משתמש:OvedC/טיוטא 3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של OvedC.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של OvedC.


חיים סוֹמפּוֹלינסקי
Haim Sompolinsky
לידה 14 באוקטובר 1949 (גיל: 74)
ענף מדעי פיזיקה, מדעי המוח
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס לנדאו למדעים ולמחקר (2007)
"פרס שוורץ" (2011)
פרס א.מ.ת  פרס א.מ.ת (2016)
פרס גרובר במדעי המוח (2022)
פרס לונדבק (2024)

חיים סוֹמפּוֹלינסקי (נולד ב-14 באוקטובר 1949) הוא פיזיקאי וחוקר מדעי המוח המתמחה ברשתות נוירונים. כיהן כראש המרכז לחישוביות עצבית שבמרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סומפולינסקי נולד בקופנהגן בן שלישי מעשרה, לדוד ופרדי, למשפחה יוצאת דנמרק. אביו, פרופ' דוד סומפולינסקי, עזר רבות בהצלת יהודי דנמרק במבצע ההצלה בימי השואה שבמסגרתו הוברחו אלפי יהודי דנמרק, מתחת לאפם של הנאצים, בסירות דיג אל החוף המזרחי של המדינה, לעבר שוודיה הנייטרלית[1]. ייסד את המעבדה המיקרוביולוגית בבית החולים אסף הרופא, ניהל את המעבדה בבית החולים מעייני הישועה, הקים את המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ועוד[2].

עלה עם משפחתו ב-1951 וגדל בראשון לציון, ליד אסף הרופא.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבת פוניבז'. לאחר מכן למד פיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, קיבל תואר ראשון ב-1972 ותואר שני ב-1973. סיים את עבודת הדוקטורט ב-1980 בתחום פיזיקה תאורטית של חומר מעובה, בהנחייתם של פרופ' שלמה הבלין ומרשל לובן, בנושא "מעברי פאזה מבניים בחומרים פרו-אלקטריים".

לאחר שירותו הצבאי, עבר לבוסטון ובשנים 1980–1982 עבד על פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, בהנחיתו של ברט הלפרין (אנ'). המחקר עסק בנושא זכוכית ספין, חומר בעל מבנה לא סדיר המראה רמה גבוהה של תסכול מגנטי (תסכול מגנטי הוא ביטוי המתייחס לחוסר היכולת של המערכת להישאר במצב אנרגיה נמוך יחיד הנקרא מצב היסוד). מקורה של התנהגות זו עשוי לנבוע מהמבנה הלא סדיר (כמו בזכוכית רגילה) או מגנטיות לא מסודרת הנמצאת בחומר בעל מבנה מסודר. בשיתוף עם אנט זיפליוס (אנ') חקר את נושא תאוריית שדה-ממוצע דינמי (אנ')[1].

מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום הפוסט-דוקטור, חזר לישראל ובשנת 1982 התמנה כפרופסור במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 1983 עד 2000, כיהן כחוקר מבקר במעבדות נוקיה בל, ויחד עם חתן פרס נובל פיליפ אנדרסון חקר את תחום רשת עצבית מלאכותית.

ביחד עם פרופ' סבסטין סיואנג (אנ'), עסק בתחום ה-Connectomics, תת-תחום של קונקטום.

בשנת 1986 מונה כפרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וביצע מחקרים יחד עם פרופ' דניאל עמית וחנוך גוטפרוינד ביישום של תורת זכוכית ספין על רשתות עצביות במדעי המוח.

בשנת 1992, השלושה ייסדו את ארגון Interdisciplinary Center for Neural Computation (ICNC), המרכז הבינתחומי לחישובים עצביים של האוניברסיטה העברית, מרכז חדש למחקר והכשרה לתואר שני במדעי המוח החישוביים. סומפולינסקי שימש כמנהל המרכז בין השנים 2008 ל-2010[3].

החל מ-2009 מכהן כפרופסור לנוירולוגיה ב־Edmond and Lily Safra Center for Brain Sciences באוניברסיטה העברית.

בשנים 2001 - 2005, כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, ב-Center for Neural Systems and Courant Institute, ויחד עם בוב שפלי (אנ') חקר את תחום מערכת הראייה.

