משפחת רייכמן
משפחת רייכמן היא משפחת אנשי עסקים יהודית-קנדית הפועלת בענף הבנייה והנדל"ן. בשנת 1991 הוערך הון המשפחה בכ-13 מיליארד דולר, במקום הרביעי בעולם באותה עת[1]. אך בפועל היו למעשה בחובות של מיליארדים, עד שלבסוף הם נאלצו להכריז על פשיטת רגל. מאז, הונה של המשפחה מוערך כשבריר מההערכות הקודמות, אך הסודיות המשפחתית שלהם הופכת את היכולת להעריך את הונם לקשה[2]. בני המשפחה היו מקורבים לרב אלעזר מנחם מן שך[3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המשפחה הוא בעיר בלד בהונגריה, בשנת 1928 עברו שמעיה ורֶנֶה רייכמן לווינה והתעשרו שם מסחר בביצים. בשנת 1938 נסעה משפחת רייכמן להונגריה לבקר את הסב שסבל משבץ ולחגוג את הבר מצווה של הבן אדוארד ושהתה שם ביום בו בוצע האנשלוס, בעקבות זאת החליטה שלא לחזור לאוסטריה, המשפחה עברה לצרפת ואחרי כיבוש צרפת עברה לעיר העצמאית טנג'יר. שם התבססה המשפחה בסחר במטבע חוץ. שירותי הביון של בעלות הברית עקבו אחרי פעולות ההברחה של המשפחה. דו"ח של מטה מבצע "סייפהייוון" מנובמבר 1945, האשים את המשפחה בסחר עם גרמניה בזמן המלחמה, סחר בשוק השחור, הברחות תוך ניצול ערוצי הצלב האדום והפקת רווחים מן המלחמה[4].
לאחר המלחמה, הבת אווה עברה לגור בלונדון ואילו הבן אדוארד השתקע במונטריאול שם הקים את חברת אולימפיה וטייל (Olympia & Tile) שעסקה באספקת אריחים לבנייה, אחרי האח הגיעו שאר בני המשפחה לקנדה, לואיס הצטרף לאחיו במונטריאול, וההורים ושאר האחים השתקעו בטורונטו. בטורונטו הרחיב האב בסיוע אלברט ופול את עסקי החברה והחל להשקיע גם בבנייה ונכסים, בעוד ראלף מפתח את עסקי האריחים, בין השאר שיווק אריחים של חברת "נגב קרמיקה" בעולם[5].
בסוף שנות ה-60 נקלע אדוארד לקשיים וחולץ על ידי אחיו הצעירים, לאחר שנחלץ, עבר להתגורר בישראל, בעוד לואיס עבר למיאמי.
עם השנים השקיעה חברת אולימפיה ויורק בניהולו של פול בפרויקטים מוצלחים בטורונטו ובניו יורק, ובשנות ה-80 הפכה לחברת הנדל"ן הגדולה ביותר בעולם[6][7], שווי הנכסים של החברות שלהם באותה עת, הוערך בכ-18 מיליארד דולר[8]. בנוסף נכנסו לעסקי הנפט[9], והיו שותפים בחברה שהחזיקה ברשת החנויות בלומינגדיילס[10].
בתחילת שנות ה-90 השקיעה חברת "אולימפיה ויורק" בבניית פרויקט הקנרי וורף בלונדון. לצורך הפרויקט גייסו כ־1.2 מיליארד דולר[11]. עקב המיתון הכלכלי שהחל באותה עת לא הצליחה החברה להשכיר חלק גדול מהבניינים שבנתה ונקלעה לקשיים[12]. בנוסף לקחה המשפחה הלוואות גדולות לרכישת בניני משרדים בניו יורק ובשנת 1992 הכריזה חברת אולימפיה הודיעה על צ'פטר 11, הליך פשיטת רגל[13], ונשארה חייבת לבנקים 12.8 מיליארד דולר[14]. בתחילת 1993 הושג הסדר חוב בחברת "אולימפיה ויורק", במסגרתו השליטה בחברה וכל הנכסים שלה עברו לנושי החברה[15].
בשנת 1995 הצליח פול רייכמן, להשיב לעצמו את השליטה בחברה ולרכוש בחזרה את הפרויקט מהבנקים תמורת כ-800 מיליון ליש"ט. לאחר שהרכיב קבוצה של משקיעים ביניהם המיליארדר היהודי-אמריקאי לורנס טיש והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל[16][17]. בשנת 2003 מכרו את החזקתם בפרויקט לבנק מורגן סטנלי ולאיש העסקים סיימון גליק[18][19].
בשנת 2005 מכרה המשפחה את החזקותיה בחברת אולימפיה ויורק לחברת Brookfield Consortium תמורת 2.1 מיליארד דולר[20][21].
בשנת 2005 נפטר אדוארד רייכמן בשנת 2013 נפטר פול רייכמן[22].
עסקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1978, הכריזה המשפחה כי היא נכנסת להשקעות בנדל"ן בישראל ומינתה נציג מקומי[23].
ביוני 1978, נכנסו למשא ומתן על רכישת מניות המדינה בבנק טפחות[24], אך לבסוף פרשו מהעסקה[25].
בדצמבר 1978 רכשו כ-10% ממניות חברת הביטוח אררט (שמוזגה אחר כך לתוך כלל ביטוח)[26]. לאחר מספר שנים מכרו את המניות ברווח ניכר[27].
בשנת 1985 רכשו 4 וילות בשכונת קריית וולפסון בירושלים[28]
בשנת 1986 זכו במכרז להקמת קריית עיריית ירושלים החדשה[29], לאחר שזכו במכרז לחצו עליהם ראשי העדה החרדית שיפעלו נגד הקמת אצטדיון כדורגל חדש בירושלים[30].
בשנת 1987 השלימו את הקמתו של פרויקט "הטחנה" בשכונת רחביה בירושלים[8].
בשנת 1989, פנה שר האוצר שמעון פרס לאחים רייכמן בבקשה שייקחו על עצמם את מימון הקמת שכונת רמת שלמה בירושלים[31]. במאי 1990 חתמו על ההסכם להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה עם מינהל מקרקעי ישראל[32].
בשנת 1992, הקים אדוארד רייכמן את "בית הפעמון" בירושלים מרכז קניות ובית משרדים ברחוב המלך ג'ורג'[33][34].
בשנת 1997 השקיע אלברט רייכמן בחברת אימאג'סאט אינטרנשיונל שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ומפעילה שני לווייני תצפית[35]. ב-2007 תבע את החברה, יחד עם קבוצה של 8 משקיעים אחרים, על כך שסירבה למכור תמונות לוויין להוגו צ'אווס נשיא ונצואלה, וגרמה להם הפסד כספי[36].
בשנת 2005 רכשו את זכויות הפיתוח של מלון וולדורף אסטוריה ירושלים מחברת רג'נסי, תמורת 20 מיליון דולר[37]. בשנת 2008 חתמו האחים רייכמן על הסכם עם רשת מלונות הילטון להפעלת המלון תחת מותג העל היוקרתי של הרשת, וולדורף-אסטוריה[38]. בדצמבר 2017 מכרו בניו של פול רייכמן את המלון לאיש העסקים הצרפתי-יהודי מישל אוחיון תמורת 160 מיליון דולר[39].
בני המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשמעיה ורנה רייכמן נולדו שישה ילדים
- אווה רייכמן-הלר (1923-1984)
- אדוארד רייכמן (1925-2005)
- לואיס רייכמן (1927-2005)
- אלברט רייכמן (1929-2023)[40]
- משה יוסף (פאול) רייכמן (1930–2013)
- אייזיק (ראלף) רייכמן (נולד ב-1933)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבלנים מקנדה מנהלים משא־ומתן לרכישת 1000 דירות להשכרה, דבר, 22 במרץ 1978
- דוד ליפקין, מצפים להחלטת האחים רייכמן אם לרכוש את ה"הבנק הבינלאומי", מעריב, 9 בספטמבר 1985
- יהודית יהב, ממה חרדים הרייכמנים, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
- הרייכמנים. קאמפו יצר להם בעיה, מעריב, 26 בינואר 1990
- משפחות רייכמן, ספרא וטיש - בצד הנסיך הסעודי אל-וואליד, באתר גלובס, 2 במרץ 1999
- שלמה גרינברג, פול רייכמן בעקבות דונלד טראמפ, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1999
- אשר שכטר, עלייתה, נפילתה ועלייתה מחדש של משפחת רייכמן, באתר TheMarker, 10 ביוני 2009
- כתבה על המשפחה לאחר פטירתו של ר' משה יוסף באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטרס, המיליארדר הצעיר בעולם – בן שמונה, חדשות, 23 באוגוסט 1991
- ^ Newman, Peter C. "How the Reichmanns' mystique did them in | Maclean's | MAY 25, 1992". Maclean's | The Complete Archive (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-07-04.
