנים 1987 ל-2004 יצאו לשווקים בסך הכל 8 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי Police Quest - בין השנים 1987 ל-1998 יצאו לשווקים בסך הכל 6 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי אחוזת המטורפים - בין השנים 1987 עד 1993 יצאו לשווקים בסך הכל 2 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי הרצון לעוצמה - בין השנים 1989 ל-1998 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי אינדיאנה ג'ונס - בין השנים 1989 עד 1999 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי טקס מרפי - בין השנים 1989 עד 1998 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי אי הקופים - בין השנים 1990 עד 2009 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי הגובלינים - בין השנים 1991 עד 2023 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי שוליית המכשף - בין השנים 1993 עד 2010 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי דברי ימי קירנדיה - בין השנים 1992 עד 1994 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי Alone In The Dark (אנ')- בין השנים 1992 עד 2008 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי גבריאל נייט (אנ')- בין השנים 1993 עד 1999 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי סם ומקס - המשחק המרכזי יצא בשנת 1993, ובנוסף לכך ארבעה משחקונים יצאו לשווקים בין השנים 2006 ל-2021
- סדרת משחקי מיסט - בין השנים 1994 עד 2005 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי פנטסמגוריה (אנ') - בין השנים 1995 ל-1997 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי עולם הדיסק - בין השנים 1995 עד 1999 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי סיבריה (אנ') - בין השנים 2002 עד 2017 יצאו לשווקים בסך הכל 3 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי שרלוק הולמס - בין השנים 2002 עד 2023 יצאו לשווקים בסך הכל 10 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי המתים המהלכים (אנ') - בין השנים 2012 עד 2019 יצאו לשווקים בסך הכל 6 משחקים בסדרה.
- סדרת משחקי Life Is Strange (אנ') - בין השנים 2015 עד 2022 יצאו לשווקים בסך הכל 4 משחקים בסדרה.
משחקים בודדים בולטים בתת-סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
משחקי הרפתקאות גרפיים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שליט המימדים (מחשבת, 1996)
- אלימלך אגוז בתככי הרייטינג (גיליוטין, 1996)
- סדרת משחקי פיפוש - בין השנים 1999 ל-2021 יצאו לשווקים בסך הכל 5 משחקים בסדרה אשר פותחו על ידי חברת גיליוטין.
- אושר בלי גבולות (2007) - משחק עם ממשק גרפי תלת־ממדי מבוסס עכבר שנוצר על ידי אורי וכטל ויונתן ילון
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ GameSpy.com – Top 10
- ^ Rollings, Andrew; Ernest Adams (2006). Fundamentals of Game Design. Prentice Hall.
- ^ Guilofil, Michael (2001-05-22). "Beyond the Myst". The Spokesman-Review.
- ^ Walker, Trey (2002-03-22). "The Sims overtakes Myst". GameSpot. CNET Networks. נבדק ב-2008-03-17.
- ^ Ballou, Elizabeth (23 בדצמבר 2019). "The Walking Sim Is a Genuinely New Genre, And No One Fully Understands It". Vice. נבדק ב-23 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "A Short History of LucasArts". Edge. Future plc. 2006-08-26. נבדק ב-2009-02-02.
- ^ "LucasArts at E3". G4tv. 2006. נבדק ב-2008-03-03.
- ^ Rosenberg, Adam (15 בנובמבר 2012). "The Walking Dead's Season Finale Is Coming Next Week - G4tv.com". G4. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2013. נבדק ב-30 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Manuel, Rob (5 בפברואר 2013). "How adventure games came back from the dead". PC World. ארכיון מ-2 במאי 2016. נבדק ב-23 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Campell, Colin (28 באוגוסט 2019). "Telltale Games is being revived". Polygon.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dutton, Fred (2 באפריל 2012). "Kickstarter funding drive for Leisure Suit Larry remake". Eurogamer. ארכיון מ-4 באפריל 2012. נבדק ב-2 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nunelley, Stephany (16 ביוני 2012). "Tex Murphy – Project Fedora exceeds Kickstarter goal". VG247. נבדק ב-14 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