עם התקדמות תחום מדעי רשתות העצבים הממוחשבות, הסתייע סומפולינסקי בידע שרכש בנושא זכוכית ספין וקידם את הטיפול בנושא ה-Big data ולמידת מכונה,

בהמשך, מצא כי מעגלים המורכבים מזרמים סינפטיים מעוררים ומעכבים חזקים יכולים לאזן באופן דינמי זה את זה, ולהשיג מצב של שיווי משקל המאופיין בשונות מרחבית טמפורלית כאוטית מהותית. יישם את מחקריו על קליפת המוח ומצא כי האיזון בין עירור לעיכוב הופיע כעיקרון מפתח העומד בבסיס ההתפתחות והתפקוד של הקורטקס במצבים בריאים. חוסר איזון בין עיכוב ועירור מאפיין ליקויים בתפקוד המערכת העצבים במצבים נוירולוגיים ופסיכיאטרים שונים[4].

פיתח את "מודל הטבעת - Ring Attractor Model" המסביר שכל מצב יציב, או 'מצב בליטה', מאופיין בפעילות נוירונית המרוכזת סביב מיקום מסוים על הטבעת, כאשר תנאים ראשוניים שונים מובילים לייצוב הבליטה במקומות שונים. מספיק אות חיצוני חלש כדי להזיז את הבליטה למיקום התואם אליו. מודל “הטבעת” שלו היווה פרדיגמה עיקרית לבניית מודלים של מעגלים עצביים והיה הבסיס לאינספור מחקרים על זיכרון לטווח קצר, קבלת החלטות, בחירה ועוד[5]. מודל זה נתמך לאחרונה בראיות מתוך תעופתו של הזבוב.

בעקבות הגישה שהציגה אליזבת גרדנר (אנ') (Gardner transition) חקר את נושא spike-timing dependent plasticity (STDP) שהציג לארי אבוט (אנ') והציג את supervised Tempotron learning rule (Tempotron), יחד עם Robert Gütig, מודל ששיפר את תחום רשתות הנוירונים.

יחד עם פרופ' אילון ועדיה ועידן שגב, הקימו את Edmond and Lily Safra Center for Brain Sciences (ELSC)[6][4].

בתחילת שנות האלפיים שיתף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד וסייע לג'וש סאנס(אנ') בהקמת Center for Brain Science. החל משנת 2006, הוא מכהן כפרופסור אורח בפקולטה Molecular and Cellular Biology[4][7].

מאז פרישתו מהאוניברסיטה העברית ב-2022, משמש כפרופסור בהרווארד. חבר בהנהלת המרכז למדעי המוח ועומד בראש תוכנית שוורץ לחקר המדעים והמוח באוניברסיטת הרווארד וב-Kempner Institute for the Study of Natural and Artificial Intelligence . חוקר את נושא הבינה מלאכותית[8].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר במועצה המייעצת של מכון מקס פלנק לדינמיקה וארגון עצמי, גוטינגן, גרמניה (2014-היום)
  • חבר במרכז MIT-Harvard for Brain, Mind, and Machines, שמטרתו לפתח מודלים מבוססי מוח של אינטליגנציה חזותית (2013-הווה)
  • מנהל מרכז המחקר של האוניברסיטה העברית למדע הלמידה העמוקה, 2018-
  • היה שותף להקמת מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית (2009), ומאז כיהן בוועד המנהל שלו (2009-היום)
  • היה שותף להקמת המרכז הבינתחומי לחישובים עצביים של האוניברסיטה העברית (1992-2012) ושימש כמנהלו (2007-2009)