- ^ יגאל לביב, נפילת האחים רייכמן תפגע קשה ברב שך, חדשות, 21 במאי 1992
אמנון לוי, צבי אפשטיין, חלפני מאה שערים מסרבים לקבל צ׳קים של הרייכמנים, חדשות, 17 במאי 1992 - ^ איתמר לוין, בעלות הברית חשדו: משפ' רייכמן סחרה במלחמה עם גרמניה הנאצית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
- ^ העולם עובר לקרמיקה של נגב, מעריב, 7 בספטמבר 1990
- ^ היסטוריית החברה
- ^ רן דגוני, פול רייכמן: העובדה שמעולם לא שגיתי, יצרה כמה פגמים באופיי - וגרמה לי לשגות, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
- ^ 1 2 מסכי זכוכית, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
- ^ האחים רייכמן משקיעים בעסקי נפט, דבר, 10 בספטמבר 1981
ביזנס־וויק: לאחים רייכמן עסקים מסוכנים בתעשיית הנפט והגז, מעריב, 24 במרץ 1987 - ^ שמואל רוזנבלום, משפחת רייכמן עלולה להפסיד מאות מיליוני דולר, חדשות, 17 באוקטובר 1989
- ^ האחים רייכמן מגייסים כ־1.2 מיליארד דולר, מעריב, 7 באוקטובר 1990
- ^ דוד ליפקין, גם לאחים רייכמן יש צרות, מעריב, 13 באפריל 1990
- ^ יגאל לביב, לפני 3 שנים החלו חברות־ענק לנטוש, חדשות, 17 במאי 1992
- ^ יגאל לביב, האחים רייכמן מציעים להשתתף בסדר חובות, חדשות, 30 ביוני 1992
אילן רובין, ניו יורק, אולימפיה ויורק עברה לפיקוח קנדה והבנק המרכזי הבריטי, חדשות, 25 במרץ 1992 - ^ איי.פי (טורונטו), האחים רייכמן נחלצו מפשיטת רגל, חדשות, 14 במרץ 1993
- ^ קנארי וורף הופך לנורמלי: "עוד שנתיים לא יזכרו מה קרה כאן", באתר גלובס, 4 באוגוסט 1997
- ^ משקיעי קנארי וורף, ובהם רייכמן וספרא, לא יממשו את מניותיהם, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1999
- ^ סיימון גליק יקבע את עתיד מתחם קנארי וורף בלונדון, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2003
- ^ מורגן סטנלי וגולדמן זאקס מגבשות הצעה משותפת לרכישת קנארי וורף, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2003
- ^ קנדה: משפחת רייכמן מממשת נכסים, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2005
- ^ שמעיה רייכמן במו"מ לרכישת השליטה בקרן הנדל"ן המניב IPC US האמריקנית, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2006
- ^ David Teather, Paul Reichmann obituary, The Guardian, 1 בספטמבר 2013
- ^ יוסף פריאל, קנדים ישקיעו עשרות מיליוני דולר בקריית משרדים בתל־אביב, דבר, 23 במרץ 1978
- ^ האוצר פועל למכירת בנק "טפחות" לאחים רייכמן, דבר, 7 ביוני 1978
עמירם פליישר, בנק המזרחי יקנה את טפחות בכספם של האחים רייכמן, מעריב, 21 במרץ 1979 - ^ האחים רייכמן פרשו, בנק המזרחי ממשיך במו"מ, דבר, 10 בספטמבר 1979
- ^ לאחים רייכמן אופציה לרכוש מניות נוספות ב"אררט", דבר, 20 באוגוסט 1979
אררט חברה לביטוח בע"מ - דוח שנתי ליום 31 בדצמבר 1978, מעריב, 15 במאי 1979 - ^ אלעזר לוין, הקרב על "אררט", כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
- ^ רייכמן: 4 וילות בירושלים, 1.1 מיליון דולר, חדשות, 26 באוגוסט 1985
- ^ האחים ר״כמן יבנו את בניין העירייה בירושלים, חדשות, 15 בספטמבר 1986
- ^ אמנון לוי, ראשי החרדים לוחצים על המיליארדרים רייכמן מקנדה לפעול נגד איצטדיון בי-ם, חדשות, 26 ביוני 1988
- ^ מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
- ^ יואב יצחק, פרס פנה לאחיים רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
עודד שורר, האחים רייכמן יבנו 2,400 דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990 - ^ סטלה קורין-ליבר, דורון לוי: "מבקרת מס הכנסה פועלת בצורה מגמתית - וטופלת עלי האשמות שיקריות", באתר גלובס, 17 בדצמבר 1996
- ^ אלעזר לוין, רופא שינים ישלם 30 ד' למ"ר במרכז הפעמון, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
- ^ רן דגוני, נא להכיר: מוריס טלנסקי, עד המפתח נגד אולמרט, באתר גלובס, 9 במאי 2008
- ^ עדי בן ישראל, משקיעים תובעים 6 מיליארד דולר מחברת אימג'סאט שבבעלות התעשייה האווירית; "ישראל מעדיפה פטריוטיות על פני רווחיות", באתר גלובס, 13 ביולי 2007
- ^ רם דגן, רג'נסי מכרה זכויות פיתוח בקרב העיר העתיקה לאחים רייכמן בתמורה ל-20 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2005
- ^ עירית רוזנבלום, מלון ראשון במותג וולדורף אסטוריה קולקשן ייפתח בירושלים, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
- ^
גילי מלניצקי, מלון וולדורף אסטוריה בירושלים נמכר ב-160 מיליון דולר; כמה שוות הדירות שקיבל הרוכש?, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2017
- ^ פיליפ רייכמן, בנו של אלברט, משחזר את ממלכת הנדל"ן, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