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס לנדאו למדעי המוח לשנת 2007
  • חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2008[9].
  • זוכה פרס שוורץ למדעי מוח תאורטיים וחישוביים לשנת 2011, עבור "מחקריו החלוציים בפיתוח מודלים מתמטיים ומסגרת תאורטית להבנה של תהליכים ברשתות נוירונים"[5].
  • זוכה פרס לנדאו למדעי המוח, מפעל הפיס, תל אביב, 2008
  • בשנת 2010 דורג כאחד מ-100 האנשים המשפיעים בישראל[10][11].
  • באוקטובר 2013 זכה יחד עם פרופ' לארי אבוט בפרס עמותת "טכנולוגיות מוח לישראל", בגין תרומתו לקידום הבנה מתמטית ובניית מודלים תאורטיים להבנת המנגנונים העצביים, ההתנהגות והחשיבה[12][13].
  • בשנת 2016 זכה בפרס א.מ.ת. בתחום חקר המוח[4][14][15].
  • בשנת 2022 זכה בפרס גרובר במדעי המוח, המוענק מטעם אוניברסיטת ייל[16].
  • במרץ 2024 זכה בפרס לונדבק (אנ'), הפרס החשוב ביותר בעולם בתחום חקר המוח, המוענק על ידי קרן לונדבק הדנית[8][17].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סומפולינסקי גורס כי ממחקר מדעי המוח עולה שאין בחירה חופשית, וכי החלטות של בני-אדם מתקבלות באופן דטרמיניסטי[18][19][20].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאלישבע (לבית קירשנבאום), אב לחמישה וסב ל-22. בתו אביטל סומפולינסקי משמשת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט חוקתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פרופ' חיים סומפולינסקי הוא הזוכה הישראלי בפרס הבינלאומי החשוב והגדול ביותר בתחום חקר המוח לשנת 2024 המוענק ע"י קרן Lundbeck הדנית, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 5 מרץ, 2024
  2. ^ בד"ה: הפרופסור החרדי נפטר בגיל 100, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2021
  3. ^ עפרי אילני, יותם פלדמן, בלבול מוח, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
  4. ^ 1 2 3 4 הכירו את הזוכים בנובל הישראלי, באתר ynet, 27 בספטמבר 2016
  5. ^ 1 2 האוניברסיטה העברית, ‏פרופ’ חיים סומפולינסקי מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית זכה בפרס שוורץ על תרומתו למדעי המוח, באתר "הידען", May 20, 2022
  6. ^ אתר האינטרנט הרשמי של The Edmond and Lily Safra Center for Brain Sciences
  7. ^ ‏Haim Sompolinsky, באתר אוניברסיטת הרווארד
  8. ^ 1 2 ירון דרוקמן, פרופסור מישראל זכה בפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח, באתר ynet, 5 במרץ 2024
  9. ^ Haim Sompolinsky, American Academy of Arts & Sciences
  10. ^ מגזין TheMarker, 101 משפיעים לטובה - חוקרים ומדענים, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2010
  11. ^ Prof. Haim Sompolinsky was honored as one of the Israel's most influential people of 2010.
  12. ^ אבי בליזובסקי, ‏פרופ’ חיים סומפולינסקי מהאוני’ העברית ולארי אבוט מאוני’ קולומביה זכו בפרס הראשון למדעי החישוביות העצבית מטעם עמותת טכנולוגית מוח לישראל, באתר "הידען", May 20, 2022
  13. ^ פרופ' חיים סומפולינסקי זכה בפרס בסך 100 אלף דולר מטעם עמותת טכנולוגיות מוח לישראל, אתר האוניברסיטה העברית.
  14. ^ חיים סומפולינסקי באתר קרן הפרס.
  15. ^ פרופ' חיים סומפולינסקי זוכה פרס אמת 2016 בחקר המוח, סרטון בערוץ "Emet Prize A.M.N", באתר יוטיוב (אורך: 03:01)
  16. ^ האוניברסיטה העברית, ‏פרס גרובר לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית, באתר "הידען", 20 במאי 2022
  17. ^ אבי בליזובסקי, ‏פרופ’ חיים סומפולינסקי זכהבפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח לשנת 2024 המוענק ע”י קרן Lundbeck הדנית, באתר "הידען", May 20, 2022
  18. ^ רענן שקד, "להגיד 'יש כוח עליון שמכוון את מעשיי' זה לכפור בסדר הטבעי. אין דבר כזה. אלוהים הוא דרך הטבע", באתר ynet, 9 באפריל 2024
  19. ^ חוקר מוח דתי: אין בחירה חופשית!, סרטון באתר יוטיוב
  20. ^ דודי, העמדה של פרופסור חיים סומפולינסקי, באתר הרב מיכאל אברהם, ‏11 במרץ 2024



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:OvedC/טיוטא_3&oldid=38420201"